ג'מיר נלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'מיר נלסון
Jameer Nelson Mavs cropped.jpg
תאריך לידה 9 בפברואר 1982 (בן 33)
מקום לידה צ'סטר שבפנסילבניה
כדורסלן
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מספר 14
מכללה אוניברסיטת סנט-ג'וזף
דראפט בחירה מספר 20, 2004
דנוור נאגטס
קבוצות כשחקן

2004 - 2014
2014
2014 - 2015
2015 -

הישגים כשחקן

ג'מיר נלסוןאנגלית: Jameer Nelson; נולד ב-9 בפברואר 1982) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הרכז בקבוצת דנוור נאגטס מליגת ה-NBA. לאחר ששיחק בנבחרתה של אוניברסיטת סנט-ג'וזף הצטרף נלסון לאורלנדו ב-2004, והעפיל עמה פעם אחת לסדרת גמר הליגה, ב-2009.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלסון נולד בצ'סטר שבפנסילבניה ולמד בבית הספר התיכון של צ'סטר, ובמקביל ללימודים הצטיין במיוחד בכדורסל. הוא שיחק בנבחרת הכדורסל של בית הספר וסייע לה לזכות בשתי אליפויות מדינת פנסילבניה (PIAA).

נלסון החל לשחק בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סנט-ג'וזף בעונת 2000/2001 של ליגת המכללות. כבר בעונתו הראשונה פרץ נלסון לתודעה הלאומית וזכה בתואר "פרשמן השנה" בארצות הברית כולה. בעונתו השלישית במכללות, 2002/2003, השיג ממוצעים של 19.7 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים למשחק. בסיומה הוא עמד בפני כניסה לדראפט ה-NBA של 2003, אך ביטל לבסוף את הרשמתו.

במהלך עונתו האחרונה, 2003/2004, הפך נלסון לשחקן המכללות הבולט בארצות הברית כשהשיג ממוצעים של 20.6 נקודות, 5.3 אסיסטים ו-2.9 חטיפות למשחק. הוא הוביל את אוניברסיטת סנט-ג'וזף למאזן של 27 ניצחונות ללא הפסד במהלך העונה הסדירה, ולהשגת המקום הראשון בדירוג לטורניר אליפות המכללות. יחד עם דלונטה וסט הוא הרכיב את חוליית הגארדים שנחשבה לטובה ביותר במדינה. סנט ג'וזף העפילה לרבע גמר טורניר המכללות, שם הפסידה לאוקלהומה סטייט כתוצאה מסל שנקלע בשניות הסיום. כהוקרה על יכולתו הטובה זכה נלסון בפרס נייסמית' לכדורסלן המכללות המצטיין של השנה.

בעקבות התפרסמותו ברחבי ארצות הברית הופיע נלסון על שער המגזין ספורטס אילוסטרייטד, והיה לשחקן הראשון של התאחדות ה"אטלנטיק-10" שזוכה לכבוד זה מאז מרק מאקון ב-1998. הוא סיים את הקריירה שלו באוניברסיטת סנט-ג'וזף במקום הראשון בתולדותיה בנקודות (2,094), באסיסטים (714) ובחטיפות (256).

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה הציע נלסון את מועמדותו לדראפט ה-NBA ב-2004, ונבחר במקום ה-20 על ידי קבוצת דנוור נאגטס. הוא הועבר לבסוף לאורלנדו מג'יק, בתמורה לבחירה עתידית בסיבוב הראשון של הדראפט. מיקומו של נלסון הגיע על אף שמרבית ההערכות ציפו לבחירתו באחד מעשרת המקומות הראשונים, ולבסוף הוא עבר לאורלנדו, שנזקקה במיוחד לרכז מצטיין.

נלסון התחיל את עונתו הראשונה, 2004/2005, בצורה לא טובה, ותפקד בעיקר כרכז מחליף לסטיב פרנסיס. עם זאת, בשלב מאוחר יותר של העונה החל לקבל דקות משחק רבות יותר והפך לשחקן קבע ברוטציית הקבוצה, ובעקבות כך החל להפגין את כישוריו בתחומים רבים של המשחק. לאחר שפרנסיס הוסט לעמדת הקלע החל נלסון לבסס מעמדו כרכז הפותח של אורלנדו, ופתח בחמישייה בכל המשחקים עד לסיום העונה למעט משחקים בודדים תחת המאמן הזמני כריס ג'נט. הוא נבחר לתואר חמישיית הרוקיז השנייה של העונה.

בעונת 2005/2006 שיפר נלסון במידה רבה את יכולתו באורלנדו והשיג ממוצעים של 14.6 נקודות ו-4.9 אסיסטים למשחק. לאחר שפרנסיס הועבר לניו יורק ניקס בפברואר 2006, הפך נלסון לשחקן חמישייה קבוע באורלנדו. הוא שיחק ב-62 משחקים בלבד באותה עונה בשל פציעות. בעונת 2006/2007 פתח נלסון בחמישיית קבוצתו בכל המשחקים בהם השתתף והשיג ממוצעים של 13 נקודות, 4.3 אסיסטים ו-3.1 ריבאונדים למשחק. באותה עונה העפיל עם אורלנדו לראשונה בקריירה למשחקי הפלייאוף, שם הודח עמה בסיבוב הראשון על ידי דטרויט פיסטונס.

בעונת 2007/2008 היה נלסון, לצד שחקנים כמו דווייט האוורד ואחרים, אחד משחקני המפתח בהצלחה של אורלנדו שסיימה במקום השלישי במזרח. בנוסף, הוא סייע להאוורד בחלק מהטבעותיו במהלך תחרות ההטבעות של ה-NBA באותה שנה. במשחקי הפלייאוף, הפגין נלסון יכולת עילאית עם ממוצעים של 16.2 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-4.1 ריבאונדים והיה שותף להגעת קבוצתו לסיבוב השני.

