יגאל שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יגאל שוורץ (נולד ב-17 באוגוסט 1954) הוא פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 2007 עובד כעורך ראשי בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ נולד בשנת 1954 בישראל, בן לקטרינה ובלה, ניצולי השואה מהונגריה. המשפחה התגוררה בבית ששכן בלב פרדס גדול במזרחה של רמת גן, משני צדי כביש גהה. שוורץ למד בבית הספר היסודי "ארנון" ברמת גן, בפנימייה הצבאית שליד גימנסיה הרצליה ובתיכון "בליך" ברמת גן. מכיתתו יצאו גם הפרופסורים לספרות ישעיהו שן (אוניברסיטת תל אביב) ודוד פישלוב (האוניברסיטה העברית).

דחה בשנה את שירות בצה"ל, ובתקופה זו עבד עם חבורות רחוב בנתיבות. לאחר השירות בצה"ל החל ללמוד ספרות ולשון עברית, יחסים בינלאומיים ובלשנות באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו לתואר ראשון ושני ניהל את בית עגנון ולימד בגימנסיה רחביה.

ב-1985, כשסיים את לימודי התואר השני, מונה לעורך בהוצאת כתר - תפקיד שבו כיהן עד 1994. לפני בואו פרסמה הוצאת כתר בעיקר ספרות עברית שהתמקדה בסופרים קנוניים דוגמת אהרון אפלפלד ועמוס עוז. שוורץ ייסד את סדרת "צד התפר" שהוציאה לאור ספרים מאת סופרים שוליים יותר או לא מוכרים. חלקם נתפרסמו מאוחר יותר - לדוגמה - יואל הופמן, אברהם הפנר וצרויה שלו.

שוורץ כתב את עבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בהנחיתו של פרופ' גרשון שקד, שראה בו את תלמידו החשוב ביותר וממשיכו, בנושא: "אמנות הסיפור של אהרון ראובני" בשנת 1989.[1] בשנת 1998, משגרשון שקד פרש לגמלאות, מונה יגאל שוורץ לתפקיד ראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית. בשנת 2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, והפך אותה לחוג לספרות הגדול ביותר בארץ, מבחינת מספר התקנים האקדמיים ומספר הסטודנטים. בשנות התשעים הוא ערך עם צרויה שלו את כתב העת "אפס שתיים", שפסק מלהופיע.

שוורץ עמד בראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. הוא ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטה. כמו כן הוא ערך כתב העת "מכאן" לחקר הספרות העברית, את סדרת הספרים העיוניים "מסה קריטית", והיה יועץ להוצאת כתר. הוא עורך שותף של כתב העת האלקטרוני BGU (Israel) Review. שוורץ ערך כ-250 ספרים של סופרים שונים. בנוסף כתב עם בתו זהר ספר ילדים בשם "ממה באמת עשוי הירח" (2010).

שוורץ נשוי בשלישית, והוא אב לשני בנים ובת מנישואיו הקודמים. בעבר התגורר בנווה שלום, והיום הוא גר באופקים.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחיות כדי לחיות: אהרון ראובני - מונוגרפיה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג.
  • קינת היחיד ונצח השבט: אהרון אפלפלד - תמונת עולם. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1996.
  • תרגום: Aharon Appelfeld: From Individual Lament to Tribal Eternity, Brandeis University Press, 2001
  • מה שרואים מכאן: סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה. אור יהודה: דביר, תשס"ה 2005.
  • הידעת את הארץ שם הלימון פורח: הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה, דביר 2007.
  • תרגום: The Zionist Paradox: Hebrew Literature & Israeli Identity, Brandeis University Press, 2014
  • מאמין בלי כנסייה: ארבע מסות על אהרן אפלפלד, דביר 2009.
  • ממה באמת עשוי הירח, יחד עם זהר שוורץ, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, מאי 2010.
  • זמר נוגה של עמוס עוז - פולחן הסופר ודת המדינה, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011.
  • האשכנזים: המרכז נגד המזרח, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן / כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
  • תרגום: The Rebirth of Hebrew Literature, Pegisha - Encounters, Jewish Studies vol. 9, Peter Lang Edition, 2016
  • אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
  • מקהלה הונגרית, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014. בעקבות שיחותיו עם הסופרת רות אלמוג על זכרונות הילדות שלו כתבה אלמוג את הסיפור הקצר "גמדים על הפיז'מה", שנכלל בקובץ סיפוריה "תיקון אמנותי" משנת 1993. כעבור עשרים שנה כתב שוורץ את "מקהלה הונגרית", שתחילה מובא בו סיפורה של אלמוג, ולאחריו מופיעה התייחסותו הנרחבת של שוורץ לכל משפט בסיפור זה.
  • מקוננת במכנסי נמר: אמנות הסיפור של צרויה שלו (יחד עם שי צור ונופר רשקס), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017.
  • מעת לעט: היסטוריה, ביוגרפיה וספרות. הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר / המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשימת ספרי ספרות יפה וספרי מחקר בעריכתו [1]
  • אהרון ראובני - מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו/ ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה: יגאל שוורץ. תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה: מאמרים מוגשים לגרשון שקד. עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס.הס. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2000.
  • לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, עורכים: זיסי סתוי ויגאל שוורץ, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2014.
  • נסיך ומהפכן: עיונים בפרוזה של סמי מיכאל. עורכים: יגאל שוורץ ויפתח אשכנזי. תל אביב, הוצאת גמא, 2016.
  • מקוננת במכנסי נמר: אמנות הסיפור של צרויה שלו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017.
  • רונית מטלון, סיפור שמתחיל בלוויה של נחש, אחרית דבר: יגאל שוורץ, סדרת רטרו, כנרת זמורה ביתן דביר, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]