אלי דריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי דריקס
Eli Driks.png
מידע אישי
שם מלא אליעזר דריקס
תאריך לידה 13 באוקטובר 1964 (בן 50)
מקום לידה פתח תקווה שבישראל
מאמן כדורגל
גובה 1.87 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1981 - 1999
1984 - 1985
1989 - 1990
1999 - 2000
מכבי תל אביב
מכבי יבנה
מכבי נתניה
מכבי הרצליה
357 (113)
30 (11)
32 (3)
5 (1)
נבחרת לאומית כשחקן**
1987 - 1996 ישראל 27 (4)
קבוצות כמאמן
1999
1999 - 2000
2005
מכבי הרצליה (עוזר מאמן)
מכבי הרצליה (מאמן זמני)
מכבי תל אביב (מאמן זמני)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

אליעזר "אלי" דריקס (נולד ב-13 באוקטובר 1964 בפתח תקווה) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, מסמלי מכבי תל אביב, במדיה כבש 113 שערי ליגה בשנות ה-80 וה-90, ושחקן נבחרת ישראל. כיום משמש כמנכ"ל מכבי תל אביב בכדורסל.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דריקס גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. במהלך עונת 1981/1982, זיהה מאמן מכבי דאז יעקב גרונדמן את הפוטנציאל של דריקס כחלוץ רחבה, וקידם אותו לקבוצה הבוגרת. את הופעה הבכורה שלו ערך דריקס במשחק ביתי מול בני יהודה ב-13 בפברואר 1982, משחק שהסתיים בשוויון 0-0. באותה עונה ערך הופעה אחת נוספת בקבוצה, במסגרת הגביע.

בעונה שאחריה דריקס רשם 4 הופעות בלבד, אך בעונת 1983/1984 כבר שיחק תפקיד מרכזי, רשם 30 הופעות, וכבש 4 שערים. את שער הבכורה שלו בליגה הבכירה כבש כבר בהופעתו הראשונה באותה עונה, ב-24 בספטמבר 1983. היה זה שער השוויון הזמני של מכבי בדרך לניצחון 2-1 על מכבי נתניה. בעונת 1984/1985 מיעט דריקס לקבל דקות, והושאל לחצי עונה למכבי יבנה, במדיה זכה בתואר הראשון בקריירה שלו, גביע הטוטו.

דריקס חזר למכבי תל אביב בעונת 1985/1986. החלוץ הגבוה והפיזי הראה מגוון יכולות כיבוש, כשהבולטת שבהן היא משחק הראש המצוין. בעונת החזרה שלו כבש דריקס 8 שערי ליגה ב-28 הופעות, ו-16 שערים בסך הכל.

בעונה לאחר מכן (1986/1987), זכה דריקס בתואר הראשון שלו במדי מכבי תל אביב. הקבוצה הגיעה לגמר גביע המדינה, למשחק מול מכבי חיפה. דריקס העלה את מכבי תל אביב ליתרון זמני, 2-1, עם שער בדקה ה-73, כשעצר כדור על החזה בתוך הרחבה, והמשיך ברגל שמאל אל הרשת. חיפה הצליחה לאזן, ואף לעלות ליתרון 3-2 בתוך ההארכה, אך בדקה ה-113 דריקס כבש שער בבעיטת מספרת והשווה ל-3-3. דריקס תרם שער גם בדו-קרב הפנדלים, ומכבי תל אביב זכתה בגביע המדינה.

בעונה שאחריה דריקס כבש 7 שערי ליגה, ואף פתח בהרכב מכבי בניצחון 2-1 בגמר הגביע, בדרבי העירוני מול הפועל תל אביב.

לאחר עונה נוספת בקבוצה, ולקראת עונת 1989/1990, שוב עזב דריקס את הקבוצה, הפעם לקבוצת מכבי נתניה, בה שיחק עונה אחת בלבד, שלא התאפיינה בהצלחה מרובה. בתום אותה עונה שוב חזר למכבי תל אביב.