בעונה הבאה, 2008/2009, המשיך את יכולתו הטובה עם ממוצעים של 16.7 נקודות ו-5.4 אסיסטים למשחק, ונבחר לראשונה בקריירה שלו למשחק האולסטאר של ה-NBA. הוא השתתף במשחק יחד עם שני חבריו לקבוצה, האוורד ורשארד לואיס. במשחק נגד דאלאס מאבריקס ב-2 בפברואר עזב נלסון את המגרש במהלך הרבע השלישי, לאחר עבירה של אריק דמפיר. בבדיקה שנערכה לו התברר כי הוא סובל מגיד קרוע בברכו הימנית, מה שאילצו להיעדר עד לסיום העונה הסדירה.‏[1] הוא שב לשחק בסדרת הגמר של הליגה באותה עונה, מול לוס אנג'לס לייקרס, בסיומה הפסידה קבוצתו 4-1. בעונה שלאחר מכן שב נלסון לכושרו וסייע לאורלנדו לסיים במקום השני במזרח, אחרי קליבלנד קאבלירס.

ביולי 2014 חתם נלסון בדאלאס מאבריקס.

בדצמבר 2014 עבר נלסון לבוסטון סלטיקס ביחד עם ברנדן רייט, ג'יי קראודר ובחירות דראפט עתידיות בטרייד שכלל גם את ראז'ון רונדו ודווייט פאוול.

סטטיסטיקת קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לסוף עונת 2014/2015[2]‏‏[3]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2004/2005 אורלנדו 79 21 20.4 0.455 0.312 0.682 2.4 3.0 1.0 0.0 8.7
2005/2006 אורלנדו 62 33 28.8 0.483 0.424 0.779 2.9 4.9 1.1 0.1 14.6
2006/2007 אורלנדו 77 77 30.3 0.430 0.335 0.828 3.1 4.3 0.9 0.1 13.0
2007/2008 אורלנדו 69 62 28.4 0.469 0.416 0.828 3.5 5.6 0.9 0.1 13.0
2008/2009 אורלנדו 42 42 31.2 0.503 0.453 0.887 3.5 5.4 1.2 0.1 16.7
2009/2010 אורלנדו 65 64 28.6 0.449 0.381 0.845 3.0 5.4 0.7 0.0 12.6
2010/2011 אורלנדו 76 76 30.5 0.446 0.401 0.802 3.0 6.0 1.0 0.0 13.1
2011/2012[א] אורלנדו 57 57 29.9 0.427 0.377 0.807 3.2 5.7 0.7 0.1 11.9
2012/2013 אורלנדו 56 56 35.3 0.392 0.341 0.873 3.7 7.4 1.3 0.1 14.7
2013/2014 אורלנדו 68 68 32.0 0.394 0.348 0.857 3.4 7.0 0.8 0.1 12.1
2014/2015 דאלאס 23 23 25.4 0.374 0.369 0.875 2.7 4.1 0.7 0.1 7.3
2014/2015 בוסטון 6 1 20.2 0.220 0.200 0.667 2.8 5.5 1.2 0.0 4.8
2014/2015 דנוור 34 5 20.6 0.450 0.354 0.579 1.9 3.7 0.7 0.1 9.6
קריירה 714 585 28.6 0.440 0.371 0.813 3.1 5.3 0.9 0.1 12.2
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007 אורלנדו 4 4 32.3 0.420 0.357 0.909 3.0 3.3 0.8 0.0 14.3
2008 אורלנדו 10 10 33.3 0.504 0.488 0.757 4.1 4.7 0.3 0.2 16.2
2009 אורלנדו 5 0 18.0 0.348 0.167 0.500 1.4 2.8 0.2 0.0 3.8
2010 אורלנדו 14 14 34.2 0.479 0.393 0.823 3.6 4.8 1.0 0.0 19.0
2011 אורלנדו 6 6 36.0 0.378 0.231 0.786 4.2 5.0 2.0 0.0 13.2
2012 אורלנדו 5 5 36.4 0.392 0.320 0.750 3.8 6.6 0.8 0.2 15.6
קריירה 44 39 32.5 0.445 0.372 0.792 3.5 4.6 0.8 0.1 15.0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ESPN, Magic's Nelson has torn labrum, 4.02.2009
  2. ^ Jameer Nelson career stats באתר NBA.com
  3. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.


זוכי פרס נייסמית'

1969: אלסינדור • 1970: מרוויץ' • 1971: קאר • 1972: וולטון • 1973: וולטון • 1974: וולטון • 1975: תומפסון • 1976: מאי • 1977: ג'ונסון • 1978: לי • 1979: בירד • 1980: אגוויר • 1981: סמפסון • 1982: סמפסון • 1983: סמפסון • 1984: ג'ורדן • 1985: יואינג • 1986:דוקינס • 1987: רובינסון • 1988: מאנינג • 1989: פרי • 1990: סימונס • 1991: ג'ונסון • 1992: לייטנר • 1993: צ'יני • 1994: רובינסון • 1995: סמית' • 1996: קמבי • 1997: דאנקן • 1998: ג'יימיסון • 1999: ברנד • 2000: מרטין • 2001: באטייה • 2002: ויליאמס 2003: פורד • 2004: נלסון • 2005: בוגוט • 2006: רדיק • 2007: דוראנט • 2008: הנסברו • 2009: גריפין • 2010: טרנר • 2011: פרדט • 2012: דייוויס • 2013: בורק • 2014: מקדרמוט • 2015: קמינסקי