דוד אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד אלמוג בשנות ה-40 של המאה ה-20

דוד אלמוג (31 במאי 1914 - 12 בינואר 1993) היה בלש פרטי ונשיא איגוד הבלשים העולמי (אנ'), עיתונאי וסופר עברי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אלמוג נולד ב-1914 בוורשה למילכה לבית פלבסקי ילידת ליטא ולאברהם יליד אוקראינה. סבו אייזיק פלבסקי היה עיתונאי ב"הצפירה" של נחום סוקולוב. בגיל תשע, בשנת 1923, עלה לישראל עם משפחתו. הוריו פתחו בית מלון ביפו ומאוחר יותר העבירו את בית המלון לתל אביב. הוא למד בבית הספר לבנים "תחכמוני" ובגימנסיה הרצליה. מנעוריו היה חבר בית"ר ומאוחר יותר הצטרף לאצ"ל. עם הפילוג באצ"ל, בשנת 1940 הצטרף ללח"י ופעל בעיקר בתחום המודיעין. באותה שנה נעצר על ידי הבריטים ונכלא במעצר מנהלי במחנות המעצר "מזרע" ו"לטרון" למשך חמש שנים.

לאחר קום מדינת ישראל שירת בצה"ל במשטרה הצבאית בדרגת רב סרן ותרם רבות מהידע שלו להקמת מערך מחנות שבויים ולבניית דפוסי חקירה בעיתות מלחמה.

הוא היה ממקימי "בית החייל" בתל אביב ושימש בהתנדבות כמ"מ יו"ר האגודה למען החייל.

דרכו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1932 החל את דרכו כעוזרו של דוד תדהר ודמותו כיכבה בסיפורי הבלשים של דוד תדהר בעריכתו של(שלמה בן ישראל). ולאחר שתדהר ביקש שבן ישראל יפסיק להשתמש בשמו בסיפורי הבלש, הפך אלמוג מקור ההשראה לדמות הבלשית הספרותית הקרויה ירמיהו אלמוג. בנוסף עסק אלמוג בכתיבה עיתונאית לעיתונים שונים בארץ ובחו"ל. מאמריו הופיעו בקביעות בעיתון "המברק" של תנועת הלוחמים, ואף ערך את החוברת "הבלש המודרני". אלמוג שימש ככתב קבוע ב"עיתון מיוחד".

אלמוג יצא להשתלם במקצועות הבלשות והזיהוי הפלילי בלונדון ובשיקגו ועם פרישתו של תדהר יסד את משרדו אותו ניהל שנים רבות "ארגוס שרות ידיעות". בשנות השישים היה ממקימי חברת החקירות והשמירה "מודיעין אזרחי". הוא נבחר לימים כנשיא ארגון הבלשים הבינלאומיים לכל חייו, ובארץ הקים את איגוד משרדי החקירות הפרטיים ושימש כנשיאו.

בשנת 1990 קיבל דוד אלמוג מאת עיריית תל אביב את התואר "יקיר העיר" תל אביב המוענק מדי שנה לאישים שונים, כאות הוקרה על פועלם הציבורי, ולאחר מותו קראה העירייה רחוב על שמו בתל אביב.

אלמוג הלך לעולמו בשנת 1993 והותיר אחריו אשה, שתי בנות נכדים ונינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]