שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בשנת 711 נכבש חצי האי האיברי בידי המוסלמים. בשנת 718 החל הכיבוש הנוצרי מחדש, הרקונקיסטה, ונמשך עד לשנת 1492, אז השלימו הנוצרים את כיבוש חצי האי כולו. במהלך תקופה זו חיו יהודי ספרד במקביל תחת שלטון מוסלמי ונוצרי; תקופה זו נקראת תור הזהב ובה התפתחה שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

בשנים אלו ספרד הייתה מחולקת לשניים : בצפון - נוצרים; בדרום - מוסלמים. המדינה הייתה בנויה מנסיכויות והיהודים שחיו תחת שלטון נוצרי ומוסלמי, העדיפו בתחילה את השלטון המוסלמי מאחר שבו התקיימה סובלנות דתית כלפיהם. על כן, התקיימה תנועת הגירה של יהודים מצפון ספרד לדרומה. האסלאם שלט תקופה ארוכה של כ-600 שנה על דרום ספרד ובמהלכה מילאו יהודי ספרד תפקידים חשובים בחצר הח'ליף. באותה תקופה השפיעו אופן החשיבה המוסלמית וצורת שירתה על יהדות ספרד.

מבחינים בשני סוגי שירה: שירת חול, ושירת הקודש. שירת הקודש הִנה אותה שירה דתית הנמצאת בתנ"ך, בספר תהילים ובפיוטים שנכתבו לאחר חתימת התנ"ך, והיא נועדה להיאמר בבית הכנסת.

שירת החול עוסקת בנושאים נוספים מלבד האמונה והאל, כגון: הנאה מהטבע, שירת אהבה, שירת חשק, סבל אישי, שירת הנאה, שירי תלונה ועוד.

השפעתה של שירת הצוענים גרמה להכנסת העצב מחייהם הפרטיים של המשוררים לשירה עצמה ותרמה בכך להבעת העצב בשירת ספרד.

המוסכמות של שירת ימי הביניים שונות לחלוטין מאלו של השירה המודרנית.

שיריהם של משוררי ספרד זכו ללחנים רבים בכל תפוצות ישראל לאורך השנים. גם בתקופה המודרנית נוצרו לחנים חדשים על ידי זמרים ופייטנים, כגון: מרדכי כלפון, עזרא אהרון, אתי אנקרי, ברי סחרוף ועוד.

סוגי שירים משירת ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר יין - גם היהודים וגם המוסלמים ידעו לחגוג, וערכו משתאות יין גדולים. השיר תיאר בדרך כלל את המוזג, את המסובים, את האווירה, כוס היין על שלל גווניה ואת צבעו של היין לאור השמש או הנרות. לשיר היו נוסחאות קבועות והיצירתיות נכנסה במקוריות הדימויים.
  • שיר שבח - מטרתו להלל את מפרנס המשורר המאופיין כחכם, ישר, נדיב, בעל ייחוס ונישא מעם. המקוריות נעלמה משירים אלו והם היו בנויים על מקצבים קבועים.
  • שיר תלונה – מפרט את התלונה, בדרך כלל אודות בדידות, מחלה, בגידה בחברים ועוד.
  • שיר טבע – מתאר את הטבע ובדרך כלל מתאר טבע מלאכותי, ולא טבע פראי.

סוגי שירת חול מבחינת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קצידה (שיר בעל מגמה) – כינוי לשיר ארוך בעל פתיחה מסוימת. משקל אחיד וחרוז אחיד לאורך כל השיר.
  • קטעה / קטועה / פסוקה – שיר קצר מאוד, עד 10 בתים (באותה תקופה בית = שורה).

מושגים בשירת ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישוטי שיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקבולות לסוגיהן (כגון: תקבולת מוצלבת וכד').
  • שיבוץ – שימוש בפסוק או במליצה מקראית כלשונם. שימושי לאִזכור תרבותי.
  • תפארת הפתיחה – צריכה למלא 5 תנאים:
    • סגנון ברור ומילים קלות להבנה.
    • הבית הראשון צריך להיות עצמאי מבחינה רעיונית ולא תלוי בבית הבא.
    • שני חלקי הבית הִנם יחידות נפרדות כשרעיון הדלת אינו נמשך לסוגר, אבל יש ביניהם קשר של תקבולת רעיונית או ביאור.
    • הבית הראשון צריך לרמוז לעניין כל השיר.
    • הדלת והסוגר צריכים להתאים זה לזה במשקל ובחרוז.
  • תפארת החתימה
  • איזון – שכלול צורני שבו מספר מילים זהה בדלת ובסוגר.
  • רימוץ – מספר עיצורים (אותיות) שווה בדלת ובסוגר.
  • צימודים – דמיון בצליל ושוני במשמעות.
    • צימוד שלם – אותה מילה בשתי משמעויות שונות : מה תפחדי נפשי ומה תגורי (לפחד) / שכני וגורי באשר תגורי (לשכון).
    • צימוד שונה אות – אות אחת שונה בין 2 המילים: פרח – סרח, הורה – מורה, שלום – חלום, הנחה – אנחה.
    • צימוד שונה תנועה – אותן אותיות אך ניקוד שונה: בינות – בנות, ערבה – ערבה.
    • צימוד הפוך – ירדן – נרדי – נדרי.
    • צימוד גזרי – נגזרת מאותו שורש: "נעורים כנעורת ננערו". אותו שורש במשמעויות שונות לגמרי.
    • צימוד מורכב – מורכב משתי מילים: אהליבמה – אהלי במה.
    • צימוד נוסף – במילה השנייה נוספת אות: סיס – עסיס.
    • צימוד נפחת – במילה השנייה יורדת אות: נאסר – סר.
  • אקרוסטיכון – סידור מיוחד של אותיות או צירופי אותיות בראשי הבתים. סוגי אקרוסטיכונים:
    • א"ב
    • א"ב הפוך
    • שם היוצר
  • חריזה - 3 סוגי חריזה מקובלים:
    • חרוז עובר – עיצור והתנועה שלפניו: אבד – מחמד
    • חרוז ראוי – 2 עיצורים והתנועה שביניהם: לשמר - יגמר
    • משובח – 3 עיצורים והתנועות שביניהם: דברים – גברים
    • חרוז מבריח - חרוז באחד משלושת הסוגים הללו, הנמצא בסוף כל בית ו"מבריח" (מלשון בריח - מנעול) את סופי השורות.
  • משקל – סדר קבוע של תנועות ויתדות.
  • ניגודים-סתירה, הבדל- דוגמא: חם - קר
  • נרדפות- מילים שונות בעלות אותה משמעות, דוגמא: חמה - שמש
  • חזרה - מילה או ביטוי שחוזרות על עצמם במהלך הפיוט, דוגמא: "שלום לך דודי.....שלום לך מעת"
  • כינוי - שם חיבה לדבר, דוגמא: צור - הקב"ה
  • דימוי- השוואה בין שני דברים שונים שיש בינהם מכנה משותף, תמיד נשתמש במילים כ או כמו. דוגמא: כמו רימון"
  • שאלה רטורית- שאלה ששואלים בלי לצפות באמת לתשובה.

משוררי התקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הבולטים במשוררי תקופה זו נמנים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רינה צדקה, ראה שמש - ספר לימוד לשירה העברית בימי הביניים, הוצאת רכס, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]