קשת (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קשת
יישור=ללא
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎701 מטר
תאריך ייסוד 1974
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 784 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -4.3% בשנה עד סוף 2018
הרחבה המרכזית ביישוב
אולם התפילה המרכזי בבית הכנסת

קֶשֶׁת הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי הממוקם במרכזה של רמת הגולן. היישוב שוכן לרגלי הר הגעש גבעת טליה, בגובה של 710 מטרים מעל פני הים. מדרום מזרח ליישוב נמצאת שמורת הר פרס.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם בשם העיר קוניטרה (גשר הבנוי מקשתות), שבה הוקם הגרעין שהמשיך אחר כך ליישוב הנוכחי[2]. היו שפירשו את השם כראשי תיבות של "קוניטרה שלנו תמיד"; "קשר של תפילין" או "קיבוץ שכולו תורה"[3]. על פי הפרסום הרשמי של ועדת השמות הממשלתית, השם קשת הוא סמלי[4]

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בעקבות מלחמת יום הכיפורים, בתקופה בין הסכם הפסקת האש ולפני הסכם הפרדת הכוחות, על ידי ועד יישובי הגולן במטרה למנוע את מסירת קוניטרה ותילי הגעש האסטרטגיים הר חרמונית, בנטל, אביטל ותל פרס לידי הסורים. היישוב קשת הוקם ביום כ' באייר ה'תשל"ד (12 במאי 1974) בפאתיה הצפון מערביים של קוניטרה, בבונקר תת-קרקעי מחשש להפגזות סוריות שהיו שכיחות באזור.

התושבים הראשונים היו חברי קיבוצים ומושבים בגולן. כעבור יומיים הצטרפו ליישוב בחורים מישיבת מרכז הרב בירושלים ותומכים מכל רחבי הארץ אשר התנגדו למסירת שטחים לסוריה. לאחר כחודש הגיעו ישראל וסוריה להסכם הפרדת כוחות במסגרתו נמסרה ב-31 במאי 1974 רוב העיר קוניטרה לידיים סוריות אולם אזור הבונקר וארבעת התילים; חרמונית, בנטל, אביטל ופרס, נשארו בידי מדינת ישראל. במהלך חודש זה נרקמו יחסים קרובים בין האנשים השונים שאכלסו את הבונקר ולראשונה בתולדות ההתיישבות הציונית קמה ישות ישובית שחיו בה בהרמוניה זה בצד זה חילונים ודתיים[3].

מתוך רצון לשמר ולפתח את החיים ביחד, עברו התושבים למבנה "המשתלה" הממוקם בעמק קוניטרה[5]. לאחר כארבעה חודשים התבקשו חברי קשת על ידי ועד יישובי הגולן לעבור ולהתיישב במרכז הגולן. אזור מרכז הגולן בין רמת מגשימים בדרום ועין זיוון בצפון הוא אזור של סלעי בזלת טרשיים שקשה מאוד לעיבוד חקלאי ולכן היה ריק מיישובים. לאחר התלבטות הסכימו החברים לעבור פעם נוספת ולהתיישב בחושנייה בתוך מחנה הרוס של הצבא הסורי.

במהלך השנתים הראשונות התנהל ויכוח נוקב על מיקום נקודת יישוב הקבע בין ועד יישובי הגולן ואנשי קשת לבין צה"ל שיוצג על ידי אלוף פיקוד צפון רפאל איתן. עמדת הצבא הייתה שאזור מרכז הגולן צפוי להיות שדה הקרב העתידי של מלחמה בין סוריה לישראל ולכן יש להרחיק אזרחים מאזור הלחימה ולמקם את קשת במערב הגולן. עמדת תושבי הגולן הייתה שמיקום היישובים בגולן יקבע את מפת הגבול של ישראל בגולן ולכן יש למקם את קשת במזרח הגולן. שר הביטחון שמעון פרס שהתבקש להכריע בוויכוח צידד בעמדת אנשי הגולן.

כעבור כארבע שנים נוספות עבר היישוב קשת למשכנו הקבוע על מורדותיו המערביים של גבעת טליה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מונה כ 125 משפחות. מחצית החברים במושב הם ילידי ישראל, חמישית מהם עולים מצפון אמריקה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת היישוב מגוונת ורוב התושבים מתפרנסים ממגוון מקצועות ומאירוח בכ-15 צימרים הפועלים ביישוב. כך גם רוב חברי האגודה השיתופית (שחברים בה כמחצית מהתושבים). האגודה השיתופית מופרטת ומעסיקה בעיקר עובדי חוץ, וכן כ-15% מהחברים. הכנסות האגודה השיתופית מתבססות על גידולי שלחין (תפוחים, דובדבנים, מנגו, אפרסק, נקטרינה וכרם יין) וכן על לול פיטום, רפת, מפעל מיצים טבעיים ועדר בקר לבשר. המושב שותף בכפר הנופש כינר. במקום פועלים אף צימרים ויחידות אירוח.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב נמצא בית ספר שדה "קשת יהונתן" על שם יהונתן וודק שנפל במלחמת יום הכיפורים. במקום הוקמה המכינה הקדם צבאית קשת יהודה בשנת 1991, כמו כן פועל במושב תלמוד תורה ובית ספר יסודי לבנות. ביישוב שני סניפים של תנועת הנוער בני עקיבא, לבנים ולבנות.

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ צבי אילן, קשת נחושה בגולן, דבר, 10 בנובמבר 1974
  3. ^ 3.0 3.1 קיבוץ חדש נולד, דבר, 1 בספטמבר 1974
  4. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1826
  5. ^ מטה משותף של אל"מים, דבר, 10 ביוני 1974
  6. ^ [1], [2]