גולם במעגל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר בהוצאת כתר
עטיפת הספר בהוצאת ידיעות אחרונות

גולם במעגל הוא ספר הפרוזה השני פרי עטה של לילי פרי. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1986 בסדרה "קו התפר" בעריכתו של פרופ' יגאל שוורץ בהוצאת כתר ופורסם בחמש מהדורות. "גולם במעגל" יצא לאור בשנית בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, בשנת 2007, עם הקדמה מאת דן מירון.

הספר עובד להצגת יחיד והוצג ב"תיאטרונטו" ב"צוותא" וב"אמנות לעם". מ"גולם במעגל" הופק סרט זוכה פרסים בשם זה, בהם הפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקי סתיו היא בת לאמא וסבתא ניצולות שואה ילידות פולין. היא רווקה בת 26 המתגוררת ברחוב הרא"ה ברמת גן, דירה שסבתה המנוחה חנה הורישה לה.

מיקי היא בוגרת האקדמיה למוזיקה, שיועדה על ידי אמה לגדולות ובינתיים מלמדת נגינה בגני ילדים; בהמשך היא מתקדמת ונעשית עורכת תוכניות מוזיקה ברדיו. היא מתאמנת מדי יום במשך ארבע שעות בנגינה בפסנתר, מתוך תקווה שיגיע הטלפון המיוחל מזובין מהטה שיבקש ממנה להחליף פסנתרן שנפטר, אולם הטלפון מבושש לצלצל.

הוריה מעניקים לה את החינוך הטוב ביותר, אולם גם מאוד לוחצים עליה להצליח בקריירה ויודעים על כל מהלך המתרחש בחייה, וכתוצאה מכך היא אומללה וגדלה בתחושת אשם על שאינה מצליחה להגשים את ציפיותיהם.

מיקי סתיו היא אדם בודד, חסר חברים ולמודת כישלונות רומנטיים. היא מנסה לפלס את דרכה לנישואים, אולם דרכה לחתונה רצופת כישלונות. לדעת יגאל שוורץ: "גיבורת הספר תופסת את העולם דרך מטפוריקה של מלחמה. היא מתנהגת כאילו כל רגע עומדת לנחות עליה המכה הבאה." [1]

תימות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן מירון כתב בהקדמה לספר ב-2007 שהספר נותר רענן, חריף ורהוט, שני עשורים לאחר יציאתו לאור, זאת לעומת יצירות הסיפורת הישראלית הקאנונית של התקופה שריגשו באותה עת, אולם כיום נס ליחן. לדעתו הדבר נובע לא מתוכן הסיפור, כי אם "מן הגיבורה מיקי סתיו ומן הדרך בה היא מספרת את סיפורה; לא מתוכן הסיפור אלא מן הטונליות שלו, המערבת פיקחות עם תמימות, חוש הומור עם תחושת ייאוש וחוסר ערך, אבחנות חדות עם איזו אטימות עיקשת, ראייה ריאליסטית 'קשוחה' ומפוכחת של דברים כהווייתם עם פרצי סנטימנטליות (כגון ביחסה של מיקי ליצאנית החולה מרגלית), רגעים של מודעות עצמית חריפה עם נטייה לבריחה מהירה ממודעות כזו לעבר פנטזיות ילדותיות, תנופת שנינה בדיאלוג עם נטייה להיבלמות מחשבתית, להיקטעות הרצף ההגיוני והסיפורי."[2]

מירון כותב כי גולם במעגל הוא "minor classic של הספרות הישראלית של התקופה, תוך הפרה בוטה של כל הכללים והנורמות של הסיפורת הישראלית התקנית, ה'קאנונית', שאנו משתבחים בה." [2]

לדעת מירון, הדבר מתאפיין בכמה היבטים: הראשון, הספרות העברית בת התקופה ראתה את האישיות האנושית כמורכבת ואף כנזילה ולא מקובעת, הנתונה במשבר זהות, ולעומת זאת פרי הציגה דמויות שטוחות וסטריאוטיפיות. [2]

