האקתון

האקתון (מאנגלית: Hackathon, הלחם של האקינג ומרתון) הוא אירוע יזמות אינטנסיבי ומוגבל בזמן, לרוב גם תחרותי ונושא פרסים, שבו צוותים קטנים מפתחים פתרונות לאתגר שהוגדר מראש. האקתונים נערכים על ידי חברות מסחריות, גופים ציבוריים, מוסדות אקדמיים וארגונים חברתיים, והתוצר עשוי להיות תוכנה, מוצר פיזי, או מיזם עסקי או חברתי.

רקע

מתודולוגיית ההאקתון התפתחה בעיקר בעולמות הטכנולוגיים, אך מיושמת גם אל מול שאלות חברתיות וציבוריות שונות.

האקאתון בחממת היזמות MESH מודיעין

האקאתון בנושא ויקיפדיה והטכנולוגיות הקשורות אליה שנערך בחיפה במהלך כנס ויקימניה העולמי בשנת 2011

משתתפים עובדים בהאקתון ניצוץ לדורות

מטרות ההאקתון

האקתונים עשויים להתמקד בהשגת מגוון מטרות, כגון:

1. העצמת חשיבה יוצרת לכיוון רצוי
2. מציאת מענה ופיתוח תוצר עובד לאתגר ממשי (הן תוצר דיגיטלי והן פיזי)
3. עדכון מוצרים קיימים
4. יצירת קהילה סביב תחום מסוים
5. העלאת מודעות

ייחודיות ההאקתון

להבדיל מכנס, ליבת ההאקתון איננה מבוססת על הרצאות ושיחות, והמשתתפים מתרכזים בעבודה בצוותים קטנים, שכל אחד מהם עובד על פתרון לבעיה שקשורה לנושא הכללי של ההאקתון. הנושא יכול להיות טכנולוגי או בעל עניין ציבורי או חברתי, כאשר התוצר הסופי יהיה לדוגמה, טכנולוגיות לחסכון במים, מצגת המציגה פתרון לשילוב אזרחים ותיקים בשוק העבודה, או סרטון הנוצר במטרה לקדם את תדמית ישראל בעולם. בנוסף, אירוע האקתון יכול להיות בפורמט פיזי (במקום מסוים ובזמן מסוים), או דיגיטלי (באמצעות שיחות וידאו ותוכנות שיתוף פעולה וירטואלי).

הנושא יכול להיות גם פונקציונלי, למשל – תיקון באגים באבטחה של תכנה מסוימת, הקמת אתר אינטרנט לתועלת הציבור או פיתוח תשתית טכנית לאירוע חברתי, או יצירת מוצרים פיזיים. הצוותים יכולים להיות של משתתפים שהגיעו יחד להאקתון או של אנשים שחוברים לעבודה משותפת לצורך נקודתי.

הקבוצות בהאקתון מורכבות לרוב מאנשי עשייה כגון מפתחי קוד, מעצבים דיגיטליים לצד מנתחי נתונים, מומחי תוכן ו-Need Knowers בתחומים בהם עוסק ההאקתון. עם זאת, אירועי האקתון שונים הם בעלי מטרות שונות, ובהתאם - יפנו לקהלי יעד שונים.

האקתון יכול להיות סגור ולאפשר השתתפות רק למתכנתים מוכרים ומומחים; כך, למשל נעשה בקהילת OpenBSD. יש גם קהילות פתוחות יותר; למשל האקתונים של ויקימדיה בדרך כלל פתוחים למשתתפים חדשים, ובנוסף לתיקון בעיות קשות על ידי מומחים מנוסים נערכות בהם גם סדנאות של העברת ידע למתכנתים חדשים. חברות מסחריות עורכות האקתונים כדי להכיר טכנולוגיות חדשות שלהן למתכנתים, או לשם פיתוח תכונות יצירתיות וחדשניות למוצרים שלהן. למשל רבות מהתכונות של פייסבוק התחילו בתור רעיון שעלה במהלך האקתון של החברה.

