חיל הלוגיסטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל הלוגיסטיקה
Logistics Corps hat badge IDF.png Logistics Corps IDF Tag.png סמל הכומתה, תג ודגל של חיל הלוגיסטיקה
סמל הכומתה, תג ודגל של חיל הלוגיסטיקה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל
סוג חיל
בסיס האם תל השומר
פיקוד
יחידת אם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי תא"ל רונן כהן
מפקדים מפורט בהמשך

חיל הלוגיסטיקהראשי תיבות: חָלָ"ג; בשמו הקודם: חיל התחזוקה - חָתָ"ק עד שנת 2003. בעבר נקרא החייל חיל ההספקה - חַהַ"ס עד שנת 1975) הוא חיל תומך לחימה תחת פיקוד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא ההגנה לישראל. החיל מרכז את פעילות הלוגיסטיקה של צה"ל בחלוקה ל-3 מערכים עיקריים: מערך ההספקה (ציוד, תחמושת, מים, דלק ומזון), מערך התנועות וההיסעים (מרכז ההובלה) ומערך הבינוי.

החיל הוקם בנובמבר 1975 ונקרא "חיל התחזוקה" במסגרת הארגון מחדש של צה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בשנת 2003 שונה שם החיל ל"חיל הלוגיסטיקה". בראש החיל עומד תת-אלוף המכונה קצין הלוגיסטיקה הראשי (קַלָּ"ר). מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל רונן כהן. הוא מונה לתפקידו זה ב-9 בפברואר 2020.

מורשת החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת כומתה של "חיל הספקה", שמו הקודם של חיל הלוגיסטיקה.

אג"א הפעיל שירותים לוגיסטיים שהופקדו על רכישה מרוכזת של שירותי הלוגיסטיקה עבור צה"ל, בהשראת מבנה הצבא הבריטי. ביולי 1948 נטלו שירותי ההספקה חלק עיקרי בפריצת דרך בורמה לירושלים הנצורה. בתום המלחמה חולקו השירותים הלוגיסטיים לשלושה חילות: חיל ההספקה וההובלה, חיל החימוש והציוד וחיל הטכנאים.

