לדלג לתוכן

החברה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה לישראל בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול חל
מייסדים קבוצת בעלי הון יהודיים בראשות זיגמונד ורבורג, הברון אדמונד רוטשילד ואייב פינברג
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־56 שנים)
חברת אם Millenium Investments Elad עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי תל אביב
בעלות

מילניום השקעות אלעד (46.94%), ציבור (35.20%), בנק לאומי (11.06%), עידן עופר (החזקות ישירות) (3.85%),

אחרים (2.95%)
ענפי תעשייה קונגלומרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כימיקלים
שווי שוק 7.49 מיליארד ש"ח (12 בדצמבר 2024)
הכנסות 7.54 מיליארד דולר (2023)[1]
רווח תפעולי 1.13 מיליארד דולר (2023)[1]
רווח 675 מיליון דולר (2023)[1]
הון עצמי 6.37 מיליארד דולר (2023)[1]
סך המאזן 12.9 מיליארד דולר (2023)[1]
יו"ר אביעד קאופמן
מנכ"ל יואב דופלט
עובדים 25
 
www.israelcorp.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החברה לישראל היא חברת החזקות שעד לסוף 2014 הייתה הגדולה בישראל[2]. היא מתמקדת בעיקר בענפי הכימיקלים. בתחילת 2015 פוצלה ממנה חברת קנון הולדינגס, שאליה הועברו פעילויות החברה בתחומי ספנות, רכב, מוליכים למחצה ואנרגיה ירוקה[3].

החברה לישראל הוקמה בשנת 1968 בעקבות ועידה כלכלית של בעלי הון יהודים באפריל 1968 במסגרתה הוחלט להקים חברה שתשקיע בישראל, בהון עצמי של 100 מיליון דולר, שיגויסו במניות של 100,000 דולר כל אחת תוך קבלת אשראי ממשלתי נוח והנחות ביבוא חומרי גלם, כמקובל במפעל מאושר. בראשות החברה עמדו זיגמונד ורבורג[4], הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד, אייב פינברג ואחרים. ביוזמת שר האוצר, פנחס ספיר, נחקק חוק החברה לישראל, המבטיח לבעלי החברה פטור ממיסים למשך 30 שנה והטבות נוספות. בשלב הראשון של פעילות החברה מכרה לה הממשלה 26% ממניות בבתי הזיקוק ו-50% ממניות צים[5]. כן השקיעה החברה בתעשייה הפטרוכימית הישראלית, בבניית מלון לאונרדו פלאזה ירושלים ובמספר עסקים נוספים. החברה קבעה לעצמה להשקיע רק בעסקים גדולים, בהם תתאשר לה להשתתף בפועל בניהול ועל כן נותרו בידה כספים רבים שלא הושקעו[6]. חלק מכספים אלו הושקעו בבנק של טיבור רוזנבאום בשווייץ, שקרס בשנת 1974 והסב לחברה הפסדים כבדים[7].

בשנת 1982 החזיק שאול אייזנברג 21% ממניות החברה והחל לפעול להגעה לשליטה מלאה בה. לצורך כך רכש אייזנברג מניות של החברה במחירים גבוהים, שקרסו במחצית הראשונה של 1983 והסבו הפסדים ניכרים לקבוצת אייזנברג[8].

לאחר פטירתו מכרה משפחת אייזנברג ב-1998 את השליטה בחברה לקבוצת האחים עופר[9], ובשנת 2002, עם פירוק השותפות בין האחים היא הועברה לשליטתו של סמי עופר, בניהול בנו, עידן עופר.

בתחילת 2015 פוצלה מהחברה לישראל חברת קנון הולדינגס, שאליה הועברו פעילויות החברה בתחומי ספנות, רכב, מוליכים למחצה ואנרגיה ירוקה. במסגרת הפיצול שולמו לבכירי החברה תגמול אישי של 56 מיליון בסה"כ. על מענק זה הוגשה בהמשך תביעה, שיושבה בפשרה שבה הבכירים נדרשו להחזיר 80% מהבונוס[10][11].

