יפעת שאשא-ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפעת שאשא-ביטון
יפעת שאשא ביטון (cropped).jpg
לידה 23 במאי 1973 (בת 49)
כ"א באייר ה'תשל"ג
קריית שמונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה דוקטור לחינוך (אוניברסיטת חיפה)
מפלגה כולנו,תקווה חדשה
סיעה כולנו, הליכוד, תקווה חדשה, המחנה הממלכתי
בן זוג אילן ביטון
שרת החינוך ה־25
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – מכהנת
(שנה ו־23 שבועות)
סגן מאיר יצחק-הלוי
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
שרת הבינוי והשיכון ה־24
בממשלה ה־34
9 בינואר 201917 במאי 2020
(שנה ו־18 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
משה כחלון (מ"מ)
חברת הכנסת
31 במרץ 2015 – מכהנת
(7 שנים ו־34 שבועות)
כנסות ה־2025
סגנית ראש עיריית קריית שמונה
20082010
(כשנתיים)
תחת ראש העיר ניסים מלכה
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יפעת שָׁאשָׁא־ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא שרת החינוך וחברת הכנסת מטעם תקווה חדשה. בעבר כיהנה כיו"ר מפלגת כולנו, שרת הבינוי והשיכון, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך, בעלת תואר דוקטור, וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם יפעת שאשא בקריית שמונה, ושם גדלה והתגוררה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת שעלתה ממרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, שעלה מעיראק. למדה בבית הספר היסודי מצודות ובבית הספר התיכון המקיף דנציגר. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.

בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים ותואר שני ממכללת אורנים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון וכמחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום"[2].

הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים[3].

בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.

בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות במישור המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010[4], לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים[5][6]. במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.

פעילות במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.

בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ואת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות. כן יזמה את החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13[7]. היא גם יזמה תחילת פעילת נגד אתר Watchme247 שהביאה לסגירתו והרשעת המפעילים[8].

שרת השיכון והבינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים טרם פיזור הכנסת ה-20, מונתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט. היא כיהנה בתפקיד 18 חודשים, בכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, עד לכינונה של הממשלה ה-35[9].

בפברואר 2020 הורתה להקים מוקד מענה אנושי לזוכים בתוכנית מחיר למשתכן[10]. וכן, אישרה הממשלה את הצעתה להארכת אשרת השהייה של כ-1,700 עובדי בניין[11].

במרץ 2020 מינתה את אלעזר במברגר למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון[12].

הכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים.

הכנסת ה-22[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, משה כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת[13].

הכנסת ה-23[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאשא-ביטון, כיושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת ה-23

בכנסת ה-23 שאשא-ביטון הייתה יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת, כחלק מסיעת הליכוד. עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת[14]. בתפקידה זה הביעה עמדה עצמאית, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים[15]. בעקבות הביקורת על פיטוריה לא הוחלפה, אולם ב-23 ביולי 2020 רוב סמכויות ועדת הקורונה קוצצו והועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

על תפקודה בוועדה זו אמר יאיר נתניהו: "היא לקחה את התפקיד הזה, ופשוט באופן הכי ציני, על הדם של אזרחי ישראל, אנשים מתו בגלל ההחלטות שלה". בעקבות זאת הגישה שאשא-ביטון תביעת לשון הרע נגדו בסך 500 אלף ש"ח[16]. במסגרת פשרה בין הצדדים התנצל נתניהו על דבריו אלה[17].

שרת החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בדצמבר 2020 הודיעה כי תתמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ותשובץ במקום השני ברשימה[18]. לאחר שהמפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, נכנסה שאשא-ביטון לכנסת.

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונתה שאשא ביטון לשרת החינוך ה-25. השרה מינתה למנכ"ל משרדה את יגאל סלוביק, שכיהן בעבר כסגן ראש המל"ל[19], אולם בדצמבר 2021 פוטר הלה על רקע מחלוקות עם השרה סביב חיסון תלמידים כנגד נגיף הקורונה[20][21]. בעקבות פיטוריו התפטר גם הממונה על המאבק בקורונה מטעם מנכ"ל משרד החינוך[22].

ביולי 2021, שאפה לבטל בידוד של תלמידים ואמרה שבעולם יש מדינות שביטלו בידוד של תלמידים לא מחוסנים באמצעות בדיקת קורונה. באותה העת, לא היו מדינות שעשו זאת[23]. בהמשך, השרה קידמה את מתווה הכיתה הירוקה שנועד להחליף בידוד בית. הוא החל באוקטובר 2021. 97% מהכיתות שהשתתפו במתווה הכיתה הירוקה לא עמדו בהנחיות, כנראה בשל סירבול ההנחיות[24]. בעקבות זאת צומצם המתווה[25]. עובדת שפוטרה טענה כי שאשא ביטון הסתירה מהממשלה התפרצויות של הידבקות בנגיף בין כותלי בתי הספר, על מנת למנוע את השבתת הלימודים[26].

