האחים סופר מריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האחים סופר מריו
.Super Mario Bros
Super Mario Bros. box.png
תאריך הוצאה 1985
סוגה פלטפורמה
פיתוח נינטנדו
הוצאה לאור נינטנדו עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה נינטנדו
עיצוב שיגרו מיאמוטו
סדרה מריו
מצבי משחק יחיד
שני שחקנים
דירוג לכל הגילאים
פלטפורמות NES, גיים בוי, Wii, SNES, switch
המשחק הקודם האחים מריו
המשחק הבא האחים סופר מריו 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האחים סופר מריואנגלית: .Super Mario Bros) הוא משחק וידאו שהופץ בשלהי שנת 1985 על ידי החברה היפנית נינטנדו לקונסולת Nintendo Entertainment System.

יוצר המשחק, שיגרו מיאמוטו, פיתח אותו שנתיים לאחר יצירת המשחק "האחים מריו" (1983). נכון לשנת 2018, "האחים סופר מריו" הוא משחק הווידאו השישי בהיקף מכירותיו בכל הזמנים לאחר שנמכרו ממנו 40.24 מיליון עותקים[1], והוא השפיע רבות על הצלחת מערכת הפאמיקום. המשחק סייע לשקם את שוק משחקי הווידאו לאחר הקריסה בשנת 1983, והוא הפרויקט המוצלח ביותר של מיאמוטו.

במשחק מככבים השרברב האיטלקי מריו, אחד מסמליה המוכרים ביותר של נינטנדו, ואחיו לואיג'י.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת מסך מתוך המשחק

השחקן שולט במריו, ובמצב שני שחקנים שולט השחקן השני בלואיג'י. מטרת המשחק היא להציל את הנסיכה טודסטול (לימים פיץ') תוך מעבר בממלכת הפטריות וחיסול חייליו של המלך קוּפּה (באוזר). צורת התקיפה העיקרית של האחים מריו היא קפיצה על חלקו העליון של האויב ("רמיסה"). צורת תקיפה זו הורגת את הגומבות (ביפן קוריבו, אנשי ערמונים) ומכניסה את הקוּפּות (קופה טרופה, יצור דמוי צב) לתוך שריונם. חלק מהאויבים ניתנים לחיסול רק בפגיעת שריון או כדור אש. קפיצה על מספיק אויבים ברצף או שליחת שריון למספר רב של אויבים ("קומבו") מזכה בניקוד כפול, ולעיתים גם ב"חיים" נוספים המאפשרים ניסיון נוסף למעבר שלב. חיים נוספים מתקבלים גם על ידי צבירת 100 מטבעות או השגת פטרייה ירוקה.

קיימים מספר כלים המסייעים לאחים מריו במשימתם. כשהם נפגעים מאויב בעודם במצב "סופר" או "אש" יחזור השחקן למצב הראשוני במקום להיפסל, והמשחק ימשיך. לעומת זאת, במקרה של נפילה לבור או אובדן הזמן המוקצב לשלב יפסל השחקן ויאבד "חיים". כן ניתן להשיג כוכב ההופך את השחקן לבלתי מנוצח. כאשר מריו או לואיג'י במצב "בלתי מנוצח", ביכולתם להרוג כל אויב בנגיעה. עם זאת, עדיין ניתן להיפסל מנפילה מהשלב או כשנגמר הזמן.

במשחק שמונה עולמות, ובכל עולם ארבעה שלבים. כל עולם מתאפיין בסביבה משלו כגון נוף תת-קרקעי או תחת פני המים. תפאורת השלב הרביעי בכל אחד מהעולמות היא טירתו של המלך קופה, שעמו השחקן מתמודד בסוף השלב. עם זאת, מלבד בשלב האחרון מתגלים כל המלכים כמתחזים למלך האמיתי. בשתי הטירות האחרונות משליך המלך קופה פטישים בנוסף לנשיפות האש שלו. ניתן להביס את המלך בשתי דרכים: לעקוף אותו ולגעת בגרזן שבקצה הגשר, המפיל אותו לתוך הלבה, או לירות עליו מספר רב של כדורי אש. מלבד בטירה האחרונה ממתין טואוד בסוף כל טירה, אך הוא מסביר שהנסיכה בטירה אחרת.

לאחר תום המשחק יכול השחקן לחזור על כל השלבים ברמת קושי גבוהה יותר.

משחקי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשחק יצאו שלושה משחקי המשך שונים:

Super Mario Bros.: The Lost Levels[עריכת קוד מקור | עריכה]

Super Mario Bros.: The Lost Levels (ביפן: Super Mario Bros. 2) הוא למעשה משחק הזהה בבסיסו ל-Super Mario Bros. בעל עיצוב השלבים ברמת קושי מתקדמת. המשחק יצא ביפן ב-3 ביוני 1986. למרות הצלחתו, מעולם לא ראה אור מחוץ ליפן עד לגרסת ה-All-Stars, בטענה כי הוא היה קשה מדי לשחקנים מערביים.

מלבד חידוש השלבים נוספו למשחק כמה אלמנטים חדשים, כגון פטרייה רעילה ומקפצה ירוקה המקפיצה לגובה רב יותר.
לאחר גרסת ה-All-Stars ב-1993 יצאה גרסת Game Boy Advance כחלק מסדרת ה-Famicom Mini ב-2004. גרסת ה-Game Boy Color נכללת במשחק Super Mario Bros. Deluxe, וניתן לשחק בה לאחר סיום המשחק כאתגר סופי.

