גמר ה-ATP

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר ה-ATP
הסבב העולמי לגברים (ATP)
Nitto ATP Finals logo.jpg
קטגוריה גמרים של ה-ATP
משטח קשה/ סגור
הגרלה 8S / 8D
סך פרסים US$7,250,000 (2021)
www.nittoatpfinals.com
Tennis pictogram.svg
טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם
גברים (ATP) נשים (WTA)
סבב ה-ATP
סבב ה-ATP צ'לנג'ר
טורנירי ITF
סבב ה-WTA
סבב ה-WTA צ'לנג'ר
טורנירי ITF

אליפות סבב המאסטרס העולמי (נקרא בעבר גביע המאסטרס) הוא טורניר הטניס החשוב ביותר במסגרת הסבב העולמי לגברים של ATP, הנחשב ליוקרתי ביותר לאחר ארבעת טורנירי הגראנד סלאם. לטורניר אין מיקום קבוע, כשהחל מ-2009 הטורניר מתקיים בלונדון. בשנת 2021 שונה מיקום הטורניר, כאשר הוא שוחק לראשונה בעיר טורינו שבאיטליה.

הטורניר מתקיים בסוף כל שנה (בדרך כלל בשבוע השלישי של נובמבר), ומשתתפים בו 8 היחידים ו-8 הזוגות שדורגו במקומות הראשונים בדירוג העולמי השנתי (להבדיל מדירוג הכניסה). שחקן או זוג שזכה בטורניר גרנד סלאם זכאי להשתתף בטורניר גם אם לא דורג בין 8 הראשונים אבל לא נמוך מה-20, ובמקרה כזה הוא תופס את מקומו של השחקן או הזוג במקום ה-8 (דבר כזה קרה לאנדי רם ויוני ארליך בשנת 2005 שדורגו במקום 8 אבל לא נכנסו לטורניר כי היה זוג שזכה בגרנד סלאם שלא היה בין 8 הראשונים).

הטורניר שונה מטורנירים רגילים בכך שהשלב הראשון מתנהל בשיטה של 2 בתים (הבית האדום ובית הזהב) עם 4 שחקנים בכל אחד המשחקים נגד שלושת יריביהם בבית, ולא בשיטת הנוק-אאוט (המפסיד יוצא) הרגילה. השחקנים המדורגים במקום הראשון והשני בכל בית עולים לחצי הגמר, בו הראשונים בבית משחקים בהצלבה נגד השניים, והמנצחים עולים לגמר. השיטה בטורניר הזוגות היא זהה.

בנוסף לכך, אם שחקן פורש במהלך שלב הבתים אז שחקן מחליף משחק במקומו את המשחקים הנותרים.

בתחרות ניתן לזכות בעד - 1500 נקודות דירוג בסבב העולמי לגברים-ATP (עבור אלוף בלתי מנוצח).

בשיא הזכיות בטורניר מחזיק רוג'ר פדרר עם 6 זכיות, ואחריו פיט סמפראס, איוואן לנדל ונובאק ג'וקוביץ' עם 5 זכיות כל אחד. ג'וקוביץ' מחזיק בשיא של 4 זכיות רצופות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמר ה-ATP הוא הגרסה החמישית של אליפות שהחלה בשנת 1970. היא נודעה במקור כ-"Masters Grand Prix" והייתה חלק מסבב הטניס ה"גראנד פרי". האליפות אורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לטניס הדשא (ILTF) והוא התקיים במקביל לגמר ה-WCT. המאסטרס היה אירוע ראווה של סוף השנה בין השחקנים הטובים ביותר בסבב הגברים, אך לא נחשב לנקודות דירוג עולמיות.

בשנת 1990, התאחדות הטניסאים המקצוענים (ה-ATP) השתלט על ניהול סבב הגברים והחליף את המאסטרס ב"אליפות העולם בסבב ה-ATP". נקודות בדירוג העולמי היו כעת על כף המאזניים, כאשר אלוף בלתי מנוצח זוכה באותו מספר נקודות שהם ירוויחו עבור זכייה באחד מארבעת אירועי הגראנד סלאם. ה-ITF, שהמשיך לנהל את טורנירי הגראנד סלאם, יצר אירוע סוף שנה מתחרה הידוע בשם גביע הגראנד סלאם, בו התמודדו 16 השחקנים עם השיאים הטובים ביותר בטורנירי גראנד סלאם ספציפית באותה שנה.