במרץ 2022 נחתם מסמך עקרונות לא מחייב לפיו תמכור החברה לישראל 16.69% מחברת בז"ן לקבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן, אולם ביוני 2022 החליטה חברת מפעלים פטרוכימיים בישראל לממש את זכות הסירוב שלה לעסקת המכירה ולרכש את המניות המוצעות בעצמה.[12]

בעלי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה לישראל היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ומהוות חלק ממדד תל אביב 35.

נכון לספטמבר 2023 כ-44.41% ממניות החברה מוחזקות על ידי "מילניום השקעות אלעד", הנמצאת בשליטת איש העסקים עידן עופר.

נכון לספטמבר 2023, האחזקות העיקריות של החברה לישראל הן (בסוגריים שיעור המניות שבבעלותה כאחוז מכלל מניות החברה המוחזקת):

עד סוף 2014 החזיקה החברה גם בחברות הבאות (שהועברו לספין-אוף קנון הולדינגס):

בשנת 2004 רכשה "החברה לישראל" את יתרת מניות המדינה בחברת צים. "החברה לישראל", שהחזיקה ב-48.6% ממניות צים כבר משנת 1970, הייתה המתמודדת היחידה על קניית יתרת החברה אף על פי שחברת ספנות נוספת מחו"ל הביעה בשנת 2001 עניין במניות החברה. לצורך מכירת מניות צים, הזמינה ממשלת ישראל שתי הערכות שווי, והמחיר שהתקבל בפועל היה הסף התחתון של הערכות אלו[13]. על תהליך הרכישה של צים על ידי החברה לישראל אמר מבקר המדינה:

מן הראוי היה שהרשות תמצה את האפשרות לקבל הצעה נוספת לרכישת המניות ותיידע את חברת הספנות בחו"ל על חידוש הליך המכירה ועל השינויים שחלו בו כדי לנסות לעניין אותה מחדש בהליך... הפרטת צים הושלמה עם מכירת יתרת המניות לחברה לישראל... מחיר המכירה של מניות אלה נקבע ל-504 מיליון ש"ח בקירוב, והוא שיקף את המחיר הנמוך ביותר שבטווח המחירים שהציגו מעריכי שווי לרשות החברות"

ניר גלעד, שהיה החשב הכללי בתקופה בה נחתמה העסקה, מונה כשלוש שנים לאחר פרישתו למשנה למנכ"ל החברה לישראל, וכשנה לאחר מכן מונה למנכ"ל החברה[14]. ב-7 בינואר 2015 מונה אבישר פז, שכיהן עד אז כסמנכ"ל הכספים בחברה, למנכ"ל במקום ניר גלעד[15]. ב-13 במרץ 2019 מונה יואב דופלט למנכ"ל חלף לאבישר פז[16].

בתקופה בה הייתה צים בבעלות משותפת למדינה ולחברה לישראל, שהייתה בשליטת קבוצת האחים עופר, נהגה החברה לערוך עסקאות עם קבוצת האחים עופר תוך הפרת הוראות חוק החברות בעניין עסקאות עם נושא משרה בחברה[17] כך, למשל, נהגה קבוצת עופר להימנע מתשלום עמלות על החכרת אוניות לצים ולהעלים את המידע מדירקטוריון החברה[18].

בתי הזיקוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2006 העבירה החברה את כלל החזקותיה (26%) בבתי הזיקוק (בז"ן) למדינת ישראל תמורת סכום של 677 מיליון ש"ח. על עסקה זאת הייתה ביקורת ציבורית, שכן החברה לישראל הייתה אמורה להעביר את החזקותיה בבז"ן ללא תמורה בהתאם להסכם קודם. עתירה שהוגשה בעניין זה לבג"ץ, על ידי התנועה לאיכות השלטון, נדחתה תוך שבית המשפט העליון מביע אי-נוחות מהעסקה וביקורת קשה על מחדלי הממשלות בשנים שקדמו לה שקלעו את המדינה למערכת אילוצים קשה במשא ומתן עם החברה לישראל[19]. גם מבקר המדינה, שבחן את תהליך הכנת הסכמי עסקת המכירה, ציין פגמים בהליכים אלה[20].