  • 1949 – העברת מפקדת חיל ההספקה מהמטכ"ל לצריפין.
  • 1950 – פירוק חיל חימוש וציוד. כל נושא הציוד הוﬠבר לחיל הספקה וכל נושא החימוש הוﬠבר לחיל הטכנאים.
  • 1951חיל הספקה ותובלה התפצל לחיל הספקה וחיל הובלה.
  • 1952 – העברת מפקדת החיל מצריפין לתל השומר.
  • 1953 – אחריות ﬠל מﬠרך התובלה חזרה לחיל הספקה. "חיל חימוש וציוד" הפך לחיל חימוש
  • מבצע קדש (אוקטובר 1956) – החילות הלוגיסטיים ערכו מבצע רכש מסיבי וחשאי מצרפת, וגייסו כלי רכב רבים מהמשק האזרחי.
  • 1966 – נערכה רפורמה במערך הלוגיסטי של צה"ל והוקמו תשעה מרכזים מקצועיים שריכזו את הפעילות הלוגיסטית באחריות אגף האפסנאות - מרכזי ציוד, דלק, תחמושת, הובלה, ציוד לחימה ומרכזי שיקום ואחזקה (מש"א).
  • מלחמת ששת הימים (יוני 1967) – חיל ההספקה גייס כלי רכב רבים, והקמת המרכזים הלוגיסטיים הוכיחה יעילות רבה.
  • מלחמת ההתשה (19681970) – החיל ביצע אספקות למוצבי קו בר-לב שספגו אש כבדה, הוקמו בסיסי הספקה בסיני והאחריות לבינוי בצה"ל עברה לאגף האפסנאות.
  • מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) – חיילי הלוגיסטיקה שולבו בכוחות הלוחמים, גויסו כלי רכב כבדים ששימשו להעברת כוחות בין זירות הלחימה והוקמה שלוחה של מרכז ההספקה ממערב לתעלת סואץ.
  • 2 בנובמבר 1975 – במסגרת הארגון מחדש של צה"ל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוקם חיל התחזוקה ומפקדו הראשון היה תת-אלוף פנחס להב.
  • 1978 – בסיס ההדרכה של החיל, בה"ד 6, הוקם בצריפין.
  • מלחמת לבנון הראשונה (1982) – נעשה שימוש נרחב באספקה מוטסת, עקב העומס בצירי התנועה המעטים בלבנון.
  • תקופת רצועת הביטחון (19852000) – מוצבי הרצועה מוגנו על ידי מרכז הבינוי וחיל ההנדסה. מרכז לוגיסטי שהוקם בתוך הרצועה הפעיל נהגים לבנוניים שביצעו אספקות למוצבים. בשנת 1999 נערך מבצע למיגון מוצבים משלים, בביצוע קבלן לבנוני ובפיקוח מרכז בינוי. חלק מהביצורים פוצצו עם פינוי רצועת הביטחון במאי 2000.
  • מבצע חומת מגן (2002) – הוקמו מרכזי אספקה אזוריים, הוקמו מתקני מעצר בכל החטיבות המרחביות והוקם מתקן מעצר פיקודי.
  • בשנת 2003 שונה שם החיל לחיל הלוגיסטיקה.
  • מלחמת לבנון השנייה (2006) – 12 חיילי פלוגת מפקדה מגדוד מילואים 9255 נהרגו באחד מהאירועים הקשים ביותר במלחמה והקשים ביותר של החיל.
  • בין השנים 2006–2008, בעקבות שינויים ארגוניים, הועבר החיל יחד עם חיל החימוש לסמכות זרוע היבשה. בשנת 2008 הוחזרו החילות הללו לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל).
  • שנת 2012 – סגירת מרכז הבינוי, הקמת אגף ההנדסה והבינוי בכפיפות למשרד הביטחון והשארת מרחבי הבינוי תחת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל)/חיל הלוגיסטיקה.
  • ב-1 בינואר 2016 אוחדו מרכז הציוד (מר"ץ) ומרכז ציוד רפואי (מצר"פ).[1]
  • בשנת 2017 הוחלט על ידי ראש אט"ל למזג את מרכז דלק תחת מר"ץ המהלך בוצע ב-1 בינואר 2018.

תגי יחידות בחיל הלוגיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדים לוגיסטיים מרחבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגים ישנים ותגי יחידות שנסגרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני הלוגיסטיקה הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
סגן-אלוף משה בר-אילן דצמבר 1947 – יוני 1948 מפקד שירות הציוד וההספקה
סגן-אלוף שמעון מזא"ה 26 ביוני 1948 – אוגוסט 1949 מפקד שירות ההספקה
אל"ם עמנואל גלבר 1949 – 1957 תחילה כקצין חיל ההספקה והתובלה הראשי ואחר כך כקצין ההספקה הראשי
אל"ם חנן דשא 1957 – 1960
אל"ם צבי טמיר 1960 – 1964
אל"ם נחמיה קין 1964 – 1966 לימים אלוף, ראש אג"א (אגף האפסנאות)
אל"ם משה גת 1966 – 1969
תא"ל שמעון גלבוע 1969 – 1973
תא"ל יוחנן גור 1973 – 1974 לימים אלוף, ראש אג"א (אגף האפסנאות)
תא"ל פנחס להב 1974 – 1976
תא"ל אברהם שני 1976 – 1980
תא"ל רמי דותן 1980 – 1984 לימים יו"ר האגודה למען החייל
תא"ל ציון מסורי 1984 – 1986
תא"ל אברהם אלפסי 1986 – 1989
תא"ל ישראל חיות 1989 – 1992
תא"ל מיקי שקד 1992 – 1995
תא"ל דן נדיב 1995 – 1998
תא"ל נתי אפרתי 1998 – 2001
תא"ל רוני מורנו 2001 – 2005
תא"ל יצחק (איציק) בן-טוב 2005 – 2009
תא"ל מופיד גאנם 2009 – 2013
תא"ל רון אילוז 2013 – 2016
תא"ל יוסי אילוק 2016 – 2020
תא"ל רונן כהן 2020 – הווה

