רכסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רכסים
רכסים2.jpg
היישוב רכסים
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דני כהן
גובה ממוצע ‎97‏ מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 11,838 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎150
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.2%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 3,642 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎51
תחום שיפוט 3,250 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎218
32°45′07″N 35°06′03″E / 32.7520128319666°N 35.1009369594596°E / 32.7520128319666; 35.1009369594596
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015
2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4303
    - דירוג מדד ג'יני
‎75
לאום ודת
יהודים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.4%
גילאי 5 - 9 13.3%
גילאי 10 - 14 12.2%
גילאי 15 - 19 11.2%
גילאי 20 - 29 16.8%
גילאי 30 - 44 13.8%
גילאי 45 - 59 8.9%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 4.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 18
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 7
תלמידים 3,142
 –  יסודי 2,381
 –  על-יסודי 761
מספר כיתות 155
ממוצע תלמידים לכיתה 20.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל רכסים נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

רְכָסִים היא מועצה מקומית במחוז חיפה, הממוקמת בעמק זבולון, כ-5 ק"מ מדרום מזרח לחיפה, מצפון לכפר חסידים ומדרום לאבטין. היישוב מונה כיום כ־10,000 נפשות, ורוב אוכלוסייתו כיום היא חרדית.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של רכסים בשתי מעברות שהוקמו בכפר חסידים בשנת 1950. בעת ההחלטה להקים את המעברות בשנת 1950, הוחלט על הקמת מעברת ל-150 משפחות בכפר חסידים[2] וכבר באוקטובר 1950 התגוררו במעברה משפחות עולים. העולים התגוררו במעברה בצריפונים[3], בדונים[4] ואוהלים[5]. בפברואר 1951 הוחלט על הקמת מעברה נוספת בכפר חסידים[6]. בשנת 1952 הוקם במקום שיכון על ידי חברת רסקו[7] עבור משוחררי צה"ל מכפר חסידים[8].

בשנת 1954 הוחל בבניית שיכון נוסף, של חברת משכנות, על רכס סמוך לשכון רסקו[9]. גם חברת שיכון ההסתדרותית החלה בבניית שיכון משלה במקום, על הרכסים דרומית מזרחית לכפר חסידים, צפונית לקריית טבעון[10]. שיכונים אלו נבנו לצורך פינוי המעברות[8] בכל איזור חיפה, אולם בגלל התנגדות תושבי מעברות אחרות שוכנו בהם רק מעטים[11].

בשנת 1955 עברה ישיבת כנסת חזקיהו לכפר חסידים, לאדמות אותם קנה הרב נח שמעונוביץ. הישיבה התחילה את דרכה בחמישה צריפים שהוקמו על ידי הכפר ותורמים של הישיבה[12]. בתחילת 1956 חוברו השיכונים לרשת החשמל[13].

בסוף שנות ה-50, רוב תושבי שיכון רסקו היו חילונים, בעוד השיכון של משכנות היה דתי[14]. בשיכון רסקו היה בית ספר יסודי ממלכתי ובשיכון משכנות היה בית ספר ממלכתי דתי[15]. ברכסים לא היה בית ספר תיכון והתלמידים שבקשו ללמוד בתיכון נסעו לקרית טבעון[16]. ביישוב היו עולים ממגוון של מדינות, בהם מיוצאי הודו. בשנת 1962 הגיעה האוכלוסיה במקום ל-2600 נפשות, והתכנית היתה להגיע ל-12,000[8]. בשנת 1965, היו ברכסים 14 בתי כנסת: ארבעה בתי כנסת אשכנזיים, שלושת תימניים, שלושה בנוסח מרוקו, שניים של יהודי הודו, אחד תוניסאי ואחד עירקי[17], שהיו ברובם הגדול במבני קבע בשכונת משכנות[18]. בסוף שנות ה-60 נבנה מבנה קבע לבית הכנסת בשיכון רסקו[19]. באמצע שנות ה-60 הוקם ברכסים סמינר של בית יעקב[20].

בשנות ה-60, תושבי המקום היו בעיקר עולים, במעמד סוציואקונומי נמוך. רובם עבדו מחוץ ליישוב, בחיפה ובמפרץ[21]. כמחצית התושבים היו בטיפול לשכת הסעד[18]. לטענת ראש המועצה, המקום היווה פתרון דיור זמני לחסרי אמצעים, עד שיוכלו לאסוף מספיק כסף לעבור לדירה בחיפה[16]. בסוף שנות ה-60 הוחל בהקמת מערכת ביוב מרכזית[22] ומרכז מסחרי[23]. בתחילת שנות ה-70 הוחל בהקמת 80 יחידות דיור ברכסים לאחר שבמשך כעשור לא היתה בעיירה בנייה חדשה[24].

