דייל במפרס

דייל במפרס
Dale Bumpers

דייל במפרס
לידה	12 באוגוסט 1925 צ'ארלסטון, ארקנסו, ארצות הברית
פטירה	1 בינואר 2016 (בגיל 90) ליטל רוק, ארקנסו
שם מלא	דייל לאון במפרס
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת הראשונה, צ'ארלסטון, ארקנסו, ארצות הברית
השכלה	בית ספר יסודי בית הספר למשפט אוניברסיטת נורת'ווסטרן (1951) אוניברסיטת ארקנסו
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	בטי במפרס
סנאטור מטעם ארקנסו 3 בינואר 1975 – 3 בינואר 1999 (24 שנים) → ג'יימס ויליאם פולברייט בלאנש לינקולן ←
מושל ארקנסו ה־38 12 בינואר 1971 – 3 בינואר 1975 (4 שנים) סגן מושל ארקנסו בוב ריילי → וינטרופ רוקפלר בוב ריילי ←
פרסים והוקרה
פרס מקסוול פינלנד (1995) פרס ד"ר נייתן דייוויס לחבר הסנאט של ארצות הברית (1992) מדליית מיגל (1985)

דייל לאון במפרס (באנגלית: Dale Leon Bumpers;‏ 12 באוגוסט 1925 – 1 בינואר 2016) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו ה-38 בשנים 1971–1975, ולאחר מכן ועד 1999 כסנאטור מטעמה.

ראשית חייו

דייל במפרס נולד בעיר צ'ארלסטון, מחוז פרנקלין שבמערב ארקנסו, ליד העיר הגדולה יותר פורט סמית', כבנם של ויליאם רופוס במפרס, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארקנסו בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, ושל לטי ג'ונס. אחיו של במפרס, ריימונד ג'. במפרס, נפטר ב-1916 בגיל 4 כתוצאה מדיזנטריה. אח נוסף גדול ממנו, קרול במבפרס, נולד ב-1921, והייתה לו אחות בשם מרגרט. הוריו של במפרס נפטרו בהפרש של חמישה ימים במרץ 1949 כתוצאה מפציעות בתאונת דרכים.

במפרס התחנך בבתי ספר ציבוריים ולמד באוניברסיטת ארקנסו בפאייטוויל. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת בשנים 1943–1946 בחיל הנחתים של ארצות הברית. ב-1951 הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בעת שהותו זו באילינוי הוא היה למעריץ גדול של עדלי סטיבנסון, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בבחירות של 1952 ובאלו של 1956. ב-1952 התקבל במפרס ללשכת עורכי הדין של ארקנסו ובאותה שנה החל לעסוק במקצוע בעיר הולדתו. בשנים 1952 - 1970 הוא שימש כפרקליט העירוני של צ'ארלסטון. בעת כהונתו בתפקיד זה הוא שיכנע את מועצת החינוך של העיר לקבל את פסיקת פסק דין בראון נגד מועצת החינוך בנוגע לשילוב האפרו-אמריקאים בבתי הספר הציבוריים. צ'ארלסטון הייתה העיר שמועצת החינוך שלה הייתה הראשונה במדינות הדרום ששילבה את השחורים באופן מלא במערכת החינוך, הישג שבמפרס היה גאה בו מאוד. ב-1968 הוא כיהן כשופט מיוחד בבית המשפט העליון של ארקנסו.

ב-1962 ניסה במפרס ללא הצלחה להתמודד על אותו מושב בו כיהן אביו בבית הנבחרים של ארקנסו. אביו ניסה בזמנו גם להתמודד על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך ויתר על כך עקב קשיים כספיים.

מושל ארקנסו

בחירתו

במפרס כמושל

במפרס היה דמות כמעט בלתי ידועה כאשר ב-1970 הכריז על התמודדותו על משרת מושל ארקנסו. אף על פי כן, כישוריו כנואם, קסמו האישי, ותדמיתו כאאוטסיידר, הובילו אותו להתמודד בסיבוב השני של הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית על משרת המושל מול המושל לשעבר אורוול פובוס. לעיתים קרובות תואר במפרס כסוג חדש של דמוקרט דרומי שיביא רפורמה למדינתו ולמפלגתו. ניצחונו על המושל המכהן, הרפובליקני וינטרופ רוקפלר פתח עידן חדש של מושלים צעירים בעלי מודעות לחדשנות, כולל שניים מהמושלים שכיהנו אחריו, דייוויד פריור, שלימים כיהן לצידו של במפרס בסנאט, ומי שלימים כיהן כנשיא ארצות הברית, ביל קלינטון.

