הברון ד'אולבאק
 | |
| לידה |
8 בדצמבר 1723 אדסהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1789 (בגיל 65) פריז, ממלכת צרפת |
| שם לידה |
Paul Heinrich Dietrich |
| מקום קבורה |
כנסיית סן-רוק (פריז) |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ליידן |
| זרם | הנאורות הצרפתית, דטרמיניזם, מטריאליזם |
| תחומי עניין | דת, פוליטיקה, מדע המדינה |
| עיסוק |
מתרגם, אנציקלופדיסטים, עורך דין, כימאי, סופר, בעל סלון ספרותי, פילוסוף |
| הושפע מ | תומאס הובס |
| השפיע על | קרל מרקס |
| מדינה |
צרפת, נסיכות הבוחר מפפאלץ |
| בן או בת זוג |
|
  | |
פול-אנרי תירי, ברון ד'אולבאק (Paul-Henri Thiry, Baron d'Holbach; 8 בדצמבר 1723 - 21 בינואר 1789) היה סופר, פילוסוף, הוגה דעות ואנציקלופדיסט גרמני-צרפתי. כיום הוא זכור בעיקר בשל היותו אתאיסט אשר יצא נגד הדת, ובשל גישתו המטריאליסטית והמכניסטית, אשר באה לביטוי בספרו המפורסם ביותר, "מערכת הטבע".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם פאול היינריך דיטריך בעיירה אדסהיים (Edesheim) במחוז באדן שבגרמניה. אמו של ד'אולבאק הייתה בתו של פקיד מס ואביו, יוהאן יאקוב דיטריך, היה מגדל גפנים עשיר. בגיל 12 עבר לפריז, ושם גדל אצל דודו מצד אמו, פרנץ אדם ד'אולבאק. פרנץ היה אדם עשיר מאוד בעקבות השקעותיו במניות בבורסה של פריז. בתמיכת דודו, למד ד'אולבאק באוניברסיטת ליידן בין השנים 1744 ל-1748. בשנת 1749 נישא לבאסי-ז'נוייב ד'אני, בת דודתו מדרגה שנייה. מנעוריו היה חבר של הפוליטיקאי הבריטי ג'ון וילקס, ומגיל צעיר החליפו השניים מכתבים.
בשנת 1753 מתו אביו ודודו, אשר השאיר לו הון עתק בירושה. ד'אולבאק לפיכך נהיה אדם עשיר במשך כל ימי חייו ולעולם לא נזקק לדאוג לפרנסה. שנה לאחר מכן מתה אשתו ממחלה. ד'אולבאק עזב את העיר לתקופה קצרה עם חברו ושנה לאחר מכן קיבל אישור מיוחד מהאפיפיור להינשא לאחותה של אשתו, שארלוט-סוזאן ד'אני.
ד'אולבאק נפטר בפריז ב-21 בינואר 1789, כמה חודשים לפני פרוץ המהפכה הצרפתית.
סלון ד'אולבאק
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף ששהה במרבית הזמן באחוזתו בגרנדאל בפרברי פריז, ד'אולבאק השתמש בהונו הרב כדי לממן את הסלון שלו, מקום מפגש לאינטלקטואלים, שהיה אחד מהמפוארים וידועים בפריז. הסלון שלו נהיה מקום מפגש מרכזי בעבור חוג האנציקלופדיסטים בצרפת. הפגישות הקבועות התקיימות פעמיים בשבוע, בימי ראשון וחמישי. הסלון שכן ברחוב רואיאל (rue Royale). בסלון הוגש מזון בשפע ויינות יקרים והייתה בו ספרייה בעלת יותר מ-3,000 ספרים. בין הפוקדים הקבועים את הסלון נכללו: דני דידרו, פרידריך מלכיור גרים, אטיין בונו דה קונדייה, המרקיז דה קונדורסה, ז'אן לה רון ד'אלמבר, ז'אן-פרנסואה מרמונטה, שארל מארי דה לה קונדמי, קלוד אדריאן הלווטיוס, גיום רנאל, ז'אן-ז'אק רוסו ואחרים.
מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד'אולבאק היה שותף בכתיבת האנציקלופדיה הגדולה, ותרגם וכתב מאמרים בנושאים שונים כמו פוליטיקה, דת, כימיה ומינרלוגיה. בסך הכל בין השנים 1751 ל-1765 הוא תרם כארבע מאות ערכים לפרויקט, רובם בנושאים מדעיים, וכמו כן שימש כעורך במספר כרכים בנושאי פילוסופיה ומדע. יש הטוענים כי ייתכן שהוא גם כתב כמה ערכים על דתות שאינן נוצריות, במטרה למתוח ביקורת לא ישירה על הנצרות.
בספרו, אשר פרסם תחת שם בדוי בשנת 1766, "הנצרות נחשפת" (Le christianisme dévoilé), הוא תוקף את הנצרות וטוען כי היא אינה מוסרית.
כגרמני לשעבר שהתגורר בצרפת, תרגם יצירות גרמניות בנות זמנו, בנושאים שונים לצרפתית.
מערכת הטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתו הזכורה ביותר אשר עוררה מחלוקת רבה בעת פרסומה הייתה "מערכת הטבע" (Le Système de la nature), אותה פרסם בשנת 1770 בשמו של ז'אן בפטיסט דה מיראבו, מזכיר האקדמיה הצרפתית למדעים אשר נפטר כעשר שנים טרם פרסום הספר.
הטיעון העיקרי בספר היה דחיית הרעיון של קיומו של האלוהים הנוצרי או אל כלשהו, וחוסר נכונות להכיר בטיעונים אפריוריים מכל סוג שהוא. ד'אולבאק ראה את הטבע כחומר הנמצא בתנועה, הנשלט על ידי חוקי הטבע ולא יותר.
פוליטיקה וערכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודותיו המאוחרות עבר מכתיבה על נושאים דתיים מטה-פיזיים לכתיבה על נושאים פוליטיים וחברתיים. בספריו "המערכת החברתית" (Système social 1773), הפוליטיקה הטבעית (Politique naturelle, 1773–1774), המוסר האוניברסלי ( Morale universelle (1776) הוא ניסה לתאר מערכת ערכים חלופית המבוססת על מטריאליזם ורציונליות במקום המערכת הנוצרית אותה תקף בחריפות. הוא היה מאוד ביקורתי כלפי מה שראה כניצול לרעה של כוח שלטוני בצרפת ומחוץ לה.
ד'אולבאק הושפע מהפילוסוף האנגלי תומאס הובס, ואף תרגם לצרפתית את יצירתו "על האדם" (De Homine).
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעתו של ד'אולבאק ניכרה בזרם המחשבה מטריאליזם היסטורי אותו פיתח קרל מרקס. מרקס למד על רעיונותיו של ד'אולבאק בעת לימודיו בפריז.[1]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Le christianisme dévoilé, ou Examen des principes et des effets de la religion chrétienne, 1761
- La Contagion sacrée, ou Histoire naturelle de la superstition, 1768
- Lettres à Eugénie, ou Préservatif contre les préjugés, 1768
- Théologie Portative, ou Dictionnaire abrégé de la religion chrétienne, 1768
- Essai sur les préjugés, ou De l'influence des opinions sur les mœurs & le bonheur des hommes, 1770
- Système de la Nature|Système de la nature ou des loix du monde physique & du monde moral, 1770.
- Histoire critique de Jésus-Christ, ou Analyse raisonnée des évangiles, 1770
- Tableau des Saints, ou Examen de l'esprit, de la conduite, des maximes & du mérite des personnages que le christiannisme révère & propose pour modèles, 1770
- Le Bon Sens, 1772.
- Politique Naturelle, ou Discours sur les vrais principes du Gouvernement, 1773
- Système Social, ou Principes naturels de la morale et de la Politique, avec un examen de l'influence du gouvernement sur les mœurs 1773
- Ethocratie, ou Le gouvernement fondé sur la morale, 1776)
- La Morale Universelle, ou Les devoirs de l'homme fondés sur la Nature, 1776
- Eléments de morale universelle, ou Catéchisme de la Nature, 1790
- Lettre à une dame d'un certain âge
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הברון ד'אולבאק – אמנות ההתרפסות (מצרפתית: רותם עטר), בתוך 'דחק', כרך יג', 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצירותיו של ד'אולבאק באתר פרויקט גוטנברג
- הברון ד'אולבאק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הברון ד'אולבאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הברון ד'אולבאק בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
פול אנרי טירי הולבך (1723-1789), ברון ד', דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mehring, Franz, Karl Marx: The Story of His Life (Routledge, 2003) pg. 75