דב מיזל

דב מיזל
לידה	27 באפריל 1916; פרם, האימפריה הרוסית
פטירה	25 בפברואר 2006 (בגיל 89); אלונים, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	מ-1940

דב מַיְזֶל (27 באפריל 1916 - 25 בפברואר 2006) היה עורך ישראלי שערך את עיתון במעלה בשנים 1943 עד 1947, ממקימי קיבוץ אלונים.^[1]^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב מיזל נולד ב-כ"ד בניסן תרע"ו, 27 באפריל 1916, בעיר פרם שבהרי אורל, בגבולה המזרחי של רוסיה, לכיענה (לבית אהרונסון) ונחמן מייזל. משפחות הוריו, מייזל ואהרונסון, חיו בקייב, בירת אוקראינה. שני הסבים של דב היו רבנים שלקחו חלק פעיל בחיי הקהילה היהודית בעיר. סבו, הרב שלמה הכהן אהרונסון שימש כרב הראשי של קייב בשנים 1906 עד 1921. לאחר המהפכה הסובייטית, חזרה משפחת מייזל לקייב ובשנת 1921 עברו לוורשה שבפולין. אביו, נחמן מייזל, היה סופר ועורך כתבי עת ביידיש. דב למד בבית הספר היסודי "בורוכוב" ובגימנסיה "חינוך".

בגיל 15 החליט דב לעלות לארץ ישראל. סבו, הרב שלמה אהרונסון, שכיהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב, נתן לו את ברכתו ודב נרשם לבית הספר החקלאי מקווה ישראל. דב למד את ענפי המשק החקלאי והצטרף לשורות ההגנה. לקראת סיום לימודיו ב– 1935 נענה לקריאתו של אלכסנדר זייד להצטרף לקבוצת הרועים בשייח' אבריק, כדי ליישב ולשמור על האדמות שנרכשו בעמק יזרעאל בשנות ה-20 של המאה ה-20.

בשנת 1936 התגבש גרעין שנקרא "קבוצת הרועים של הנוער העובד" שיקרא לימים אלונים. מהמחנה הזמני בקריית חרושת עברה הקבוצה לחצרו של אלכסנדר זייד בשל מאורעות תרצ"ו ומשם ב-1937 למחנה שהוקם ב"שייח' אבריק", כיום בשכונת קריית עמל שבטבעון, והשם שנבחר היה "אלונים". ב-20 ביוני 1938 עלתה הקבוצה ל"קוסקוס טבעון" במסגרת חומה ומגדל, שם הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע אלונים. דב היה צלם חובב שתיעד את חיי הקבוצה על כל קורותיה. לימים הפך התיעוד לארכיון המצולם של אלונים.^[3]

בשנת 1940 נענה מיזל לבקשתו של ברל כצנלסון וגויס למזכירות תנועת הנוער העובד והלומד במחלקת ההדרכה ובמערכת עיתון התנועה "במעלה". דב התמסר באהבה לתפקיד וראה בו ייעוד ושליחות. הוא הוסיף מדורים הפונים לנוער והתאים את גודל הדף המודפס כדי להגדיל את תפוצת העיתון. מאז ועד יומו האחרון זכר חסד נעורים לעיתונות ולדפוס. ב-1942 השתתף דב במסגרת תנועת הנוער העובד במסע הראשון של התנועה למצדה, שאורגן על ידי שמריה גוטמן ונקרא "סמינר מצדה". מיזל לקח עימו את כתבי יוספוס פלביוס על מנת לקרוא בראש ההר את סיפור מצדה, וכן מצלמה שבאמצעותה תיעד את המסע.^[4] מיזל היה עורך עיתון "במעלה" בשנים 1943 עד 1947.^[2]

בשנת 1948 טס לשליחות בארצות הברית יחד עם אשתו לוטי באור, מטעם תנועת "החלוץ". מיזל ואשתו התגוררו בניו יורק והוא ניהל חוות הכשרה של התנועה. גרעין בוגרי ההכשרה היו ממקימי קיבוץ כיסופים. לאחר חזרתם לקיבוץ אלונים בשנת 1950 עבד כחצרן וכלולן.

בין השנים 1953 ו-1956 שהה מיזל בניו יורק לצורך טיפול רפואי בבנו ישראל, שחלה בפוליו. בזמן שהותו למד הסרטה ועבד בקונסוליה בהוצאה לאור של פרסומי הקונסוליה. בשנת 1959 ערך יחד עם המאייר גידי קייך את "הגדת כפר-גלעדי-אלונים" שהייתה הבסיס להגדה הקיבוצית לפסח של הקיבוץ המאוחד. ההגדה עברה שינויים קטנים במהלך השנים ושימשה עשרות קיבוצים. בשנת 1961 גויס דב לוועדת התרבות המרכזית של הקיבוץ המאוחד והיה חבר בה עד לשנת 1967. במסגרת זו ערך והביא לדפוס חומר רב בנושא החגים באמצעות תלקיטים, חוברות ותערוכות שהשפיעו רבות על התרבות ועל ארגון החגים בתנועה הקיבוצית.

בשנת 1978 הוקם מוזיאון בית התפוצות, ובשנים הקודמות להקמתו עבד מיזל בצוות המחקר של המוזיאון, לאחר שהוזמן על ידי אבא קובנר. בין השנים 1984 ו-1987 עבד כעורך במוזיאון לוחמי הגטאות.^[2] בשנת 1999 התקיים בביתו של דב באלונים מפגש איחוד של חלק מבוגרי "סמינר מצדה".

מיזל נפטר בכ"ז בשבט תשס"ו, 25 בפברואר 2006, והובא לקבורה באלונים.