גיורא רם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיורא רם
נולד ב-1947
Giora-Ram.jpg
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום פיזיקה רפואית, פיתוח מכשירים בתחום מכשור רפואי, בתחום הקרדיולוגיה והנוירולוגיה ומחקרים ופיתוחים בתחום הרפואה גרעינית
נתונים נוספים
ענף מדעי פיזיקה רפואית, מדעי המחשב
נולד 22 במרץ 1947 (בן 70)
ארצות מגורים ישראל ארצות הברית אנגליה גרמניה הונגריה
פרסים והנצחה

פרס איל"א לשנת 1975

גיורא רם (נולד ב-22 במרץ 1947) הוא מדען בין-תחומי בפיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב ורפואה. הוא בעל תואר דוקטור בפיזיקה רפואית, והנשיא והמייסד של חברת אימקסקו ג'נרל בע"מ[1], העוסקת משנת 1987 בפיתוח מכשור לניטור בתחום הקרדיולוגיה, נוירולוגיה וכאב כרוני.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רם נולד ב-22 במרץ 1947 בבודפשט שבהונגריה בשם גֶ'רג' וייזר (Weiser György); סבו פיליפ וייזר היה החזן הראשי של נירג'האזה שבהונגריה. אמו, אסתר, היא ניצולת השואה שאבדה את כל משפחתה (שמונה אחיות ומשפחותיהן) באושוויץ. בעלה נרצח בבודפשט בזמן המלחמה, היא נותרה אלמנה עם שני ילדים, דב ורחל. בסיום מלחמת העולם השנייה היא התחתנה עם שלמה וייזר, שחזר ממחנה עבודה בסיביר ב- 1945. פינחס, אחיו של גיורא, נולד ב-1950.

משפחת וייזר הייתה משפחה ציונית. ביתם בבודפשט שימש כתחנה אחרונה לקראת הגירה בלתי חוקית מהונגריה לארץ ישראל. ב-1949 הם ניסו לברוח. הילדים הגדולים, דב רם בן ה-14 ורחל בת ה-12, הצליחו לעבור את הגבול והגיעו לישראל. לאחר מספר ימים, כשניסתה שאר המשפחה לברוח, הם נתפסו על גבול הונגריה-אוסטריה והושמו בבית הסוהר. גיורא בן השנתיים הופרד מהוריו והועבר למנזר הקרוב לכלא. כל רכושם בבודפשט הוחרם על ידי הרשויות. בבודפשט הלך גיורא לבית ספר רגיל ובמקביל גם לתלמוד תורה ("חיידר"). לבסוף, בשנת 1956, הורשתה המשפחה להגר לישראל.

הם חיו בארץ כשנה בבני ברק (קריית ויז'ניץ), מכן עברו לשכונת עולים בצפון נתניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 סיים את לימודיו בתיכון "בר-אילן" שבנתניה והתגייס לצה"ל. שירת ביחידת מחקר במפקדת קצין הספקה ראשי (היום חיל הלוגיסטיקה). במילואים שירת במרכז מחשבים של חיל הים (ממח"י) והשתחרר בדרגת קמ"א (קצין מקצועי אקדמאי).

בשנת 1970 קיבל תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. למימון לימודיו עבד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

היה אחד מתלמידיו הראשונים של פרופ' אמיר פנואלי וקיבל תואר שני במדעי המחשב ממכון ויצמן למדע שברחובות בשנת 1973. במכון ויצמן פעל במסגרת המעבדה לגיאופיזיקה בראשות פרופ' ארי בן מנחם, שם השתתף בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד בתחום הסייסמולוגיה, בשיחזור תופעות באסטרופיזיקה מתוך נתוני הקרינה ובפיתוח מהדרים ואינטרפרטרים (Interpreters) עבור שפות המחשב: FORTRAN, BASIC, LISP.

