יפעת שאשא-ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יפעת שאשא-ביטון
Yifat Shasha-Biton 01.jpg
לידה 23 במאי 1973 (בת 47)
כ"א באייר ה'תשל"ג
קריית שמונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחנכת, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, כולנו
שרת הבינוי והשיכון ה־24
בממשלה ה־34
9 בינואר 201917 במאי 2020
(שנה ו-18 שבועות)
משה כחלון (מ"מ)
חברת הכנסת
31 במרץ 2015 – מכהנת
(5 שנים ו-19 שבועות)
כנסות ה־2023
יו"ר ועדת הקורונה
1 ביוני 2020 – מכהנת
(10 שבועות ו-4 ימים)
סגנית ראש עיריית קריית שמונה
20082010
(כשנתיים)
תחת ראש העיר ניסים מלכה
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ח"כ ד"ר יפעת שָׁאשָׁא-ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא יושבת ראש מפלגת כולנו בסיעת הליכוד, יו"ר ועדת הקורונה וחברת הכנסת. כיהנה כשרת הבינוי והשיכון וכיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ה-20 וקודם לכן כסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאשא-ביטון נולדה בקריית שמונה ושם גדלה וחיה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת ילידת מרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, יליד עיראק.

בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום".[2]

הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים.[3]

בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומחנכת, מרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.

בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאשא-ביטון נשואה לאילן ביטון, ואם לשלושה. היא מתגוררת עם משפחתה בזכרון יעקב.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות במישור המקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010,[4] לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים.[5] במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.

פעילות במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאשא ביטון, יושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת ה-23

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.

בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות היום והפעוטונים בישראל ואת חוק הצבת המצלמות במסגרות הללו. כן יזמה את חוק הפיקוח על הצהרונים ועל מחיריהם והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13.[6]

ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים לפני פיזור הכנסת, התמנתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט וכיהנה בתפקיד זה במשך כשנה.[7]

בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת.[8] בכנסת ה-23 שאשא-ביטון היא יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת.

ב-5 בינואר 2020 הציע ראש הממשלה, בנימין נתניהו למנותה לשרת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בממשלת המעבר, אך המינוי לא הוגש לאישור הממשלה.[9]

עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה.[10] היא עוררה מספר פעמים סערה ציבורית כשסרבה לאשר בוועדה את כל החלטות הממשלה. ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיוטריה הצפויים, אך היא לא הוחלפה לבסוף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יפעת שאשא-ביטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
  2. ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
  3. ^ ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, בערוץ יוטיוב,‏ 18 בינואר 2004
  4. ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
  5. ^ חגי עמיתהמועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2015
  6. ^ https://m.ynet.co.il/Articles/4746355 נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13], באתר ynet‏, 30 בדצמבר 215
  7. ^ עדי כהןאושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2019
  8. ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
  9. ^ איתמר אייכנר, בגלל ביקורת בג"ץ: מסתמנת דחייה במינוי השרים, באתר ynet, 9 בינואר 2020
  10. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו״ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020