דן בארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

דן בארי (נולד ב-14 בנובמבר 1945) הוא רב, הוגה דעות, ומייסד שיטות חינוכיות, בהן שיטת ברקאי. הרב בארי מתמחה במיוחד בכתבי הראי"ה קוק. בעבר היה פעיל ימין וחבר במחתרת היהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארי נולד בעיר רובה בצרפת כאיג ביר למשפחה נוצרית קלווניסטית, אוהבת ישראל. כנער שאף להיות כומר. בשנים 19631964 למד במכללה הגבוהה שעל יד הסורבון שפות עתיקות ופילוסופיה. לאחר מכן הגיע ארצה למד עברית ועבד בקיבוצים נאות מרדכי ודברת. אחרי שנה וחצי בישראל חזר לפריז והשלים את התואר הראשון שלו בפילוסופיה. באותה התקופה התרחק מהנצרות.

לאחר מלחמת ששת הימים שב לישראל והתנדב במושב בית שערים, במהלך זמן תוך לימודיו באוניברסיטה העברית, גמלה בליבו ההחלטה להתגייר. בתשכ"ט הסתיים תהליך הגיור שלו והוא נישא לחברתו שושנה טננהאוז. לאחר מכן למד שלוש שנים בישיבת מרכז הרב, ובהמשך התיישב בקשת והיה לסופר סת"ם. באותו זמן התוודע לחוסר השיטתיות בחינוך הישראלי[1], ולחוסר ידע בסיסי בתורה שבכתב ושבעל פה במקביל לחוסר במטען של ידע בתרבות הקלאסית, והחל לגבש לימוד שיטתי המבוססת על תפיסת המשנה. כעבור מספר שנים בקשת, עבר להתגורר ברובע היהודי בירושלים, תוך שהוא מלמד את שיטתו בתלמוד תורה חברון, שבו הפכה "שיטת ברקאי" לשיטת חינוך שלמה שבה במהלך ארבעת שנות הלימודים הראשונות ביסודי (כיתות א'-ד') הצליח ללמד את התנ"ך כולו, בשילוב ידיעות של התרבות הכללית שסביב התנ"ך כמו לשון, גאוגרפיה והיסטוריה עתיקה.

על חלקו בפרשת המחתרת היהודית, שבו קיים מספר תצפיות על הר הבית, נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל. בארי היה הראשון מבין חברי המחתרת שהביע בפומבי חרטה מנומקת על כך. נשיא המדינה העניק לו חנינה והוא שוחרר מבית הכלא לאחר שנה ושבעה חודשים.[2]

כיום (2022) בארי מתגורר בירושלים ועוסק בעריכה של מדרשי תנאים כמו המכילתא דרבי ישמעאל. בעבר לימד בבית ספר אורות עציון באפרת, ועסק בפיתוח פרויקטים חינוכיים ולומדות מחשב להוראת מתמטיקה ויהדות בעיקר, ספרים ללימוד יסודות העברית והמקרא, וקלטות ללימודי טעמי המקרא. הוא גם משתתף בפנלים ציבוריים ובכתיבה הגותית במגזינים שונים, בעיקר בנושאים חברתיים ובעניינים הקשורים לנצרות.

אחותו אלישבע אף היא גיורת.

השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בארי משלב בשיעוריו תפיסת עולם רחבה, הנשענת על ידענות של העולם. הוא מצדד בהקניית ידענות ולימוד שיטתי ונרחב של מקורות הידע הכלל אנושיים, הפילוסופיים והתורניים, והוציא מספר ספרים ביהדות שמתמקדים בכך. כמו כן, הוא מצדד בשילוב לימודים מעשיים כדוגמת נגרות וחקלאות שיתנו לתלמידים אחיזה בעולם המעשה.

בארי ייסד את שיטת ברקאי, המהווה תוכנית פדגוגית המשלבת הקניית מקורות יהדות באופן שיטתי עם מקצועות כלליים. שיטה זו מופעלת כיום בכ־20 בתי ספר שונים ברחבי הארץ באופן חלקי או מלא, ולראשונה יושמה בתלמוד תורה בחברון שהקים. בארי גם היה שותף בכיר לכתיבת הצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית, חבר בוועדה המייעצת ל"על התורה".

טענה לא שגרתית של בארי היא כי יש ללמד את יסודות הנצרות בחברה הישראלית - במסגרות המתאימות - מכיוון שאי ידיעה של מהותה והתאולוגיה שלה, חושף את החברה להשפעות הנצרות. לדבריו, למשל חדירת מטען של רגשות אשמה ותפיסת הקדרות של התפיסה הנוצרית אל תוך העולם היהודי.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בתנ"ך שלא לומדים אותו באופן שיטתי ספר אחר ספר, אלא צירוף של חלקים פה וחלקים שם.
  2. ^ אריה בנדר, בארי: כדי שלא תהיה הפקרות בארץ הייתי חייב לקבל עונש, מעריב, 9 בדצמבר 1985, עמ' 1 ו-7 (חלק 1, חלק 2)