יפעת שאשא-ביטון
 | |||||||||||
| לידה |
23 במאי 1973 (בת 48) כ"א באייר ה'תשל"ג קריית שמונה, ישראל  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||
| השכלה | דוקטור לחינוך (אוניברסיטת חיפה) | ||||||||||
| מפלגה | כולנו, תקווה חדשה | ||||||||||
| סיעה | כולנו, הליכוד, תקווה חדשה | ||||||||||
| בן זוג | אילן ביטון | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
יפעת שָׁאשָׁא־ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא שרת החינוך וחברת הכנסת מטעם תקווה חדשה. בעבר כיהנה כיו"ר מפלגת כולנו, שרת הבינוי והשיכון, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך, בעלת תואר דוקטור, וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם יפעת שאשא בקריית שמונה, ושם גדלה והתגוררה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת שעלתה ממרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, שעלה מעיראק. למדה בבית הספר היסודי מצודות ובבית הספר התיכון המקיף דנציגר. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.
בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון וכמחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום"[2].
הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים[3].
בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.
בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות במישור המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010[4], לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים[5][6]. במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.
פעילות במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.
בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ואת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות. כן יזמה את החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13[7].
שרת השיכון והבינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים טרם פיזור הכנסת ה-20, מונתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט. היא כיהנה בתפקיד 18 חודשים, בכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, עד לכינונה של הממשלה ה-35[8].
בפברואר 2020 הורתה להקים מוקד מענה אנושי לזוכים בתוכנית מחיר למשתכן[9]. וכן, אישרה הממשלה את הצעתה להארכת אשרת השהייה של כ-1,700 עובדי בניין[10].
במרץ 2020 מינתה את אלעזר במברגר למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון[11].
הכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים.
הכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, משה כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת[12].
הכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסת ה-23 שאשא-ביטון הייתה יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת, כחלק מסיעת הליכוד. עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת[13]. בתפקידה זה הביעה עמדה עצמאית, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים[14]. לבסוף לא הוחלפה, אולם ב-23 ביולי 2020 סמכויות ועדת הקורונה קוצצו מאוד.
על תפקודה בוועדה זו אמר יאיר נתניהו: "היא לקחה את התפקיד הזה, ופשוט באופן הכי ציני, על הדם של אזרחי ישראל, אנשים מתו בגלל ההחלטות שלה". בעקבות זאת הגישה שאשא-ביטון תביעת לשון הרע נגדו בסך 500 אלף ש"ח[15]. במסגרת פשרה בין הצדדים התנצל נתניהו על דבריו אלה[16].
שרת החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 בדצמבר 2020 הודיעה כי תתמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ותשובץ במקום השני ברשימה[17]. לאחר שהמפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, נכנסה שאשא-ביטון לכנסת.
.JPG)
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונתה שאשא ביטון לשרת החינוך ה-25. השרה מינתה למנכ"ל משרדה את יגאל סלוביק, שכיהן בעבר כסגן ראש המל"ל[18], אולם בדצמבר 2021 פוטר הלה על רקע מחלוקות עם השרה סביב חיסון תלמידים כנגד נגיף הקורונה[19][20]. בעקבות פיטוריו התפטר גם הממונה על המאבק בקורונה מטעם מנכ"ל משרד החינוך[21].
ביולי 2021, שאפה לבטל בידוד של תלמידים ואמרה שבעולם יש מדינות שביטלו בידוד של תלמידים לא מחוסנים באמצעות בדיקת קורונה. באותה העת, לא היו מדינות שעשו זאת[22]. בהמשך, השרה קידמה את מתווה הכיתה הירוקה שנועד להחליף בידוד בית. הוא החל באוקטובר 2021. 97% מהכיתות שהשתתפו במתווה הכיתה הירוקה לא עמדו בהנחיות, כנראה בשל סירבול ההנחיות[23]. בעקבות זאת צומצם המתווה[24]. עובדת שפוטרה טענה כי שאשא ביטון הסתירה מהממשלה התפרצויות של הידבקות בנגיף בין כותלי בתי הספר, על מנת למנוע את השבתת הלימודים[25].
בנובמבר 2021 פרסם משרדה תוכנית למיגור האלימות בבתי הספר[26].