החל משנות ה-90 החל תהליך התחרדות מואץ ביישוב. בשנת 1995 סער היישוב כשנסגר בית הספר החילוני האחרון "זבולוני" ותלמידיו עברו לבית הספר הסמוך בנשר. כתוצאה מהתהליך עזבו תושבי היישוב החילונים והיישוב הפך לחרדי לכל דבר. ביישוב התפתחו קהילת "חיי תורה" בהנהגת הרב יוסף ברנדייס ורב היישוב, הרב יעקב מאיר זוננפלד, וקהילה ספרדית בהנהגת הרב משה תנעמי, רבה של קהילת "אור חדש". בני הקהילה החרדית מורכבים מהזרם הליטאי, הספרדי והתימני. ברכסים יש גם קהילה גדולה של חוזרים בתשובה.

המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1956, בעת שבשיכונים התגוררו כ-1500 נפשות, הוחלט שהמקום יוכרז כמועצה מקומית[25] וביולי 1959 כוננה המועצה[26][27]. בסוף 1960 התקיימו לראשונה בחירות למועצה המקומית. לקראתם, נרשמו בחורי הישיבה כתושבי המקום לאחר פנייה לבית המשפט שכפה על המועצה לרשום אותם כתושבים[28]. תשעת הנציגים שנבחרו כללו ארבעה נציגים של ההסתדרות, ארבעה נציגים של הדתיים ונציג אחד של חרות. הנציג הרביעי של המועצה נכנס למועצה על חודו של קול, ותוצאות הבחירות בוטלו בעקבות ערעור לבית המשפט על כשרות של קול אחד בבחירות[29].

בבחירות בשנת 1965 קיבל המערך 5 מנדטים והחזית הדתית קיבלה ארבעה מנדטים[30]. בבחירות בסוף 1973 קיבלה המערך 5 מתוך 9 מנדטים. המפד"ל קיבלה שני מנדטים ורשימת למען רכסים קיבלה שני מנדטים[31]. בשנת 1978 התחלקו המנדטים באופן שווה בין המערך, הליכוד והחזית הדתית[32].

בשנת 1993 מונה לראשונה ראש מועצה חרדי, משה טוויל, עקב תקלה טכנית בהגשת מועמדות של המועמד הדתי מטעם הליכוד, יעקב ישראל.

מבנה היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכסים בנויה על ארבע גבעות (עם תכנון לגבעה החמישית-גבעת הפרסה) וזהו מקור שמה. בגבעה א' הוותיקה נמצאות השכונות: משכנות, שיכון רסק"ו, קריית אור חדש וישיבת כנסת חזקיהו. בגבעה ב' נמצאות השכונות: הוורדים, לב אליהו, גבעת החרובים ובני תורה. גבעה ג' נמצאת בתהליך בנייה ואכלוס חלקי ונמצא בה בית הספר תשב"ר הרב, בית ספר יסודי לבנות אוהל שרה, בית ספר יסודי לבנים יקרי רכסים, תיכון רכסים לבנות. בגבעה ד' נמצאות השכונות בנה ביתך ונוף הרכס. מצפון ליישוב במעלה ההר קיימת בריכת אור חדש ובסמיכות אליה בית ספר לילדים מוגבלים "צוהר לטוהר".

ביישוב מספר נקודות ציון כגון כיכר המועצה וגן האוניה. בכניסה ליישוב מרכז מסחרי קטן הכולל מספר חנויות ומוסכים. בכפר חסידים הסמוך ליישוב קיימת צרכניית מזון גדולה. בכניסה לרכסים בסמוך לגבעה ב' קיים אזור מסחרי זעיר. כמו כן בכיכר המועצה מאפיה קטנה ומכולת.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבני היישוב המכהנים הם: הרב משה תנעמי (ספרדי) והרב יעקב מאיר זוננפלד (אשכנזי).

מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ישיבת כנסת חזקיהו אשר נוסדה ב-1949 בזכרון יעקב על ידי הרב נח שימנוביץ בעצת החזון איש, וב-1955 קבעה את משכנה ברכסים. לצד הישיבה פועלת ישיבה קטנה, תחת אותו שם.
  2. יקרי רכסים מוסדות לציבור הספרדי אשר נמצא ביישוב.
  3. "ישיבת רכסים" בראשות הרב אליהו ציון סופר. קבעה את משכנה בקריית אור חדש בשנת תשס"א, לאחר שעברה מטלזסטון שם הוקמה כשנתיים קודם.

