שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה על ידי יהודים בספרד המוסלמית בין תחילת הכיבוש המוסלמי (711) עד סיום הריקונקיסטה (1492). לשירים שנכתבו בתקופה זו מאפיינים כללים במבנה ובנושאים. נושאי השירה נחלקים לשירת הקודש ולשירת החול כאשר שירת הקודש עוסקת באל ובדת ונועדה לבית הכנסת ושירת החול עוסק בנושאים אחרים. שיריהם של משוררי ספרד זכו ללחנים רבים בכל תפוצות ישראל לאורך השנים וגם בתקופה המודרנית.

נושאי השירים הנפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר יין -שירים המתארים משתאות ועוסקים בדרך כלל במוזג במסובים, באווירה, ביין ובצבעו. לשירים מסוג זה היה מבנה קבוע.
  • שיר שבח - מטרתו להלל את הפטרון של המשורר המאופיין כחכם, ישר, נדיב, בעל ייחוס ונישא מעם. שירים אלו נחשבים קבועים במבניהם ובשפתם.
  • שיר תלונה – מפרט את התלונה, בדרך כלל אודות בדידות, מחלה, בגידה בחברים ועוד.
  • שיר טבע – מתאר את הטבע ובדרך כלל מתאר טבע מלאכותי, ולא טבע פראי.

המבנים הנפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קצידה (שיר בעל מגמה) – כינוי לשיר ארוך בעל פתיחה מסוימת. משקל אחיד וחרוז אחיד לאורך כל השיר.
  • קטעה / קטועה / פסוקה – שיר קצר מאוד, עד 10 בתים (בית = שורה).

מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקבולות לסוגיהן (כגון: תקבולת מוצלבת ).
  • שיבוץ – שימוש בפסוק או במליצה מקראית כלשונם. שימושי לאִזכור תרבותי.
  • תפארת הפתיחה – צריכה למלא 5 תנאים:
    • סגנון ברור ומילים קלות להבנה.
    • הבית הראשון צריך להיות עצמאי מבחינה רעיונית ולא תלוי בבית הבא.
    • שני חלקי הבית הִנם יחידות נפרדות כשרעיון הדלת אינו נמשך לסוגר, אבל יש ביניהם קשר של תקבולת רעיונית או ביאור.
    • הבית הראשון צריך לרמוז לעניין כל השיר.
    • הדלת והסוגר צריכים להתאים זה לזה במשקל ובחרוז.
  • תפארת החתימה
  • איזון – שכלול צורני שבו מספר מילים זהה בדלת ובסוגר.
  • רימוץ – מספר עיצורים (אותיות) שווה בדלת ובסוגר.
  • צימודים – דמיון בצליל ושוני במשמעות.
    • צימוד שלם – אותה מילה בשתי משמעויות שונות : מה תפחדי נפשי ומה תגורי (לפחד) / שכני וגורי באשר תגורי (לשכון).
    • צימוד שונה אות – אות אחת שונה בין 2 המילים: פרח – סרח, הורה – מורה, שלום – חלום, הנחה – אנחה.
    • צימוד שונה תנועה – אותן אותיות אך ניקוד שונה: בינות – בנות, ערבה – ערבה.
    • צימוד הפוך – ירדן – נרדי – נדרי.
    • צימוד גזרי – נגזרת מאותו שורש: "נעורים כנעורת ננערו". אותו שורש במשמעויות שונות לגמרי.
    • צימוד מורכב – מורכב משתי מילים: אהליבמה – אהלי במה.
    • צימוד נוסף – במילה השנייה נוספת אות: סיס – עסיס.
    • צימוד נפחת – במילה השנייה יורדת אות: נאסר – סר.
  • אקרוסטיכון – סידור מיוחד של אותיות או צירופי אותיות בראשי הבתים. סוגי אקרוסטיכונים:
    • א"ב
    • א"ב הפוך
    • שם היוצר
  • חריזה - 3 סוגי חריזה מקובלים:
    • חרוז עובר – עיצור והתנועה שלפניו: אבד – מחמד
    • חרוז ראוי – 2 עיצורים והתנועה שביניהם: לשמר - יגמר
    • משובח – 3 עיצורים והתנועות שביניהם: דברים – גברים
    • חרוז מבריח - חרוז באחד משלושת הסוגים הללו, הנמצא בסוף כל בית ו"מבריח" (מלשון בריח - מנעול) את סופי השורות.
  • משקל – סדר קבוע של תנועות ויתדות.
  • ניגודים-סתירה, הבדל- דוגמה: חם - קר
  • נרדפות- מילים שונות בעלות אותה משמעות, דוגמה: חמה - שמש
  • חזרה - מילה או ביטוי שחוזרות על עצמם במהלך הפיוט, דוגמה: "שלום לך דודי.....שלום לך מעת"
  • כינוי - שם חיבה לדבר, דוגמה: צור - הקב"ה
  • דימוי- השוואה בין שני דברים שונים שיש ביניהם מכנה משותף, תמיד נשתמש במילים כ או כמו. דוגמה: כמו רימון"
  • שאלה רטורית- שאלה ששואלים בלי לצפות באמת לתשובה.

משוררים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הבולטים במשוררי תקופה זו נמנים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רינה צדקה, ראה שמש - ספר לימוד לשירה העברית בימי הביניים, הוצאת רכס, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]