היה מחלוצי בדיקות התולעים בירקות ושותף ביצירת הפתרון של ירקות ללא תולעים. בתחילת הדרך כאשר הרעיון היה בשלביו הראשוניים וכדי לקדמו, היה מוכר את התוצרת בחנות שבבעלותו 'סריגת יואל' הממוקמת עד היום ברחוב מאה שערים בואכה כיכר השבת בירושלים.
בשנת תשמ"ג הוציא ספר 'אור לעמים' על החשיבות והחובה ללמד את הגויים את שבע מצוות בני נח, שהם חייבים בהם. בספר הוא כתב ופרט את דיני השבע המצוות. לאחר כמה שנים הספר התגלגל לידי גוים שהתלהבו מהדבר ובאו לבקש מהרב שוורץ שילמד אותם את הדינים וההלכות. אותם בני נח תרגמו את הספר 'אור לעמים' למספר שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית[4]. ובהמשך אף תרגם ערבי את הספר לערבית, בית ספר ערבי ישראלי קנה ספרים לחלק לתלמידים וכעבור זמן קצר המהדורה כולה אזלה[5].
מתחילת שנות התשעים הוא ליווה את קהילת "בני נח" שבארצות הברית מייסודו של הארכאולוגונדל ג'ונס[6]. בשנת ה'תשס"ו הגיעה קבוצה של בני נח לירושלים וקיבלו עליהם לפני בית הדין לקיים את המצוות כמו שיורו להם הרבנים[7]. לדעתו ראוי לכל בן נח לקבל את המצוות לפני בית דין, בכך יחשב חסיד אומות העולם וכעין גר תושב ויקבל שכר כמצווה ועושה[8].
בסוף שנות התשעים היה מיוזמי הנח"ל החרדי עבור נוער חרדי שנפלט מעולם הישיבות, ועמד בראש העמותה המלווה אותו. בשל כך הוא עבר מסכת רדיפות מצד קנאים, ונאלץ לעקור מדירתו שבשכונת מאה שערים[10]. ביולי 2013, בעקבות קידום החוק לגיוס בני ישיבות[11], פרש מתפקידו בנימוק שאינו רוצה ליטול חלק במלחמת תרבות; "ברגע שכופים זו מלחמה ובמלחמה צריך להתגונן"[12].
בימיו האחרונים בעודו מאושפז במיטת חוליו עסק יחד עם אנשי הנח"ל בהקמת ארגון בשם "מג"ן" בו יהיו חברים בוגרי הנח"ל שיתפקדו ככיתות כוננות בתחילה בערים החרדיות ולאחר מכן בשאר הארץ. היוזמה נוצרה בעקבות אירועי שומר החומות בערים המעורבות.
הרב שוורץ חיבר כ-200 חוברות וספרים בנושאים מגוונים, העוסקים בין היתר בהלכה, מחשבת ישראל, ביוגרפיות רבניות ונושאים אקטואליים. רוב הספרים יצאו בהוצאת דבר ירושלים.
היה חוזר רבות על כך שאנו בתקופה שנבואות הגאולה מתחילות להתקיים. כמו הנבואה "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים"[13]. רבים מספריו ומאמריו היו בנושא זה.
נשא לאשה את ילידת ירושלים שולה-שולמית שוורץ (בת ביילה ור' ישראל ניימן בעלי מגדניית ניימן) והתגוררו במעלות דפנה ברחוב מקווה ישראל בסמיכות לבית הכנסת יד שלום.
בת ישראל – תפקיד האשה ויעודה. מעמד האשה ביהדות, תכונות האשה, חינוך הבת.
גדולה מלאכה – ענייני המלאכה באספקלריא תורנית. חשיבותה, המלאכה כאמצעי לעשיית חסד. החיוב המיוחד למלאכה בא"י. באלו מלאכות ראוי להתעסק. תורה ודרך ארץ.
גוף ונשמה – מעלתה ונצחיותה של הנשמה. תפקיד חיבור הגוף עם הנשמה. חלקי הנשמה. הרגשות שמעל החושים. השארות הנפש לעוה"ב. לקט הלכות בענייני קוסם מנחש ודורש במתים.
תפארת יריחו - ביאור חשיבות וקדושת העיר יריחו לעם ישראל לדורות.
ספרים בעקבות התקופה ומאורעות הזמן
השואה - החובה להתבונן במאורעות השואה. צדיק ורע לו ביחס לשואה. סיבות לשואה. כצאן לטבח או קידוש השם. בעריכה של ר' יצחק גולדשטיין.
זכור - זכירת מעשה עמלק שבדורנו גרמניה הנאצית. החיוב להתבונן במאורעות הבאים לעולם. החיוב לזכור מעשה עמלק כולל מעשה עמלק שבכל דור. סיפור אכזריות הגרמנים. החטא שגרם לשואה. חסדי ה' שהיה בשואה ולאחריה.
ארצות הברית של אמריקה - תפקידה ההיסטורי והמרכז היהודי שם באספקלריה של אמונה והשגחה פרטית.
גלגול נשמות - ומשמעות עניין הגלגול שדיבר מתוך דג בכ"ה שבט תשס"ג
האדום האדום הזה - עליתה ונפילתה של רוסיה הקומניסטית. א. מלכות אדום וממשיכיה. ב. התבוננות בסיבות הצרות ליהודים ברוסיה. ג.על מסירות הנפש של יהודי רוסיה לקיים תורה ומצוות.
האינתיפאדה ולקחיה - מאורעות האינתיפאדה וההסכם עם אש"ף באספקלריה תורנית.
נחפשה דרכינו - על המאורעות הקשים של שנת תשנ"ה, הפיגועים החמורים ברחוב דיזנגוף וצומת בית ליד, הפסקת הבנייה בירושלים רבתי, וחיפוש דרכים בעקבות זאת.
נס להתנוסס - הניסים שאירעו בשנים תש"נ-א ובמלחמת המפרץ. ב. ברורי הלכות שערך הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בשאלות שנשאלו באותם זמנים
סופה של מפת הדרכים - סופה של מפת הדרכים בעקבות הפיגוע הנורא בי-ם ומוסר השכל מהפיגוע בקו 2.
שלום שלום ואין שלום - משמעות שיחות השלום והסכמי השלום שנחתמו עם הערבים. א. חשיבות השלום ע"פ התורה. ב. מתי שלום הוא דבר שלילי. ג. השלום שהשמאל רוצה להביא. ד. באיסור עשית שלום עם רשעים.
שנאת עולם לעם עולם - על האינטישמיות וסיבותיה והקרע שמתגלה בימינו עם האומות והאו"מ.
הרב שוורץ חיבר כ־300 חוברות וספרים בנושאים מגוונים, העוסקים בין היתר בהלכה, מחשבת ישראל, ביוגרפיות רבניות ונושאים אקטואליים. רוב הספרים יצאו בהוצאת דבר ירושלים. לספריו הראשונים קיבל הסכמה מרבי שלמה זלמן אוירבך, רבי חיים שמואלביץ ורבי שלמה וולבה.
בתש"ן החל לכתוב על מאורעות התקופה, וכן על גימטריאות שרומזות על התרחשויות התקופה[15].
בשנותיו האחרונות ארגון אש"ל הוציא עלון חודשי בשם דבר חודש בחודשו עם דברי תורתו.
מספריו:
ספרו הראשון ראשית פרי ביכוריו היה ספר "בן תורה וישיבה" – ספר הדרכה לבני ישיבות[16].
ספריו הנוספים;