בדצמבר 1999, ה-ATP וה-ITF הסכימו להפסיק את שני האירועים הנפרדים וליצור אירוע חדש בבעלות משותפת בשם "גביע המאסטרס לטניס". בדומה לגרנד פרי המאסטרס ואליפות העולם בסבב ה-ATP, בגביע המאסטרס בטניס התמודדו שמונה שחקנים. עם זאת, השחקן שדורג במקום השמיני בדירוג המירוץ העולמי של אלוף ATP לא היה מובטח. אם שחקן שזכה באחד מאירועי הגראנד סלאם של השנה סיים את השנה בדירוג מחוץ לשמונה הראשונים, אך עדיין בין 20 הראשונים, הוא נכלל בגביע המאסטרס בטניס במקום השחקן המדורג שמיני. אם שני שחקנים מחוץ לשמונה הראשונים זכו באירועי גראנד סלאם, השחקן הממוקם הגבוה מבין השניים בדירוג העולמי תפס את המקום האחרון בגביע המאסטרס בטניס. מחווה זו עבור זוכי גראנד סלאם אשר בכל זאת מדורגים מחוץ לשמונה המובילים ממשיכה בצורתו הנוכחית של האירוע.

בשנת 2009 שונה שמה של האליפות ל-"ATP World Tour Finals" ונערכה ב-O2 ארנה שבלונדון. החוזה נמשך עד 2013, אך הוארך עד 2015 ב-2012, ופעם נוספת עד 2018 ב-2015. בשנת 2017 שונה שם האירוע ל"גמר ה-ATP" והחוזה עם O2 ארנה הוארך ל-2020. בדצמבר 2018 הוכרז כי לונדון, יחד עם מנצ'סטר, סינגפור, טוקיו וטורינו, היו ברשימת המועמדים של חמש ערים אשר עשו את החתך מרשימה ראשונית של 40 ערים לאירוח האירוע החל משנת 2021. באפריל 2019, ה-ATP הודיע שטורינו הולכת לארח את גמר ה-ATP מ-2021 עד 2025.

שמות הטורניר בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

1970–1989:

המאסטרס גראנד פרי ‏(באנגלית: Masters Grand Prix )

1990–1999:

סבב אליפויות העולם של ה-ATP ‏(באנגלית: ATP Tour World Championships)

2000–2008

גביע המאסטרס בטניס ‏(באנגלית: Tennis Masters Cup)

2009–2016

סבב הגמרים העולמי של ה-ATP ‏(באנגלית: ATP World Tour Finals)

2017–כיום

גמר ה-ATP ‏(באנגלית: ATP Finals)

מיקום הטורניר לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום שנים משטח אצטדיון מספר מושבים
יפןיפן טוקיו, יפן 1970 "שטיח" האולם העירוני של טוקיו 6,500
צרפתצרפת פריז, צרפת 1971 אצטדיון פייר דה קוברטן 5,000
ספרדספרד ברצלונה, ספרד 1972 פלאו בלאוגרנה 5,700
ארצות הבריתארצות הברית בוסטון, ארצות הברית 1973 בוסטון גארדן 14,900
אוסטרליהאוסטרליה מלבורן, אוסטרליה 1974 דשא אצטדיון קויונג 8,500
שוודיהשוודיה סטוקהולם, שוודיה 1975 "שטיח" Kungliga tennishallen 6,000
ארצות הבריתארצות הברית יוסטון, ארצות הברית 1976 The Summit 16,300
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית 1977–1989 מדיסון סקוור גארדן 18,000
גרמניהגרמניה פרנקפורט, גרמניה 1990–1995 Festhalle Frankfurt 12,000
גרמניהגרמניה הנובר, גרמניה 1996–1999 קשה
"שטיח"
מגרשי הנובר 15,000
פורטוגלפורטוגל ליסבון, פורטוגל 2000 קשה Pavilhão Atlântico 12,000
אוסטרליהאוסטרליה סידני, אוסטרליה 2001 ארינת אייסר 17,500
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין שנגחאי, סין 2002 SNIEC
ארצות הבריתארצות הברית יוסטון, ארצות הברית 2003–2004 מועדון הטניס ווסטסייד 5,240
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין שאנגחאי, סין 2005–2008 קשה
"שטיח"
הארנה העירונית קוויזונג 15,000
בריטניהבריטניה לונדון, הממלכה המאוחדת 2009–2020 קשה O2 ארנה[1] 17,500
איטליהאיטליה טורינו, איטליה 2021– קשה פאלה אלפיטור 16,600

