דורון צברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורון צברי
צברי בשיחה עם הקהל אחרי הקרנת סרטו "המדריך למהפכה", דצמבר 2010
צברי בשיחה עם הקהל אחרי הקרנת סרטו "המדריך למהפכה", דצמבר 2010
לידה 8 במרץ 1964 (בן 57)
חיפה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, במאי קולנוע, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דורון צברי (נולד ב-8 במרץ 1964 בחיפה) הוא במאי, עורך, שחקן, תסריטאי ומפיק ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צברי גדל בעיר ערד. לאחר מכן עבר לתל אביב והעביר את שנות התיכון ב"כפר הירוק".

צברי החל את דרכו בעיתון חדשות בסוף שנות ה-80, שבו התקדם במהירות מתפקיד עוזר במערכת העיתון לרכז כתבים ועיתונאי[1]. כשפרש, פרסם בעיתון "התקשורת" של יובל סיגלר מסמך נגד התנהלות העיתון שכונה "מסמך צברי", ובכך החל בפעילות שמקשרת בין אקטיביזם לתקשורת[2]. לאחר פרישתו מחדשות עבד במסגרת רשת ידיעות תקשורת בעיתון תל אביב.

במקביל, למד צברי קולנוע באוניברסיטת תל אביב ועבד ב"יומן", מגזין החדשות השבועי של הערוץ הראשון[3]. סרט הגמר שלו "האח של דריקס" (המבוסס על סיפור של אמנון דנקנר) בוים ביחד עם חברו ללימודים - אורי ענבר. צברי שיחק בסרטי קולנוע כגון "שדות ירוקים" (1989), "גמר גביע" (1991), "סיפורי תל אביב" (1992) ו"זהר" (1993).

כבמאי ויוצר, רוב סרטיו של צברי הם סרטי טלוויזיה, שלמרות תקציבם הנמוך, זכו לכמות צופים (רייטינג) גבוהה, כמו "הבחור של שולי" (1997)[4]. סרטיו המוכרים כבמאי הם: "האח של דריקס" (1994), "בית שאן: סרט מלחמה" שעליו זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר (1996), "דרומה" (ערוץ 1) ועוד. ביים ושיחק במיני סדרה "בסימן ונוס"[5]. החל מאמצע שנות התשעים תיעד צברי את דודו טופז, אשר זכה להצלחה רבה באותה עת עם תוכניתו "הראשון בבידור", עבור סרט בשם "מלך הרייטינג". הסרט הושלם בשנת 2001 ויועד לשידור במסגרת "שידורי קשת" בערוץ 2, אך לבסוף נגנז מהקרנות פומביות והיה זמין להשאלה בחינם למנויי "האוזן השלישית". הסרט עלה שוב לכותרות בעקבות מעצרו של טופז על הזמנת תקיפת מספר אנשי תקשורת בשנת 2009[6]. הסרט שודר לבסוף בערוץ 10 ב-2013[7].

צברי שימש בין 2003 ל-2008 כיו"ר איגוד הבמאים הישראלי[8]. עיקר מלחמתו של צברי היא להבראת ערוץ 1 של רשות השידור והפיכתו לערוץ התומך בהפקות מקור[9]. הניסיונות שלו לשנות את דרך ההתנהלות של רשות השידור מתועדים בסרטו האוטוביוגרפי "המדריך למהפכה", שנעשה החל משנת 2002 יחד עם אורי ענבר ויצא לבתי הקולנוע ב-2010[10].

בשנת 2009 יצאה הסדרה "מחוברות" המבוססת על יומני וידאו אישיים של כמה נשים, ובשנת 2010 יצאה הסדרה "מחוברים" המבוססת על יומני וידאו אישיים של כמה גברים. צברי הוא אחד משני יוצרי הסדרה, עם רם לנדס[11].

בסוף שנת 2010 החל להגיש את התוכנית "פלאשבק" בטלוויזיה החינוכית[12].

בשנת 2015 יצר את המיני-סדרה הדוקומנטרית "מגש הכסף"[13].

צברי מרצה בחוג לקולנוע במכללה האקדמית ספיר, שם הוענקה לו ביולי 2016 דרגת פרופסור חבר-יוצר.[14] באותו חודש הצטרף צברי לתאגיד השידור הציבורי כבמאי וכתב דוקומנטרי בכיר בחטיבת החדשות.

