דוד אנוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד אנוך
אין תמונה חופשית
לידה 1971 (בן 48 בערך)
אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה של המשפט, פילוסופיה של המוסר, מחשבה מדינית עריכת הנתון בוויקינתונים
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס צלטנר
פרס מיכאל ברונו
פרס חשין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד אנוך (נולד ב-1971) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא עוסק בפילוסופיה של המשפט, בפילוסופיה של המוסר ובפילוסופיה מדינית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנוך נולד באנגליה ושנה אחר כך עלה לישראל. בשנת 1993 סיים אנוך תואר ראשון בפילוסופיה ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. בתום שירותו הצבאי התמחה בבית המשפט העליון אצל השופטת דורית ביניש. בשנת 2003 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה של המוסר מאוניברסיטת ניו יורק.

אנוך קיבל את מלגת פולברייט, זכה בפרס צלטנר לחוקר הצעיר, פרס מיכאל ברונו[1], פרס חשין לחוקר הצעיר לשנת 2009 ובפרס הנשיא לחוקר הצעיר המצטיין באוניברסיטה העברית. בשנת 2019 זכה בפרס צלטנר לחוקר בכיר. הועלה תוך שלוש שנים מדרגת מרצה לפרופסור חבר. באוגוסט 2011 התמנה לפרופסור מן המניין.[2] בנובמבר 2012 נבחר לחבר האקדמיה הצעירה למדעים.

דוד אנוך חוקר בין השאר את המטא-אתיקה, שהוא ענף בפילוסופיה של המוסר החוקר את טבען של השקפות, תכונות, שיפוטים מוסריים ואמירות.

אנוך הוא מייסדו ועורכו של כתב העת Jerusalem Review of Legal Studies, ביחד עם פרופסור אלון הראל.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אנוך מגדיר עצמו כליברל פלורליסט,[3] אף שהוא מחזיק בעמדה חריגה יחסית בנוף הליברלי הנקראת "פרקפקציוניזם",[4] אשר דוחה את דרישת הניטרליות מהמדינה ביחס לדרכי חיים, הגדרת הטוב וכיוצא בזה.[5] לשיטתו של אנוך, השאלה האם להתערב בדרכי חיים של אחר צריכות להיחתך משאלת טיבן של דרכי חייו, כמו גם המחירים הכרוכים בהתערבות בהן.[6] חלק ניכר מכתיבתו של אנוך מתעסק בביקורת על עמדה רולזיאנית באשר לדרישת ניטרליות מהמדינה, המכונה "pulic reason",[7][8][9][10] לפיה כדי שפעולה של המדינה תהא לגיטימית היא צריכה להיות מקובלת, במובן כלשהו, על ידי כלל חבריה הנבונים ("reasonable") של החברה עליה היא חלה.

אנוך הוא גם "אובייקטיביסט", כלומר, מאמין כי ערכי המוסר הם אובייקטיביים וכי יש לנו כלים לחקור אותו. בכתיבתו, אנוך טוען כי השיח המוסרי מכיל יומרה מובנית לאובייקטיביות, ולשיטתו רלטיביזם מוסרי פשטני אף "מסוכן פוליטית".[11][12][13][14]

בכתיבתו האחרונה אנוך שולל את קיומו של מזל מוסרי בנסיבות ובתוצאות ומתיימר להסביר את ההבדל הרלוונטי ביניהם לבין סוגים אחרים של מזל שכן יכולים להשפיע על מעמדו המוסרי של סוכן מוסרי.[15] עמדה זו מנוגדת להאמנה הרווחת כי מזל מוסרי כזה אכן קיים חרף האינטואיטיביות של תנאי השליטה. בכתיבתו חקר גם תופעות מוסריות כגון המעמד הנורמטיבי של הסכמה היפותטית, מעמד הדיון בתיאוריות אידאליות ועוד.[16]

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Taking Morality Seriously: A Defense of Robust Realism, Oxford University Press, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור: אתר יד הנדיב.
  2. ^ העלאות ומינויים, ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, אוגוסט 2011
  3. ^ https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-4/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90
  4. ^ https://plato.stanford.edu/entries/perfectionism-moral/
  5. ^ ההוגים המרכזיים הדוגלים בדרישת הניטרליות הם רונלד דוורקין, אקרמן, רולז ולרמור
  6. ^ https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-4/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91
  7. ^ https://plato.stanford.edu/entries/public-reason/
  8. ^ The Disorder of Public Reason, 2013, Ethics, University of Chicago Press
  9. ^ Against Public Reason, 2015, available at SSRN
  10. ^ Political Philosophy and Epistemology: The Case of Public Reason,2 2005 Available at SSRN
  11. ^ why i am an objectivist about ethics (and why you are, too), 2004, Oxford University Press
  12. ^ Taking Morality Seriously: A Defense of Robust Realism David Enoch, 2011, Oxford University Press
  13. ^ Impartiality and Realism: Reply to Mancuso, avaliable at https://www.academia.edu/33275227/Impartiality_and_Realism_Reply_to_Mancuso
  14. ^ https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/האוניברסיטה-המשודרת-המדען-העירום-סמסטר-4/הפילוסופיה-של-המוסר-עם-פרופ-דוד-אנוך-חלק-א
  15. ^ Playing the Hand You're Dealt: How Moral Luck Is Different from Morally Significant Plain Luck (And Probably Doesn’t Exist), 2019, avaliable at https://www.academia.edu/38801599/Playing_the_Hand_Youre_Dealt_How_moral_luck_is_different_from_morally_significant_plain_luck_and_probably_doesnt_exist_
  16. ^ https://huji.academia.edu/DavidEnoch
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.