הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד

הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד (נקראות גם: הפריימריז בליכוד) הן בחירות מקדימות הנעשות בקרב מתפקדי מפלגת הליכוד כדי לקבוע את רשימת הליכוד בבחירות הכלליות לכנסת ישראל.

הבחירות המקדימות מעוגנות בחוקת הליכוד. בבחירות רשאים להצביע מתפקדי ליכוד שצברו ותק של 18 חודשים במפלגה ושילמו דמי חבר.

היסטוריה

מבחירות 1977 עד בחירות 1992

הליכוד הוקם ב-13 בספטמבר 1973, לקראת הבחירות לכנסת השמינית, כרשימה משותפת למספר מפלגות ותנועות. תנועות אלו שמרו על מוסדותיהן המפלגתיים. הרשימה לכנסת הורכבה, על פי מפתח מוסכם, מנציגי התנועות השונות. הן התמזגו בשנת 1988.

עד בחירות 1973 נקבעה רשימת המועמדים באמצעות ועדה מסדרת של כמה מבכירי המפלגה. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 היו מועמדי תנועת החרות בתוך רשימת הליכוד למפלגה הגדולה הראשונה שעברה לבחור את מועמדיה בהליך של בחירות פנימיות במרכז המפלגה, במה שכּונה אז "שיטת השביעיות". שיטה זו שירתה את המפלגה עד בחירות 1992, שבהן איבדה את השלטון. כחלק מלקחי ההפסד החליט הליכוד להרחיב את זכות הבחירה אל כלל מתפַּקדי המפלגה, שיטה שיושמה בבחירות לראשות הליכוד ב־1993 ובבחירות 1996.

בחירות 1996

לאחר ניסיון בודד של פריימריז בשיטה החדשה, הוביל בנימין נתניהו, בכהונותיו הראשונות בתור מנהיג הליכוד וראש הממשלה, מהלך שנועד להחזיר את הכוח לבחור את מועמדי המפלגה לכנסת למרכז המפלגה. היוזמה לביטול הפריימריז נידונה בכינוס מרכז הליכוד בסוף 1997. בכינוס זה הוביל אביגדור ליברמן מהלך שכּפה הצבעה על ביטול הפריימריז, על אף התנגדותם של מרבית שרי הליכוד וחברי הסיעה.

מבחירות 1999 עד בחירות 2006

לאחר הכינוס ב-1997 חזרה מפלגת הליכוד לשיטה בה חברי מרכז הליכוד בוחרים את מועמדי המפלגה. בתקופה זו נשמעה ביקורת על כך ששיטה זו גרמה לכך שלעיתים קרובות אולצו השרים, חברי הכנסת והמועמדים עתידיים, לתת עדיפות לרצונם של חברי מרכז על פני כלל חברי המפלגה. במקרים קיצוניים הדבר הגיע לכדי חשד לשחיתות, כדוגמת פרשת המינויים הפוליטיים בה נחשפו מקרי שחיתות של מינויים של חברי מרכז ומקורבים כדי לזכות בתמיכה.

לקראת בחירות 2006, בד בבד עם הצבעת חברי מרכז הליכוד על זהותם של המועמדים למפלגה, אישר מרכז הליכוד בהצבעה גלויה את שינוי השיטה באופן שהשיב לחברי המפלגה את הזכות לבחור את מועמדי הרשימה.

מבחירות 2009 ואילך

מאז הבחירות לכנסת ה-18 (בחירות 2009) חזר הליכוד לבחור את מועמדיו לכנסת בשיטת הפריימריז הרחבה בה כל מתפקדי הליכוד רשאים לבחור את הרשימה לכנסת.

לא בכל מערכת בחירות כלליות התקיימו בחירות מקדימות בליכוד. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש בוטלו הפריימריז לרשימת ליכוד והמועמדים לכנסת נשארו באותו מיקום, עם השריון למועמדי כולנו בראשות יפעת שאשא-ביטון.

הליך הבחירה

הזכאים להתמודד

הרשימה הארצית

מרבית המתמודדים עושים זאת דרך הרשימה הארצית, בה כלל בעלי זכות ההצבעה בוחרים. ההצבעה נעשית על דף בו מסמנים 12 מועמדים נבחרים שמקבלים תמיכה זהה. ברשימה הארצית מתמודדים חברי הכנסת ומועמדים נוספים. התחרות ברשימה הארצית קשה ביחס לבחירה המחוזית. בפועל, חברי הכנסת שנבחרים במקומות נמוכים ברשימה הארצית מוצאים עצמם מחוץ לכנסת שכן תוספת מקומות למחוזות, למשוריינים ולהבטחות הייצוג דוחקים אותם לאחור גם כאשר הליכוד זוכה במספר מנדטים רב לעומת המספר שזכה בו בכנסת היוצאת.

