דו"ח פאלמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בעקבות אירועי המשט לעזה הכריז מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ביולי 2010, על הקמת ועדה מטעם האו"ם לבדיקת אירועי המשט. בראשה עמד ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר, ג'פרי פאלמר, וסגנו היה נשיא קולומביה לשעבר, אלווארו אוריבה. נציג ישראל בוועדה היה יוסף צ'חנובר, ונציג טורקיה הדיפלומט אוזדם סאנברק, בכיר במשרד החוץ במדינה[1].

בספטמבר 2011 פורסם דו"ח הוועדה, ובו נקבע שהסגר הימי על רצועת עזה חוקי, אך בבלימת ספינות המשט ישראל הפעילה כוח מופרז, ולכן מומלץ שתביע חרטה בפני טורקיה ותשלם פיצויים למשפחות ההרוגים. הדו"ח ביקר את התנהלות טורקיה ופעילי ארגון IHH בפרשה.[2]

דו"ח פאלמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדו"ח שפורסם לציבור בתחילת ספטמבר 2011, קובע שהסגר הימי שהטילה מדינת ישראל על רצועת עזה חוקי, כצעד לגיטימי של הגנה עצמית וזאת מכיוון שברצועת עזה ישנם ארגוני טרור רבים וקיים חשש סביר שהם ינסו להבריח נשק ותחמושת דרך הים. הדוח אף קבע כי ישראל עמדה בכללי המשפט הבינלאומי באופן הטלת הסגר וכי מקום הטלתו, בים הפתוח חוקי. כמו כן לעניין המשט עצמו, הדו"ח מותח ביקורת חריפה על מארגני המשט שנהגו בחוסר אחריות, ושלחלקם כוונות אלימוֹת ופרובוקטוריוֹת "לרוב המשתתפים לא היו כוונות אלימות, אך עולות שאלות קשות לגבי התנהגותם, אופיים האמיתי ומטרותיהם של מארגני המשט, במיוחד מארגון ה-IHH (המוגדר ארגון טרור בארצות הברית, באירופה ובישראל). המשט הביא להסלמה לא נחוצה" לשון הדו"ח. גם מממשלת טורקיה לא חוסך הדו"ח את לשונו "טורקיה הייתה יכולה לעשות יותר כדי למנוע את יציאת המשט לעזה".

עם זאת הדו"ח גם מביע ביקורת על התנהלות ישראל בפרשה, ולמרות שמוזכר בדו"ח שעל החיילים שהותקפו בספינה היה להגן על עצמם, נאמר שהם השתמשו "בכוח מוגזם ולא הגיוני" וכן נכתב שאובדן חיי אדם על הספינה הינו "בלתי מתקבל על הדעת".

הדו"ח מציע שישראל תצהיר "הצהרה בה היא מביעה חרטה על מות הפעילים הטורקים, ותעביר פיצויים לקרן שתוקם למען משפחות הנפגעים". הפיצויים על פי הדו"ח, יקַבעו ע" משא ומתן.

תגובות ויחסים מדיניים סביב הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת ראש הממשלה בישראל הודיעה כי היא מקבלת את הדו"ח בכפוף להסתייגויות.
טורקיה לעומת זאת דחתה אותו בשתי ידיים והודיעה כי הדו"ח לא מקובל עליה.

מתיחות בין ישראל לטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעשה הידרדרות הקשרים בין שתי המדינות החלה מיד לאחר המשט לעזה עצמו שבו נהרגו 9 אזרחים טורקים, ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן דרש בתוקף שישראל תתנצל (ולא רק "הבעת צער" או "חרטה") על מות פעילי המשט, וכן שישראל תשלם פיצויים למשפחות ההרוגים.
מאוחר יותר הוסיף ארדואן עוד דרישה- שישראל תבטל את הסגר מעל רצועת עזה. ישראל סירבה לכל הדרישות כפי שהם.
למרות שגורמים מדיניים בישראל אמרו שישראל מוכנה להביע צער ולהעביר כסף לקרן נייטרלית שתעבירו למשפחות ההרוגים הדבר לא התבצע עקב אי מוכנותה של טורקיה.

בתקופה שקדמה לפרסום הד"ח האשימו גורמים בטורקיה את ישראל, כי היא מנסה לדחות את פרסום הדו"ח, דבר שיצר חילופי האשמות הדדיים (ואכן מעריכים שאמת הדבר אך לא על מנת להימנע ממבוכה, אלא כדי למצוא פשרה בנושא).

פרשת הדלפת הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום קודם פרסום הדו"ח, הודלף הדו"ח לעיתון הניו יורק טיימס, והתפרסם שם בצורה חלקית.
ישנם הטוענים שידה של ישראל בהדלפה (שידעה את תוכנו כבר קודם- מפי הנציג בוועדה), על מנת למנוע מטורקיה להשפיל את ישראל בפומבי על ידי סנקציות טורקיות על ישראל כתגובה לדו"ח ולקרע בין המדינות.

הסנקציות והאיומים מצד טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פרסום הדו"ח הודיע ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהשגריר הישראלי וכל הנציגים הדיפלומטים של ישראל מעל דרגת מזכיר שני יגורשו מטורקיה, מאוחר יותר נודע שיגורש גם הנספח הצבאי, אך נספח המשטרה הורשה להישאר במדינה. כמו כן הודיע ארדואן שינותקו כל הקשרים הצבאיים והכלכליים עם ישראל, ומאוחר יותר הוברר שינותקו רק קשרי מסחר של התעשיות הצבאיות אך לא המסחר האזרחי.

מספר ימים לאחר מכן, הצהיר ארדואן כי ספינות מלחמה של הצי הטורקי ילוו ויאבטחו, כל כלי שיט שיחפוץ להגיע לחוף רצועת עזה, מפני חיל הים של ישראל. עוד אמר, שספינות מלחמה של הצי הטורקי יסיירו במזרח הים התיכון על מנת "לשמור שישראל לא תשתלט על אוצרות הטבע שם" כדבריו.

תגובת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל שתקו ולא הגיבו לאיומים, אך בתקשורת פורסם ששר החוץ אביגדור ליברמן מתכנן שורה של צעדים כנגד טורקיה, ביניהם אזהרת מסע לטורקיה, פגישות עם נציגים ארמנים (בא לרמז על שואת הארמנים), ואפילו פגישות באירופה עם ראשי המחתרת הכורדית ה- PKK.
ב 2013 בחודש מרץ בעקבות ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל, הביע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התנצלות בפני טורקיה והתחייב לפצות את משפחות תשעת ההרוגים.
ההתנצלות גררה ביקורת קשה מהימין הפוליטי ובין היתר מאביגדור ליברמן שהיה שר החוץ בעת תקרית המשט, שהגדיר את ההתנצלות "שגיאה חמורה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתי טוכפלד ובועז ביסמוט, ‏הנציג הישראלי: יוסף צ'חנובר, באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2010
  2. ^ דו"ח המשט נחשף: "על ישראל לשלם פיצויים", באתר ynet, 1 בספטמבר 2011