השני, הספרות הקאנונית שלטה היטב במסירת מצבי תודעה מורכבים וסותרים. לעומת זאת גיבורתה של פרי חיה חיים תודעתיים בנאליים. השלישי, הספרות הישראלית בת התקופה התאפיינה במסירת סיפור מזוויות שונות על ידי גיבורים שונים. פרי לעומת זאת סיפרה את הסיפור מפיה של מספרת אחת, מיקי סתיו, הניחנה ביושר ואינטליגנציה. [2]

התימטיקה של הספר שעוסק ביומיומי ואין לו זכר לבעיות אקטואליות ולבעיותיו הלאומיות של עם ישראל, הייתה יוצאת דופן בספרות הישראלית בעת שנכתב. [3] המספרת רצתה להראות שגם בעולם של מציאות פוליטית וחברתית קשה, צעירים וצעירות ממשיכים בחייהם, במירוץ הקריירה ובחיי האהבה. [2]

הספר מתאפיין בכתיבה רזה, הקמצנית בתיאורים ובתעלולים לשוניים, ועלילתו בהירה. [3] [2]

הנושא היחידי שהיה מרכזי בסיפורת העברית בת אותה העת ומצוי גם ב"גולם במעגל" הוא המום הנפשי המורש שלוקים בו בני הדור השני לניצולי השואה. [2]

הרומן כתוב בגוף ראשון מפיה של מיקי סתיו, גיבורת הספר, אולם למרות זאת סתיו מקפידה על אובייקטיביות ואינה מנסה להראות את עצמה על הצד הטוב ביותר ואת הדמויות האחרות בצורה שלילית, נראטיב הגורם לקורא לאמפתיה. [3]

ייתכן שזהו הרומן העברי הראשון שמתבונן ביחסים הקשים בין אם לבת. גברת סתיו מעניקה לבתה חינוך מצוין ויש לה ממנה ציפיות גבוהות ביותר. [3]

המספרת שמה בפיה של גב' סתיו האם את לשון הדיבור של עולה מפולין משכבר הימים, המתקשה לבטא עיצורים גרוניים והיא מחליפה בין האותיות אלף להא. [3]

לדעת יגאל שוורץ: "'גולם במעגל' הוא הספר הראשון שמנציח את תופעת ה'ג'ואיש-יזראלי-פרינסס', על משקל ה'ג'ואיש-אמריקן-פרינסס'."[4] הכוונה למערכת הציפיות הגבוהה מאוד של הורים מזרח אירופאים מילדיהם. [5]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין אדר:

"אם עד עכשיו קראתי ספרים בעברית, זאת הפעם הראשונה שאני קורא ספר בישראלית". [4]

אריק גלסנר:

"ואחרי עשרים, אולי שלושים, לא שנים כי אם עמודים, יש סיכוי סביר שתתחילו להתאהב בגיבורה הזאת. וכשתסיימו את הרומן, ההתאהבות תהיה עזה כבראשונה, עזה מכבראשונה.

זה מאורע לא כל כך שכיח, להתאהב בגיבורה של רומן...

מה יש בה, במיקי סתיו?... יש, קודם כול, הומור עצמי מפוכח, שאילולא היה מתפקע ממתיקות היה נחשב בטעות למריר... ההומור המפוכח-מתוק-מריר הוא חלק משלם גדול יותר, הטון הייחודי שהאצילה הסופרת לגיבורה הכובשת הזאת. מיקי סתיו מספרת את סיפורה בשילוב חד-פעמי של ילדותיות, סרקסטיות ורגישות רכה... זה רומן ג'יין אוסטיני וצ'יק-ליטי הרבה יותר משהוא רומן חברתי 'כבד', ורומן צ'יק-ליטי משובח. הבחירה להוציא את 'גולם במעגל' מחדש היא הברקה." [6]

יהודית אוריין, ידיעות אחרונות:

"לפרוזה העברית יש סרחי-עודף לרוב, סגנון אידיומאטי וסגנון מארמז, אצל פרי-אמיתי מתדברת הלשון מעצמה, מבלי להיות וולגארית. וכשמתפייט לו משפט... הדיאלוגים קצרים וחותכים, הריתמוס קצבי ורהוט, ואגב, אין ברומן סקס – וחסרונו אינו מורגש."[7]