בסופו של דבר, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ב ב-1 בספטמבר ובתי הספר נותרו פתוחים, גם בגל הרביעי והחמישי של מגפת הקורונה, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות, הקפדה על מסיכות וחיסונים לתלמידים.

בנובמבר 2021 פרסם משרדה תוכנית למיגור האלימות בבתי הספר[27].

בדומה לקודמה במשרד, יואב גלנט, החליטה גם שאשא-ביטון שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך[28]. נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דוד הראל, וחמישה מנשיאיה בעבר פרסמו מחאה על החלטת השרה[29]. נשיאי שבע אוניברסיטאות בישראל הביעו אף הם מחאה על החלטת השרה[30]. במרץ 2022 הורה בג"ץ לשרת החינוך להעניק את הפרס לגולדרייך[31].

בינואר 2022 בסופו של מהלך ארוך עברו מעונות היום מאחריות משרד הכלכלה למשרד החינוך ונוצר רצף לימודי מגיל לידה ועד 18 במערכת החינוך. במסגרת המעבר הוספו תקנים למטפלות, תקציבים לבניית גנים חדשים ופיקוח הדוק יותר. המעבר למשרד החינוך לווה בתוספת תקציב של כ-200 מיליון שקלים.[32]

באפריל 2022 הציגה שאשא ביטון רפורמה חדשה בלימודי בחינות הבגרות. במסגרת הרפורמה בוטלו מבחני הבגרות במקצועות היסטוריה, תנ"ך, אזרחות וספרות והוחלפו בעבודת גמר. שאשא ביטון ציינה כי הרפורמה נועדה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולחזק את מקצועות המורשת, החברה והרוח[33]. הרפורמה התקבלה בציבור בקולות מעורבים: היו אנשי חינוך שהתבטאו בעד הרפורמה והדגישו את הצורך בהתאמת המערכת לעידן החדש. אך היו שחששו שתנאי המורים ייפגעו והיו שחששו שחשיבות המקצועות האלו תפחת. ארגון המורים אף יצא בעיצומים כנגד הרפורמה ובמשך תקופה ארוכה עוררה התוכנית דיון ציבורי סביב מקצועות המורשת והרוח[34].

במאי 2022 יצאה תוכנית אוטונומיה למנהלים אותה הובילה שאשא ביטון, במסגרתה יקבל כל בית ספר תקציב גמיש המיועד לפעילויות ושירותים עבור בית הספר. התקציב מיועד לשימוש על פי שיקול דעתו של מנהל בית הספר[35]. על פי התוכנית כל בית ספר יקבל בין 300 אלף למיליון שקלים בשנה, ויהיה ניתן להשתמש בהם לצרכים שונים עבור בית הספר, התלמידים, צוות המורים ועוד, דרך מערכת גפ"ן המרכזת את כלל הספקים של מערכת החינוך זאת על מנת לצמצם בירוקרטיה ולייעל תהליכים עבור המנהלים.

ביולי 2022 הנחתה שאשא-ביטון לשלול את רישיונות ההפעלה ממספר בתי ספר במזרח ירושלים, עקב הסתה חמורה בספרי לימודם, כגון האדרת מחבלים ומאבקם במדינת ישראל ועלילות דם נגד המדינה[36].

