שוברא אל-ח'ימה
 | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | אל-קליוביה |
| תאריך ייסוד | 1832 |
| שטח | 1,158.7 קמ"ר |
| גובה | 26 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,059,343 (2009) |
| ‑ במטרופולין | 16,254,102(קהיר רבתי) (2009) |
| קואורדינטות | 30°07′43″N 31°14′32″E / 30.128611111111°N 31.242222222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
| |
  | |
שוברא אל-ח'ימה (ערבית: شبرا الخيمة) היא העיר הרביעית בגודלה במצרים.[1]
שוברא אל-ח'ימה[2] שוכנת צפונית לקהיר, על גדתו המזרחית של נהר הנילוס, וסמוך לכביש המהיר לאלכסנדריה, והיא נחשבת לפרוור תעשייתי של בירת מצרים, ולחלק מקהיר רבתי. העיר נחשבת לוותיקה בין הפרוורים התעשייתיים של קהיר (הערים עשרה ברמדאן, מדינת א-סאדאת ועיר השישה באוקטובר נוסדו בשנות השבעים של המאה העשרים).
את העיר ייסד בשנת 1832 שליט מצרים מוחמד עלי, שבניית ארמונו באזור, על גדת הנילוס, בתכנון אדריכלים טורקים וארמנים, הסתיימה ב-1822. ב-1808 יזם עלי את סלילת דרך שוברא, המקשרת עד ימינו בין קהיר לשוברא אל-ח'ימה[3] עלי יזם בין היתר הקמת מפעלי זכוכית וכותנה מצרית בעיר. בשנים האחרונות בוצע שיפוץ מקיף בארמונו של מוחמד עלי, בהשקעה של 50 מיליון לירות מצריות, וחלק ממנו הפך למוזיאון.
שוברא אל-ח'ימה היא העיר הגדולה ביותר במחוז אלקליוביה. במאה ה-19 היא נחשבה לרובע יוקרתי יחסית של קהיר, אך הגירה מסיבית מהאזורים הכפריים והקמת שכונות למעמד הבינוני במאה העשרים הפכו אותה לעיר צפופה, שמרבית שכונותיה נחשבות לשכונות עוני. האוכלוסייה צמחה במהירות מ-39,000 נפש ב-1947, לכ-100,000 ב-1960 וליותר ממיליון תושבים כיום. אוכלוסיית העיר מועסקת בחלקה במפעלי תעשייה בעיר, המתמקדים בטקסטיל, קרמיקה, זכוכית וכותנה. בשל ריבוי מפעלי התעשייה, האוויר בעיר נחשב למזוהם.[4]
בשוברא אל-ח'ימא שוכן המכון הפוליטכני של קהיר.