החברה לישראל וחברות הבת בהחזקתה ספגו לאורך השנים ביקורות חריפות על התנהלותן הפוגעת בסביבה ובבריאות הציבור. בשנת 2013 הוזכרה החברה לישראל בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה כאחת מתשע החברות הבורסאיות אשר בשלוש השנים הקודמות לפרסום הדו"ח, ביצעו הכי הרבה הפרות סביבתיות[21]. בנוסף, בגרסת הדו"ח שפורסמה על ידי משרד הגנת הסביבה בשנת 2014 הוזכרו חברות כי"ל ובז"ן.

מבקרים אף טוענים כי החברה לישראל מנסה לנקות את שמה באמצעות הצטיירות כחברה "ירוקה", פעולה המכונה "Greenwash"[22]. כך לדוגמה, את בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי ייסדה החברה לישראל וחברות הבת שלה כי"ל ובז"ן[23].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 החברה לישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ דירוג הגדולות של D&B - קבוצות החזקה והשקעה
  3. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, הפיצול: החברה לישראל תנפיק את קנון גם בת"א; תזרים עוד 100 מ' ד', באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2014
    עדכון בדבר השלמת מהלך החלוקה, ‏4 בינואר 2015, באתר הבורסה
  4. ^ הועידה הכלכלית החליטה, דבר, 5 באפריל 1968
  5. ^ אריאלה ראובני, צים תחת כנפי החברה לישראל, דבר, 25 בפברואר 1970
  6. ^ אריאל ויינשטיין, החברה לישראל מחפשת פרוייקטים, מעריב, 26 בינואר 1972
  7. ^ עמירם פליישר, שאול אייזנברג ניצח את הברון רוטשילד, מעריב, 3 באפריל 1984
  8. ^ דוד ליפקין, אייזנברג הפסיד מיליוני דולרים ברכישת מניות, מעריב, 3 במאי 1983
  9. ^ אורנה רביב, ‏הושלמה מכירת החברה לישראל לעופר; צפוי ארגון מחדש בכל קבוצת עופר, באתר גלובס, 15 באפריל 1999
  10. ^ דיאנה בחור ניר, האשה שניצחה את עידן עופר, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2017
  11. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, פשרה כואבת לניר גלעד ובכירי החברה לישראל - יחזירו 45 מיליון שקל לחברה, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2018
  12. ^ חברת פטרוכימיים תרכוש את מניות בז"ן במקום האחים חג'ג', באתר INFOSPOT, ‏21.6.2022
  13. ^ מוכרים בזול
  14. ^ מינוי מנכ"ל - גלעד ניר, 27 במרץ 2007, באתר הבורסה
  15. ^ חדל לכהן כמנכ"ל - ניר גלעד, באתר הבורסה
    מינוי מנכ"ל - פז אבישר, באתר הבורסה
  16. ^ עדכון אסטרטגיה העסקית,מינוי יואב דופלט כמנכל חלף אבישר פז, ‏13 במרץ 2019
  17. ^ דו"ח מבקר המדינה לשנת 2003
  18. ^ ”בשנת 1999 הקימו צים וקבוצת עופר מיזם משותף שעוסק בעיקר בהחכרת אניות לצים. רוב הכנסות המיזם הן מעמלות שהמחכיר משלם. קבוצת עופר אינה משלמת, זה שנים רבות, עמלות בגין אניות שצים חוכרת ממנה. הסדר זה לא עוגן בכתב. צים לא דיווחה עליו לדירקטוריון ולא הביאה אותו לאישורו גם לאחר שקבוצת עופר הפכה בעלת עניין בחברה לישראל” ("עסקאות עם קבוצת אחים עופר" דו"ח מבקר המדינה 2003)
  19. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 4999/03
  20. ^ דו"ח מבקר המדינה, מס' 54א לשנת 2003, פרק שני
  21. ^ חן פונדק, קיבלו כרטיס אדום: תכירו את החברות הציבוריות המזהמות ביותר במשק, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2013
  22. ^ צפריר רינת, בית ספר לאיכות הסביבה על שם כימיקלים לישראל, באתר הארץ, 12 בינואר 2012
  23. ^ http://portal.idc.ac.il/he/schools/sustainability/homepage/pages/homepage.aspx