כהונתו

כמושל, זכה במפרס להצלחה משמעותית. הוא השיג את הסכמת בית המחוקקים לכמה רפורמות מרכזיות שרוקפלר קידם, אך לא עלה בידו לשכנע את בית המחוקקים, שהיה בשליטה דמוקרטית, לאשרן. לדוגמה, בתקופת כהונתו הראשונה, הציע במפרס תוכנית, דומה לזו שקודמה על ידי ממשל רוקפלר, לארגון מחדש של ממשלת המדינה להפחית באופן משמעותי את מספר הסוכנויות הכפופות ישירות למושל. כמו כן, הוא הציע להעלות את מס ההכנסה כדי לממן את העלאת שכר המורים. הצעה אחרונה זו, והפיכת שיעורי המס לפרוגרסיבים יותר, הצריכה, על פי חוקת ארקנסו, את אישורם של לפחות שלושה רבעים של חברי שני בתי המחוקקים המדינתיים.

הרפורמות הנוספות של במפרס, שהובאו מממשלו של רוקפלר, היו רבות. במהלך תקופת כהונתו הראשונה הוא קידם חוקים למתן סמכויות נרחבות יותר לגופי השלטון המקומי, יצרו את חטיבת ההגנה על הצרכן במשרד התובע הכללי, ביטלו את חוק "הסחר ההוגן" למשקאות חריפים, הרחיבו את מערכת הפארקים המדינתיים, יצרו מערכת לבניית בתי סוהר, ושיפרו את השירותים החברתיים לקשישים, נכים ואזרחים מאותגרים מבחינה התפתחותית. במהלך תקופת כהונתו השנייה של במפרס, כללו צעדי החקיקה שהוא הוביל את הקמת מערכת גני ילדים בתמיכת המדינה, חלוקת ספרי לימוד בחינם לתלמידי בתי הספר, תוכנית מרכזית לבנייה בקולג'ים של המדינה, ביטול שיטת האסירים המועדפים, ועידוד מערכת הקולג'ים הקהילתיים באמצעות הרחבת מימון עלויות התפעול שלהם על ידי המדינה.

לדבריו של הכתב הפוליטי של העיתון "ארקנסו גאזט", דאג סמית', במהלך כל תקופת כהונתו של במפרס כמושל, "הייתה חקיקה פרוגרסיבית ניכרת בהשוואה לכל תקופה אחרת של ארבע שנים בהיסטוריה של ארקנסו, ככל הנראה בשל העובדה שבמפרס קנה לעצמו שם של אחד הפוליטיקאים המיומנים ביותר שהמדינה הוציאה משורותיה". וולטר דה וירס וג'ק באס, בניתוח שלהם ל"שינוי הצורה של הפוליטיקה הדרומית", אמרו שכמושל, איפין במפרס "את עליית הפוליטיקה של המתינות הפרוגרסיבית בדרום".

אף על פי שתקופת כהונתו של במפרס כמושל נתפשה כהצלחה, הוא לא נהנה ממילוי תפקידו. באוטוביוגרפיה שלו הוא כתב שהוא "לא אהב את רוב תקופת כהונתו כמושל... ביליתי יותר זמן בניסיון להבטיח שדברים רעים לא יתרחשו בהשוואה לזמן שניסיתי לדברים טובים לקרות". ככל הנראה, נקודת מבטו על תפקידו תרמה לזהירותו בקבלת החלטות. סמית' כתב שבעיצומה של מחלוקת, יכול היה במפרס להיות "בלתי מחויב בצורה מטורפת בהתבטאויותיו הפומביות". כריסטופר ליון, כתב הניו יורק טיימס, תיאר את במפרס כ"קריקטורה של סתמיות" שהיה ידוע בשל "העינוי קצר המועד בנוגע להחלטות גדולות". דה וירס ובאס האשימו את במפרס על כך שלא הפגין "מנהיגות נועזת שתעזור לעצב את דעת הקהל".

סנאטור

מערכות הבחירות

במפרס כסנאטור

ב-1974 ניצח במפרס את הסנאטור המכהן הוותיק ג'יימס ויליאם פולברייט בבחירות המקדימות של הדמוקרטים בהפרש ניכר, ולאחר מכן התמודד מול הבנקאי הרפובליקני ג'ון האריס ג'ונס. ג'ונס האשים את במפרס בהוצאות ממשלו כמושל, בציינו את התקציב של 186 מיליון דולר לבניית מכלול בנייני הממשל. במפרס לא רק שהתעלם מהאשמה זו, אלא סייע במסע הבחירות של הדמוקרט הצעיר ביל קלינטון, שכשל באותה מערכת בחירות בהחלפת חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, הרפובליקני ג'ון פול האמרשימידט במחוז הבחירה השלישי לקונגרס של ארקנסו. במפרס גרף 461,056 קולות (84.9 אחוזים) מול 82,026 הקולות (15.1 אחוזים) של ג'ונס, התוצאה החלשה ביותר של מועמד רפובליקני מאז ניצחונו של פולברייט ב-1944.

