חיים כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים כץ (שר הרווחה)
Haim Katz.jpg
תאריך לידה 21 בדצמבר 1947 (בן 67)
תאריך עלייה 1949
חבר הכנסת
ממשלות 34
כנסות 15 - 20
סיעה עם אחד, הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים

חיים כץ (נולד ב-21 בדצמבר 1947 בגרמניה) שר הרווחה וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. מכהן כיו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-גרמניה. במקביל שימש יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית, עד למינויו לשר בשנת 2015.‏[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים כץ נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ב-1949. למד בבית הספר המקצועי אורט בגבעתיים, במקצועו טכנאי אלקטרוניקה. שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת רס"ר.

ב-1968 החל לעבוד בתעשייה האווירית. הוא קודם לתפקיד ראש צוות ולמשרת מנהל מחלקה, בטרם נבחר ב-1982[2] לחבר מועצת עובדי התעשייה האווירית וכיהן כיו"ר נציגות הטכנאים וההנדסאים. במסגרת זו רשם את כל עובדי התעשייה האווירית בהסתדרות הטכנאים הארצית.

ב-1993 נתמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.

חבר דירקטוריון בחברת "סאן דור", חברת "המשקם" וחברת "מבטחים".

בשנת 1996 נתמנה ליו"ר צוות גיבוש של ההסתדרות. בשנת 1997 היה חבר ההתאחדות לכדורגל.

בשנת 1998 הקים את סיעת "עוז" בהסתדרות, אשר קיבלה בבחירות להסתדרות 15% מן הקולות.

בשנת 1999 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת עם אחד, ובבחירות 2003 הצטרף לליכוד והגיע בפריימריז למקום ה-37. על רקע הפריימריז נפתחה חקירת משטרה כנגד כץ, בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל, שעליה שלט כץ, דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. חקירת המשטרה בעניין, שנוהלה בראשית העשור הראשון של המאה ה-21, הובילה להמלצה של המשטרה ופרקליטות המדינה, באוגוסט 2006, להגיש כתב אישום נגד כץ. למרות זאת, ב-2007 החליט מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את התיק לאחר שימוע שערך לכץ, בשל קשיים ראייתים שהתגלו בתיק ו"חוסר עניין לציבור במיצוי ההליך", כפי שהסביר מזוז במכתב לעורכי דינו של כץ. מזוז הוסיף שלטובת כץ עמדה גם העובדה שהוא השתמש בייעוץ משפטי ולא ניסה להסתיר את פעולותיו‏[2].

כץ כיהן בכנסת ה-16 כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-13 ברשימת הליכוד, אך נותר מחוץ לכנסת לאחר שהליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד.

ב-20 בנובמבר 2006, לאחר התפטרות נתן שרנסקי מהכנסת ה-17, הושבע כץ כחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד.

בכנסת ה-18 נחשב ח"כ חיים כץ לפרלמנטר פעיל שפועל בעיקר בתחומי חברה, בריאות וכלכלה. ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בראשותו הפכה לשיאנית חקיקה של הכנסת ה-18. כיו"ר הוועדה סיכל כץ את ניסיון משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה לפנסיה של נשים ל-64‏[3].

כץ הוא חבר קרוב של קובי מימון, בעל השליטה בחברת ישראמקו, המחזיקה ב-28% מקידוח הגז תמר; בשנת 2005 רכש כץ מניות בחברת ישראמקו‏[4]. נוסף על כך, בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז" במשרדיו של קובי מימון בפתח תקווה‏[5]. כץ פסל את עצמו מלעסוק בהמלצות ועדת ששינסקי בשל ניגוד עניינים, אך חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שנחשב לאחד מהתומכים הבולטים במיסוי משמעותי של ענקי הגז, סיפר בעבר ל”הארץ” כי כץ יזם פגישה בינו לבין קובי מימון בעניין תמלוגי הגז‏[6].

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד בנובמבר 2012, הגיע כץ למקום ה-13. במהלך הבחירות פנה מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אליקים רובינשטיין, והתריע מפני האפשרות שכץ ישתמש במשאבי התעשייה האווירית לשם קידומו. בממשלת ישראל ה-34 מונה לשר הרווחה ובעקבות זאת נאלץ לפרוש מתפקידו בתעשייה האווירית‏[7].

אחד ההישגים הבולטים של כץ הוא חקיקת חוק אלמנות צה"ל שקבע, לאחר 60 שנות מאבק שכלל גם פניות שנדחו לבג"ץ, שאלמנות צה"ל שהתחתנו מחדש ימשיכו לקבל את ההטבות והתגמולים המגיעים להן. התגמולים יינתנו לכל החיים, גם אם הנישואים נמשכו פרק זמן קצר בלבד, גם אם הן איבדו את יקיריהן לפני מספר עשורים וגם אם לא היו להם ילדים משותפים. כמו כן הזכאות תינתן ללא כל מבחן סוציואקונומי לבחינת הצורך הכלכלי בתגמולים. העלות של תיקון החוק הוערכה על ידי אגף התקציבים באוצר ובמשהב"ט בכמילארד ש"ח. הישג בולט נוסף הוא חוק הקפאת ביציות, המאפשר לנשים מעל גיל 35 להקפיא את ביציותיהן, חקיקה שהייתה תקועה יותר מעשור. הישג אחר הוא הוספת מכשירי MRI בבתי חולים בפריפריה[8].

כץ גר בשוהם, נשוי לרות ואב ל-3 בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי זרחיה, שאמה הכהן: עובדי התעשייה האווירית מובלים לקלפיות ככבשים, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  3. ^ רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין ליבר, ‏ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
  4. ^ גידי וייץ, חיים לוינסון, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
  5. ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  6. ^ גידי וייץ, חיים לוינסון, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
  7. ^ הדס גליקו, לאחר 22 שנים: חיים כץ ייאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט
  8. ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011


חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר החוץ, שר הבריאות, שר התקשורת, והשר לשיתוף פעולה אזורי בנימין נתניהו

שר הביטחון משה יעלוןשר האוצר משה כחלוןהשר לנושאים אסטרטגיים והשר לביטחון פנים גלעד ארדןשרת המשפטים איילת שקדשר הפנים סילבן שלוםהשר לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץשר הכלכלה, והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעישר החינוך, ושר התפוצות נפתלי בנטהשר להגנת הסביבה אבי גבאישר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץשר העלייה והקליטה זאב אלקיןהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןשר הבינוי יואב גלנטשר התחבורה והבטיחות בדרכים, והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלהשר לשירותי דת דוד אזולאישר בלי תיק אופיר אקוניס
Emblem of Israel.svg