יואל שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יואל שוורץ
הרב יואל שוורץ
לידה 29 בספטמבר 1939
ט"ז בתשרי ה'ת"ש
פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 2022 (בגיל 82)
י"ב באלול ה'תשפ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 8 בספטמבר 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית
פרסים והוקרה פרס מוסקוביץ' לציונות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שוורץ באפריל 2012

נולד בארץ ישראל, בנם היחיד של אהרן ולאה שוורץ, ילידי הונגריה שהתיישבו בירושלים.

למד שנתיים בישיבת קול תורה, בפרט אצל הרב גדליה אייזמן, וארבע שנים בישיבת פוניבז', שם היה מתלמידיו של הרב יחזקאל לוינשטיין ואף כתב ספר אודותיו. לאחר מכן למד בישיבת מיר שם למד בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ ואף קיבל ממנו סמיכה, והסכמה לספרו בן תורה וישיבה[1].

היה מקורב מאוד לרב שלמה זלמן אוירבך והיה מתיעץ איתו הרבה בהלכה[2]. לאחר פטירתו היה מתייעץ רבות עם הרב יוסף שלום אלישיב.

מגיל 25 החל לכהן כמשגיח בישיבת איתרי. במשך השנים כיהן כר"מ ומשגיח בישיבות עזתה בנתיבות, אופקים, איתרי ודבר ירושלים.

היה מחלוצי בדיקות התולעים בירקות ושותף ביצירת הפתרון של ירקות ללא תולעים. בתחילת הדרך כאשר הרעיון היה בשלביו הראשוניים וכדי לקדמו, היה מוכר את התוצרת בחנות שבבעלותו 'סריגת יואל' הממוקמת עד היום ברחוב מאה שערים בואכה כיכר השבת בירושלים.

בשנת תשמ"ג הוציא ספר 'אור לעמים' על החשיבות והחובה ללמד את הגויים את שבע מצוות בני נח, שהם חייבים בהם. בספר הוא כתב ופרט את דיני השבע המצוות. לאחר כמה שנים הספר התגלגל לידי גוים שהתלהבו מהדבר ובאו לבקש מהרב שוורץ שילמד אותם את הדינים וההלכות. אותם בני נח תרגמו את הספר 'אור לעמים' למספר שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, רוסית[3]. ובהמשך אף תרגם ערבי את הספר לערבית, בית ספר ערבי ישראלי קנה ספרים לחלק לתלמידים וכעבור זמן קצר המהדורה כולה אזלה[4].

מתחילת שנות התשעים הוא ליווה את קהילת "בני נח" שבארצות הברית מייסודו של הארכאולוג ונדל ג'ונס[5]. בשנת ה'תשס"ו הגיעה קבוצה של בני נח לירושלים וקיבלו עליהם לפני בית הדין לקיים את המצוות כמו שיורו להם הרבנים[6]. לדעתו ראוי לכל בן נח לקבל את המצוות לפני בית דין, בכך יחשב חסיד אומות העולם וכעין גר תושב ויקבל שכר כמצווה ועושה[7].

בשל פעילותו זו הוזמן בשנת 2010 לכינוס בין-דתי שנערך באיראן[8]. באותה שנה קיבל את פרס מוסקוביץ' לציונות.

הרב שוורץ היה אב בית דין בסנהדרין החדשה והוא ראה את תפקידה בעיקר כלפי לא-יהודים המבקשים לקבל על עצמם את שבע מצוות בני נח.

בסוף שנות התשעים היה מיוזמי הנח"ל החרדי עבור נוער חרדי שנפלט מעולם הישיבות, ועמד בראש העמותה המלווה אותו. בשל כך הוא עבר מסכת רדיפות מצד קנאים, ונאלץ לעקור מדירתו שבשכונת מאה שערים[9]. ביולי 2013, בעקבות קידום החוק לגיוס בני ישיבות[10], פרש מתפקידו בנימוק שאינו רוצה ליטול חלק במלחמת תרבות; "ברגע שכופים זו מלחמה ובמלחמה צריך להתגונן"[11].

