ישראל יעקב פישר
לידה |
1925 ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 בפברואר 2003 (בגיל 78 בערך) כ"ה באדר א' ה'תשס"ג ירושלים, ישראל | ||||||
מקום קבורה | הר המנוחות | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
מקום מגורים | ירושלים | ||||||
תקופת הפעילות | ? – 28 בפברואר 2003 | ||||||
תחומי עיסוק | רב שכונת זיכרון משה וראב"ד העדה החרדית | ||||||
חיבוריו | אבן ישראל | ||||||
| |||||||
הרב ישראל יעקב פישר (1925 – 27 בפברואר 2003) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים 1996–2003.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. סבו הרב שלמה פישר, היה רבה של אלבה יוליה. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. לאחר פטירת האב נפוצו שמועות שהוא ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט, אך יש המפקפקים בשמועות אלה[1]. אביו היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי שלמה פישר היה רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר. הסבתא שרה גיטל פישר הייתה נינתו של רבי צבי הירש הלר מגדולי רבני הונגריה.
אביו היה מקורב ליעקב ישראל דה-האן וקרא לבנו על שמו[2]. בשנת ה'תש"ב, בהיותו כבן 17, נפטר אביו. בגידול בני המשפחה, סייע ידיד האב, הרב יחיאל מתתיהו דייוויס. ישראל יעקב נישא למלכה בת הרב ישראל אשר ולס, חתנו של הרב בן ציון ידלר. כאברך בישיבת עץ חיים, זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג[3].
בשנת ה'תש"ך (1960 לערך) התמנה על ידי הרב פנחס אפשטיין לרב שכונת בתי הורודנא הקטנה מטעם העדה החרדית[4] . בשנת ה'תשכ"ג (1963 לערך) לאחר פטירת הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש, מינוהו אנשי הנטורי קרתא כרב שכונת זיכרון משה בירושלים, בניגוד לדעת המתפללים[5], בתפקיד זה החזיק למשך כארבעים שנה, וכדיין בבד"צ העדה חרדית. בסוף ימיו נתמנה לראב"ד של הבד"צ. נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בירושלים. פסיקותיו נאספו בתשעת כרכי שו"ת "אבן ישראל". מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ביום הכיפורים[6] והיתר לפתוח בשבת פקקים של בקבוקי פלסטיק וזכוכית.
הרב פישר נהג להמליץ לאנשים המצויים במצוקה להתפלל בכותל המערבי. ידועה הנחייתו להתפלל 40 יום ברציפות בכותל.
נפטר בכ"ה באדר א' ה'תשס"ג (27 בפברואר 2003) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבר סדרת ספרים בשם אבן ישראל חלקם שו"ת וחלקם חידושים על הרמב"ם.
לאחר פטירתו יצאו מספר ספרים מתורתו:
- משנה ברורה עם פסקי אבן ישראל.
- הגדה של פסח "אבן ישראל" עם פסקיו וחידושיו.
- הליכות אבן ישראל על המועדים (שני כרכים).
- אבן ישראל - חידושי אגדה (מועדים, מהדורה ראשונה יצאה בחייו, מהדורה חדשה מתוקנת ירושלים תשס"ז).
- דרשות אבן ישראל (דרשות שנמסרו בציבור והספדים, תשע"א).
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו:
- הרב אליעזר משה פישר - היה רבה של שכונת כנסת בירושלים
- הרב מאיר צבי פישר - היה מו"צ בשכונת הר נוף בירושלים
- הרב שלמה פישר - היה מראשי ישיבת איתרי
ילדיו:
- הרב אהרן, ממלא מקומו ברבנות זיכרון משה ומו"צ של העדה החרדית
- הרב יהודה, חבר בד"ץ העדה החרדית
- הרב משה, ראש ישיבה קטנה רמ"א
- חנה אשת הרב משה ברוורמן, ראש ישיבת מאה שערים, מדריך חתנים ומרצה ידוע.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן פישר, רועה ישראל, שני חלקים.
- רבותינו שבירושלים: עובדות תולדות והנהגות, הוצאת שלהבת, ירושלים ה'תשס"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יחיאל שטרנברג, פרקים מתולדות חייו של הראב"ד רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, מתוך ישורון כרך יג, עמ' שסג
- אב"ד הרב פישר - "שולחן ערוך החמישי" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7
- ישראל יעקב בן אהרן פישר (1925-2003), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסיפור מופיע אצל שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג' עמ' 315–316. וראה דיון בשמועה זו ובשמועות סותרות בספרו של הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013.[דרושה הבהרה] בניו מאשרים את נכונות השמועות[דרוש מקור].
- ^ אב"ד הרב פישר - "שולחן ערוך החמישי" - הלך לעולמו, באתר ערוץ 7
- ^ טקס חלוקת פרסים לבני ישיבות נערך אתמול ע"י משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953.
- ^ "העדה" 1193, םרשת פקודי תשס"ג, עמ' יא
- ^ "נטורי קרתא" ניסו לתפוס כםאו של הרב זק"ש ז"ל בזכרון משה | הצפה | 27 מרץ 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ למי אסור לצום
העדה החרדית | |||||
---|---|---|---|---|---|
קהילות |
| ||||
נשיאי העדה החרדית | הרב יואל טייטלבוים (ה'תש"י–ה'תשל"ט) | ||||
גאב"ד | הרב יוסף חיים זוננפלד (ה'תר"פ–ה'תרצ"ב) • הרב יוסף צבי דושינסקי (ה'תרצ"ב–ה'תש"ט) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תש"ח–ה'תשי"ב) • הרב יואל טייטלבוים (ה'תשי"ב–ה'תשל"ט) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ט-ה'תשמ"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב יצחק טוביה וייס (ה'תשס"ג-ה'תשפ"ב) | ||||
ראב"ד | הרב משה נחום ולנשטיין (ה'תר"פ-ה'תרפ"א) • הרב מרדכי לייב רובין (ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ט) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ח) • הרב זליג ראובן בנגיס (ה'תרצ"ח–ה'תש"ח) • הרב פנחס אפשטיין (ה'תש"ח–ה'תשכ"ח) • הרב דוד יונגרייז (ה'תשכ"ח–ה'תשל"ב) • הרב יצחק יעקב וייס (ה'תשל"ב–ה'תשל"ט) • הרב משה אריה פריינד (ה'תשל"ט–ה'תשמ"ט) • הרב ישראל משה דושינסקי (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו) • הרב ישראל יעקב פישר (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג) • הרב משה שטרנבוך (ה'תשס"ג-מכהן) | ||||
שונות | בד"ץ העדה החרדית • העדה • העדה החרדית הספרדית • כשרות בד"ץ העדה החרדית |