דין-וחשבון לאקדמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דין-וחשבון לאקדמיה
Ein Bericht für eine Akademie
מאת פרנץ קפקא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
הופעה ראשונה כתב העת Der Jude
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"דין-וחשבון לאקדמיה" (בגרמנית: Ein Bericht für eine Akademie, תורגם לעברית גם תחת הכותרות "דין-וחשבון לחברי האקדמיה" ו-"דו"ח לאקדמיה") הוא סיפור קצר מאת פרנץ קפקא, שנכתב ופורסם בשנת 1917. בסיפור, קוף בשם "פטר האדמוני" (או "פטר האדום") שנטמע בחברת בני האדם, משמיע הרצאה קצרה בפני מומחים, כיצד הושפע מהתהליך שעבר.

הסיפור פורסם לראשונה על ידי מרטין בובר בגרמנית בכתב-העת היהודי Der Jude, יחד עם סיפור אחר של קפקא, "תנים וערבים" ("Schakale und Araber"). הסיפור הופיע שוב ב 1919 בקובץ רופא כפרי.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימפנזה מצוי. מסווג כהומיננאי ונפוץ בין היתר בחוף השנהב.

הסיפור נפתח במילים "מורי ורבותי, חברי האקדמיה! כבוד עשיתם לי בהטילכם עלי להגיש לאקדמיה דין־וחשבון על ראשית חיי בתקופתם הקופית." המספר, פטר האדמוני, מדבר לפני כנס מדעי, מתאר את חייו הקודמים כקוף. סיפורו מתחיל בג'ונגל בחוף השנהב, שבמערב אפריקה, כאשר משלחת ציד יורה ולוכדת אותו. המספר נכלא בספינה מסע לאירופה, והוא מוצא את עצמו בפעם הראשונה בלי החופש לנוע כרצונו. לשם בריחה מהמצב הזה, הוא לומד את ההרגלים של חברי הצוות ומחקה אותם (מלבד בדבר שתיית אלכוהול). לאורך כל הסיפור, המספר חוזר ואומר, כי הוא למד את ההתנהגות האנושית, לא מתוך איזשהו רצון להיות בן אדם, אלא רק כדי לספק אפשרות בריחה מן הכלוב שלו.

עד מהרה למד פטר האדמוני לדבר, ובהמשך, כשהגיע לאירופה, הופיע על במות והופעתו הפכה פופולרית. לרשותו עמדו אמרגן אישי ונקבת שימפנזה מאולפת־למחצה, שסופקה לו כדי שיוכל לבלות איתה את לילותיו, בשובו מהארוחות החגיגיות ומהוועידות המדעיות, אך הוא אינו מקיים איתה קשר רומנטי ונמנע מלראותה במהלך היום. בסוף הסיפור פטר מספר שהגיע לפסגה, למקום שאין לעלות ממנו עוד. “בסך הכל השגתי את מה שחפצתי להשיג”, הוא מדווח לחברי האקדמיה. “כשאתה אנוס ללמוד - הרי אתה לומד; אתה לומד - אם רצונך במוצא; לומד בחירוף־נפש”.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לסיפורים רבים של קפקא, גם בסיפור הזה נוכח מימד אקזיסטנציאליסטי חזק. וולטר הרברט סוקל, הציע כי הסיפור מדבר על עימות "בין פנימיות וחיצוניות מתמשכת בתוך קיומו של הקוף... וזהות העצמית בין זיכרון לשיכחה".

מוטיב חילוף הזהות עשוי להיות קשור בראיתו של קפקא את הציונות ומצב יהודי התפוצות. התומכים בפירוש זה מצביעים על כך שהסיפור פורסם לראשונה על ידי מרטין בובר בכתב-העת היהודי Der Jude, לצד "תנים וערבים", שגם הוא ככול הנראה משמש אלגוריה לציונות. ניקולס מורי מרמז בביוגריפה שכתב ב-2004 אודות קפקא שהסיפור הוא סאטירה על היהודים המתבוללים לתוך התרבות המערבית[1].

התייחסות הסיפור ל"עבר הקופי" ("äffisches Vorleben") של המספר, הובילו כמה חוקרי ספרות לקשור את הסיפור עם תאוריית האבולוציה[2].

רבים מפרשים את הסיפור כביקורת על יחס בני האדם לבעלי החיים האחרים. הסיפור הפך למקובל בקרב ארגוני זכויות בעלי חיים. ברומן אליזבת קוסטלו, מאת הסופר זוכה הנובל, ג'ון מקסוול קוטזי, אליזבט, גיבורת הספר, נותנת מקום מרכזי לסיפור "דין-וחשבון לאקדמיה", בנאום שלה על צמחונות וזכויות בעלי חיים. היא מעלה אפשרות כי קפקא הושפע מהמאמר מנטליות הקופים מאת הפסיכולוג הגרמני וולפגנג קוהלר, שפורסם גם הוא ב-1917[3].יש לציין בהקשר זה כי קפקא היה צמחוני[4].

ההיסטוריון גרגורי רדריק טוען כי סביר יותר שהשראה לסיפור הגיע לקפקא מעבודתו של הפסיכולוג האמריקאי לייטנר וויטמר. בשנת 1909 וויטמר ביים ניסוי בפני הקהל הרחב הבוחן יכולות מנטליות של שימפנזה בשם פיטר. המבחן נערך מול פאנל של מדענים, וכלל הדגמה של היכולת של פיטר לומר כמה מילים, ביניהן "אמא"[5].

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Murray, Nicholas (2004). Kafka. New Haven: Yale University Press
  2. ^ Martens, Lorna. Shadow Lines: Austrian Literature from Freud to Kafka. 1991, page 263.
  3. ^ Coetzee, John Maxwell (2003). Elizabeth Costello. New York: Penguin Books
  4. ^ ^ June O. Leavitt, The Mystical Life of Franz Kafka: Theosophy, Cabala, and the Modern Spiritual Revival, Oxford University Press, 2011, p. 16
  5. ^ [1] "TRICK CHIMPANZEE FULFILLS MIND TEST" wa sthe headline in a New York Times story published December 18, 1909. With subheadings such as "Dr. Witmer Declares Peter Showed Reasoning Powers Before University of Pennsylvania Clinic" and "He Might Learn To Talk"
  6. ^ http://www.ht1.co.il/?CategoryID=286&ArticleID=37803
  7. ^ http://www.habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=1&Area=1&EventId=19630
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.