בימיו האחרונים בעודו מאושפז במיטת חוליו עסק יחד עם אנשי הנח"ל בהקמת ארגון בשם "מג"ן" בו יהיו חברים בוגרי הנח"ל שיתפקדו ככיתות כוננות בתחילה בערים החרדיות ולאחר מכן בשאר הארץ. היוזמה נוצרה בעקבות אירועי שומר החומות בערים המעורבות.

הרב שוורץ חיבר כ-200 חוברות וספרים בנושאים מגוונים, העוסקים בין היתר בהלכה, מחשבת ישראל, ביוגרפיות רבניות ונושאים אקטואליים. רוב הספרים יצאו בהוצאת דבר ירושלים.

היה חוזר רבות על כך שאנו בתקופה שנבואות הגאולה מתחילות להתקיים. כמו הנבואה "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים"[12]. רבים מספריו ומאמריו היו בנושא זה.

ארגון אש"ל מוציא עלון חודשי בשם דבר חודש בחודשו עם דברי תורתו.

במרץ 2020 קרא לכל היהודים לעלות לארץ ישראל, בנימוק שמלבד החיוב מדין תורה לעלות כדברי רמב"ן, זהו גם המקום הבטוח ביותר, גם לאור עליית האנטישמיות בארצות הברית ובעולם[13].