מקור המילה

המילה ״האקתון״ היא הלחם בסיסים של ״האקינג״ – תכנות יצירתי או ״פריצה״. ומרתון, כלומר – "מרוץ" של תכנות יצירתי.

האירועים הראשונים שכונו "האקתון" נערכו בשנת 1999. אחד מהם נערך על ידי מפתחי מערכת ההפעלה OpenBSD, שהתכנסו בקלגרי, קנדה כדי לשפר את התמיכה של המערכת בהצפנה. אירוע אחר ערכה חברת סאן מיקרוסיסטמס, שהזמינה מתכנתים ליצור יישומי תקשורת אלחוטית בשפת Java עבור מכשירי פאלם. בין שני האירועים לא היה קשר והמארגנים של שניהם כנראה הגו את השם באופן בלתי תלוי. מפגשים אלה התפרסמו בכלי התקשורת של קהילת התוכנה החופשית, כגון סלאשדוט, ובשנים שלאחר מכן התופעה תפסה תאוצה וחברות תוכנה רבות וכן מיזמים רבים של תוכנה חופשית החלו לערוך האקתונים במגוון נושאים.

מהלך ההאקתון

ההאקתון הוא אירוע מוגדר בזמן, הנמשך בדרך כלל בין מספר שעות למספר ימים רצופים, והפקתו נמשכת בדרך כלל שבועות ואף חודשים, בין פרסום הקול קורא לבין תאריך ההאקתון בפועל. פעמים רבות - בטרום ההאקתון עצמו מתחלקים המשתתפים לקבוצות חשיבה היוצרות ומפתחות יחדיו רעיונות והמצאות פורצי דרך, במטרה לענות על אתגר אשר הוגדר על ידי מארגני ההאקתון או על ידי המשתתפים.

משתתפי ההאקתון

משתתפי ליבה

• יוזמי ההאקתון (גם "מארגני ההאקתון")': בדרך כלל ארגון או קבוצה, הבאים עם אתגר או בעיה מוגדרת ומבקשים עבורם הצעה לפתרון בצורת תוכנה, מוצר פיזי או רעיון
• מתחרי ההאקתון: יחידים, צוותים או ארגונים, בדרך כלל בעלי רקע ומומחיות בנושא, או לחלופין יוצרים אוטודידקטים הבאים במטרה לפתח ולהציג רעיון, מוצר או פתרון לנושא המבוקש
• שופטים: פעמים רבות, בשיאו של ההאקתון מתכנס צוות שיפוט על מנת להעריך את התוצרים של הצוותים. לרוב, צוות השיפוט ממונה על ידי יוזמי ההאקתון ויש לו היכרות עם עולם התוכן הרלוונטי

גורמים נוספים העשויים להשתתף בהאקתון

• מנטורים: מנטורים הם בדרך כלל מומחים בעלי ידע וניסיון מקצועי מתחומים שונים הרלוונטיים להאקתון. תפקידם להנחות ולסייע למתחרים, בכדי לסייע להם ליצור תוצרים איכותיים המתאימים למטרות המוגדרות. המנטורים עוברים בין קבוצות המשתתפים או מוצמדים לקבוצה ספציפית לפי הנחיית מארגני ההאקתון
• ספונסרים: לאירועים רבים ישנם נותני חסות שהם בעלי עניין, נציגים מטעם ארגונים רלוונטיים, או פילנתרופים. אישים או גופים אלה מאפשרים את הפקת האירוע על ידי מימון או תמיכה בהפעלת האירוע, ובנושאים כמו פרסום, ייעוץ, שיפוט, ארגון, מתן פרסים, ועוד
• קהל: במקרים רבים, ההגעה לאירוע הסיום של ההאקתון פתוחה לקהל הרחב

