דין-וחשבון לאקדמיה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פרנץ קפקא  |
| שפת המקור |
גרמנית |
| סוגה |
Erzählung |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1917 |
| תאריך הופעה ראשונה | כתב העת Der Jude |
  | |
"דין-וחשבון לאקדמיה" (בגרמנית: Ein Bericht für eine Akademie, תורגם לעברית גם תחת הכותרות "דין-וחשבון לחברי האקדמיה" ו-"דו"ח לאקדמיה") הוא סיפור קצר מאת פרנץ קפקא, שנכתב ופורסם בשנת 1917. בסיפור, קוף בשם "פטר האדמוני" (או "פטר האדום") שנטמע בחברת בני האדם, משמיע הרצאה קצרה בפני מומחים, כיצד הושפע מהתהליך שעבר.
הסיפור פורסם לראשונה על ידי מרטין בובר בגרמנית בכתב-העת היהודי Der Jude, יחד עם סיפור אחר של קפקא, "תנים וערבים" ("Schakale und Araber"). הסיפור הופיע שוב ב 1919 בקובץ "רופא כפרי".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
הסיפור נפתח במילים "מורי ורבותי, חברי האקדמיה! כבוד עשיתם לי בהטילכם עלי להגיש לאקדמיה דין־וחשבון על ראשית חיי בתקופתם הקופית." המספר, פטר האדמוני, מדבר לפני כנס מדעי, מתאר את חייו הקודמים כקוף. סיפורו מתחיל בג'ונגל בחוף השנהב, שבמערב אפריקה, כאשר משלחת ציד יורה ולוכדת אותו. המספר נכלא בספינה מסע לאירופה, והוא מוצא את עצמו בפעם הראשונה משולל מן החירות לנוע כרצונו. כדי להשתחרר, פטר לומד ומחקה את ההרגלים של חברי הצוות (מלבד שתיית אלכוהול). לאורך כל הסיפור, המספר חוזר ואומר, כי הוא למד את ההתנהגות האנושית, לא מתוך איזשהו רצון להיות בן אדם, אלא אך ורק כדי לספק לעצמו אפשרות בריחה מהכלוב שלו.
עד מהרה פטר למד לדבר. בהמשך, כשהגיע לאירופה, הופיע על במות והופעתו הפכה פופולרית. לרשותו עמדו אמרגן אישי ונקבת שימפנזה מאולפת־למחצה, שסופקה לו כדי שיוכל לבלות איתה את לילותיו, בשובו מהארוחות החגיגיות ומהוועידות המדעיות, אך הוא אינו מקיים איתה קשר רומנטי ונמנע מלראותה במהלך היום. בסוף הסיפור פטר מספר שהגיע לפסגה, למקום שאין לעלות ממנו עוד. "בסך הכל השגתי את מה שחפצתי להשיג", הוא מדווח לחברי האקדמיה, "כשאתה אנוס ללמוד - הרי אתה לומד; אתה לומד - אם רצונך במוצא; לומד בחירוף־נפש”.
ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לסיפורים רבים של קפקא, גם בסיפור הזה נוכח מימד אקזיסטנציאליסטי חזק. וולטר הרברט סוקל, הציע כי הסיפור מדבר על עימות "בין פנימיות וחיצוניות מתמשכת בתוך קיומו של הקוף... וזהות העצמית בין זיכרון לשיכחה".[1]
מוטיב חילוף הזהות עשוי להיות קשור בראייתו של קפקא את הציונות ומצב יהודי התפוצות. התומכים בפירוש זה מצביעים על כך שהסיפור פורסם לראשונה על ידי מרטין בובר בכתב-העת היהודי Der Jude, לצד "תנים וערבים", שגם הוא ככל הנראה משמש אלגוריה לציונות. ניקולס מורי מרמז בביוגרפיה שכתב ב-2004 אודות קפקא, שהסיפור הוא סאטירה על היהודים המתבוללים לתוך התרבות המערבית.[2]
התייחסות הסיפור ל"עבר הקופי" ("äffisches Vorleben") של המספר, הובילו כמה חוקרי ספרות לקשור את הסיפור לאבולוציה.[3]
רבים מפרשים את הסיפור כביקורת על יחס בני האדם לבעלי החיים האחרים. הסיפור הפך למקובל בקרב ארגוני זכויות בעלי חיים. ברומן אליזבת קוסטלו, מאת ג'ון מקסוול קוטזי, אליזבת, גיבורת הספר, נותנת מקום מרכזי לסיפור "דין-וחשבון לאקדמיה", בנאום שלה על צמחונות וזכויות בעלי חיים. היא מעלה אפשרות כי קפקא הושפע מהמאמר "המנטליות של הקופים" מאת הפסיכולוג הגרמני וולפגנג קלר, שפורסם גם הוא ב-1917.[4] יש לציין בהקשר זה כי קפקא היה צמחוני.[5]
ההיסטוריון גרגורי רדיק (Gregory Radick) טוען כי סביר יותר שההשראה לסיפור הגיעה לקפקא מעבודתו של הפסיכולוג האמריקאי לייטנר וויטמר, אשר בשנת 1909 ביים ניסוי בפני הקהל הרחב, הבוחן יכולות מנטליות של שימפנזה בשם פיטר. המבחן נערך מול פאנל של מדענים, וכלל הדגמה של היכולת של פיטר לומר כמה מילים, ביניהן "אמא".[6]
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסיפור עובד למחזה. עיבודים למחזה עלו בתיאטראות אחדים, ובהם:
- ב-2012 עלה "הקוף של קפקא" בעיבוד לתיאטרון של קולין טיבן בתיאטרון חיפה. שמעון בוזגלו תרגם אילן תורן ביים ויוסף אבו ורדה בתפקיד הראשי[7].
- ב-2016 עלה "דו"ח לאקדמיה ו/או סטנד-אפ קאפקא", עיבוד חופשי לסיפור. שמחה ספקטור ביים ומיה אנגלר בתפקיד הראשי[8].
- הסרט "המין האנושי" (אנ') מ-2001 שנכתב על ידי צ'ארלי קאופמן ובוים בידי מישל גונדרי, הוא עיבוד חופשי לסיפור הקצר של קפקא. בסרט מככבים פטרישה ארקט, ריס איוואנס וטים רובינס.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דין וחשבון לאקדמיה מתוך "מיכל היימן - התקפות על חיבור" באתר מכונת קריאה.
- אורן הרמן, כל מה שהמדע יודע להגיד על מותר האדם מן החיה באתר הארץ, 13 בדצמבר 2013.
- טקסט מלא באנגלית של "דין-וחשבון לאקדמיה"
- דף הסרט "המין האנושי" באתר IMDb.
- הקוף של קפקא (ארכיון), באתר של שמעון בוזגלו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sokel, Walter Herbert. The Myth of Power and the Self: Essays on Franz Kafka. 2002, page 169.
- ^ Murray, Nicholas (2004). Kafka. New Haven: Yale University Press
- ^ Martens, Lorna. Shadow Lines: Austrian Literature from Freud to Kafka. 1991, page 263.
- ^ Coetzee, John Maxwell (2003). Elizabeth Costello. New York: Penguin Books
- ^ ^ June O. Leavitt, The Mystical Life of Franz Kafka: Theosophy, Cabala, and the Modern Spiritual Revival, Oxford University Press, 2011, p. 16
- ^ Providentia, Providentia "TRICK CHIMPANZEE FULFILLS MIND TEST" wa sthe headline in a New York Times story published December 18, 1909. With subheadings such as "Dr. Witmer Declares Peter Showed Reasoning Powers Before University of Pennsylvania Clinic" and "He Might Learn To Talk"
- ^ הקוף של קפקא, באתר www.ht1.co.il
- ^ תיאטרון - דו"ח לאקדמיה ו/או סטנד-אפ קאפקא, באתר www.habama.co.il