בדומה לקודמה במשרד, יואב גלנט, החליטה גם שאשא-ביטון שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך[27]. נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דוד הראל, וחמישה מנשיאיה בעבר פרסמו מחאה על החלטת השרה[28]. נשיאי שבע אוניברסיטאות בישראל הביעו אף הם מחאה על החלטת השרה[29]. במרץ 2022 הורה בג"ץ לשרת החינוך להעניק את הפרס לגולדרייך[30].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישאה לאילן ביטון, איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. מתגוררים עם משפחתם בזכרון יעקב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
יפעת שאשא-ביטון, באתר הכנסת 
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית פייסבוק
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית טוויטר- יפעת שאשא-ביטון, באתר כנסת פתוחה
- יפעת שאשא-ביטון, באתר ערוץ כנסת
- גור וולנר, "אנחנו חושפים בכל פעם קצת מהעמדות שלנו", באתר מאקו, 8 בינואר 2015
- חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker, 10 בינואר 2015
- מירה עווד, יפעת שאשא-ביטון למירה עווד: "עיירות הפיתוח נולדו בחטא", באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- צבי זרחיה, ענת ג'ורג'י, ראיון | מה חושבת הכוכבת של כחלון על אמיר חצרוני ויאיר גרבוז, באתר TheMarker, 27 במרץ 2015
- מיכל יעקב יצחקי, "יש בכנסת קבוצה של פמיניסטיות, שרוצות להשאיר את הנשים במקום המופלה, הקורבני", באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
- אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, שאשא-ביטון: "קולנו כימין שפוי מאוד חשוב בתוך הליכוד", באתר ynet, 23 ביוני 2019
- מוריה קור, "יפעת שאשא-ביטון בראיון בלעדי: "משהו התפקשש בגל השני", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2020
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם ד"ר יפעת שאשא ביטון, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2020
- שיר זיו, "הממשלה לא מתפקדת, אין טיפול הולם בקורונה, אז צריך ללכת לבחירות", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2020
רענן שקד, שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, את מרגישה שמישהו חייב לך התנצלות? "יש לי סבלנות. הרבה אנשים יעשו חשבון נפש על מה שייחסו לי", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בינואר 2022- שאשא-ביטון דוחפת ליישום פיילוט הכיתה הירוקה בכל הארץ על סמך בדיקה ב-12 כיתות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
- ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, באתר יוטיוב, 18 בינואר 2004
16 שנה לפני הקורונה: האזינו לסינגל הרשמי של ח"כ יפעת שאשא ביטון, באתר מאקו, 20 ביולי 2020 - ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
- ^ עדי חשמונאי, סגנית ראש עירייה - לא בקריית שמונה, באתר nrg, 8 במרץ 2010
- ^ חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker, 10 בינואר 2015
- ^ מורן אזולאי ובילי פרנקל, נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- ^ עדי כהן, אושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker, 9 בינואר 2019
- ^ דותן לוי, המהלך הראשון של שאשא ביטון במשרד השיכון: מרכז פניות למחיר למשתכן, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
- ^ בילי פרנקל ושלומית צור, הממשלה אישרה הארכת אשרת השהייה של 1,700 עובדי בניין סינים, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2020
- ^ אמיתי גזית, אלעזר במברגר מונה למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
- ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
- ^ אנה רייבה ברסקי, ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
- ^ צבי זרחיה, נתניהו מפטר את יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2020
- ^ מורן אזולאי, "אנשים מתו בגללה": שאשא ביטון תובעת חצי מיליון שקל מיאיר נתניהו, באתר ynet
- ^ יהונתן גוטליב, לאחר שהאשים את יפעת שאשא ביטון במותם של ישראלים מנגיף הקורונה וקיבל איום בתביעה - בנו של יו"ר האופוזיציה הקריא נוסח התנצלות., באתר ערוץ 7, 117 באוקטובר 2021
- ^ מורן אזולאי, ח"כ יפעת שאשא ביטון מצטרפת לגדעון סער, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
- ^ ליאור דטל, השרה שאשא-ביטון בחרה מנכ"ל למשרד החינוך, באתר TheMarker, 21 ביוני 2021
- ^ שירה קדרי-עובדיה, שרת החינוך פיטרה את מנכ"ל המשרד; בין השניים היתה מחלוקת על חיסונים בבתי ספר, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2021
- ^ בשל חילוקי דעות עם השרה: מנכ"ל משרד החינוך פוטר, רשת 13
- ^ שירה קדרי-עובדיה, הממונה על המאבק בקורונה במשרד החינוך התפטר בעקבות פיטורי המנכ"ל, באתר הארץ, 13:04, 14 בדצמבר 2021
- ^ גלובס, צוות המשרוקית של (2021-07-31). "ישראל מול גל רביעי: התוכניות של שאשא-ביטון ונתניהו נוסו בעולם?". Globes. נבדק ב-2021-12-25.
- ^ נדב איל, "הכיתה הירוקה" התבררה ככישלון. אז מה עכשיו?, באתר ynet, 19 באוקטובר 2021
- ^ "תוכנית הכיתה הירוקה מצטמצמת: רק מחוסנים יקבלו פטור מבידוד". TheMarker. נבדק ב-2021-12-19.
- ^ יעל אודם, עובדת שפוטרה ממשרד החינוך טוענת: שאשא ביטון אסרה לתת מידע על התפרצויות בבתי ספר, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2021
- ^ מוקד לחרמות ושילוב הורים: תוכנית משרד החינוך למיגור האלימות, חדשות 13
- ^ ציוץ של יפעת שאשא ביטון בטוויטר, 18 בנובמבר 2021
- ^ גילוי דעת של נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר בנוגע להחלטת שרת החינוך שלא להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 18 בנובמבר 2021
- ^ מכתב נשיאי שבע האוניברסיטאות, 19 בנובמבר 2021
- ^ גלעד מורג, בג"ץ נגד שאשא ביטון: להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, ynet, 29 במרץ 2022
- רשימת חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל
- שרי החינוך בממשלות ישראל
- שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל
- שרי ההשכלה הגבוהה והמשלימה בממשלות ישראל
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- חברות מועצה ברשויות מקומיות בישראל
- קריית שמונה: אישים
- חברי כנסת מטעם תקווה חדשה
- חברי כנסת מטעם כולנו
- חברות כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברות הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברות הכנסת
- חברי הכנסת
- סגני ראשי רשויות מקומיות בישראל
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה
- דירקטוריות ישראליות
- דירקטורים ישראלים
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד
- זכרון יעקב: אישים
- שרות ממשלת ישראל השלושים וארבע
- שרות ממשלת ישראל השלושים ושש
- שרי חינוך
- שרות חינוך
- פוליטיקאים ישראלים שהשתתפו בתוכניות מציאות ישראליות
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- מתחרי מאסטר שף (ישראל) V.I.P
- ישראליות שנולדו ב-1973
- ישראלים שנולדו ב-1973