קווים מנחים

• נושא ההאקתון והאתגרים בו: הארגון מגדיר את נושא ההאקתון ואת האתגרים שעליהם נדרשים המשתתפים לעבוד. כך, בשנת 2024 ערכה חברת אמדוקס האקתון שנועד לפתח פתרונות טכנולוגיים למניעת תאונות ספורט בקרב בני נוער; התעשייה האווירית קיימה האקתון שהתמקד בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות חדשניות לשדה הקרב העתידי; ובנק ישראל ערך האקתון בנושא יישומי בינה מלאכותית לשיפור השירותים לציבור ולייעול תהליכים במערכת הפיננסית. מכאן נגזרת רשימת אתגרים שבהם קבוצות המשתתפים מפתחות פתרונות ומענים.
• סוג התוצר הסופי: התוצר הסופי הוא למעשה התוצר שקבוצות המשתתפים בו יוצרות ומפתחות במהלך כל זמן ההאקתון. תוצר זה מוצג בסוף ההאקתון בצורה של תערוכה בה השופטים ניגשים לכל אחד מהשולחנות, או בצורה בה כל קבוצה מקבלת בין 3 ל-7 דקות להציג את התוצר הסופי שלה בין כלל שופטי ההאקתון וקהל המשתתפים בו מהקבוצות השונות. מטרת התוצר הסופי הוא להמחיש את פתרון או מענה הקבוצה לאתגר שהוצג בתחילת ההאקתון על ידי מארגניו. התוצר יכול להיות מצגת, אב-טיפוס של יישום טכנולוגי - דיגיטלי, מודל אשר הודפס במדפסת תלת-ממד, סרטון, תוצר טכנולוגי-פיזי אלקטרוני, ועוד.
• אופי המשתתפים: אופי המשתתפים נקבע לפי האתגר שמוצע והתוצר הסופי שמארגני ההאקתון מעוניינים לקבל בסוף ההאקתון. פילוח המשתתפים אשר יתקבלו להאקתון יהיה על פי יכולתם לייצר תוצר סופי איכותי והבנה והניסיון שיש להם עם האתגרים המוצעים
• הרצאות / סדנאות: בהאקתון אין כמעט הרצאות וסדנאות, וזאת על מנת שמרב הזמן יוקדש כדי לייצר ולפתח תוצרים. עם זאת, נהוג לפתוח את ההאקתון בהרצאה אחת עד שתיים, אשר יעזרו למשתתפים לייצר תוצרים איכותיים. כמו כן, בזמן ההאקתון יש המקיימים סדנאות עזר קצרות שמטרתן לענות על שאלות טכניות ולהכין את המתחרים להצגת התוצר.
• מדדי שיפוט: נקבעים על פי התוצר הסופי שמארגני ההאקתון רוצים לראות בסופו והמטרות אשר הגדירו בהתחלתו. המדדים הסטנדרטיים הנקבעים לרוב הם חדשנות, איכות אב הטיפוס, חוזק הצוות, מענה על האתגר, ישימות בטווח זמן סביר, שכפול והגעה לקהל היעד ותוכנית עסקית.
• פרסים: האקתון קורה לרוב במתכונת של תחרות. הפרסים יכולים להיות פרסים כספיים, או פרסים ערכיים כגון תעודות הוקרה, או לעיתים כניסה לתוכנית האצה וליווי הפיתוח על ידי מנטור אישי.

אירועים נלווים

לפעמים מתקיימים אירועים נוספים לפני או אחרי ההאקתון.