רמי קמחי, דבר:

"פרי-אמיתי יצרה דמות חיה ואמינה להפליא. מיקום נקודת התצפית בתודעתה של הגיבורה מאפשר מעברים בעלי משמעות מחלומות בהקיץ שלה לזיכרונותיה ומשם לאירועים ממשיים. תוך שהיא משתמשת בטכניקה של מונולוג פנימי, מצליחה אמיתי לברוא עולם פנימי עשיר של צעירה אינטליגנטית ורגישה, בעלת חוש הומור, דמיון ותפיסת מציאות דקה, אך אחוזת פחדים ורגשי אשמה, לכודה בצל הביקורת המחמירה של אמה." [8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעמי אביב. נסיכה בתוך בונקר. כל העיר, ג' בכסלו תשמ"ז, 5 בדצמבר 1986, עמ' 43, 44, 68.
  • הנרי אונגר, מוסף "ספרות – אמנות" של עיתון מעריב, יום ששי, 7 בינואר 1994, עמ' 27, 30,
  • ד"ר יוסף אופיר. "גולם במעגל/ צו קריאה". כאן דרום, 8 במאי 1987.
  • יהודית אוריין. אמא פולניה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ט בטבת תשמ"ז, 30 בינואר 1987, עמ' ה.
  • אורית הראל. "בת זה אחרת מבן". מעריב, סגנון, 15 באוקטובר 1986, עמ' 16.
  • רעיה הרניק. "גולם במעגל" – טוב מאוד. קול ירושלים, י"ז בכסלו תשמ"ז, 19 בדצמבר 1986, עמ' 26.
  • בילי מוסקונה-לרמן. נסיכה ישראלית. מעריב, סופשבוע, י"ד בשבט תשמ"ז, 13 בפברואר 1987, עמ' 34–36.
  • מיכל נאמן. "גולם במעגל". ידיעות אחרונות, ט' באייר תשמ"ז, 8 במאי 1987, עמ' 13.
  • לאה ענבל. לילי ואמא שלה. בורגנות. כותרת ראשית, גל' 215 (14 בינואר 1987), עמ' 32–33.
  • ד"ר רמי קמחי. גולם בקומה זקופה, דבר, יום ששי 6 באוגוסט 1993, עמ' 24, 26.
  • מתי רגב. מעגל השקט. דבר, משא, כ"ג אייר תשמ"ז, 22 במאי 1987, עמ' 19.
  • רחל שקלובסקי. לקחו ממנה את הבובה, מהילדה המסכנה. דבר, דבר השבוע, י"ט באדר תשמ"ז, 20 במארס 1987, עמ' 23.
  • עוגן שפירא. עכשיו פרפר. על השרון, כ"ו בתמוז תשנ"ג, 16 ביולי 1993, עמ' 67-66.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוגן שפירא. עכשיו פרפר. על השרון, כ"ו בתמוז תשנ"ג, 16 ביולי 1993, עמ' 67-66.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 דן מירון, ההקדמה לספר, הוצאת כתר, 2007
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 יהודית אוריין. אמא פולניה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ט בטבת תשמ"ז, 30 בינואר 1987, עמ' ה.
  4. ^ 4.0 4.1 נעמי אביב. נסיכה בתוך בונקר. כל העיר, ג' בכסלו תשמ"ז, 5 בדצמבר 1986, עמ' 43, 44, 68.
  5. ^ בילי מוסקונה-לרמן. נסיכה ישראלית. מעריב, סופשבוע, י"ד בשבט תשמ"ז, 13 בפברואר 1987, עמ' 34–36.
  6. ^ אריק גלסנר. "גולם במעגל". מבקר חופשי, 24 בדצמבר 2007 (פורסם במקורו ב'מעריב')
  7. ^ יהודית אוריין. אמא פולניה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ט בטבת תשמ"ז, 30 בינואר 1987, עמ' ה.
  8. ^ ד"ר רמי קמחי. גולם בקומה זקופה, דבר, יום ששי 6 באוגוסט 1993, עמ' 24, 26.