ג'וניוס מריון פוטרל

ג'וניוס מריון פוטרל
Junius Marion Futrell

ג'וניוס מריון פוטרל
לידה	14 באוגוסט 1870 מחוז גרין, ארקנסו, ארצות הברית
פטירה	20 ביוני 1955 (בגיל 84) ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות לינווד, פרגולד, ארקנסו, ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ארקנסו
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל ארקנסו ה־30 10 בינואר 1933 – 12 בינואר 1937 (4 שנים) סגן מושל ארקנסו לי קזורט → הארווי פרנל קרל ביילי ←
מושל ארקנסו בפועל 13 במרץ 1913 – 23 ביולי 1913 (133 ימים) → ויליאם קוואנו אולדהם (מושל בפועל) ג'ורג' וושינגטון הייז ←
שופט בית המשפט בסבב השני של ארקנסו 1922–1933 (כ־11 שנים)
חבר הסנאט של ארקנסו 1913–1917 (כ־4 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארקנסו 1896–1904 (כ־8 שנים)

ג'וניוס מריון פוטרל (באנגלית: Junius Marion Futrell;‏ 14 באוגוסט 1870 – 20 ביוני 1955) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-30 בשנים 1933–1937, וכמושל בפועל במשך ארבעה חודשים בשנת 1913. הוא גם כיהן כחבר בית הנבחרים של ארקנסו וכחבר הסנאט שלה, כולל כנשיא הסנאט.

ראשית חייו

ג'וניוס מריון פוטרל נולד במחוז גרין שבארקנסו כשני מבין שלושת ילדיהם של ג'פטרה וארמינה לבוניקה פוטרל. אביו, שהיה ותיק צבא הקונפדרציה, היגר לארקנסו מקנטקי ב-1843. אמו הייתה ילידת ג'ורג'יה. לאחר שהתחנך בבתי ספר ציבוריים למד פוטרל באוניברסיטה התעשייתית של ארקנסו, כיום בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ארקנסו, בשנים 1892–1893. לאחר סיום לימודיו הוא לימד בבתי ספר בכמה ממחוזות ארקנסו עד 1896. ב-1893 נשא פוטרל לאישה את טרה א. סמית'. הוא גם עבד בחקלאות ובתעשיית העץ לפני כניסתו לפוליטיקה.

קריירה פוליטית

בשנים 1896–1904 כיהן פוטרל כחבר בית הנבחרים של ארקנסו. בשנים 1906–1910 הוא כיהן כפקיד בבית משפט. ב-1912 נבחר פוטרל לסנאט של ארקנסו מטעם מחוז הבחירה שכלל את מחוזות גרין, קליי וקרייגהד. עמיתיו בחרו בו כנשיא הזמני של הסנאט, אך התפטרותו של המושל ג'וזף טיילור רובינסון העלתה את השאלה אם כמושל בפועל אמור היה לכהן הנשיא הזמני הקודם של הסנאט, ויליאם קוואנו אולדהם, או הנשיא הזמני הנכנס, פוטרל (באותה תקופה לא היה קיים בארקנסו תפקיד סגן המושל). רובינסון הגיש את התפטרותו לאולדהם, אך התובע הכללי של ארקנסו, האל ל. נורווד פסק שפוטרל הוא שיחזיק במשרה, בתלות בבחירות מיוחדות. עד להחלטת בית המשפט העליון של ארקנסו בעניין, החזיקו שני המושלים בשתי לשכות, פוטרל באגף הדרומי של בניין הקפיטול המדינתי, ואולדהם באגף הצפוני. בפסיקת בית המשפט העליון של ארקנסו נקבע שכהונתו של אולדהם כמושל בפועל תמה עם תום תקופת כהונתו כנשיא הסנאט, ולפיכך עבר אז התפקיד לפוטרל. בבחירות המיוחדות שנערכו ב-23 ביולי אותה שנה, ניצח ג'ורג' וושינגטון הייז והיה למושל ה-24 של ארקנסו.

פוטרל המשיך לכהן בסנאט עד 1917. הוא היה פעיל במועצת ההגנה של ארקנסו, גוף שעליו הוטלה האחריות על ידי הממשלה הפדרלית לתמיכה במאמץ המלחמתי במלחמת העולם הראשונה. ב-1918 הוא היה נציג בוועידת החוקה שניסחה לארקנסו חוקה חדשה. כל צירי הוועידה חתמו על נוסח החוקה, אך היא לא אושרה במשאל העם, בין השאר בשל מגפת השפעת הספרדית שצמצמה את אחוזי ההצבעה.

ב-1913 התקבל פוטרל ללשכת עורכי הדין ובמקביל לכהונתו בסנאט ניהל משרד עורכי דין בעיר פרגולד, עד שב-1922 מונה כשופט בבית המשפט של הסבב השני של ארקנסו. ב-1923 הוא עבר לבית המשפט בסבב ה-12, בו הוא כיהן עד שנבחר כמושל. ב-1926 הוא ניסה ללא הצלחה להתמודד על תפקיד נשיא בית המשפט העליון של ארקנסו, אך נוצח על ידי ג'סי קליבלנד הארט. ב-1940, לאחר תום כהונתו כמושל, ניסה פוטרל להתמודד על תפקיד זה פעם נוספת.