Super Mario Bros. 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כישלון Super Mario Bros.: The Lost Levels במערב וביקורת שלילית מצד נשיא נינטנדו אמריקה פותח משחק נוסף בשם זה שהופץ מחוץ ליפן בשנת 1988. פיתוח המשחק החל לאחר שנינטנדו הצליחה לרכוש זכויות על המשחק Yume Kōjō: Doki Doki Panic, מכיוון שכוונת החברה הייתה שיתבסס עליו.
ארבע דמויות המשחק הראשיות הפכו למריו, לואיג'י, הנסיכה וטואוד. לכל דמות יכולת מיוחדת - לואיג'י מסוגל לקפוץ גבוה, הליכתו של טוד מהירה מאוד וכו'. במשחק מופיעים לראשונה הביישנונים, ואחד מהאלמנטים המייחדים את המשחק הוא היכולת לקטיפת ירקות מהאדמה ודרכי השימוש השונים בהם. בניגוד לקודמיו, את אויבי המשחק לא ניתן להרוג בקפיצה פשוטה, ויש צורך בהתקפה מיוחדת, כדוגמת השלכת ירק לעברם. המשחק ראה אור בגרסה משופרת לסדרת Super Mario All-Stars, וכראשון בסדרת ה-Super Mario Advance ל-Game Boy Advance. לרבים ממעריצי הסדרה משחק זה נחשב לפגמה היחדי, שכן הוא אינו מקורי, אך למרות זאת ניתן להבחין בהשפעתו הרבה על שאר משחקי מריו.

Super Mario Bros. 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפצת המשחק התרחשה ב-23 באוקטובר 1988. לראשונה בסדרת המשחקים, מוצגת מפה מוגדרת של ממלכת הפטריה, ושמונת עולמות המשחק. לעומת עלילותיהם הפשוטות של קודמיו, במשחק זה העלילה מורכבת יותר - באוזר שלח את שבעת ילדיו, המופיעים לראשונה, במטרה לגנוב את שבעת שרביטי הקסם משבעת העולמות. בסוף העולם השביעי תוכנית זו מתגלה כתוכנית צדדית על מנת להעסיק את מריו בזמן שבאוזר חוטף את הנסיכה פיץ'. למשחק נוספו ארבע יכולות חדשות מלבד מריו בוער וסופר מריו - מריו צפרדע, מריו דביבון, מריו פטיש, ומריו טנוקי. בהשפעת כל אחד מהם מראו ויכולותיו של מריו משתנים בהתאם - למריו צפרדע יכולת שחיה משופרת, מריו דביבון מסוגל להתקיף בזנבו, לדאות ואף לעוף, מריו פטיש ניחן בזריקת פטישי יד ומריו טנוקי הוא מעין שדרוג של מריו דביבון היכול להפוך לבלתי פגיע. שלבי המשחק רצופים סודות, ומוחבאים בתוכם שלושה שרביטי קסם בעלי היכולת לדלג בין עולמות.

גרסאות מחודשות למשחק יצאו לסדרת ה-Super Mario All-Stars וה-Super Mario Advance. כמו כן המשחק מופיע בשירות ה-Virtual Console של ה-Wii. בזמן שכוללים את מכירות גרסאותיו השונות יחדיו ניתן להחשיב את המשחק לנמכר ביותר, אך בשיא מחזיק עדיין Super Mario Bros..

המרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Game and Watch[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים סופר מריו הוא אחד מהמשחקים הרבים ששוחררו מחדש ל-Game & Watch. הגרסה הייתה פשוטה מאוד בגלל מגבלות הקונסולה.

Famicom Disk System[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן, האחים סופר מריו שוחרר ל-Famicom Disk System. הגרסה זהה במידה רבה לגרסה המקורית, אך זולה יותר, ובעלת עולם המינוס השלם, לא כמו ב NES שבו עולם המינוס הוא עולם 7-2 בלופ.

Super Mario All-Stars[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 נינטנדו שיחררה גרסה אשר כללה את כל משחקי הסופר מריו ששוחררו ל-NES. הגרסה שוחררה ל-SNES, ובזכות יכולות הקונסולה הגרפיקה והסאונד שופרו לגמרי בכל המשחקים. נוספה גם האפשרות לשמור את מצב המשחק, וכמה גליצ'ים מהגרסאות הישנות תוקנו, כמו עולם המינוס.

Super Mario Bros. Deluxe[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 שוחררה הגרסה ל-Game Boy Color. הגרפיקה לא שופרה (מלבד של לבה ולמים נוספה אנימציה ועדכון הצבעים של לואיג'י), אך נוספו תוספות שונות, כמו יצירת תמונות ל-Game Boy Printer, אוסף קלפים, תחרויות, אפשרות למצב רב משתתפים וכו'.

Classic NES Series[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הוא אחד מהמשחקים שחודשו לגרסת Game Boy Advance בשנת 2004 המוקדמת. ב-2005 שוחררה גרסה נוספת ומשופרת לחגיגת ה-20 שנים למשחק, אשר מכרה יותר מ-876,000 עותקים.

Virtual Console[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בדצמבר שוחרר המשחק ל-Virtual Console של ה-Wii במחיר של 500 נקודות Wii.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האחים סופר מריו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Keith Stuart, Super Mario Bros: 25 Mario facts for the 25th anniversary, the Guardian, ‏2010-09-13 (באנגלית)