ב-1980, על אף ניצחונו של רונלד רייגן בארקנסו, ניצח במפרס בבחירות לתקופת כהונתו השנייה בסנאט כאשר זכה ב-477,095 קולות (59.1 אחוזים) מול 330,576 הקולות (40.9 אחוזים) של המועמד הרפובליקני ויליאם פ. "ביל" קלארק, בנקאי השקעות שנרשם לבחירות לסנאט שעה לפני המועד האחרון. בניסיונו הבלתי מוצלח להיבחר לבית הנבחרים ב-1976 האשים קלארק את במפרס על כך שהוא תמך בקיצוב דלק במהלך משבר האנרגיה. הוא גם מתח ביקורת על במפרס על כך שכסנאטור הוא הצביע 23 פעמים נגד הקצבות לצורכי הגנה בין השנים 1975–1978, וציין שרק בשנת הבחירות לתקופת כהונתו השנייה הוא הצביע פעמיים בלבד בעד בסוגיות הגנה. קלארק תהה על התנגדותו של במפרס לתפילות בבתי הספר ותמיכתו בהסכמי תעלת פנמה ב-1978, סוגיה שרייגן יצא בגינה נגד הנשיא ג'ימי קרטר. בהמשך האשים קלארק את במפרס על כך שהוא שם ללעג את אזרחי מחוז ניוטון, מעוז רפובליקני בארקנסו, כאשר כינה אותם טיפשים. במחוז זה זכה קלארק ב-57.2 אחוזים מהקולות, כפי שהוא ניצח ב-12 מתוך 75 מחוזות המדינה, רובם בחלקה הצפון-מערבי. קלארק ניצח גם במחוז פרנקלין, מחוז הבית של במפרס. הרפובליקנים שאלו את הבוחרים, "אם דייל במפרס לא מצביע עבורכם, מדוע שתצביעו עבורו?".

שלא כמו במפרס, נוצח קלינטון ב-1980, שנת ניצחונו הגורף של רייגן, ובאופן זמני פינה את מושב המושל למשך שנתיים לרפובליקני פרנק ד. רייט. בבחירות לסנאט של 1986 הביס במפרס את יריבו הרפובליקני אייסה האצ'ינסון, לימים חבר בית הנבחרים ומושל. בבחירות של 1992, לאחר שהביס את מבקרת המדינה של ארקנסו, ג'וליה יוז ג'ונס ב-64 אחוזים בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, הוא ניצח את מי שיכהן גם הוא לימים כמושל מייק האקבי בבחירות הכלליות. ב-1998, כאשר פרש במפרס מהסנאט, ניצחה מועמדת הדמוקרטים, בלאנש לינקולן, לשעבר חברת בית הנבחרים, את מועמד הרפובליקנים פיי בוזמן, חבר הסנאט של ארקנסו שלימים היה מנהל מחלקת הבריאות המדינתית תחת המושל האקבי.

כהונתו

בשנים 1987–1995 כיהן במפרס כיושב ראש ועדת העסקים הקטנים והיזמות של הסנאט עד אשר הרפובליקנים תפסו את השליטה בסנאט במשך 12 שנים בעקבות הבחירות של 1994. מ-1997 ועד לפרישתו הוא היה חבר בסיעת המיעוט בוועדת האנרגיה ומשאבי הטבע של הסנאט. בסנאט היה במפרס ידוע בשל מיומנויות הנאום שלו ובשל הכבוד העצום שהוא רחש לחוקת ארצות הברית. הוא מעולם לא תמך בשום הצעה לתיקון לחוקה.

בבחירות לנשיאות של 1984 ובאלו של 1988 הוא לא ביקש להיבחר כמועמד הדמוקרטים לנשיאות, ותחת זאת תמך ברבים מעמיתיו, כולל הסנאטור פול סיימון מאילינוי, שבסופו של דבר התמודד בבחירות של 1988 ונוצח על ידי מייקל דוקאקיס. בבחירות של 1984 הוזכר שמו של במפרס כאחד האפשרויות להיות שותפו למרוץ של וולטר מונדייל, אך הוא הסיר את מועמדותו בשלבים הראשונים של המרוץ.