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה בחיל מתבצעת בבית הספר ללוגיסטיקה - בה"ד 6, אשר ממוקם במחנה קריית ההדרכה. הבה"ד אחראי על הכשרת מקצועות הלוגיסטיקה (נהיגה, מגדנאות, טבחות ובינוי תחת משרד הביטחון וחלקו תחת הפיקודים (אגף ההנדסה והבינוי), ניהול מערכות הזנה ועוד), וכן על כל הקורסים הפיקודיים בחיל (הדרכה, השלמה חילית לצוערי החיל ועוד).

הכשרת קצינים לחיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להכשרה במסלולים שדומים להם מתקיימים בכל חילות צה"ל (הסבת נגדים לקצונה, הוצאת חיילים סדירים מהחיל לקצונה שלא במסלול ייעודי, הפניית חיילים מיחידות שדה שהחלו במסלול לוחמים לחיל הלוגיסטיקה) נעשית ההכשרה גם בשלושה מסלולים ייעודיים:

מסלול "חץ"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מגוון התפקידים ומסלולי ההכשרה הקיימים בחיל נמנה מסלול חץ הידוע כמסלול הייעודי לקצונה המיועד לבעלי פרופיל צבאי 72–97. המסלול מכשיר את חניכיו לפקד כקציני לוגיסטיקה בצה"ל אשר באחריותם ניהול כלל המשאבים ביחידה - מים ומזון, ציוד לחימה, דלק ואנרגיה, הובלה ושינוע וניהול תחום הבינוי והתשתיות.

מסלול ההכשרה בן 8 שלבים: טירונות (רובאי 03), קורס יסודות הלוגיסטיקה, סיפוח ליחידות צה"ל, השתלמות פיקודית של הבה"ד, תקופת סיפוח נוספת ביחידות צה"ל, קפ"ל (קורס פיקוד לוגיסטי), קורס קצינים (בה"ד 1) והשלמה חילית בחיל הלוגיסטיקה.[2]

מסלול "קשת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול קשת הוא מסלול ייעודי לקצונה בחיל הלוגיסטיקה המיועד לבעלי פרופיל עורפי. המסלול מכשיר את חניכיו לפקד כקציני לוגיסטיקה בצה"ל אשר באחריותם ניהול כלל המשאבים ביחידה - מים ומזון, ציוד לחימה, דלק ואנרגיה, הובלה ושינוע וניהול תחום הבינוי והתשתיות.

מסלול ההכשרה בן 6 שלבים: טירונות (רובאי 02), קורס יסודות הלוגיסטיקה, תקופת הצבה באחת מיחידות צה"ל, השתלמות פיקודית של הבה"ד, תקופת הצבה באחת מיחידות צה"ל, קורס פיקוד לוגיסטי, קורס קצינים (בה"ד 1) והשלמה חילית בחיל הלוגיסטיקה.

מסלול עתודת הלוגיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול העתודה האקדמית כולל לימודי תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת בר-אילן. משך הלימודים במסלול הוא כשנתיים ומשך שירות הקבע הנדרש הוא שלוש שנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיל הלוגיסטיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.atal.idf.il/994-9206-he/Atal.aspx איחוד מרכז ציוד ומרכז ציוד רפואי
  2. ^ http://www.logistics.atal.idf.il/1098-he/Halag.aspx מסלול חץ באתר חיל הלוגיסטיקה
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישיאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועיאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמערך התמרוןמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםנס יחידהדין משמעתי