• לפני ההאקתון:
  • Meetup – אירוע בלתי פורמלי, בסגנון הרצאה יחידה. מפגש 'מיטאפ' הנערך לפני ההאקתון הוא חלק ממסע שיווק הנעשה להאקתון כדי להאתר ולהזמין אליו משתתפים נוספים.
  • Kickoff – נקרא גם אירוע פתיחה, אירוע קדם ואירוע התנעה, הוא אירוע קצר, אשר מתרחש לאחר שההרשמה להאקתון נסגרה. באירוע זה חושפים למשתתפים את אתגרי ההאקתון, ומסייעים להם בהרכבת קבוצה לקראת ההאקתון.
  • Boot Camp טכנולוגי – "מחנה אימונים" טכנולוגי, נועד על מנת להכיר למשתתפים פלטפורמה או כלי טכנולוגי, בו מעוניינים המארגנים שהמשתתפים יעשו שימוש. זאת על מנת שלא לבזבז זמן יקר בלימוד הכלי בזמן ההאקתון עצמו.
• אחרי ההאקתון:
  • Pitch Night – הוא מושג מתחום היזמות שפירושו אירוע בו מציגים יזמים את המיזמים שלהם מול צוות שופטים מהתעשייה או מספר משקיעים לצורך קבלת השקעה למיזם שלהם. כאשר בהאקתון בו יש מספר רב של קבוצות, עורכים חצי גמר ואת הגמר עורכים כאירוע נפרד.
  • Accelerator – תוכנית האצה או חממה טכנולוגית או חברתית, היא תוכנית בת מספר חודשים בלווי מנטורים ואנשי מקצוע מהתעשייה כדי לקדם את קבוצות המשתתפים הזוכות בהאקתון משלב הפיתוח לשלב הייצור.

סוגי האקתונים

• האקתון חברה: האקתון סגור לעובדי החברה בלבד. לרוב במטרה לייצר גיבוש בין מחלקות שונות, לעמוד ביעדי החברה עם מוצר מסוים, או כדי לפתח חדשנות הקשובה לשטח ולעובדי החברה עצמה.
• האקתון ציבורי: האקתון ציבורי הוא האקתון הפתוח לכולם, אם כי לעיתים תאושר רק השתתפותם של משתתפים בעלי אותם מאפיינים מקצועיים וידע, אשר הוגדרו מראש מארגני ההאקתון הנוכחי.
• האקתון חברתי: מטרתו לענות על צורך חברתי קיים, על כן התוצר לא יהיה דווקא טכנולוגי, ויוכל להיות מצגת המתארת מיזם או פרויקט. אין זה סותר כי לפעמים הדרך הטובה ביותר כדי לענות על אותו צורך חברתי שהוגדר מראש, כן יהיה פתרון טכנולוגי. לרוב הארגונים המקיימים האקתונים מסוג זה, יהיו ארגונים מהמגזר השלישי או הציבורי.
• האקתון ארוך טווח: לעיתים קרובות, התוצרים או המיזמים הנולדים בהאקתון לא ממשיכים להתפתח עם סיומו. על כן קמו האקתונים ארוכי הטווח, אשר עם סיומם, הקבוצות הזוכות ממשיכות לתוכנית ההאצה ייעודית המסייעת להן לעבור משלב הפיתוח לשלב הייצור, ובכך למעשה להפוך את תוצר האב-טיפוס הנוצר בהאקתון לתוצר סופי, אשר ניתן להטמיעו בארגון או בחברה ולעשות בו שימוש אמיתי.
• מייקרתון: מייקרתון הוא האקתון אשר התוצר הסופי אשר מפתחים בו, הוא תוצר טכנולוגי-פיזי ולא תוצר דיגיטלי. על כן לרוב בין המשתתפים בהאקתון מסוג זה, יהיו מייקרים, מעצבי מוצר, מהנדסי מכונות, ומומחי רובוטיקה ואלקטרוניקה.
• האקתון לאומי: האקתון אשר תפקידו לענות על צורך לאומי או שיש בו משמעות לאומית. לעיתים ביוזמה או מעורבות ישירה של גוף ממשלתי
• האקתון ממשלתי: האקתון הנערך ביוזמת ממשלה או גוף ממשלתי, לעיתים בשיתוף גורמים אקדמיים ופרטיים. כך, האקתון ההסברה הדיגיטלית שנערך בשנת 2023 היה ביוזמת משרד החוץ בשיתוף האקדמיה וגופים פרטיים

האקתונים בישראל

ישראל, המכונה "מדינת הסטארטאפים", מתאפיינת בסצנת האקתונים ענפה המשלבת את עולמות הטכנולוגיה, הביטחון והחברה. ישראל ידועה בקהילת הסטארטאפים שלה, הכוללת אירועי נטוורקינג תכופים, האקתונים ומאיצים עסקיים שבהם נטוורקינג וחניכה נחשבים לערכים מרכזיים.

