חיים כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים כץ
Haim Katz.jpg
לידה 21 בדצמבר 1947 (בן 70)
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
תאריך עלייה 1949
ממשלות 34
כנסות 1520
סיעה עם אחד, הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים

חיים כץ (נולד ב-21 בדצמבר 1947) הוא פוליטיקאי ישראלי המכהן כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. הוא משמש גם כיו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-גרמניה וכן כיו״ר מרכז הליכוד. כץ שימש יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית, עד למינויו לשר בשנת 2015[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כץ נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ב-1949. למד בבית הספר המקצועי אורט בגבעתיים, במקצועו טכנאי אלקטרוניקה. שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת רס"ר.

ב-1968 החל לעבוד בתעשייה האווירית. הוא קודם לתפקיד ראש צוות ולמשרת מנהל מחלקה, בטרם נבחר ב-1982[2] לחבר מועצת עובדי התעשייה האווירית וכיהן כיו"ר נציגות הטכנאים וההנדסאים. במסגרת זו רשם את כל עובדי התעשייה האווירית בהסתדרות הטכנאים הארצית.

ב-1993 נתמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.

היה חבר דירקטוריון בחברת "סאן דור", חברת "המשקם" וחברת "מבטחים".

בשנת 1996 נתמנה ליו"ר צוות גיבוש של ההסתדרות. בשנת 1997 היה חבר ההתאחדות לכדורגל.

בשנת 1998 הקים את סיעת "עוז" בהסתדרות, אשר קיבלה בבחירות להסתדרות 15% מן הקולות.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15 מטעם מפלגת עם אחד, ובבחירות 2003 הצטרף לליכוד והגיע בפריימריז למקום ה-37.

כץ כיהן בכנסת ה-16 כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-13 ברשימת הליכוד, אך נותר מחוץ לכנסת לאחר שהליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד.

ב-20 בנובמבר 2006, לאחר התפטרות נתן שרנסקי מהכנסת ה-17, הושבע כץ כחבר כנסת מטעם הליכוד.

בכנסת ה-18 נחשב כץ לפרלמנטר פעיל שפועל בעיקר בתחומי חברה, בריאות וכלכלה. ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בראשותו הפכה לשיאנית חקיקה של הכנסת ה-18. כיו"ר הוועדה סיכל כץ את ניסיון משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64[3].

בנובמבר 2009 בהיותו יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היה מיוזמי התיקון ל"חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" הידוע בכינויו - חוק אלמנות צה"ל, שקבע כי אלמנות חללי צה"ל שנישאו מחדש, ימשיכו לקבל את ההטבות והתגמולים המגיעים להן[4][5].

כץ הוא חבר קרוב של קובי מימון, בעל השליטה בחברת "ישראמקו", המחזיקה ב-28% מקידוח הגז תמר; בשנת 2005 רכש כץ מניות בחברת ישראמקו[6]. בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז" במשרדיו של קובי מימון בפתח תקווה[7]. כץ פסל את עצמו מלעסוק בהמלצות ועדת ששינסקי בשל ניגוד עניינים, אך חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שנחשב לאחד מהתומכים הבולטים במיסוי משמעותי של ענקי הגז, סיפר ל”הארץ” כי כץ יזם פגישה בינו לבין קובי מימון בעניין תמלוגי הגז[6].

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד בנובמבר 2012, הגיע כץ למקום ה-13. במהלך הבחירות פנה מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אליקים רובינשטיין, והתריע מפני האפשרות שכץ ישתמש במשאבי התעשייה האווירית לשם קידומו. בממשלת ישראל ה-34 מונה לשר הרווחה ובעקבות זאת נאלץ לפרוש מתפקידו בתעשייה האווירית[8].

ב-29 בדצמבר 2015 נבחר ליו"ר מרכז הליכוד לאחר פרישתו של קודמו בתפקיד דני דנון עקב מינויו לשגריר ישראל באו"ם[9].

על פי דירוג פורבס ב-2015, הונו של כץ מוערך בכ-20 מיליון שקל[10], והוא הפוליטיקאי השמיני בדירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל[11][12].

עם התמנותו לכנסת, יצא לחל"ת מהתעשייה האווירית כשהוא עדיין רשום בה כעובד, והמשיך להעסיק מזכירה בלשכתו שם. כמו כן, המשיך לכהן כיו"ר העובדים בתעשייה האווירית, לצד כהונתו כחבר כנסת, גם לאחר שמלאו לו 67 שנים, גיל פרישה.[13]

חשדות לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת הליכוד בשנת 2003 נפתחה חקירת משטרה כנגד כץ, בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל, שעליה שלט כץ, דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. חקירת המשטרה בעניין, שנוהלה בראשית העשור הראשון של המאה ה-21, הובילה להמלצה של המשטרה ופרקליטות המדינה, באוגוסט 2006, להגיש כתב אישום נגד כץ. ב-2007 החליט מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את התיק לאחר שימוע שערך לכץ, בשל קשיים ראייתים שהתגלו בתיק ו"חוסר עניין לציבור במיצוי ההליך", כפי שהסביר מזוז במכתב לעורכי דינו של כץ. מזוז הוסיף שלטובת כץ עמדה גם העובדה שהוא השתמש בייעוץ משפטי ולא ניסה להסתיר את פעולותיו.

ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים[14][15]. בדצמבר 2016 נחקר פעם נוספת בהקשר זה, הפעם בחשד לקבלת שוחד[16].

ב-4 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ (ואת בנו יאיר)[17], לאחר שנאספו די ראיות מפלילות בשתי פרשיות הקשורות לתעשייה האווירית:

  • פרשה ראשונה: עוסקת במעורבותו וחלקו באילוץ עובדי התעשייה האווירית להתפקד ולהצביע עבורו בפריימריז בעת שכיהן כיו"ר ועד העובדים. בידי המשטרה עדויות המתארות איומים בפיטורים ועד איומים על פגיעה בשכר.
  • פרשה שנייה: עוסקת בניצול עובדים ומשאבים של התעשייה האווירית לתועלתו האישית. על פי החשד, השר חייב עובדים לשפץ את בית בנו, יאיר, ללא שניתנה להם תמורה כספית או הברירה לסרב לבקשה.

שתי פרשות אלו הם ספיחים בחקירה גדולה יותר, בה מצאו חוקרי להב 433 ראיות המצביעות על שחיתות עמוקה של עובדים בתעשייה האווירית, בעיקר בכירים בוועד העובדים הכוללות תפירת מכרזים ומתן שירותים לספקים ולחברות חיצוניות תמורת כספי שוחד שקיבלו והלבנתם בדרכים שונות. גם כנגד בנו של כץ, יאיר, מצאה המשטרה די ראיות המאפשרות להעמידו לדין על חלקו בפרשת התפקדויות לליכוד[18][19].

במאי 2018 פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים.[20]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כץ מתגורר בשוהם, נשוי לרות ואב ל-3 בנים. בשנת 2013 נבחר בנו יאיר למועצת עובדי התעשייה האווירית[21], ובשנת 2018 בא בנעלי אביו ונבחר לתפקיד מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית [22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי זרחיה, שאמה הכהן: עובדי התעשייה האווירית מובלים לקלפיות ככבשים, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2011
  2. ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  3. ^ רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין ליבר, ‏ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
  4. ^ מליאת הכנסת אישרה פה אחד (85 בעד) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הכנסת, ‏23/11/2009
  5. ^ תומר אביטל, אלמנות צה"ל ימשיכו לקבל קצבה גם לאחר שנישאו בשנית, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
  6. ^ 6.0 6.1 גידי וייץ, חיים לוינסון, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
  7. ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  8. ^ הדס גליקו, לאחר 22 שנים: חיים כץ ייאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט
  9. ^ מורן אזולאי, השר חיים כץ נבחר ליו"ר מרכז הליכוד, הפריימריז לראשות המפלגה יוקדמו, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015.
  10. ^ חיים כץ: ממנהיג פועלים לאחד השרים העשירים בממשלה, באתר פורבס ישראל, ‏17 ביוני 2015.
  11. ^ פורבס מציג: דירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל 2015, באתר פורבס ישראל, ‏15 ביוני 2015.
  12. ^ תומר אביטל, אלמנות צה"ל ימשיכו לקבל קצבה גם לאחר שנישאו בשנית, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
  13. ^ "10 דברים שלא ידעתם על שר הרווחה שלכם". הארץ (בעברית). 17 במאי 2015. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2018. 
  14. ^ תומר גנון ועמרי אפרים, השר חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים, באתר ynet, 17 במאי 2016
  15. ^ אלה לוי-ויריב, ‏האם המערכת הטכנולוגית שתפסה את השר כץ חיפשה פוליטיקאי?, באתר גלובס, 18 במאי 2016
  16. ^ ליטל דוברוביצקי, חיים כץ נחקר באזהרה בחשד לקבלת שוחד, באתר ynet, 3 בינואר 2017
  17. ^ אלי סניור, המשטרה: להעמיד לדין את השר חיים כץ על מרמה וסחיטה באיומים, באתר ynet, 4 בפברואר 2018
  18. ^ משה נוסבאום, ‏המשטרה: להעמיד לדין את חיים כץ, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בינואר 2018‏
  19. ^ מעריב אונליין, ‏"חיים כץ חשוד שאיים על עובדים שיפטר אותם אם לא יצביעו עבורו", באתר מעריב השבוע, 21 בינואר 2018
  20. ^ דניאל דולב, טל שלו ודנה ירקצי‏, בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במאי 2018
  21. ^ הדס גליקו, חיים כץ מקדם את בנו לראשות ועד עובדי תע"א, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015
    יסמין גואטה, טלי חרותי-סובר, אורה קורן, יאיר כץ, בנו של שר הרווחה, חשוד בסחיטה באיומים - מעצרו הוארך בחמישה ימים, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2017
  22. ^ יובל אזולאי, הבחירות ליו"ר ועד תע"א: יאיר כץ ניצח ברוב גדול, Globes (בעברית)