יפעת שאשא-ביטון
 | |||||||
| לידה |
23 במאי 1973 (בת 47) כ"א באייר ה'תשל"ג קריית שמונה, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה | דוקטור לחינוך (אוניברסיטת חיפה) | ||||||
| עיסוק |
מחנכת, פוליטיקאית | ||||||
| מפלגה | כולנו, תקווה חדשה | ||||||
| סיעה | כולנו, הליכוד, תקווה חדשה | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
יפעת שָׁאשָׁא-ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא פוליטיקאית ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת מטעם תקווה חדשה. בעבר כיהנה כיו"ר מפלגת כולנו, שרת הבינוי והשיכון, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך, בעלת תואר דוקטור, וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאשא-ביטון נולדה בקריית שמונה ושם גדלה וחיה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת ילידת מרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, יליד עיראק. למדה בתיכון מקיף דרכא דנציגר בקריית שמונה. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.
בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון ומחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום"[2].
הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים[3].
בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.
בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות במישור המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010[4], לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים[5][6] במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.
פעילות במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.
בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות היום והפעוטונים בישראל ואת חוק הצבת המצלמות במסגרות הללו. כן יזמה את חוק הפיקוח על הצהרונים ועל מחיריהם והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13[7].
שרת השיכון והבינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים טרם פיזור הכנסת ה-20, מונתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט. היא כיהנה בתפקיד 18 חודשים, בכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, עד לכינונה של הממשלה ה-35[8].
בפברואר 2020 הורתה להקים מוקד מענה אנושי לזוכים בתוכנית מחיר למשתכן[9]. וכן, אישרה הממשלה את הצעתה להארכת אשרת השהייה של כ-1,700 עובדי בניין[10],
במרץ 2020 מינתה את אלעזר במברגר למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון[11].
הכנסת ה-21 והכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת[12].
הכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסת ה-23 שאשא-ביטון היא יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת[13]. בתפקידה זה הביעה עמדה עצמאית אך שנויה במחלוקת, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים[14]. לבסוף לא הוחלפה, אולם ב-23 ביולי 2020 סמכויות ועדת הקורונה קוצצו מאוד.
ב-15 בדצמבר 2020 הודיעה כי תתמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ותשובץ במקום השני ברשימה[15].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאשא-ביטון נשואה לאילן ביטון, איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. היא מתגוררת עם משפחתה בזכרון יעקב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
יפעת שאשא-ביטון, באתר הכנסת 
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית פייסבוק
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית טוויטר- יפעת שאשא-ביטון, באתר כנסת פתוחה
- יפעת שאשא-ביטון, באתר ערוץ כנסת
- גור וולנר, "אנחנו חושפים בכל פעם קצת מהעמדות שלנו", באתר מאקו, 8 בינואר 2015
- חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker, 10 בינואר 2015
- מירה עווד, יפעת שאשא-ביטון למירה עווד: "עיירות הפיתוח נולדו בחטא", באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- מיכל יעקב יצחקי, "יש בכנסת קבוצה של פמיניסטיות, שרוצות להשאיר את הנשים במקום המופלה, הקורבני", באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
- אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, שאשא-ביטון: "קולנו כימין שפוי מאוד חשוב בתוך הליכוד", באתר ynet, 23 ביוני 2019
- מוריה קור, "יפעת שאשא-ביטון בראיון בלעדי: "משהו התפקשש בגל השני", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2020
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם ד"ר יפעת שאשא ביטון, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2020
- שיר זיו, "הממשלה לא מתפקדת, אין טיפול הולם בקורונה, אז צריך ללכת לבחירות", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
- ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, באתר יוטיוב, 18 בינואר 2004
16 שנה לפני הקורונה: האזינו לסינגל הרשמי של ח"כ יפעת שאשא ביטון, באתר מאקו, 20 ביולי 2020 - ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
- ^ עדי חשמונאי, סגנית ראש עירייה - לא בקריית שמונה, באתר nrg, 8 במרץ 2010
- ^ חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker, 10 בינואר 2015
- ^ מורן אזולאי ובילי פרנקל, נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- ^ עדי כהן, אושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker, 9 בינואר 2019
- ^ דותן לוי, המהלך הראשון של שאשא ביטון במשרד השיכון: מרכז פניות למחיר למשתכן, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
- ^ בילי פרנקל ושלומית צור, הממשלה אישרה הארכת אשרת השהייה של 1,700 עובדי בניין סינים, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2020
- ^ אמיתי גזית, אלעזר במברגר מונה למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
- ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
- ^ אנה רייבה ברסקי, ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו״ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
- ^ צבי זרחיה, נתניהו מפטר את יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2020
- ^ מורן אזולאי, ח"כ יפעת שאשא ביטון מצטרפת לגדעון סער, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
| שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת | |
|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- חברות מועצה ברשויות מקומיות בישראל
- קריית שמונה: אישים
- חברי כנסת מטעם תקווה חדשה
- חברי כנסת מטעם כולנו
- חברות כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברות הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברות הכנסת
- חברי הכנסת
- סגני ראשי רשויות מקומיות בישראל
- שרות ממשלת ישראל
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה
- דירקטוריות ישראליות
- דירקטורים ישראלים
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד
- זכרון יעקב: אישים
- שרות ממשלת ישראל השלושים וארבע
- ישראליות שנולדו ב-1973
- ישראלים שנולדו ב-1973