מושל ארקנסו

בבחירות המקדימות למשרת מושל ארקנסו של 1932 התמודד פוטרל נגד דווייט ה. בלאקווד ממחוז מיסיסיפי. בלאקווד היה קשור בדעת הקהל לשערוריות בהיקף של מיליוני דולרים בקשר לתוכנית הכבישים שהותירה את ארקנסו בחובות לבעלי איגרות חוב בשעה שהכותנה נמכרה במחירים נמוכים יותר מעלות הייצור. פוטרל התמודד בבחירות בתדמית של שמרן מבחינה כלכלית, ולאחר שהביס את בלאקווד, ניצח בקלות את יריבו הרפובליקני.

תוך התמודדות עם מצב המדינה, שבאופן מעשי הייתה במצב של פשיטת רגל, קידם פוטרל קיצוץ בתוכניות המדינתיות. בראש סדר העדיפויות שלו הייתה הפסקת הסיוע המדינתי למוסדות החינוך שאותם הוא החשיב כחסרי תועלת, בין השאר בשל העבודה שהוא החשיב את בוגריהם ככאלו שלא הוכשרו די צורכם ובשל תחושתו שנדרשו מעט אנשים משכילים בארקנסו. הוא סבר שניתן להתמודד עם האבטלה באמצעות מנגנוני צמצום. בשל הקיצוץ במשרות ובתוכניות, כ-30,000 מחפשי עבודה צרו יומם ולילה על לשכתו, על ביתו ואף על מכוניתו.

פוטרל קיצץ בהוצאות בשיעור של 51.6 אחוזים. הוא גם תמך בתיקון ה-19 לחוקת ארקנסו, שקבע רוב של שלושה רבעים לפחות לכל החלטה על העלאת מיסים, כך לא היה כיסוי חוקתי למס המכירות העתידי. תיקון זה השפיע על מס ההכנסה המדינתי שהתקבל זמן קצר קודם לכן. הוא גם קידם את התיקון ה-20 לחוקת המדינה, שדרש משאל עם לפני כל הנפקה של איגרות חוב. אף אחד מתיקונים אלו לא פתר את הבעיה. כאשר לא הייתה המדינה מסוגלת לשלם למחזיקי איגרות החוב על פי לוח הזמנים, נכנסה ארקנסו למצב של פשיטת רגל. למזלו של פוטרל, תוכנית הניו דיל של הממשלה הפדרלית כיסתה על רוב הפערים. הדבר התבטא במיוחד בחינוך הציבורי. ברוב חלקי המדינה, היו בתי הספר סגורים, או שבניגוד לחוקת המדינה, החלו המחוזות לגבות שכר לימוד. אף על פי שהמדינה עשתה מעט כדי להתמודד עם השפעות השפל הגדול, למעט הקלה במיסים, הממשלה הפדרלית נקטה בצעדים באמצעות תוכניות כמו מינהל קידום העבודות וחיל השימור האזרחי.

ב-1934 סברו פקיד הממשל הפדרלי שארקנסו לא עשתה מספיק. הארי הופקינס, ראש מנהל החירום הפדרלי לרווחה, נתן לארקנסו הזדמנות לספק 1.5 מיליון דולר עד 1 במרץ 1935 במקביל לסיוע הפדרלי לטיפול בעוני. האספה הכללית של ארקנסו קיבלה סיוע מועט מפוטרל בניסיון לעמוד בתאריך היעד, ולאחר שמושב בית המחוקקים הרגיל התפזר ב-14 במרץ, השעה הופקינס את כל התוכניות הפדרליות, ובכך הופסקו תשלומי רווחה ל-400,000 איש. בעוד שנראה היה שלחלק מהמחוקקים לא היה אכפת מכך, פוטרל, לכל הפחות, הבין את משמעות המשבר. לאחר שהוא הזהיר "שאנו יושבים על חבית אבק שריפה", הבינו הוא ובית המחוקקים את חומרת העניין.

ההצעות היחידות לגיוס כספיים שבהם תמך פוטרל היו ביטול חוקי היובש של המדינה והנהגת הימורים חוקיים. התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית כבר ביטל את התיקון ה-18, והחזיר את האחריות על חוקי היובש למדינות. במציאות, ארקנסו כבר הייתה מדינה "רטובה", וההימורים בהוט ספרינגס היו כבר לשם דבר ברחבי ארצות הברית. תרומתו המרכזית של פוטרל לדיון הייתה קידום תוכנית להקמת מזקקות בבתי הכלא. כצעד של פשרה, הוא הסכים לבטל את האיסור על משקאות חריפים בתנאי שבית המחוקקים יקבל החלטה על הקמת מחלקת המשטרה המדינתית, ובכך ליצור את גוף אכיפת החוק הראשון שלא יהיה בשליטת המחוזות. בסוגיית ההימורים, ביקש פוטרל שיאושרו רק הימורים על מרוצי סוסים בהוט ספרינגס, אך בית המחוקקים הוסיף גם אישור למרוצי כלבים בווסט ממפיס.

