גודרון אנסלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גודרון אנסלין
גודרון אנסלין
גודרון אנסלין
לידה 15 באוגוסט 1940
בארתולומה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוקטובר 1977 (בגיל 37)
שטוטגרט, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה גימנסיית קרן המלכה קתרינה בשטוטגרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מורה, פמיניסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גודרון אנסליןגרמנית: Gudrun Ensslin; ‏ 15 באוגוסט 1940 - 18 באוקטובר 1977) הייתה אחת המייסדות של ארגון הטרור השמלאני-רדיקלי הגרמני סיעת הצבא האדום.

חייה המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודרון אנסילין היא הרביעית למשפחה של שבעה אחים, בתו של כומר. היא נולדה בכפר בארתולומה שבבאדן-וירטמברג בגרמניה. בגיל 18 היא התגוררה בארצות הברית במשך שנה ולמדה בבית ספר תיכון בפנסילבניה, ובשנת 1959 סיימה את לימודי התיכון שלה כתלמידה מצטיינת. מששבה לגרמניה קיבלה מלגת לימודים מהקרן האקדמאית הלאומית הגרמנית והחלה ללמוד חינוך, אנגלית וגרמנית באוניברסיטת טיבינגן. בשנת 1972 היא הכירה את ברנווארד וספר, בנו של הסופר וחבר המפלגה הנאצית וויל וספר, ובהמשך גודרון וברנווארד היו לזוג והקימו יחד הוצאת ספרים.

בשנת 1964, לאחר שגודרון אנסילין קיבלה את תעודת ההוראה שלה, הזוג עבר להתגורר בברלין המערבית. בשנת 1965 נישאה ג'ואנה, אחותה הצעירה של גודרון, לגנטר מאסצ'קי, משורר מרקסיסט שהיה מקורב לפעיל השמאל הרדיקלי רודי דוצ'קה. בהמשך אותה שנה גודרון וברנווארד התארסו, החלו להיות פעילים בקרב השמאל הדמוקרטי הגרמני, ושניהם החלו לעבוד עבור המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. השניים השתתפו בהפגנות נגד מלחמת וייטנאם, ולמען חופש ההפגנה בגרמניה. במאי 1967 ילדה גודרון את בנם פליקס.[1]

זמן קצר לאחר הולדת בנה, גודרון אנסלין הכירה את אנדריאס באדר, פעיל אנרכיסט שהגיע לברלין כשנמלט ממערכת החוק במינכן, והחלה לנהל עמו רומן. בפברואר 1968 היא הודיעה לברנווארד שהיא עוזבת אותו בשיחת טלפון. במאי 1971 הוא התאבד, ובנם פליקס נשלח למשפחת אומנה.[1]

סיעת הצבא האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1967, במהלך מהומות הסטודנטים בגרמניה, השתתפה גודרון אנסלין בהפגנה נגד ביקורו של השאה האירני מוחמד רזא שאה פהלווי בגרמניה. מה שהחל כהפגנה שקטה מול הבית האופרה בברלין הסלים במהרה כשפרצו תיגרות בין מפגנים נגד השאה למפגינים שתמכו בשאה, ובמהלך המהומות שפרצו נהרג אחד המפגינים בידי שוטר. באותו ערב השתתפה גודרון אנסלין באסיפה של איגוד הסטודנטים הסוציאליסטי הגרמני, ובמהלכה כינתה את מערב ברלין מדינה פאשיסטית.

ב-23 בנובמבר 1967 זוכה השוטר שירה במפגין מכל ההאשמות, ובתחילת 1968 גודרון אנסלין החליטה לעזוב את ברנווארד וספר ואת בנם פליקס. ב-20 במרץ היא עזבה את ברלין יחד עם אנדריאס באדר וזוג פעילים נוספים. בליל ה-2 באפריל 1968 הארבעה הציתו שתי חנויות כלבו בפרנקפורט, ונעצרו שלושה ימים לאחר מכן. באוקטובר 1968 הם נשפטו ל-3 שנות מאסר באשמת הצתה. הם הגישו ערעור, ומשהערעור נדחה, גודרון אנסלין נמלטה יחד עם אנדריאס באדר ותורבאלד פרול ויחד הם הקימו את סיעת הצבא האדום.

ב-3 באפריל 1970 נעצר אנדריאס באדר, וגודרון אנסילין חברה לאולריקה מיינהוף, עיתונאית שמאלנית רדיקלית מוכרת שלימים הייתה חברה בסיעת הצבא האדום, ויחד הן סייעו לו להמלט מהכלא ב-14 במאי 1970, כשהן משאירות מאחוריהן אדם פצוע. בהמשך, הייתה גודרון אנסלין מעורבת בחמש התקפות באמצעות פצצות של סיעת הצבא האדום והייתה אחראית להריגתם של ארבעה אנשים.[2] היא הייתה לאחת הנשים המבוקשות ביותר בגרמניה, עד שנעצרה ב-8 ביוני 1972.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילים נוספים בסיעת הצבא האדום בצעו מספר ניסיונות כושלים לשחרר את גודרון אנסלין ושותפיה מהכלא, בין הניסיונות נכללה חטיפת טיסה 181 של לופטהאנזה בדרישה לחילופי שבויים.

בליל ה-18 באוקטובר 1977, מספר שעות לאחר ששוחרר המטוס של לופטהאנזה, נמצאו אנדריאס באדר, יאן-קארל ראספה וגודרון אנסלין מתים באגף השמור של כלא סטמהיים במה שנודע כ"ליל המוות".[2] גודרון אנסלין נמצאה כשהיא תלויה מהתקרה ושני האחרים מתו מיריית אקדח. חברה נוספת בסיעת הצבא האדום, אירמגרד מלר, נמצאה גם היא באותו לילה עם ארבע פצעי דקירה בחזה, אך שרדה את הפציעות והצהירה לאחר מכן שלא היה מדובר בהתאבדויות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גודרון אנסלין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]