רשות שדות התעופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה בישראל (ערבית سلطة المطارات في إسرائيل, ראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר וחנויות פטורות ממכס בנמל התעופה בן-גוריון
שדה התעופה באילת
דגלי רשות שדות התעופה וסימלה הקודם במעבר יצחק רבין
מעבר טאבה

תפקידי הרשות מוגדרים בסעיף 5(א) לחוק רשות שדות התעופה, הקובע כדלקמן:

ואלה תפקידי הרשות:
(1) להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;
(2) לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתוכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;
(3) לנקוט אמצעים לביטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;
(4) לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הביטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.‏‏[1].

בנוסף מוענקת לרשות שדות התעופה בסעיף 5(ב) לחוק, רשות לתת שירותים אחרים בשדות התעופה או בקשר אתם. שדות התעופה שבאחריותה של רשות שדות התעופה:

בעקבות הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה, נקבע בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה) תש"מ-1980, כי הרשות תהיה אחראית גם על אחזקתם, פיתוחם וניהולם של מעברי הגבול היבשתיים שהוקמו בעקבות הסכמים אלה:

מאז תוכנית ההתנתקות אחראית הרשות על מסוף כרם שלום שבגבול רצועת עזה ומצרים.

מבנה הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלה הישן של רשות שדות התעופה

בראש הרשות עומדת מועצת הרשות המכהנת משך ארבע שנים ובה חברים יושב ראש, שבעה נציגי ציבור ושבעה נציגי מדינה. כל חברי המועצה ממונים על ידי שר התחבורה באישור הממשלה. מועצת הרשות פועלת באמצעות שבע ועדות המופקדות על נושאי כספים, פיתוח, ביקורת, מינהל ארגון וכוח אדם, בטיחות וביטחון, שדות תעופה פנים ארציים ומסופים וקשרים בינלאומיים.

המועצה ממנה מנהל כללי לפי הצעת שר התחבורה ובאישור הממשלה. מאז אפריל 2012 מכהן בתפקיד זה יעקב גנות[2]. פעילות הרשות מתבצעת באמצעות חמש חטיבות שבראש כל אחת מהן ניצב סמנכ"ל - חטיבת מינהל וארגון, חטיבת כלכלה וכספים, חטיבת תכנון והנדסה, חטיבת מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים וחטיבת מבצעים.

הרשות נמצאת תחת פיקוחו הכללי של שר התחבורה המאשר, יחד עם שר האוצר את תקציבה. תקציב הפיתוח של הרשות כפוף לאישורם של שר התחבורה ושל הממשלה.

תקציב הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות עצמאית מבחינה תקציבית, כלומר היא מממנת את עצמה מבלי להיסמך על תקציב המדינה. הכנסותיה מגיעות מאגרות שמשלמים הנוסעים לחו"ל, וחברות התעופה, לצד ההכנסות משטחי המסחר בטרמינלים. אגרות אלה עלו בשנים האחרונות. כך למשל, אגרת הנוסע היוצא, שאותה משלם כל אדם שיוצא מישראל לחו"ל בכלי טיס, הייתה 13 דולר בשנת 2008, לעומת 26.82 דולר בשנת 2014. בסך הכל הסתכמו ההכנסות מאגרות נוסע בשנת 2014 ב–409 מיליון שקל[3]. כ–80% מההכנסות של המסחר בנתב"ג מקורן במסחר קמעוני, הכולל את חנויות הדיוטי פרי, חניה, מסעדות, חדרי אח"מים ודוכני המרת מטבע. היתר מגיע ממסחר שאינו קמעוני, כמו חוזי תדלוק למטוסים, מזון למטוסים, חברות שירותי קרקע, פרסום ומסופי מטען.

בשנת 2014 סך כל הכנסות הרשות הסתכמו בכ–3 מיליארד שקל. סך כל ההוצאות הסתכמו בכ–2.5 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות שכר היו כ–1.11 מיליארד שקל (השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה ברשות עומד על 19,372 שקל בשנת 2013).[4] בקופתה של הרשות נצברים מדי שנה עודפים בסך של כחצי מיליארד שקל. העודפים אמורים לממן את השקעות הרשות בפיתוח שדות תעופה ותשתיות בשנים הבאות. בקרן הפיתוח של הרשות הצטבר, נכון לשנת 2015, סכום של כ-5.6 מיליארד שקל.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]