גילית חומסקי
 | |
| גילית חומסקי, 2010 | |
| לידה |
14 באוגוסט 1978 (בת 46) בני ברק, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום | יהודיה |
| עיסוק | משוררת וסופרת |
| שפות היצירה |
עברית |
| יצירות בולטות |
הבוקר של כריסטופר צל התאנה במדבר מלון אורחים גחליליות |
| gilitchomski.co.il | |
  | |
גילית חומסקי (נולדה ב-14 באוגוסט 1978, י"א באב ה'תשל"ח) היא משוררת, סופרת ועיתונאית ישראלית.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילית חומסקי נולדה וגדלה בבני ברק.[1] היא בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדעי המדינה (מחשבה מדינית) מאוניברסיטת בר-אילן. בהמשך החלה בכתיבת דוקטורט במחלקה לספרות עם ישראל בבר-אילן, אך לא השלימה את הלימודים.
פרסמה סיפורים קצרים ושירים בכתבי-העת "עכשיו", ו"משיב הרוח" ובכתב העת המקוון "שחרזדה", וערכה את כתב העת "מסעי" בהוצאת המחלקה לספרות בבר-אילן.
בראשית דרכה פרסמה סיפור מדע בדיוני בשם "יום ההקרנה של תומאס"[2] (הקישור אינו פעיל, 24 בדצמבר 2020) במסגרת תחרות כתיבה מטעם המגזין "מסע אחר" והאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, עבורו זכתה במקום הראשון בתחרות.
גבריאל מוקד, עורך כתב העת "עכשיו", פעל רבות לביסוס מעמדה בעולם הספרות. לאות הערכה, ניסח את הכיתוב בכריכה האחורית של ספר שיריה הראשון, "הבוקר של כריסטופר", ולאחר מכן הוציא לאור את ספר השירה השני שלה "צל התאנה" בהוצאת עכשיו.
ספרה "גחליליות", שראה אור בסוף שנת 2012, נכלל עם צאתו בטבלת רבי המכר, ונכלל ב"רשימה הארוכה" של המועמדים לפרס ספיר לשנת 2013.
בשנת 2014 הייתה חברה בוועדת פרס לנדאו של מפעל הפיס בתחום השירה. הוועדה בחרה להעניק את הפרס ליצחק לאור, חרף התנגדותה של חומסקי מבחינה "שירית ומוסרית", בעיקר עקב הטענות על הטרדה מינית שהושמעו כלפי לאור. חרף התנגדותה פרסמה הוועדה הודעה ובה נכתב שהוועדה בחרה בלאור "פה אחד". בעקבות הפרסום השגוי קיבלה חומסקי איומים מצד פעילות פמיניסטיות, שכללו הן איומים על חייה והן איומים לפגוע לה בקריירה.[3] ב-21 בדצמבר פרשה מוועדת הפרס, לאחר שהתברר לה שגם בדיון נוסף בפרס נוטים עמיתיה לוועדה להעניקו ללאור.[4] לאחר פרישתה הוחלט במפעל הפיס לבטל את הענקת הפרס ללאור.[5]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2020 נישאה לנעם ויסמן, הייטקיסט ומוזיקאי[6].
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירה
- פרוזה
- אהבות של אתמול (ידיעות ספרים, 2007)
- במדבר מלון אורחים (ידיעות ספרים, 2008)
- גחליליות (ידיעות ספרים, 2012)
- על אהבה אני רוצה להגיד (ידיעות ספרים, 2017)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גילית חומסקי- גילית חומסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- גילית חומסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- גילית חומסקי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- גילית חומסקי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של גילית חומסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלי אשד, על שירת גילית חומסקי, באתר אימגו
- על גילית חומסקי, באתר טקסט
- אבישי מזרחי, ביקורת על הספר "אהבות של אתמול", באתר כיפה
- צור ארליך, חומסקי שלנו, ריאיון עם הופעת "במדבר מלון אורחים", פורסם במקור ראשון, 10 באוקטובר 2008
- מירב קריסטל, חומסקי, הדור הבא, באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
- חמישה שירים של גילית חומסקי, באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית
- רן יגיל, שירה בציבור: גילית חומסקי, באתר nrg, 10 באוקטובר 2010
- ריאיון עם גילית חומסקי(הקישור אינו פעיל) בבלוג "מתדיינים לעומק", 29 באוגוסט 2013
- ריקי רט, מוצש, היא רק רוצה לכתוב: תורת היחסים של גילית חומסקי, באתר nrg, 4 במרץ 2017
גילית חומסקי, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שהרה בלאו, בנות ברק: שהרה וגילית שבות הביתה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012
- ^ יום ההקרנה של תומאס, באתר האגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה
- ^ פעילות פמיניסטיות איימו על חייה של משוררת, באתר nrg, 27 בנובמבר 2014.
- ^ שגיא בן נון, גילית חומסקי פרשה מוועדת פרס לנדאו, הוועדה התפרקה, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2014
- ^ nrg תרבות, סופית: יצחק לאור לא יקבל את פרס לנדאו לשירה, באתר nrg, 22 בדצמבר 2014
- ^ חדשות כיפה, מזל טוב! המשוררת גילית חומסקי התארסה, באתר כיפה, 3 בנובמבר 2019
| בקרת זהויות |
|
|---|