במפרס ציין שהסיבה המרכזית שהוא לא התמודד היה חששו "משיבוש מוחלט של הקרבה שמשפחתי אהבה". משקיפים רבים חשו שאולי במפרס חסר את השאפתנות האובססיבית שנדרשה ממועמד לנשיאות, במיוחד כמי שהחל את התהליך כאשר שמו לא היה ידוע במיוחד. גורם נוסף שהוזכר לכך היה הצבעתו שקטלה את רפורמת חוקי העבודה של 1978, הצבעה שעוררה עת זעמם של ארגוני העובדים ולחלוטין לא נשכחה על ידי מנהיגיהם במשך העשור הבא.

משפט ההדחה של קלינטון

במפרס נואם בפני הסנאט במהלך משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון.

ערך מורחב – משפט ההדחה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון

לאחר פרישתו מהסנאט, במפרס, שהכריז על עצמו כידיד קרוב של הנשיא ביל קלינטון, שימש כפרקליט ההגנה במהלך משפט ההדחה של הנשיא. בנאום הסיכום שלו במשפט הסנאט הוא נתן טיעונים נרגשים. בנאום זה, שנישא ב-21 בינואר 1999, הוא אמר:

ה. ל. מנקן אמר פעם, "כאשר אתה שומע מישהו אומר 'זה לא קשור לכסף' - זה כן קשור לכסף". וכאשר אתה שומע מישהו אומר, "זה לא קשור למין" - זה כן קשור למין.

...אף אחד לא טען שביל קלינטון ביצע פשע פוליטי נגד המדינה. לפיכך, עמיתים, אם אתם מכבדים את החוקה, אתם חייבים להביט על ההיסטוריה של החוקה וכיצד הגיע אלינו סעיף ההדחה. ואם תעשו זאת ותעשו זאת ביושר על פי השבועה שנשבעתם, אינכם יכולים - אתם יכולים לגנות את ביל קלינטון, אתם יכולים למסור אותו לידי התובע שיגיש נגדו כתב אישום, אך אתם לא יכולים להרשיע אותו. ואתם לא יכולים להתענג על המותרות או על הזכות להתעלם מהיסטוריה זו.

העם האמריקאי מבקש כעת ומזה זמן מה שיאפשרו לו לישון טוב בלילה. הם מבקשים לשים קץ לסיוט הזה. זוהי בקשה לגיטימית.

כיבודים

במפרס ורעייתו בטי עם הנשיא ביל קלינטון, 1999.

ב-1995 הקימה אוניברסיטת ארקנסו בפאייטוויל את הקולג' לחקלאות, למזון ולמדעי החיים על שם דייל במפרס (Dale Bumpers College of Agricultural, Food and Life Sciences).

ב-2014 נקרא שמה של שמורת הטבע הלאומית הנהר הלבן (White River National Wildlife Refuge) על שמו של במפרס. בטקס ההקדשה, אמר מנהל שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית, דניאל מ. אש:

השירות גאה להכיר בתרומות הרבות שהסנאטור במפרס העניק לדורות עתידיים רבים את אותה הזדמנות להנות מהיופי הטבעי של ארקנסו כפי שיש לנו. הוא ענק מבין שומרי הטבע ובעל חזון שהלך בנתיב הבלתי קונבנציונאלי לשמור על כמה מאזורי הפרא האחרונים של ארקנסו. מתאים הדבר שהוא יהיה קשור לנצח עם הנהר הלבן.

במפרס ורעייתו בטי נודעו בשל פועלם לקידום חיסונים לילדים. מרכז המחקר לחיסונים על שם דייל ובטי במפרס במכונים הלאומיים לבריאות הוקם על ידי הנשיא לשעבר קלינטון כדי לדאוג לפיתוח המחקר בחיסונים.

מותו

דייל במפרס נפטר בביתו בליטל רוק ב-1 בינואר 2016, בגיל 90, לאחר תקופה בה התדרדר מצב בריאותו. הוא סבל ממחלת אלצהיימר ושבר את ירכו זמן קצר לפני מותו. הוא נטמן בבית הקברות של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת הראשונה בצ'ארלסטון.

בסיפורת

בעלילת הרומן פרי עטו של ג'פרי ארצ'ר, "האם עלינו לספר לנשיא?" (Shall We Tell the President?) נבחר במפרס לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית כשותפו למרוץ של טד קנדי לאחר שהביסו את רונלד רייגן בבחירות לנשיאות של 1984. במהדורה מחודשת של הספר משנת 1986, החליף ארצ'ר את קנדי בדמותה הדמיונית של פולרנטינה קיין, ואת דמותו של במפרס בסנאטור האמיתי ביל בראדלי מניו ג'רזי.

לקריאה נוספת

• Bumpers, Dale (2003). The Best Lawyer in a One-Lawyer Town: A Memoir. New York: Random House.
• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 96.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייל במפרס בוויקישיתוף

• דייל במפרס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• דייל במפרס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• דייל במפרס באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
• דייל במפרס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• דייל במפרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)