דברה ברהן סלאסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית הכנסייה
עיטורים בכנסייה - בין היתר נראה משמאל ציור המתאר את גאורגיוס הקדוש מכריע את הדרקון ומימין לו המדונה והילד. על הקיר המפריד בין האולם המרכזי לקדסט נראות שלוש דמויות המייצגות את השילוש הקדוש ומתחתן ציור של צליבת ישו
תקרת הכנסייה
פרט: הצלב מעל הכניסה לכנסייה

דברה ברהן סלאסי (געז ደብረ በርሃን ሥላሴ) היא כנסייה אתיופית, השוכנת כקילומטר מזרחית-צפונית-מזרחית מפאסיל גמב, המתחם המלכותי ההיסטורי בעיר גונדר שבצפון אתיופיה. הכנסייה שוכנת בקצה המזרחי של העיר על גבעה מיוערת בגובה של 2,239 מטר מעל פני הים. משמעות שמה הוא "הר השילוש הנאור" והיא מוקדשת לשילוש הקדוש (סלאסי). הכנסייה נחשבת לאחת הידועות והחשובות בין 44 הכנסיות של גונדר, ועיטורי תקרתה הם מהמראות המוכרים ביותר של אתיופיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הראשונה שהוקמה במקום הייתה עגולה בקוטר של 30 מטרים. לפי הכרוניקה של הקיסר ייאסו הראשון (מלך בין השנים 1682-1706), היא הוקדשה על ידי הקיסר עצמו בחג הטמקת בשנת 1693. באותו מעמד תלה הקיסר בכנסייה שני פעמונים אותם קיבל במתנה מהמושל ההולנדי של בטאוויה; צעד חריג במסורת הנוצרית האתיופית. עוד מינה הקיסר 150 איש כדי לשרת בקודש בכנסייה, והעניק לה שטחי קרקע. גגה של כנסייה זו נשען על-גבי 12 עמודים, שכל אחד מהם ייצג את אחד השליחים ועוטר בדמותו. הכנסייה נפגעה ממכת ברק שגרמה לשריפה בשנת 1707, אך תוך שנתיים לכל היותר הנזק תוקן; אם כי לא ברור אם במועד זה שוחזר המבנה לפי המתווה העגול או שמא כבר הוקם המבנה המלבני הנוכחי. בכל אופן, ייתכן שהמזבח וחלק מהריהוט הפנימי שהיו עשויים אבן, שרדו ושולבו במבנה הנוכחי. הכנסייה כמעט שלא נפגעה ממעשי הביזה של הקיסר תוודרוס השני בשנים 1864 ו-1866, ושרדה גם את החורבן שהתרגש על גונדר, ובמיוחד על כנסיותיה (42 מתוך 44), מידי צבא המהדייה בשנת 1888[1]. לפי האגדה נמנעה התקפה אחרונה זו בזכות נחיל דבורים שהדף את התוקפים.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר מוקף בשתי חומות היקפיות עגולות, ובחומה החיצונית משולבים 11 מגדלים נושאי כיפות וכן מבנה שער - כולם בני שתי קומות. הקומה התחתונה במגדלים משמשת למגורי נזירים והעליונה כבית תפילה. בשער קבועים שתי קשתות עשויות אבן גיר אדומה. עוד משולב בחומה מבנה בעל תקרת קמרון חבית המכונה "חדר התוף", ואשר משמש כבפטיסטריום וקפלת תפילה.

שרידי הבסיס של הכנסייה המוקדמת, העגולה, נראים מסביב לחלקו המזרחי של המבנה הקיים, הנח על פודיום שמטרתו לגשר על הפרשי הגובה של הקרקע. המבנה הנוכחי מלבני בצורתו, אורכו 27 מטרים ורוחבו 7.4 מטרים. הוא מוקף בארקאדה מאוחרת יותר שרוחבה 2.3 מטרים. הארקדה נישאת על ידי 24 עמודים ובצידה המזרחי היא מעוגלת בצורת אפסיס (אם כי לכנסייה עצמה אין אפסיס). בחזית הכנסייה קבועות שתי דלתות אליהן מוליכות שבע מדרגות, ובכל אחת מחזיתות הצד, שלוש דלתות נוספות.

חלל הכנסייה מחולק על ידי מחיצה (בדומה לאיקונוסטאזיס אורתודוקסי), לאולם המרכזי ול"קדסט" (החלק הקדוש). פנים הכנסייה מעוטר כולו בעושר רב. העיטורים, המתוארכים לשנים 1815 עד 1825, מכסים את כל הקירות, את התקרה ואפילו את הדלתות. התקרה עשויה קורות עץ וביניהן מצוירים בשורות, דמויות מלאכים צבעוניים, שרק ראשיהם וכנפיהם נראים. חלק מהשורות פונות אל הכניסה ואחרות לעבר הקדסט. בד שהודבק על הקירות שימש לציור עיטורי הקיר, ואלה כוללים סצינות מחייהם של הצלוב והבתולה, וכן דמויות של קדושים שונים. על קיר הכניסה (הקיר המערבי), נראית מרים מלכת השמים לצד מלכים וקדושים שונים; וכן מצוירת דמותו של מוחמד קשור לגמל ונהוג על ידי השטן. במחיצה החוצצת בין האולם המרכזי לבין הקדסט, קבועות שתי דלתות, והיא מעוטרת, בין היתר, בשלוש דמויות המייצגות את השילוש הקדוש ומתחתן ציור של צליבת ישו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Ethiopia, the unknown land", Stuart Munro-Hay, I.B.Tauris publishers, (2008), ISBN 9781860647444

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דברה ברהן סלאסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]