נקודות דירוג וסכומי זכייה לזוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב נקודות דירוג מספר משחקים סכום זכייה יחיד ($) סכום זכייה זוגות ($)
להופיע לתחרות 93,000 33,000
השתתפות משחק אחד - 86,500

2 משחקים - 129,750
3 משחקים - 173,000

משחק אחד - 32,000

2 משחקים - 61,000
3 משחקים - 82,000

בתים 200+ (לניצחון) 3 173,000+ (לניצחון) 33,000+ (לניצחון)
חצי גמר 400+ 1 530,000+ 84,000+
גמר 500+ 1 1,094,000+ 164,000+

מספר זכיות בטורניר לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיב מודגש מסמן שחקנים פעילים

יחידים
שחקן תארים שנות זכייה
שווייץשווייץ רוג'ר פדרר 6 2003, 2004, 2006, 2007, 2010, 2011
סרביהסרביה נובאק ג'וקוביץ' 2008, 2012, 2013, 2014, 2015, 2022
צ'כיהצ'כיה איוואן לנדל 5 1981, 1982, 1985, 1986, 1987
ארצות הבריתארצות הברית פיט סמפרס 1991, 1994, 1996, 1997, 1999
רומניהרומניה איליה נסטסה 4 1971, 1972, 1973, 1975
ארצות הבריתארצות הברית ג'ון מקנרו 3 1978, 1983, 1984
גרמניהגרמניה בוריס בקר 1988, 1992, 1995
שוודיהשוודיה ביורן בורג 2 1979, 1980
אוסטרליהאוסטרליה לייטון יואיט 2001, 2002
גרמניהגרמניה אלכסנדר זברב 2018, 2021
ארצות הבריתארצות הברית סטן סמית' 1 1970
ארגנטינהארגנטינה גיז'רמו וילאס 1974
ספרדספרד מנואל אורנטס 1976
ארצות הבריתארצות הברית ג'ימי קונורס 1977
שוודיהשוודיה סטפן אדברג 1989
ארצות הבריתארצות הברית אנדרה אגאסי 1990
גרמניהגרמניה מיכאל שטיך 1993
ספרדספרד אלכס קורטחה 1998
ברזילברזיל גוסטבו קורטן 2000
ארגנטינהארגנטינה דוד נלבנדיאן 2005
רוסיהרוסיה ניקולאי דווידנקו 2009
בריטניהבריטניה אנדי מארי 2016
בולגריהבולגריה גריגור דימיטרוב 2017
יווןיוון סטפנוס ציציפס 2019
רוסיהרוסיה דנייל מדבדב 2020
זוגות
שחקן מס' תארים שנות זכייה
ארצות הבריתארצות הברית פיטר פלמינג 7 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1984
ארצות הבריתארצות הברית ג'ון מקנרו
ארצות הבריתארצות הברית מייק בריאן 5 2003, 2004, 2009, 2014, 2018
ארצות הבריתארצות הברית בוב בריאן 4 2003, 2004, 2009, 2014
קנדהקנדה דניאל נסטור 2007, 2008, 2010, 2011
שוודיהשוודיה אנדרס ג׳ריד 3 1985, 1986, 1991
ארצות הבריתארצות הברית ריק ליץ' 1988, 1997, 2001
שוודיהשוודיה סטפן אדברג 2 1985, 1986
אוסטרליהאוסטרליה טוד וודברידג' 1992, 1996
אוסטרליהאוסטרליה מארק וודפורד
הולנדהולנד ג'אקו אלטינך 1993, 1998
הולנדהולנד פול האארהויס
שוודיהשוודיה ג'ונאס ביורקמן 1994, 2006
בלארוסבלארוס מקס מירני 2006, 2011
סרביהסרביה ננאד זימוניץ' 2008, 2010
פינלנדפינלנד הנרי קונטינן 2016, 2017
אוסטרליהאוסטרליה ג'ון פירס
צרפתצרפת פייר-הוגו הרברט 2019, 2021
צרפתצרפת ניקולה מאהו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גמר ה-ATP בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Newbery, Piers (2007-07-03). "London to host World Tour Final". BBC News.