גנים, בתי ספר יסודיים לבנים (יקירי רכסים) ולבנות (אוהל שרה), תיכון בנות:״ממגד גבעות״, שתי ישיבות קטנות לצעירים: ״אוהלי שמואל״, ״תורת אבות״ כולל לאברכים - ״בית ניסים״

נתוני אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים ברכסים 11,838 תושבים (מקום 150 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לרכסים דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 13.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 5,077 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[33]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ האדמיניסטרציה המקומית במחנות העולים, חרות, 10 ביולי 1950
  3. ^ דליקת קוצים, על המשמר, 6 באוקטובר 1950
  4. ^ בדונים נשרפו, שערים, 27 באוקטובר 1952
  5. ^ תושבי מעברת כפר־תסידים לא ישלימו עם תנאי חייהם הירודים, קול העם, 14 בספטמבר 1951
  6. ^ מעברות חדשות יוקמו בגליל, הצופה, 22 בפברואר 1951
    עוד 22 מעברות, דבר, 26 בפברואר 1951
  7. ^ פעולות השכון, חרות, 5 במרץ 1953
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 א. מרקוביץ, כביש נצרת מוביל לחיפה, מעריב, 4 במאי 1962
  9. ^ נחלת אבות - שכון ליהודים קשישים מארה"ב - יבנה ע"י משכנות בנתניה, הצופה, 16 באוגוסט 1954
    1542 דירות לעולים וותיקים נמצאות בבנייה ע"י משכנות, הצופה, 10 במאי 1955
  10. ^ ז. לבון, תכנית השיכון בשנים הקרובות, דבר, 20 בינואר 1954
  11. ^ אנשי מעברת דויד הפגינו בחיפה בתביעת שיכון במקום, על המשמר, 24 בנובמבר 1952
  12. ^ ישיבת כנסת חזקיהו עוברת לכפר חסידים, הצופה, 29 באפריל 1953
  13. ^ ישובים חוברו לרשת החשמל, למרחב, 1 בפברואר 1956
  14. ^ א. טל רון, איחולים לאדמו"ר ההסתדרות, חרות, 29 בינואר 1958
  15. ^ הורחב בי"ס ממלכתי דתי בשכון בכפר חסידים, הצופה, 20 בנובמבר 1957
  16. ^ 16.0 16.1 רכסים: כופים תקציב על ראש המועצה, מעריב, 14 בדצמבר 1970
  17. ^ החיים הדתיים ברכסים קובעים דמותה של העיירה, הצופה, 26 בספטמבר 1965
  18. ^ 18.0 18.1 רכסים - ישוב קטן ובעיות לרוב, על המשמר, 9 בפברואר 1967
  19. ^ ברכסים יוקם בית־כנסת, הצופה, 27 באוגוסט 1968
  20. ^ צבי שדה, החיים הדתיים ברכסים של מעלה, הצופה, 12 בספטמבר 1969
  21. ^ תובעים מעמד של ישוב עולים לעיירה רכסים, הצופה, 24 במאי 1963
  22. ^ עבודות פתוח ברכסים - בהשקעת מאות אלפי ל"י, מעריב, 28 באוגוסט 1968
  23. ^ מרכז מסחרי, הצופה, 15 באוקטובר 1968
  24. ^ הוחל בהקמת 80 דירות ברכסים, דבר, 23 בנובמבר 1972
  25. ^ מועצה מקומית נפרדת תקום ליד כפד־חסידים, על המשמר, 26 באפריל 1956
  26. ^ כוננה מועצה מקומית חדשה ב"רכסים", הצופה, 28 ביולי 1959
  27. ^ מועצה מקומית חדשה ברכסים, הצופה, 7 באוקטובר 1959
  28. ^ בחורי ישיבה תובעים זכות בחירה ברכסים, הבוקר, 30 בספטמבר 1960
    אושרה זכות בחירה לתושבי רכסים, הצופה, 17 באוקטובר 1960
  29. ^ ביהמ"ש ביטל הבחירות ברכסים, למרחב, 12 בפברואר 1961
  30. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת המועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 1235, עמ' 493
  31. ^ הודעה ב דבר תוצאות הבהירות למועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 1987, עמ' 868
  32. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 2493, עמ' 484
  33. ^ פרופיל רכסים באתר הלמ"ס