גולני שלי
| סינגל בביצוע יהורם גאון | |
| יצא לאור | 1974 |
|---|---|
| שפה | עברית |
| אורך | 3:26 |
| כתיבה | עמוס אטינגר[1] |
| לחן | אפי נצר[1] |
| עיבוד | יצחק גרציאני[1] |
| גרסאות כיסוי | שלומי שבת[2] • רביב כנר[3] |
  | |
"גולני שלי" הוא שיר בביצוע הזמר הישראלי יהורם גאון, שהתפרסם ב־1974. עמוס אטינגר כתב את השיר, ואפי נצר הלחין אותו. השיר התקבל כהמנון חטיבת גולני.
על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־1974, אחרי מלחמת יום הכיפורים ולקראת כנס של חטיבת גולני בבנייני האומה בירושלים, הגיע מפקד החטיבה באותם הימים, אורי שמחוני, לאטינגר וביקש ממנו ומאפי נצר (שהיה גם המנהל המוזיקלי של המופע בכנס[4]) לכתוב שיר לכבוד הכנס. אטינגר עיין בטקסט של איתן הבר ("מעין מקאמה", לדברי אטינגר) שבתוך חוברת של גולני שהייתה מונחת מולו, טקסט שנשא את השם "גולני שלי", ועל בסיסו כתב אטינגר בו במקום את המילים. "המקאמה שכתב איתן הבר שימשה בסיס לשיר הזה ואני נותן את כל הקרדיט לאיתן", אמר אטינגר[5]. גם אפי נצר הלחין את השיר במקום בתוך 10–15 דקות. לאחר יצירת השיר הגיע שמחוני לאטינגר עם עוד מג"דים מהחטיבה כדי לשמוע את השיר, והתלהב מאוד מהתוצאה. נצר ביקש שיהורם גאון יבצע את השיר וכן הציע ש־200–300 חיילים ישירו אותו עם גאון בליווי תזמורת צה"ל. הבקשות התקבלו, והשיר בוצע בכנס החטיבה. יהורם גאון שר אותו שלוש פעמים באותו הערב, והשיר הפך להמנון החטיבה[5][4].
מילות השיר סוקרות ציוני דרך במורשת הקרב של החטיבה עד כתיבת השיר: מלחמת השחרור, מבצע קדש, קרבות רפיח, מלחמת ששת הימים וקרב תל פאחר והקרבות הקשים על החרמון במלחמת יום הכיפורים: הניסיון הישראלי לכיבוש החרמון מחדש ומבצע קינוח וכן הקרבות על שיא החרמון[6].
אפי נצר הלחין המנונים צבאיים רבים. הוא ביקש מכל פזמונאי שכתב את המילים להמנונים (במקרה הזה אטינגר) להוסיף שורה או שתיים על חיילים שנפלו. ובשיר: "ורעים שנותרו בצידי הדרכים למולי"[7].
הוספת בית חדש, 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשיר התווסף עוד בית שאטינגר כתב לאחר מבצע צוק איתן, שבו ספגה חטיבת גולני אבידות קשות, כשזכור במיוחד קרב שג'אעייה, שבו נהרגו 13 מלוחמיה. עופר מנדלוביץ', אביו של סמ"ר עוז מנדלוביץ'[8], לוחם "גולני" שנפל במבצע (והיה גם נגן ומוזיקאי[9]) פנה ליוצרי ומבצע השיר המקורי וביקש מהם לעדכן את המנון החטיבה, כדי להנציח את בנו וחבריו שנפלו בקרב. בתחילה לא רצה אטינגר לגעת בשיר, בטענה שאם כל מלחמה יוסיפו בית להמנונים, לא יהיה לזה סוף, אך עופר מנדלוביץ' נסע לביתו של אטינגר ושכנע אותו. גם יהורם גאון הסכים להקליט גרסה חדשה, ואטינגר כתב את הבית. לימים אמר: "בסופו של דבר זה הצדיק את עצמו"[10][9].
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
 ישראל
|
הגל הקל | 10[11] | |
| גלי צה"ל | 3[12] | ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אקורדי השיר "גולני שלי" באתר Tab4u
סרטון השיר "גולני שלי" באתר יוטיוב- מילות השיר "גולני שלי" באתר שירונט
- הגרסה בתוספת הבית לאחר מבצע "צוק איתן", 2014, באתר יוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 נתוני היצירה, באתר אקו"ם
- ^ "גולני שלי" בביצוע שלומי שבת, באתר יוטיוב
- ^ "גולני שלי" בביצוע רביב כנר, באתר יוטיוב
- ^ 1 2
תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – עמוס אטינגר (הגרסה הארוכה) (7:03 מתחילת הסרטון), סרטון בערוץ "מפעל הפיס", באתר יוטיוב
- ^ 1 2 "גולני שלי" באתר הספרייה הלאומית
- ^ גיא שרמן, מ"גולני שלי" ועד "שירו של צנחן": הסיפורים מאחורי המנוני צה"ל, באתר ynet, 28 באפריל 2018
- ^ פודקאסט מצולם: ריאיון עם אפי נצר (20:15 מתחילת הסרטון), סרטון בערוץ "ערוצי תוכן ישראל – NOWTV", באתר יוטיוב
- ^ סמל ראשון עוז (עוזי) מנדלוביץ', באתר יזכור
- ^ 1 2 בן מיטלמן, "גולני שלי" בגרסת "צוק איתן", באתר מאקו, 13 באוקטובר 2014
- ^ פודקאסט מצולם: ריאיון עם אפי נצר (26:01 מתחילת הסרטון), סרטון בערוץ "ערוצי תוכן ישראל – NOWTV", באתר יוטיוב
- ^ מיקום שיא במצעד הפזמונים העברי השבועי של הגל הקל (10), באתר פזמונט
- ^ "משלנו", מצעד הפזמונים העבריים 6.3.75, "מעריב" 7 במרץ 1975, באתר הספרייה הלאומית