הרב שוורץ תמך באגודת קדושת ציון והשתתף דרך קבע ב"ועידות השנתיות" שהיא מקיימת ביום ירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו בענייני הלכה ואגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו בענייני אגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בענייני מידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בענייני ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו בעיני חגים ומועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו בענייני גרים ובני נוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת נפלאות הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורות קודמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים בני זמננו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים על מקומות ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעקבות התקופה ומאורעות הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השואה - החובה להתבונן במאורעות השואה. צדיק ורע לו ביחס לשואה. סיבות לשואה. כצאן לטבח או קידוש השם. בעריכה של ר' יצחק גולדשטיין.
  • זכור - זכירת מעשה עמלק שבדורנו גרמניה הנאצית. החיוב להתבונן במאורעות הבאים לעולם. החיוב לזכור מעשה עמלק כולל מעשה עמלק שבכל דור. סיפור אכזריות הגרמנים. החטא שגרם לשואה. חסדי ה' שהיה בשואה ולאחריה.
  • ארצות הברית של אמריקה - תפקידה ההיסטורי והמרכז היהודי שם באספקלריה של אמונה והשגחה פרטית.
  • בזכות נשים צדקניות - על שמיטת הפיאות הנכריות בכ"א אייר התשס"ד.
  • גלגול נשמות - ומשמעות עניין הגילגול שדיבר מתוך דג בכ"ה שבט תשס"ג
  • האדום האדום הזה - עליתה ונפילתה של רוסיה הקומניסטית. א. מלכות אדום וממשיכיה. ב. התבוננות בסיבות הצרות ליהודים ברוסיה. ג.על מסירות הנפש של יהודי רוסיה לקיים תורה ומצוות.
  • האינתיפאדה ולקחיה - מאורעות האינתיפאדה וההסכם עם אש"ף באספקלריה תורנית.
  • העלייה לארץ ישראל באספקלריה תורנית - א. קיבוץ גלויות ב. הקשר של היהודים לא"י. ג. חסד ה' שמתגלה בעליה.
  • חזון התשובה - המקורות שבתורה לתופעה המופלאה של שיבת העם אל קיום התורה בימינו. המשבר שגורם לתשובה, דרכי ההשגחה המביאים לתשובה.
  • ימות עולם -מבט על תקופתינו ומשמעותה.
  • להבות באמריקה - מאורעות תשס"א-ב ומשמעות הפיגוע בארצות הברית נתיבות הנסתרות אחרית הימים.
  • מהפכת התשובה בימינו - על ההתעוררות לחזרה אל המתחזקת בתקופה היהדות זו.
  • מבט על מאורעות התקופה - א. אסון החללית קולמביה. ב. הבחירות לכנסת תשס"ג. ג. ההכנות למלחמה בעיראק.
  • מנחש צפע עד נשל הנחש - התעוררות הנחוצה לתשובה עקב המאורעות שאירעו בשנת תשנ''ח.
  • משבר עזה לבנון ואירן ואחרית הימים - א. תפקיד הגלות והשיבה לארצינו ב. מלחמת גוג ומגוג. ג. בין המצרים תשס"ו-מלחמת לבנון השנייה.
  • נחפשה דרכינו - על המאורעות הקשים של שנת תשנ"ה, הפיגועים החמורים ברחוב דזינגוף וצומת בית ליד, הפסקת הבנייה בירושלים רבתי, וחיפוש דרכים בעקבות זאת.
  • נס להתנוסס - הניסים שאירעו בשנים תש"נ-א ובמלחמת המפרץ. ב. ברורי הלכות שערך הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בשאלות שנשאלו באותם זמנים
  • סופה של מפת הדרכים - סופה של מפת הדרכים בעקבות הפיגוע הנורא בי-ם ומוסר השכל מהפיגוע בקו 2.
  • שלום שלום ואין שלום - משמעות שיחות השלום והסכמי השלום שנחתמו עם הערבים. א. חשיבות השלום ע"פ התורה. ב. מתי שלום הוא דבר שלילי. ג. השלום שהשמאל רוצה להביא. ד. באיסור עשית שלום עם רשעים.
  • שנאת עולם לעם עולם - על האינטישמיות וסיבותיה והקרע שמתגלה בימינו עם האומות והאו''מ.
  • שנת תשס''א - מאורעות התקופה בראי היהדות.
  • תולדות האדם -מדריך תורני ללימוד ההיסטוריה א. חיוב ההתבוננות בהיסטוריה, ב. לימוד הנהגת ה'. ג. לימוד תכלית הבריאה. ד. מעשה אבות.
  • תפקיד היהדות התורנית בשעה זו. הכנת תשתית למדינה של תורה.
  • תפקידה ההיסטורי של עיראק - מלחמת המפרץ כחלק ממלחמת גוג ומגוג
  • שיעורים בהיסטוריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בן תורה וישיבה - באתר אוצר החכמה.
  2. ^ ראה גם הרב בורנשטין בהספד באתר סרוגים.
  3. ^ מסופר בשער הספר ואתם עדי באוצר החכמה. וכן ראה עולם החסידות גיליון 179 סיון תשס"ז.  
  4. ^ ספר 'האמנת בני נח' באתר אוצר החכמה.
  5. ^ צופיה הירשפלד, נוח עם שבע מצוות, באתר ynet, 11 בינואר 2011
  6. ^ מתוך הספר 'המאורע ההיסטורי של קבלת מנהיגי בני נח את סמכות בית הדין היהודי בירושלים' באתר אוצר החכמה
  7. ^ שם. וראה רמב"ם משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ח', הלכות י'י"א
  8. ^ מנחם כץ, ‏רב חרדי הוזמן להיפגש עם נציגי הנשיא אחמדניג´אד, באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2010
    הרב יואל שוורץ: שום דבר כבר לא מבהיל אותי, באתר בחדרי חרדים, 18 בפברואר 2010
  9. ^ אב"ד הסנהדרין החדשה: הרב יואל שוורץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 8 בספטמבר 2022
  10. ^ מוטי לוי‏, רב הנח"ל החרדי: חיילים צריכים לצאת מטקסים עם נשים, באתר וואלה!‏, 28 ביולי 2011
  11. ^ הגר"י שוורץ: פורש מהנח"ל. לא אטול חלק במלחמת תרבות, באתר בחדרי חרדים, 10 ביולי 2013; יואל קוריץ, הרב שוורץ: לא להתגייס לנח"ל • ב'נצח יהודה' תוקפים, באתר בחדרי חרדים, 2 ביוני 2013
  12. ^ ראה בספרו 'בשוב ה' ציון היינו כחולמים' באתר אוצר החכמה.
  13. ^ בקשה לכל היהודים בארבע פינות העולם לעלות לארץ, יוטיוב