דוד פרץ (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד פרץ
Rabbi David Peretz.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1933
ו' בסיוון ה'תרצ"ג
מרוקו
פטירה 25 באוגוסט 2017 (בגיל 84 בערך)
ג' באלול ה'תשע"ז
טבריה
מקום קבורה בית העלמין הישן בטבריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות טבריה
תקופת הפעילות ? – 25 באוגוסט 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב דוד פרץ (מאי 1933, ו' בסיוון תרצ"ג25 באוגוסט 2017, ג' באלול תשע"ז) היה אב בית דין[דרוש מקור] ורבה הספרדי של טבריה במשך כ-40 שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרוקו לרחל וליעיש פרץ. בילדותו למד במוסדות אוצר התורה במרוקו, מאוחר יותר עברו לצרפת ובגיל 13 בחודש נובמבר 1950 (כסלו ה'תשי"א) עלה לישראל יחד עם אמו, והחל ללמוד בישיבת "בית יוסף" בתל אביב אצל הרב הלל ויטקינד. בישיבה למד בין היתר אצל הרב מרדכי מן והרב אהרון ויינשטיין, ובסיום לימודיו עבר ללמוד בישיבת אור תורה בטבריה.

לאחר נישואיו לרחל לחיאני, החל ללמוד בכולל אברכים "אור תורה" בטבריה. בתקופה זו הרב אשר זאב ורנר לקחו תחת חסותו. במקביל מסר הרב פרץ שיעורים בשכונות העיר ופעל להקים בה מוסדות חינוך, ובשנת 1965 (ה'תשכ"ה) החל לשמש כרבה של טבריה עילית וכחבר לשכת הרבנות בעיר[1].

לאחר פטירת הרב מאיר ועקנין, נבחר ב-30 בדצמבר 1975 לכהן כרבה הספרדי של העיר. טקס ההכתרה נערך ב-17 בפברואר 1976 בבית הכנסת "אוהל נחום" בטבריה, בהשתתפות שר הפנים דאז יוסף בורג, ראש העיר דאז משה צחר ורבנים נוספים. עם בחירתו, הייתה זו הפעם הראשונה שנבחר בטבריה רב ראשי אחד, ללא רב אשכנזי לצידו, וסמכותו חייבה את כלל העדות. בשנת ה'תשל"ח (1978) הוסמך כדיין בידי הרבנות הראשית.[2]

בטבריה פעל לייסד את כולל "זיכרון מאיר" וישיבת "תורת מאיר". כן ייסד בשיכון ד' בעיר כולל אברכים, שבו לומדים אברכים ממוסדות רבי מאיר בעל הנס.

עם הגיעו לגיל 80, סיים את תפקידו הרשמי ברבנות, ומאז עסק בצורכי הדת.

הלך לעולמו בטבריה ב-25 באוגוסט 2017 (ג' באלול ה'תשע"ז) ונקבר בבית העלמין הישן בעיר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו: הרב יוסף יחיאל, ראש ישיבת "פני יהושע" בירושלים וראש מוסדות "תורת מאיר" בטבריה; הרב שלמה, ראש כולל הרמב"ם בטבריה; הרב חיים ראובן, מחבר ספרים רבים; הרב יצחק, ר"מ בישיבת "ישמח משה" בירושלים והרב רפאל. חתניו: הרב יוסף יצחק שלוש, בנו של הרב דוד שלוש, רב המועצה האזורית דרום השרון ויושב ראש ארגון הרבנים האזוריים (כמו כן משמש כרב מחליף (וזמני) לרבה הראשי של רמת השרון הרב יעקב אדלשטיין); הרב יוסף דנינו, ר"מ בישיבת "אור חדש" ברכסים; הרב יעקב כהן, ראש ישיבת "קניני התורה" בירושלים; הרב מרדכי כהן, רב קהילת "בית אברהם" בירושלים; הרב ציון כריסי, שימש כרב קהילה בירוחם[3]; הרב יעקב ארוש, מנהל תלמוד תורה בנתיבות והרב אליהו הלל, מרבני ישיבת "אהבת שלום" בירושלים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר מספר חיבורים תורניים, ופרסם מאמר בעניין שאלת זמני הזריחה והשקיעה בטבריה.[4]

  • אהבת דוד - על התורה, כתב יד
  • וידבר דוד - על התורה, כתב יד
  • לדוד זרעו - על התורה, כתב יד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]