דן שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן שוורץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בנובמבר 1918
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 2018 (בגיל 99)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 באפריל 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי דן שוורץ (בכתיב יידי: שווארץ, כ"ו בכסלו ה'תרע"ט - ו' באייר ה'תשע"ח) הוא מחברם של ספרים הלכתיים בענייני מצוות שילוח הקן וגבולות ארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומניה לרבי חיים ולפֶּסְל פרידה. למד בישיבות דעעש, טאשנאד - אצל רבי מרדכי בריסק, בישיבת בית ישראל בווישווה אצל רבי מנחם מנדל הגר, ובקראלי אצל רבי יואל טייטלבוים.

בשנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל וגר בשכונת מוסררה. לאחר למעלה מעשור נשא את רחל, ממנה היה גדול בכ-23 שנה, ולהם נולדו עשרה ילדים. היה מתלמידי האדמו"ר רבי אהרן ראטה בחבורת שומר אמונים בעת מגוריו בסאטמר שברומניה, והיה משב"ק שלו[1], והתלווה אליו לבוקרשט לסייע לו להסדיר את הרישיונות לעלייתו לארץ ישראל בראשית שנת ה'ת"ש[2]. ולאחר פטירת רבי אהרן היה רבי דן לחסיד של ממשיכי דרכו בחסידות תולדות אהרן.

מצוות שילוח הקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק רבות בהלכות שילוח הקן; לצורך כך ערך בירור זואולוגי על טבעם ועל אורח חייהם של העופות הכשרים, כדי לעמוד על בירור ההלכה ועל דרכים מעשיות לקיום מצוות שילוח הקן. הוא נסע למדינות שונות על מנת לברר איזה מן העופות המצויים שם ראויים לקיום המצווה. במהלך השנים חיבר על נושא זה מספר ספרים, ובעקבות כך הורחבה ההתעניינות לקיום מצווה זו, וכן התחברו ספרים נוספים על מצוות שילוח הקן בעקבותיו[3].

סייע לכמה רבנים לקיים את המצווה, בהם רבו האדמו"ר מסאטמר. בשנת ה'תש"ס הוציא לאור את הספר "קן צפור השלם".

בין ההלכות בהן נקט בעמדה ייחודית, היא ההלכה - לדעתו - כי ביצים שיש בהם דם או אפרוחים קטנים, כיוון שאינם ראויים לאכילה, אין לקיים בהם מצות שילוח הקן; אך רבנים רבים אחרים לא קיבלו את דבריו, בהם הרב אלישיב והרב ניסים קרליץ[4]. כמו כן סבר כי אין מניעה לקיים את המצווה בכל זמן שהוא, מלבד בשבת ויום טוב[5].[דרושה הבהרה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב בנימין זאב - מחבר ספרים תורניים[6]
  • בנו הרב נתן דוב מו"ץ בקריית יואל, מחבר הספרים "מאורות נתן" ו"אהל רחל"

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קן צפור השלם - הלכות וטעמי מצות שילוח הקן, ביאור דעת הפוסקים בעניין שילוח הקן, והדרכות מעשיות לאופן הנכון לקיום מצוות שילוח הקן, ירושלים תשמ"ו.
  • קונטרסי קן ציפור:
    • קן ציפור, ירושלים תשמ"ח - ליקוט על תיקונים ופעולות קבליים הנגרמים על ידי מצוות שילוח הקן
    • קן ציפור, ירושלים תשנ"ב - בירורים ו"השגות" על הרב שמעון מרגליות בספרו "הבנים תיקח לך" (תשנ"א)
    • קן ציפור, ירושלים תשס"ב - בירורים ו"השגות" על הרב נפתלי יחיאל וינברגר בספרו "שלח תשלח" (תשס"א)
  • קונטרס הזמנים - על זמנים הראויים לקיים שילוח הקן, ירושלים תשמ"ח
  • קונטרס עגולים ויושר - ביאורים והערות בעניין עגולים ויושר המובא בספר עץ חיים, ירושלים תשנ"ב
  • אלה מסעי, על עניין תולדות האבות, יציאת מצרים ומסעות בני ישראל וביאור גבולות הארץ, ירושלים תשנ"ו
  • קונטרס מפות אלה מסעי - ציון המקומות הכתובים ומיקומם עם מפות וצילומי לוויין, ירושלים תשס"ג
  • ספר העבודה, ירושלים תשס"א

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמעון מן, "הערות על ספר אלה מסעי חלק ג'", בתוך: מנחת ערבה, בית שמש תשע"ה, עמ' 410–428

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן בלום, מחותמו של כהן גדול, ירושלים תשס"ה, עמ' מ"ה ועוד; הרב מרדכי בלום, זמירות וסדר האושפיזין וסדר ההקפות, בית שמש תשע"ג, עמ' מ"ט.
  2. ^ פנחס דוד ווברמן, פרח מטה אהרן, ירושלים תשמ"ה, עמ' ל"ט ואילך.
  3. ^ הרב יואל שוורץ, אם על בנים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 9.
  4. ^ ראו אצל הרב יחיאל וינברגר, שלח תשלח - מהדורה ד', סעיף י"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). וראו עוד חזון יחזקאל, על מסכת חולין, פרק י', חידושים, אות ב'.
  5. ^ רבי דן שוורץ, קונטרס הזמנים [דרושה הבהרה]
  6. ^ ספריו, העוסקים בעניין הגבול הדרומי של ארץ ישראל: "שבט מישור", "הגבול הדרומי והערבה", "יסוד טעות המתירים".