ב-18 במאי 2017 עם הקמת תאגיד השידור הציבורי החל להגיש תוכנית שבועית ברשת כאן ב' יחד עם שלום קיטל[15]. במקביל, ביים חמש כתבות בשיתוף גיא רולניק בשם "דו"ח רולניק" שעסקה בבנק הפועלים. הכתבות שודרו בשבוע הראשון להקמת התאגיד. ב-10 בדצמבר 2017 זומן לשימוע לפני פיטורין מתאגיד השידור הציבורי[16]. ב-7 בינואר 2018 פוטר צברי מהתאגיד השידור[17].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבמאי

כשחקן

  • 1989 - שדות ירוקים
  • 1991 - גמר גביע
  • 1992 - ערב בלי נעמה
  • 1992 - סיפורי תל אביב
  • 1992 - אזרח אמריקאי
  • 1993 - זהר
  • 1994 - סיפור שמתחיל בלוויה של נחש
  • 1994 - סטרייט ולעניין
  • 1996 - סוף המשחק
  • 1996 -ציפורים בניוטרל
  • 1998 - חתולות הרעם
  • 1999 - החברים של יאנה
  • 1999 - חובו של אהרון כהן
  • 2005 - בסימן ונוס
  • 2009 - מסכים
  • 2009 - גירושים נפלאים
  • 2013 - לרדת מהעץ
  • 2013- הצגה יומית
  • 2015 - התסריטאי
  • 2016 - האחיות המוצלחות שלי
  • 2016 - עמק
  • 2020 - הטבח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה של צברי בעיתון: הייתי הרוצח של חנן זגורי, חדשות, 13 בינואר 1989
  2. ^ אורן פרסיקו, ‏סרט, מלחמה, סרט, מלחמה, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001
  3. ^ ליאת רון, ‏"היום אתה במאי חם ומחר אף אחד לא יזכור אותך", באתר גלובס, 11 באוקטובר 2011
  4. ^ ניר קיפניס, ‏פרצופה של המדינה "הבחור של שולי", א' 21:50, "יס ישראלי", באתר גלובס, 13 במאי 2007
  5. ^ אורן פרסיקו, ‏חתיך דוקרני, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2005
    רותה קופפרסקס אפיל בכוח, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2005
  6. ^ יונתן אלמליח, עכבר העירהסרט הגנוז על דודו טופז יכול לשמש ככתב הגנה, באתר הארץ, 7 ביוני 2009
    אריאנה מלמד, מוֹלך הרייטינג, באתר ynet, 5 ביוני 2009
  7. ^ לי-אור אברבך, ‏"אני רוצה שיזכרו את דודו טופז. השאלה היא איך יזכרו אותו", באתר גלובס, 8 באוקטובר 2013
  8. ^ אסף כרמל, רני בלייר יחליף את דורון צברי בתפקיד ראש איגוד הבמאים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008
  9. ^ פורום היוצרים הכריז על מאבק ברשות השידור, באתר הארץ, 6 במאי 2001
  10. ^ אורי קליין"המדריך למהפכה": יצירה מעוררת הערכה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010
  11. ^ יוצר "מחוברים" דורון צברי: מיציתי את הסדרה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2010
    לי-אור אברבך, ‏דורון צברי | במאי ויוצר, "מחוברות" ו"מחוברים", באתר גלובס, 16 בספטמבר 2010
  12. ^ גילי איזיקוביץהתוכנית "פלאשבק" עם דורון צברי - מקסימום הפקה במינימום אמצעים, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2010
  13. ^ עמי וטורי, מגש הכסף: מתארים את הקפיטליזם, אך לא תמיד מזהים אותו, באתר "העוקץ", 1 בנובמבר 2015
    שוקי טאוסיג, כמו שהמערכת מושחתת - ככה היא גם יכולה להיות לא מושחתת, באתר העין השביעית, 2 בנובמבר 2015
  14. ^ מכתב המודיע על המינוי, 25 ביולי 2016, בחשבון הטוויטר של צברי.
  15. ^ אלכסנדר כץ, עסקים כרגיל: דורון צברי בדרך לחטיבת החדשות בתאגיד, באתר אייס, 21 ביולי 2016
  16. ^ יונתן כיתאין, ‏"דורון צברי, מבכירי הטאלנטים ב"כאן", זומן לשימוע לפני פיטורים", באתר גלובס, 10 בדצמבר 2017
  17. ^ אלכסנדר כץ, אחרי שזומן לשימוע: דורון צברי סיים את עבודתו בתאגיד כאן, באתר אייס, 7 בינואר 2018