גוף שני יחיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גוף שני יחיד
גוף שני יחיד.jpg
מידע כללי
מאת סייד קשוע
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת כתר
שנת הוצאה 2010
תורגם לשפות גרמנית, צרפתית, אנגלית, הולנדית, סינית, איטלקית[1]
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002719071

גוף שני יחיד הוא ספרו השלישי של העיתונאי סייד קשוע. הספר יצא בשנת 2010 בהוצאת כתר. על ספר זה הוענק לקשוע פרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי לשנת 2011.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מורכב משני סיפורים הנראים כנפרדים זה מזה, אולם בפרקו האחרון של הספר הם משתלבים זה בזה.
הסיפור הראשון הוא של עורך דין ערבי עשיר ומחושב, שמצוין בסיפור אך ורק כ"עורך הדין". יום אחד, לאחר ארוחת ערב עם חברים הנמנים גם הם עם האליטה של החברה הערבית, הוא מגלה פתק הממוען לגבר בכתב ידה של אשתו, בספר שרכש, הגורם לו לחשוד שאשתו בוגדת בו. לאחר הזעם הראשוני, בגללו הוא נאחז טירוף, הוא מבצע פעולות חקירה שונות בניסיון לגלות מיהו אותו גבר ששמו, יונתן, כתוב בראש הספרים שרכש.

הסיפור השני מביא את סיפור חייו של סטודנט ערבי צעיר, אשר עד מהרה מוצא עבודה בהשגחה בשעות הלילה על צעיר משותק, יונתן שמו, אשר אינו יכול אף לדבר. הסטודנט הערבי, שסיפורו נכתב בגוף ראשון ושמו נחשף רק בשלב מאוחר בסיפור, רוקם קשר רגשי עם אמו של יונתן, ואט אט לובש את זהותו של בנה. הוא נרשם ללימודי צילום בבצלאל בשמו של יונתן, ועד מהרה עושה חיל בתחום. כשהסיפור מתפתח, נחשפת ילדותו הקשה של הסטודנט, אמיר שמו, וכך העובדה שהוא יתום ושאימו והוא נחשפו להטרדות מצד משפחתם והחברה.

פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה חוזר קשוע לעסוק בנושא עליו כתב לא אחת בטוריו השונים ובו גם עסק בסדרת הטלוויזיה שיצר, "עבודה ערבית". הנושא המרכזי הוא המציאות המורכבת של ערבי-ישראלי ומשבר הזהות הנגזר ממציאות זו במדינת ישראל, אשר לעתים בגינו נראה כי מתנסחת השאיפה להפוך ליהודי. באחד הפרקים הוא אף כותב את מחשבתו של הסטודנט הערבי ביחס לסטודנטים היהודים: "אני רוצה להיות כמוהם"[2]. כמו כן, הספר עוסק בפערים בתוך החברה הערבית עצמה, ומדובר בו רבות על ההבדלים בין הערבים תושבי המשולש לבין אלה המגיעים ממזרח ירושלים או מהגליל.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר גוף שני יחיד זכה קשוע בפרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי לשנת 2011. "ספרו של קשוע מציע מבט סאטירי מרתק על הישראליות ובמיוחד על התודעה הערבית-ישראלית, נושא שלא זכה כמעט לייצוג בספרות העברית", כתבו חברי ועדת הפרס מיכאל גלוזמן, גבריאל צורן ואבידב ליפסקר. "ההופעה של גוף שני יחיד היא רגע חשוב במסורת מתהווה של כתיבה ערבית בעברית. כתיבה המאתגרת את גבולות השיח של הספרות העברית ומציעה התבוננות מורכבת ומאתגרת בחברה הישראלית כחברה רב-תרבותית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]