במהלך הדיונים לחידוש הסכם השכר של עובדי ההוראה שתחת הסכמי אופק חדש קראה שאשא ביטון לאוצר לקדם הסכמות עוד טרם סיום שנת הלימודים תשפ"ב, כשהיא מציינת כי מערכת החינוך מצויה בחוסר משמעותי של מורים שנגרם בין היתר בשל תנאי השכר הנמוכים במקצוע[37]. במהלך שביתת המורים ביוני 2022 נמנע משרד החינוך בראשותה מלבקש צווי מניעה, ואף לקראת סוף הקיץ כשעלתה האפשרות שתחילת שנת הלימודים תושבת הבהירה שאשא-ביטון כי היא מתנגדת להוצאת צווי מניעה למורים[38]. במהלך חופשת הקיץ פעל המשרד במטרה לגשר בין הסתדרות המורים ומשרד האוצר, כשבסוף הקיץ הושג בלא שביתה הסכם עקרונות לפיו מורה מתחיל ישתכר 9,000 שקלים וכלל המורים יקבלו תוספות שכר של לפחות 1,100 שקלים בתקופת ההסכם עד סוף שנת 2026[39].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לאילן ביטון, איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. מתגוררת עם משפחתה בזכרון יעקב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
  2. ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
  3. ^ ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, באתר יוטיוב,‏ 18 בינואר 2004
    16 שנה לפני הקורונה: האזינו לסינגל הרשמי של ח"כ יפעת שאשא ביטון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 ביולי 2020‏
  4. ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
  5. ^ עדי חשמונאי, סגנית ראש עירייה - לא בקריית שמונה, באתר nrg‏, 8 במרץ 2010
  6. ^ חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2015
  7. ^ מורן אזולאי ובילי פרנקל, נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  8. ^ https://13tv.co.il/item/online/news-2/ntr-1266237/
  9. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן, אושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2019
  10. ^ דותן לוי, המהלך הראשון של שאשא ביטון במשרד השיכון: מרכז פניות למחיר למשתכן, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
  11. ^ בילי פרנקל ושלומית צור, הממשלה אישרה הארכת אשרת השהייה של 1,700 עובדי בניין סינים, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2020
  12. ^ אמיתי גזית, אלעזר במברגר מונה למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  13. ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
  14. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
  15. ^ צבי זרחיה, נתניהו מפטר את יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2020
  16. ^ מורן אזולאי, "אנשים מתו בגללה": שאשא ביטון תובעת חצי מיליון שקל מיאיר נתניהו, באתר ynet
  17. ^ יהונתן גוטליב, לאחר שהאשים את יפעת שאשא ביטון במותם של ישראלים מנגיף הקורונה וקיבל איום בתביעה - בנו של יו"ר האופוזיציה הקריא נוסח התנצלות., באתר ערוץ 7, 117 באוקטובר 2021
  18. ^ מורן אזולאי, ח"כ יפעת שאשא ביטון מצטרפת לגדעון סער, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
  19. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, השרה שאשא-ביטון בחרה מנכ"ל למשרד החינוך, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2021
  20. ^ שירה קדרי-עובדיה, שרת החינוך פיטרה את מנכ"ל המשרד; בין השניים היתה מחלוקת על חיסונים בבתי ספר, באתר הארץ, ‏12 בדצמבר 2021
  21. ^ בשל חילוקי דעות עם השרה: מנכ"ל משרד החינוך פוטר, רשת 13
  22. ^ שירה קדרי-עובדיה, הממונה על המאבק בקורונה במשרד החינוך התפטר בעקבות פיטורי המנכ"ל, באתר הארץ, 13:04, 14 בדצמבר 2021
  23. ^ גלובס, צוות המשרוקית של (2021-07-31). "ישראל מול גל רביעי: התוכניות של שאשא-ביטון ונתניהו נוסו בעולם?". Globes. נבדק ב-2021-12-25.
  24. ^ נדב איל, "הכיתה הירוקה" התבררה ככישלון. אז מה עכשיו?, באתר ynet, 19 באוקטובר 2021
  25. ^ "תוכנית הכיתה הירוקה מצטמצמת: רק מחוסנים יקבלו פטור מבידוד". TheMarker. נבדק ב-2021-12-19.
  26. ^ יעל אודם, ‏עובדת שפוטרה ממשרד החינוך טוענת: שאשא ביטון אסרה לתת מידע על התפרצויות בבתי ספר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בדצמבר 2021‏
  27. ^ מוקד לחרמות ושילוב הורים: תוכנית משרד החינוך למיגור האלימות, חדשות 13
  28. ^ ציוץ של יפעת שאשא ביטון בטוויטר, 18 בנובמבר 2021
  29. ^ גילוי דעת של נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר בנוגע להחלטת שרת החינוך שלא להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 18 בנובמבר 2021
  30. ^ מכתב נשיאי שבע האוניברסיטאות, 19 בנובמבר 2021
  31. ^ גלעד מורג, בג"ץ נגד שאשא ביטון: להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, ynet, ‏29 במרץ 2022
  32. ^ רעות עוזיאל, כל מה שרציתם לדעת על מעבר מעונות היום למשרד החינוך, באתר mako‏, 3 בינואר 2022
  33. ^ אליאב בטיטו, בחינות בגרות - OUT, עבודות גמר - IN : רפורמה דרמטית במשרד החינוך, מעריב, 26 באפריל 2022
  34. ^ ליאור דטל, פגיעה בזהות הלאומית או בתלוש השכר? מדוע ארגון המורים נגד ביטול בגרויות באתר The Marker, ‏9 בפברואר 2022
  35. ^ שירה קדרי עובדיה, משרד החינוך יאפשר למנהלים להשתמש בחופשיות בתקציבים שהיו עד כה קשיחים הארץ, 9 במאי 2022
  36. ^ אליאב בטיטו, עקב הסתה חמורה כנגד המדינה: ישללו רישיונות למספר בתי ספר במזרח ירושלים, באתר מעריב, 28 ביולי 2022
  37. ^ זמן אמת עונה 6 פרק 6 - שיעור במחאה, יפה בן דוד, תאגיד השידור הציבורי כאן
  38. ^ טל מרציאנו, ‏שאשא ביטון: "מי שמוציא צו מניעה – לא מעוניין בהסכם", באתר "סרוגים", 28 באוגוסט 2022
  39. ^ מיכל מרנץ, ‏הושגו הסכמות בין הסתדרות המורים לאוצר, שנת הלימודים ביסודיים ובגנים תיפתח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 באוגוסט 2022


יפעת שאשא-ביטון - תבניות ניווט