גלנהאוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלנהאוזן
Wappen Gelnhausen.png
סמל גלנהאוזן
Gelnhausen Stadtansicht.jpg
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית הסןהסן  הסן
תאריך ייסוד 1170 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 45.18 קילומטר רבוע, 45.15 קילומטר רבוע
גובה 159 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,873 (31 בדצמבר 2017)
 ‑ צפיפות 510 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2017)
קואורדינטות 50°12′10″N 9°11′26″E / 50.20268°N 9.19055°E / 50.20268; 9.19055 
אזור זמן UTC+1
http://www.gelnhausen.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלנהאוזןגרמנית: Gelnhausen) היא עיר מחוז בדרום מזרח מדינת הסן, גרמניה. העיר ממוקמת מדרום להר פוגלסברג, בערך במחצית הדרך שבין פרנקפורט ופולדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה אווירית של העיר העתיקה. במרכז-כנסיית מריאן הפרוטסטנטית

גלנהאוזן נוסדה בשנת 1170 על ידי פרידריך הראשון-ברברוסה, שאף התגורר בה תקופה מסוימת. לכן, גלנהאוזן מכונה עד היום, כמו ארבע ערים נוספות שבהם התגורר, "עירו של ברברוסה" (Barbarossastadt). המיקום להקמת העיר נבחר בהתאמה להצטלבות הדרכים שבין הדרך המלכותית (Via Regia) שקישרה בין פרנקפורט ולייפציג, ומספר דרכי מסחר חשובות. העיר הוקמה על בסיסן של שלוש שכונות עתיקות המקושרות ביניהן ברחובות ומוקפות חומה. לאחר ההקמה זכתה גלנהאוזן בהטבות מסחריות, כגון החובה על סוחרים שעברו בה, להציע בה את מרכולתם במשך מספר ימים לפני שימשיכו בדרכם. העיר הפכה למרכז מסחרי ואף עמדה בראש איגוד של 16 ערים נוספות באזור. מכרות של עפרות מתכת הממוקמים מדרום לעיר, מוזכרים בכתובים משנת 1400.

תקופת השגשוג של העיר הייתה קצרה, כאשר בשנת 1326 היא שועבדה על ידי לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לטובת הדוכסות של הנאו. לאחר מלחמת שלושים השנה איבדה מחשיבותה. במאה ה-19 סופחה העיר לשטחה של פרוסיה וכתוצאה ממהלך הגידול הכלכלי בתקופה זו, הפכה למרכז תעשיית הגומי בגרמניה. בשנת 1974 איבדה גלנהאוזן את מעמדה כעיר מחוז אך מעמד זה הושב לה בשנת 2005.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת המודרני-כיום מרכז קהילתי תרבותי

חיים יהודיים התקיימו בגלנהאוזן מאז המאה ה-13. בית הכנסת בעיר מוזכר לראשונה בשנת 1348. הוא נהרס ככל הנראה בסוף המאה ה-16 אך לא נמצאו שרידים ארכאולוגיים שלו. כשנה לאחר מכן בתקופת המוות השחור, התבצע פוגרום ביהודי העיר שבו נשרפו כולם. למרות זאת חזרו יהודים להתגורר בעיר, ובית ספר יהודי הוקם שוב בשנת 1352. בשנת 1356 מוכרז "רחוב היהודים" (Judengasse ) באזור שבו התגוררה הקהילה המקומית. גירוש נוסף של יהודי העיר התרחש בשנת 1576 אך הם חזרו להתגורר בעיר בשנת 1599.

הדוכס פיליפ לודוויג השני מהנאו-מינצנברג, עודד התיישבות של יהודים באזור שבשליטתו על מנת לעודד ולקדם את חיי הכלכלה והמסחר. בית כנסת חדש הוקם ב-1601, ככל הנראה על שרידיו של בית הכנסת העתיק, במרכזה של העיר העתיקה. הוא נהרס ביחד עם כל העיר במהלך מלחמת שלושים השנה. בשנת 1650 הוקם שוב באותו המקום בית כנסת שנהרס גם הוא.

בית הכנסת המודרני הוקם בשנת 1734 בסגנון הבארוק, והוא חודש והורחב בשנת 1834. הקהילה היהודית המשיכה להתקיים ולשגשג עד לשנת 1933 ועליית הנאצים לשלטון. המבנה שרד את פוגרום ליל הבדולח מכיוון שבתקופה זו נטשו כבר כל היהודים את העיר, והקהילה מכרה את המבנה בהתאם לחוקי נירנברג ביחד עם המבנים הצמודים אליו ששימשו כמקווה, בית ספר ובית מגורי הרב, והעיר הוכרזה כ"נקייה מיהודים". משנת 1986 משמש מבנה בית הכנסת כמרכז תרבות ומפגש עירוני.

בית הקברות היהודי בעיר נמצא מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוא פעל מסוף ימי הביניים ועד 1938.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר גלנהאוזן ממוקמת על "דרך האגדות" התיירותית של גרמניה. בין השנים 2007 ועד 2013 היה המרכז הגאוגרפי של האיחוד האירופי ממוקם בשדה חיטה בפאתי העיר.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה שכן בפאתי העיר מחנה צבאי גדול של צבא ארצות הברית אשר פונה בשנות ה-90. העיר מקושרת היטב מבחינה תחבורתית הן לרשת הכבישים הארצית המהירה והן באמצעות רכבת. ממערב לעיר ממוקם שדה תעופה קטן המיועד לתעופה קלה.

בעיר שלושה מוזיאונים: להיסטוריה מקומית, לשעונים ולתעופה. ניתן לבקר בארמון הקיסרי ובמגדל המכשפות מהמאה ה-15. בעיר כנסייה פרוטסטנטית וכנסייה קתולית בתי ספר ועיתון מקומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלנהאוזן בוויקישיתוף