הגווארדיה השחורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגווארדיה השחורה - כל מה שאסור לדעת על שוד הקופה הציבורית
הגווארדיה השחורה.jpg
עטיפת הספר. עיצוב: אמרי זרטל
מידע כללי
מאת ירון זליכה
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה זמורה ביתן
שנת הוצאה 2008
מספר עמודים 332
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002619325

הגווארדיה השחורה - כל מה שאסור לדעת על שוד הקופה הציבורית הוא ספר מאת ירון זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2003 עד 2007. הספר יצא לאור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 2008.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זליכה מונה על ידי שר האוצר, בנימין נתניהו. זליכה מתאר את נתניהו באורח חיובי ביותר, כמי שניצב לצידו ללא סייג, ותמך בו ללא היסוס במאבק בשחיתות.

הספר מוקדש למתקפה חריפה על השחיתויות שגילה זליכה, לפי דבריו, בניהול כספי המדינה. זליכה מצביע על מי שהיה שר האוצר ומאוחר יותר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כמי שפעל נחרצות למען חבריו בעלי ההון, בניגוד לכללי המינהל התקין. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בפרשת המכרז להפרטת בנק לאומי, שבה, לפי זליכה, התנהג אולמרט כעושה דברה של קבוצת פרנק לואי, ופעל לשנות את כללי המכרז כך שיתאימו במיוחד עבורה, ובצורה שהייתה עלולה לעלות בהפסד מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית בישראל. אולמרט היה בקשרים חברתיים הדוקים עם פרנק לואי ועם אנשיו. זליכה מתאר כיצד תעתע באולמרט בניסיון למנוע ממנו להכשיל את המכרז. האשמותיו של זליכה הובילו לפתיחת חקירה פלילית נגד אולמרט, שתרמה בסופו של דבר, לצד פרשות אחרות, להחלטתו להתפטר מראשות הממשלה. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר סתר כמה מהאשמותיו העובדתיות של זליכה ועל כן הוא מואשם על ידיו כאילו שיקר בחקירת משטרה. גם את היועץ המשפטי מני מזוז, ובפרט את אחותו, ימימה מזוז, היועצת המשפטית של משרד האוצר, מאשים זליכה ברפיון ידיים מול השחיתות ובניגוד אינטרסים.

האשמה חמורה במיוחד מפנה זליכה לשר בנימין בן אליעזר, שאמר לזליכה, בעקבות האשמותיו נגד אולמרט: "אם תעז להפליל את ראש הממשלה, אתה עלול לגמור עם עשרה כדורים בגב. אני מזהיר אותך. שלא תעז להפליל את ראש הממשלה" (עמ' 300).

זליכה מתאר שחיתות ובזבזנות ששררו במגזר הציבורי, בין השאר נמנעה המדינה מלחייב במס הכנסה הטבות שכר גדולות לעובדים במגזר הציבורי, כך שהעובדים קיבלו סכום גדול מהמגיע להם, עד שהדבר תוקן בידי זליכה. המדינה דחתה תשלום חובות לספקים, עד כדי העמדתם בסכנה של פשיטת רגל. זליכה מספר שביטל נוהג זה.

זליכה פעל לשינוי אופן הדיווח החשבונאי של המדינה, כך שיעמוד בתקנים בינלאומיים. החשב הכללי הקודם, ניר גלעד, יעץ לו שלא להתעסק בעניינים שעלותם קטנה מ-20 מיליון ש"ח מפאת חוסר זמן, המלצה שמוצגת בידי זליכה כסמל להשלמה עם בזבזנות של כספי ציבור. ניר גלעד מותקף גם על פרשת מכירת בתי הזיקוק, שבה גילה יחס נדיב במידה בלתי סבירה כלפי סמי עופר ואחיו יולי עופר, מכירה שזמן מה לאחריה מונה גלעד למנכ"ל החברה לישראל של האחים עופר.

זליכה מציין שספג ביקורת ולעג בעיתון "גלובס", ומייחס זאת להתעקשותו שבעלי "גלובס", אליעזר פישמן, לא ייהנה מתנאים בלתי שוויוניים בעניין חובות חברות הכבלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]