דמיאט

דֻמיאט
دمياط
רחוב בעיר
רחוב בעיר
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז דמיאט
שטח 3.53 קמ"ר
גובה 5 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 305,920[1] (1 ביולי 2021)
 ‑ צפיפות 86,663 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2021)
קואורדינטות 31°25′00″N 31°49′17″E / 31.416666666667°N 31.821388888889°E / 31.416666666667; 31.821388888889 
אזור זמן UTC +2

דֻמיאטערבית: دُمياط; בקופטית: ⲧⲁⲙⲓⲁϯ - טמיאטי; ביוונית: Δαμιέτη - דמיאטה) היא עיר נמל על חוף הים התיכון הממוקמת בצפון הדלתה של הנילוס, בירתו של מחוז במצרים הנושא את אותו שם ובישופות של הכנסייה היוונית אורתודוקסית.

על העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר דמיאט תמונה משנת 1911

העיר דמיאט, בירת מחוז דמיאט בצפון מצרים היא עיר נמל הממוקמת בין הים התיכון לנהר הנילוס כ-200 קילומטר מצפון לקהיר. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2021 אוכלוסיית דמיאט מנתה 305,920 בני אדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוש דמיאט במסע הצלב

לעיר היסטוריה ארוכה ומפוארת המתחילה במצרים העתיקה. במקום שכנה עיר בשם תמיאט ששימשה כנמל מרכזי בדלתה. העיר איבדה את חשיבותה בתקופה ההלניסטית עם הקמת עיר הנמל אלכסנדריה.

בתקופת הח'ליפות של בית עבאס הייתה דמיאט לאחד מהנמלים המרכזיים של מצרים ושימשה למסחר עם הודו וסין[2].

במאות ה-12 וה-13 הייתה העיר מרכז קרבות – כשער כניסה למצרים.

התקפה ראשונה על העיר נערכה בשנת 1169 על ידי כוח ימי משולב של ממלכת ירושלים והאימפריה הביזנטית במטרה לערער את בסיס כוחו של צלאח א-דין, אשר נהדפה על ידי מגיני הנמל.

במסע הצלב החמישי ומסע הצלב השביעי הותקפו העיר ונמלה על ידי כוחות צלבניים מתוך מחשבה כי כיבוש מצרים יבטיח את ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של ממלכת ירושלים על ידי הסרת האיום המתמיד מצד השושלת האיובית.

בשנת 1217 צר צבא צלבני על העיר דמיאט ולאחר מצור ארוך וקשה כבש את המבצר והנמל בשנת 1219, אך בשנת 1221 הובס הצבא הצלבני בסמוך לעיר אל מנצורה בדרכו לעלות על קהיר.

בשנת 1249 נחת בדמיאט כוח צבאי נוצרי גדול בראשות לואי התשיעי, מלך צרפת, כאקורד הפתיחה של מסע הצלב השביעי. הצבא המצרי שהוצב במבצר השולט על העיר והנמל הופתע ונסוג מהעיר ללא קרב של ממש, ושוב הובס הצבא הצלבני כאשר היה בדרכו לעלות על קהיר על ידי הצבא המצרי בקרב פארסכור, העיר הוחזרה לסולטאן המצרי כחלק מהסכם הכניעה.

על מנת למנוע פלישות נוצריות חוזרות הרס הסולטאן הממלוכי ביברס את המבצר והנמל ובנה אותם מחדש במרחק של מספר קילומטרים מחוף הים התיכון.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל גז נוזלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר הוקם, בהשקעה של 1.3 מיליארד דולר אמריקני, הקומפלס תעשייתי SEGAS LNG המשמש לייצוא גז טבעי ממצרים, אשר ממוקם כ-60 קילומטר מפורט סעיד, תוכנן בשנת 2000 ובנייתו החלה ב-2001 ונסתיימה ב-2004. מטען הגז הראשון נשלח מהמפעל בינואר 2005 והוא מתוכנן לאפשר העברה של 5 מיליון טון גז נוזלי בשנה. הקומפלקס כולל מתקן תעשייתי להפיכת הגז לנוזלי, מתקן בדיקה ומדידה, מתקני טיפול טיהור וקירור, מערכת אחסון הכוללת שני מכלי אחסון בנפח 150,000 טון גז נוזלי ומערכת עגינה ומילוי לספינות[3].

למפעל מוזרם גז טבעי משדות במערב הדלתה של הנילוס הנמצאים במרחק של כ-140 קילומטר מהקומפלקס.

מפעל הגז SEGAS נמצא בבעלות משותפת של חברת התשתיות הספרדית Unión Fenosa, חברת האנרגיה האיטלקית Eni וחברות מצריות להפקת גז.

נמל דמיאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל דמיאט, תמונה מתחילת המאה ה-20

נמל דמיאט שוכן כ-8.5 קילומטר מערוץ דמיאט של נהר הנילוס, ובמרחק של כ-70 קילומטר מהנמל של פורט סעיד. מתקני הנמל משתרעים על פני שטח של 12 קילומטרים רבועים. אל הנמל מובילה תעלת כניסה באורך של כ-11.4 קילומטר שעומקה 15 מטר ורוחבה 300 מטר. לנמל שני שוברי גלים; מערבי, שאורכו 1640 מטר ומזרחי, שאורכו 738 מטר.

הנמל עתיד להיות מורחב משמעותית בפרויקט בהובלת חברה מכווית במטרה לקבל את מעמד הנמל העיקרי לשינוע מכולות בדלתה של הנילוס[4].

הדיוקסיה של דמיאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר דמיאט היא מרכז מנהלתי של הכנסייה המלכיתית וכן של הכנסייה הקופטיתלטינית: Tamiathis). ההיסטוריה של הדיוקסיה אינה ברורה והתיעוד שלה חלקי – רק ארבעה בישופים ידועים משנת 431 עד 879. חשיבות הדיוקסיה עלתה עם ירידת הדיוקסיה השכנה של פלוסיום (ידועה כ"סִין מָעוֹז מִצְרָיִם" בספר יחזקאל פרק ל). מהמאה העשרים כפופה הדיאוקסיה לפטריארכיה של אלכסנדריה[5][6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמיאט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]