בעונת 1991/1992, זכתה מכבי תחת הדרכתו של אברהם גרנט באליפות הראשונה לאחר 13 שנה, כשדריקס כובש לזכותה 13 שערי ליגה. אחת ההופעות הזכורות של דריקס בעונה זו הייתה בדרבי. במחזור ה-7 של העונה, ב-21 בנובמבר 1991, הביסה מכבי את הפועל בתוצאה 0-4‏‏[1]. דריקס עלה מהספסל וכבש צמד שערים במשחק.

עונה לאחר מכן, שוב ניצחה מכבי בדרבי באותה תוצאה, 0-4, ודריקס, הפעם כשחקן הרכב, כבש שלושער והפגין ורסטיליות רבה כשכבש גם בנגיחה, גם ברגל שמאל וגם ברגל ימין. הופעה זו נחשבת לאחת הטובות בהיסטוריה של שחקן בדרבי התל אביבי‏[2].

דריקס הוסיף להיות דומיננטי בהתקפת הקבוצה גם בעונות הבאות, וזכה עם מכבי תל אביב בשתי אליפויות נוספות (1994/1995 ו-1995/1996) ובשני גביעים נוספים, כשבעונת 1993/1994 פתח בהרכב בדרבי בגמר גביע המדינה בניצחון 0-2 על הפועל תל אביב, ובעונת 1995/1996 כבש שער בניצחון 1-4 בגמר הגביע מול עירוני ראשון לציון.

בתקופה זו, כאשר היה דריקס חלק מהרוטציה עם החלוצים מאיר מליקה וניר סביליה, הקפטן הקבוע של הקבוצה היה ניר קלינגר. עם התחזקות מעמדו של דריקס והפיכתו לשחקן הרכב, הוא החל לענוד את סרט הקפטן לסירוגין בתורנות שבועית עם קלינגר, והשניים הניפו במשותף את הגביעים בהם זכתה הקבוצה.

בסיום עונת 1998/1999, עזב דריקס את מועדון נעוריו בדרך לעונת פרישה בשורות מכבי הרצליה, בה שימש גם כעוזר מאמן של שייע פייגנבוים. ב-30 באוקטובר 1999, ערך דריקס את הופעתו האחרונה, כמחליף בהפסד קבוצתו 2-0 מול הפועל כפר סבא.

דריקס כבש 113 שערי ליגה עבור מכבי תל אביב, ו-159 שערים בכל המסגרות. הוא נמצא במקום ה-4 בטבלת מלך השערים בכל הזמנים של הקבוצה, והוא אחד מארבעה שחקנים בלבד שכבשו לזכותה למעלה ממאה שערים.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דריקס ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-18 בפברואר 1987, מול צפון אירלנד. בסך הכל ערך 27 הופעות במדי הנבחרת, וייצג אותה בין היתר במוקדמות מונדיאל 1990, מוקדמות מונדיאל 1994, מוקדמות יורו 1996 ומוקדמות מונדיאל 1998.

את שער הבכורה שלו במדים הלאומיים כבש ב-18 באוקטובר 1988 בניצחון 2-0 על מלטה באצטדיון וסרמיל בבאר שבע. בסך הכל כבש 4 שערים עבור הנבחרת, כולם במשחקי ידידות.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק פעיל, הוסיף דריקס לשמש כעוזר מאמן מכבי הרצליה כחודשיים, אז התפטר מתפקידו מאמן הקבוצה שייע פייגנבוים ודריקס התמנה במקומו למאמן הזמני של הקבוצה‏[3]. שלושה מחזורים לסיום העונה, התמנה במקומו אבי כהן למאמן הקבוצה. הרצליה סיימה את העונה במקום ה-13 מתוך 14, וירדה לליגת המשנה.

בסיום העונה חזר דריקס למועדון נעוריו. דריקס היה אמור בתחילה לשמש כעוזר מאמן של שלמה שרף, מאמנה החדש של הקבוצה, אך לבסוף קיבל את תפקיד מנהל מחלקת הנוער של הקבוצה.

