שוברא אל-ח'ימה
 | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | אל-קליוביה |
| תאריך ייסוד | 1832 |
| שטח | 30 קמ"ר |
| גובה | 26 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,226,143[1] (1 ביולי 2020) |
| ‑ צפיפות | 40,885 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2020) |
| קואורדינטות | 30°07′43″N 31°14′32″E / 30.128611111111°N 31.242222222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
שוברא אל-ח'ימה (בערבית: شبرا الخيمة, בערבית מצרית: شبرا الخيمه, תעתיק מדויק: שברא אלח'ימה) היא העיר הגדולה במחוז אל-קליוביה והעיר הרביעית בגודלה במצרים. נכון ל-1 ביולי 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.2 מיליון בני אדם.
שוברא אל-ח'ימה שוכנת צפונית לקהיר, על גדתו המזרחית של נהר הנילוס, וסמוך לכביש המהיר לאלכסנדריה, והיא נחשבת לפרוור תעשייתי של בירת מצרים, ולחלק מקהיר רבתי. העיר נחשבת לוותיקה בין הפרוורים התעשייתיים של קהיר (הערים עשרה ברמדאן, מדינת א-סאדאת ועיר השישה באוקטובר נוסדו בשנות השבעים של המאה העשרים).
את העיר ייסד בשנת 1832 שליט מצרים מוחמד עלי, שבניית ארמונו באזור, על גדת הנילוס, בתכנון אדריכלים טורקים וארמנים, הסתיימה ב-1822. ב-1808 יזם עלי את סלילת דרך שוברא, המקשרת עד ימינו בין קהיר לשוברא אל-ח'ימה[2] עלי יזם בין היתר הקמת מפעלי זכוכית וכותנה מצרית בעיר. בשנים האחרונות בוצע שיפוץ מקיף בארמונו של מוחמד עלי, בהשקעה של 50 מיליון לירות מצריות, וחלק ממנו הפך למוזיאון.
במאה ה-19 היא נחשבה לרובע יוקרתי יחסית של קהיר, אך הגירה מסיבית מהאזורים הכפריים והקמת שכונות למעמד הבינוני במאה העשרים הפכו אותה לעיר צפופה, שמרבית שכונותיה נחשבות לשכונות עוני. האוכלוסייה צמחה במהירות מ-39,000 נפש ב-1947, לכ-100,000 ב-1960 וליותר ממיליון תושבים כיום. אוכלוסיית העיר מועסקת בחלקה במפעלי תעשייה בעיר, המתמקדים בטקסטיל, קרמיקה, זכוכית וכותנה. בשל ריבוי מפעלי התעשייה, האוויר בעיר נחשב למזוהם.[3]
בשוברא אל-ח'ימא שוכן המכון הפוליטכני של קהיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבה על ארמונו של מוחמד עלי
- שוברא אל-ח'ימה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