בשנת 1973 התקבל על ידי סוכנות החלל האירופאית ESA שבגרמניה לצוות פיתוח החללית המטאורולוגית מטאוסאט (METEOSAT). הוא היה אחראי לפיתוח מערכת ההדמיה והסימולטור של החללית ששוגרה בשנת 1977. עבד גם ב-ESTEC שבהולנד, וסייע בפרויקט החלל ההולנדי.

בשנת 1975 חזר לישראל והצטרף לחברת אלסינט. שם, כמנהל צוות תוכנה, פיתח את ה-DYCOM, מערכת איסוף ועיבוד נתונים בתחום רפואה גרעינית המחוברת למצלמת גמא המשתמשת בקרינת גמא לביצוע המיפוי. בשנת 1978 נשלח ללונדון למרכז שירות ומכירות של החברה כמנהל מוצר.

תואר דוקטור הוענק לו בשנת 1984 בתחום הפיזיקה/הדמיה הרפואית מטעם בית הספר המלכותי לרפואה (Royal Postgraduate Medical School), שליד בית החולים האמרסמית' (Hammersmith) בלונדון.

בביה"ח "רויל מרסדן" (Royal Marsden) בלונדון הוא פיתח אב-טיפוס למכשיר הדמיה בשיטת טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) תוך שימוש בתוכנה לשחזור תמונות רפואיות ממצלמת גמא.

בשנת 1980 הצטרף לחברת Capintec מניו-ג'רזי בארצות הברית כדירקטור לפיתוח. הוא היה אחראי לפיתוח מערכת הדמיה מולטי-מודליטית (PACS), שהוצגה בתערוכת RSNA[2] בשיקגו בשנת 1982. היה מעורב גם בפיתוח מערכת בתחום הרדיותרפיה. בשנת 1983 חזר לישראל. עסק בתכנון מעבדה לעיבוד תמונות בחברת תדיראן (היום תדיראן טלקום) ובפעילויות הקשורות לפרויקט הלביא של חיל האוויר.

בשנת 1983 מונה לנשיא חברה בתחום ניטור קרדיולוגי (Cardiac Care Units). הוא ביצע תוכנית ראורגניזציה, הגדיר קו מוצרים חדשים וקיבל את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק את המוצר בארצות הברית.

בשנת 1991 מכר מוצר בתחום ניטור נוירולוגי[3] לאחר אישור ה-FDA, במסגרת הסכם רישיון, לחברה חדשה שנוסדה בשותפות של התעשייה האווירית וחברה מארצות הברית, שהונפקה ב-1993 (NASDAQ- MDTL).

בשנת 2006 צורף על ידי ה-USISTF[4] לתוכנית Technology Excellence Fellowship, השתתף במחקר בתחום חקר המוח ופגיעות בעמוד השדרה באוניברסיטת ראטגרס[5].

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילדי המחר, הוצאת גוונים, 2010
  • הבית על הגבעה, הוצאת אימקסקו, 2010 - שירים ומכתבי אהבה.[6]
  • הרי את אהובתי, אשתי, גרושתי, הוצאת אימקסקו, 2010
  • The Hungarian Connection, הוצאת אימקסקו, 2010 - רומן אוטוביוגרפי
  • Sex and Scientific Philosophy", הוצאת אימקסקו, 2012
  • Hunting for Antiques and Collectables, הוצאת אימקסקו, 2013 - הספר עוסק בצייד אחר עתיקות ופריטי אספנות וכולל פרק על אומנות המשא ומתן.
  • Evolutionary and Philosophical Insights into Global Education, הוצאת אימקסקו, 2015
  • Education and Alternative Treatments for ADHD, הוצאת אימקסקו, 2015
  • Mr. Giggle The Story Teller, הוצאת אימקסקו, 2015 - צִחְקוּקִי מְסַפֵּר סִיפּוּרִים
  • סיפור על אהבה ותשוקה לחיים, הוצאת אימקסקו, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]