האמצעי החשוב ביותר לגיוס כספים היה מס המכירות החדש. הנוסח הראשון של החוק היה כתוב בצורה מרושלת. לאחר שבית המשפט הכריז עליו כנוגד את החוקה, בית המשפט העליון של ארקנסו קיבל אותו, תוך כדי שיכתוב משמעותי. מס זה, בשיעור של שני אחוזים, השביע את רצונו של הופקינס, שהחזיר על כנו את המימון הפדרלי. רוב הכספים הועברו למחלקת הרווחה המדינתית החדשה, שעליה הוטלה המשימה לדאוג לאלו שמחמת גילם (צעירים ומבוגרים) או מחמת מצבם הבריאותי, לא היו מסוגלים לעבוד. תוכנית פדרלית חדשה לרשת ביטחון, הביטוח הלאומי, הופעלה באותה עת, והיא מומנה על ידי תשלומי עובדים ותשלומי מעסיקים. השפעתה על ארקנסו הייתה שולית באופן יחסי בשל העובדה שעובדי חקלאות ועקרות בית לא היו מכוסים על ידה. תשלומי הרווחה המדינתיים החליפו את בתי המחסה הישנים לעניים, ובכמה מחוזות הפכו אלו למעונות סיעודיים.

בינתיים, במזרח ארקנסו, עקירתם של מאות חוכרי אדמות, לעיתים על ידי בעלי מטעים שביקשו לשלשל לכיסם את הסובסידיות הפדרליות שהם היו אמורים להעביר לחוכרים, עוררה התקוממות תחת הנהגתו של איחוד החקלאים החוכרים של הדרום (STFU). כאשר בתחילה הוא קבע את מטהו בטירונזה שבמחוז פוינסט, הכריז האחוד על שביתות שמשכו תשומת לב ברמה הלאומית. המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הסוציאליסטית, נורמן תומאס, הופיע בעיירות מרקט טרי ובירדסונג, שם הוא הותקף על ידי המוני לבנים. פוטרל לא חש אהדה כלפי המובטלים, והאשים אותם באבטלה שהייתה מנת חלקם. דעתו האישית, שהעניים "לא היו שווים את אבק השריפה והעופרת שנדרשו כדי לפוצץ את המוח שלהם", מצאה את מקומה בהשקפותיו הגזעיות. לאחר שכמה אפרו-אמריקאים הצטרפו בהתלהבות ל-STFU, אמר להם פוטרל, "עדיף לכם להקשיב ללבנים שתמיד היו הידידים הטובים ביותר שלכם... יש אנשים שיסבכו אתכם בצרות אם תקשיבו להם". אף על פי שפוטרל והסנאטור ג'וזף טיילור רובינסון היו חלוקים בדעותיהם בעניין משרות החסות, הם הסכימו שהחוואים החוכרים היו ביסודם תת-אנושיים, שהרשויות הפדרליות צריכות להימנע מחקירת המצב בארקנסו, ושהדיווחים על תנאים אלו צריכים להיות מושתקים.

בתגובה לתשומת הלב הלאומית על ארקנסו, מינה פוטרל וועדה לחקירת מערכת החכירה, אך נקיטת הצעדים בנושא זה הושארה בידי הממשלה הפדרלית. הקמתה של העיירה דייס שבמחוז מיסיסיפי הפכה לאבטיפוס ל"חוואים של הדוד סם". לאחר תום כהונתו כמושל, שימש פוטרל כפרקליט של קהילת דייס. אף על פי שמנהלת החקלאות האמריקאית פורקה במהלך מלחמת העולם השנייה, לקהילות היישוב מחדש הייתה השפעה מרכזית על ארקנסו במשך העשור המכריע בו היא התקיימה.

שנותיו האחרונות

פוטרל סיים את כהונתו כמושל ארקנסו ב-1937. לאחר פרישתו הוא שב לעסוק בעריכת דין. ב-1940 הוא ניסה שוב להיבחר כנשיא בית המשפט העליון של המדינה, אך ללא הצלחה. ב-1948 הוא לקה בשבץ מוחי חמור. ג'וניוס מריון פוטרל נפטר בליטל רוק ב-20 ביוני 1955. הוא נטמן בבית הקברות לינווד שבפרגולד.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 85.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וניוס מריון פוטרל בוויקישיתוף

• ג'וניוס מריון פוטרל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'וניוס מריון פוטרל באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
• ג'וניוס מריון פוטרל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'וניוס מריון פוטרל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)