לקראת עונת 2002/2003, מונה דריקס על ידי לוני הרציקוביץ', בעלי הקבוצה, לתפקיד סגן הנשיא‏[4], במסגרת תפקידו דריקס היה אחראי על הצד הניהולי של המועדון, וזאת בנוסף לתפקידו במחלקת הנוער. באותה עונה זכתה מכבי באליפות המדינה, אך בעונות שאחריה הפגינה הקבוצה יכולת חלשה, ואוהדי הקבוצה פתחו במחאה מול ההנהלה, ובכללה דריקס‏[5]. הביקורת כלפי דריקס נבעה בין היתר מכישלונו לסגור חוזים מול שחקנים שכבר סיכמו עקרונית במועדון, כשהמקרים הזכורים עם גוסטבו בוקולי, שחקנה של מכבי אחי נצרת בקיץ 2004, שלבסוף חתם במכבי חיפה, ואיתי שכטר, שחקן הפועל נצרת עילית בקיץ 2006, שחתם לבסוף במכבי נתניה[6].

ב-5 בדצמבר 2005 מונה לתפקיד המאמן הזמני של הקבוצה, לאחר התפטרותו של ניר קלינגר[7]. הוא החזיק בתפקידו פחות מחודש, עד שהוחלף על ידי טון קאנן ההולנדי[8].

ב-21 בנובמבר 2006, הודיע דריקס על מעברו למועדון הכדורסל של מכבי תל אביב, לאחר שלדבריו הרגיש מיצוי מתפקידו‏[9]. הוא מונה לתפקיד מנהל השיווק של המועדון. ב-11 בינואר 2008 מונה למנכ"ל הקבוצה‏[10], בתחילה הוא מונה כמנכ"ל זמני במקומו של צביקה שרף, שעזב את התפקיד כדי להחליף את מאמן הקבוצה שעזב, עודד קטש. בסיום העונה, המינוי נעשה קבוע, והחל מה-19 ביולי 2011 הוא חולק את התפקיד עם דני פדרמן[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דריקס נשוי למירי גולדפרב, מלכת היופי לשנת 1991, ולזוג שלושה ילדים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב
מכבי יבנה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד רוזנטל‏, היום לפני 20 שנה: דרבי המהפך של מכבי תל אביב, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בנובמבר 2011
  2. ^ אורן יוסיפוביץ'‏, על גגות תל אביב: 10 ההצגות הגדולות בתולדות הדרבי, באתר וואלה! NEWS‏, 11 בנובמבר 2012
  3. ^ משה כהן, ‏פייגנבויים התפטר מאימון הרצליה, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1999
  4. ^ אשר גולדברג, הרציקוביץ' זז הצידה, אלי דריקס סגן נשיא מכבי ת"א, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2003
  5. ^ ניר איסקוב‏, 150 אוהדי מכבי ת"א ערכו צעדת מחאה נגד לוני, באתר וואלה! NEWS‏, 6 במאי 2006
  6. ^ תומר גנור ורותם גרוסמן, איתי שכטר חתם במכבי נתניה, באתר ynet‏, 4 ביוני 2006
  7. ^ שחר פרנהיימר‏, דריקס המאמן החדש במכבי, באתר וואלה! NEWS‏, 5 בדצמבר 2005
  8. ^ גור מוטולה, טון קאנן מונה למאמן מכבי ת"א, באתר ynet‏, 20 בדצמבר 2005
  9. ^ רותם גרוסמן, דריקס עובר למכבי ת"א כדורסל: "מיציתי את עצמי בכדורגל", באתר ynet‏, 21 בנובמבר 2006
  10. ^ יעל מרגלית, ‏אלי דריקס מונה למנכ"ל מכבי ת"א סל, באתר ONE‏, 11 בינואר 2008
  11. ^ טל וולק, ‏מכבי ת"א: דני פדרמן ימונה למנכ"ל לצדו של אלי דריקס, באתר גלובס, 19 ביולי 2011