בישראל נערכים גם האקתונים שאינם עוסקים בהכרח בתכנות. כך, בשנת 2024 נערך בבית החולים איכילוב האקתון בתחום הבריאות הדיגיטלית, שבו פותחו פתרונות חדשניים לשיפור חוויית המטופל ולייעול עבודת הצוותים הרפואיים. בשנת 2025 התקיים האקתון נוסף, בהשתתפות אנשי חינוך מכל רחבי הארץ, שעסק בפיתוח יוזמות לקידום חדשנות פדגוגית בבתי הספר. בחודש אפריל 2019 נערך לראשונה בעולם האקתון בנושא האירוויזיון בתל אביב, לכבוד אירוח התחרות בעיר.

בתוך האקדמיה, מוסדות השכלה גבוהה רבים בישראל משלבים האקתונים כחלק מהחינוך היזמי שלהם. הטכניון קיים האקתונים שנתיים שהוקדשו לנושאים חברתיים וסביבתיים, אוניברסיטת תל אביב ערכה מספר אירועים (כמו האקתון TAU MedTech), מכון טכנולוגי חולון מקיים האקתונים רבים בנושאים מגוונים כמו חינוך, בריאות ועוד, המכללה האקדמית תל-חי ערכה האקתונים רבים (בין היתר בנושאי מזון וחקלאות), וכן מוסדות אקדמיים נוספים.

בתחום החברתי ניתן לראות כמה וכמה האקתונים: למשל סדרה של שלושה האקתונים בשם "ניצוץ לדורות" שמטרתם לקדם פתרונות בעולם החינוך וההנצחה של השואה, וכן שיפור איכות חיי הגיבורים. בשנת 2023 ערכו משרד החוץ, קרן JVP, האוניברסיטה העברית ורשות החדשנות האקתון ירושלמי בנושא הסברה דיגיטלית ובמרכזו פיתוח כלים לזיהוי תכנים מזויפים, יצירת סרטוני הסברה בתרגום לשפות שונות וסיוע בתגובה לתוכן עוין ברשת, תחת הכותרת "מגבירים את הקול הישראלי באמצעות טכנולוגיה".

בעקבות הסכמי אברהם משנת 2020, נערך בשנת 2021 "האקתון הווירטואלי החברתי הראשון של הסכמי אברהם", שחיבר 100 משתתפים מישראל, בחריין, מרוקו ואיחוד האמירויות ב-25 קבוצות משותפות, במטרה לקדם קשרים אישיים ושיתוף פעולה תעשייתי בין הצעירים, תוך התמקדות בנושאי תיירות וחינוך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האקתון בוויקישיתוף

• המדריך להאקתון - אתר המרכז מאמרים המסייעים בארגון האקתון.
• החוקר הממשלתי - פלטפורמה חינמית שהופכת נתונים ממשלתיים לפרויקטי האקתון.
• רונית הראל, מעבדה לניהול | ההאקתונים נמאסו? זה עדיין כלי חשוב לחדשנות — ואפשר להמציא אותו מחדש, באתר TheMarker‏, 26 ביוני 2023
• מעין מנלה, בירות ופיצות זה נחמד, אבל האם האקתונים באמת מניעים חדשנות?, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2025

• איך לבנות האקתון ב-6 צעדים פשוטים
• Ten things you must have for the first Shipit Day in your company