נציגי המחוזות

על מנת לחבר את הליכוד עם המחוזות השונים ולהכניס חברים חדשים, הליכוד שומר מקומות ברשימתו עבור נציגי המחוזות. המחוז שבו מספר בעלי זכות הבחירה הרב ביותר מקבל את המקום הראשון השמור למחוזות, המחוז הבא במספר בעלי זכות ההצבעה מקבל את המקום הבא וכן הלאה. המקומות השמורים למחוזות פזורים לאורך הרשימה. בתחילה הבוחרים במחוזות היו צריכים להיות כלל חברי מרכז הליכוד, לאחר עתירה לבית הדין של הליכוד הכללים שונו והמצביעים למחוז הם חברי הליכוד בעלי זכות ההצבעה לרשימה הארצית. חברי המחוז יקבלו דף הצבעה של המחוז אליו הם משתייכים, בכל קלפי ברחבי הארץ שיבחרו, ובו יסמנו מועמד אחד.

שיטת הבחירה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

הבטחת ייצוג

ערך מורחב – הבטחת ייצוג

מפלגת הליכוד דואגת לכך שיהיו ברשימתה נשים, עולים, לא יהודי וחרדי. לשם כך בתוך הרשימה הארצית ישנם מקומות שמורים למגזרים אלו. אם המועמדים הצליחו להגיע למיקום גבוה יותר מהמיקום השמור המקום מתפנה עבור הרשימה הארצית. לעומת זאת, אם אחד מבני המגזר לא הגיע למיקום המועמד הקרוב ביותר שעומד בהגדרות הייצוג מוקפץ אל המקום השמור והמועמד שהיה בה זז לאחור במקומות השמורים לרשימה הארצית. מועמד לא יכול להתמודד עם אפשרות להבטחת ייצוג כפולה ועליו לבחור מראש את הבטחת הייצוג הרצויה לו.

שריונים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

הפריימריז על ראשות המפלגה

מלבד הפריימריז על הרכב רשימת המועמדים לכהן כחברי כנסת מטעם המפלגה, נערכת גם מערכת בחירות מקדימות לראשות הפלגה בין המועמדים שהציעו עצמם להתמודדות על תפקיד זה.

קבוצות הצבעה בתוך מתפקדי הליכוד

רוב המצביעים בבחירות המקדימות אינם משוייכים לקבוצה. עם זאת קיימות מספר קבוצות המאוגדות סביב מטרה משותפת.

• ועדי עובדים – ועדי עובדים במקומות עבודה שונים עודדו את העובדים להתפקד לליכוד על מנת להשיג הישגים פוליטיים לטובת העובדים. הוועד הידוע ביותר בשיטת פעולה זו הוא ועד העובדים של התעשייה האווירית אשר יושב הראש שלו, חיים כץ, מתמודד בהצלחה בבחירות המקדימות מאז 2003.
• הליכוד שלי – קבוצת מתפקדים תושבי יהודה ושומרון ותומכי ההתיישבות שם, בראשות ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן. נכון לבחירות 2022 קבוצה זו מנתה את מספר החברים הגדול ביותר: כ-9,000, והיא הצליחה להכניס ל-15 המקומות הראשונים את כל 12 הח"כים שפעלה לקידומם.
• פורום מלוכדים (בעבר: המטה הלאומי בליכוד) – קבוצה נוספת שמטרתה להשפיע על חברי הכנסת והשרים של המפלגה לפעול לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון.
• הליכודניקים החדשים – קבוצה פוליטית המגדירה את עצמה כקבוצה ליברלית הפועלת כסיעה פנים-מפלגתית בליכוד.
• הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית – קבוצה שהתפצלה מהליכודניקים החדשים, ומקדמת אג׳נדה ליברלית-דמוקרטית.
• נתיב בליכוד – קבוצה העוסקת בחקיקה לאומית-ליברלית.
• הליברלים בליכוד – קבוצה העוסקת בקידום מדיניות כלכלית חברתית הנשענת על עקרונות הליברליזם הקלאסי
• גאווה בליכוד – קבוצה העוסקת בקידום נושאים הקשורים לקהילת הלהט"ב.
• קבלה לעם – קבוצה המקדמת חיים על פי חכמת הקבלה ופעילה בעיקר באזור פתח תקווה.
• התעשייה האווירית, רשות שדות התעופה וההסתדרות, הנמלים, אגד, נהגי המוניות וכו'
• סניפי המפלגה

ראו גם

• הבחירות לראשות הליכוד (2019)
• הבחירות המקדימות בליכוד (2022)

קישורים חיצוניים

• שהם וקסלר, ‏הפריימריז בליכוד: הנזק גובר על התועלת, בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2022
• פרופ' עופר קניג, הליכוד הכריע נגד ביטול הפריימריז, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 ביוני 2015