אליעזר פישמן
 | |
| לידה |
1 במאי 1943 רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 2024 (בגיל 80) סביון, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | סביון |
| ידוע בשל | מייסד קבוצת פישמן |
| השכלה |
המכללה למינהל |
| השקפה דתית | יהדות |
| מספר ילדים |
3 |
  | |
אליעזר פישמן (1 במאי 1943 – 14 במרץ 2024) היה איש עסקים ישראלי אשר שלט באשכול חברות נרחב בתחומי התקשורת, הקמעונאות והנדל"ן, בישראל ובעולם. באוגוסט 2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל בגין חוב למס הכנסה שעלה על 196 מיליון ש"ח, וזאת במטרה לממש את נכסי קבוצת פישמן ואת נכסיו האישיים לכיסוי החוב. בעקבות זאת, בדצמבר 2016 הוציא בית המשפט צו לכינוס נכסיו[1], וביוני 2017 הוכרז פישמן רשמית כפושט רגל[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליעזר פישמן נולד ברוסיה לאסתר ושמיל, ועלה לישראל עם משפחתו בגיל חמש. תחילה נקלטה המשפחה במעברה במחנה העולים בפרדס חנה, ובהמשך עברה למושב בניה. הוא סיים לימודי חשבונאות במדרשה למנהל בתל אביב. בשנות ה-70 הקים משרד רואי חשבון עצמאי בתל אביב. בתחילת שנות ה-80 הקים קרנות נאמנות בשם "רונית וענת", על שם בנותיו. נכסי הקרנות האמירו בתקופת הגאות בבורסת תל אביב אל מעבר לשווי של 1.6 מיליארד דולר. במשבר בבורסה בשנת 1983, התמוטטו קרנות הנאמנות לאחר הנפילה בשווי נכסיהן בבורסה. פישמן רכש תעודות השתתפות רבות מכספו הפרטי כדי לממן חלק מהמכירות שבוצעו על ידי הציבור. לאחר הנפילה בבורסה חזר פישמן לעסקים, והחל מסוף שנות ה-80 צבר החזקות רבות, חלקן באמצעות הלוואות מקיבוצים, ואחר כך מהונו העצמי ומהבנקים. באוגוסט 1985 הוגש נגד פישמן כתב אישום, על פיו החזיקה קרן רונית בניהולו יותר מ-10% מסך המניות של "בנק מירב" ושל חברת הביטוח "הסנה", וזאת בניגוד לחוק. המשפט ארך חמש שנים, ובסיומו זוכה פישמן. ערעור המדינה נדחה בשנת 1993.
בשנת 1989 השתלט פישמן על חברה כלכלית לירושלים יחד עם קבוצת משקיעים אמריקנית. הוא רכש את החברה שנמכרה בהליך הפרטה על ידי מדינת ישראל. בשנת 1993 רכשה החברה את מניות הממשלה בחברת "מבני תעשייה", והפכה לחברת הנדל"ן המניב הגדולה במדינה. בשנת 2000 רכש פישמן את מניות שותפיו בחברה, והפך לבעל השליטה היחיד בה.
בשנת 1995 הרחיב פישמן את פעילותו הקמעונאית והקים את קבוצת "פישמן רשתות". שנתיים לאחר מכן, בשנת 1997, נכנס לתחום התקשורת הבינלאומית ורכש את חברת "קווי זהב" בשותפות עם חברת התקשורת "טלקום איטליה" ועם חברת "עורק". בהמשך, פעל להגדלת החזקותיו בחברה עד להשתלטות עליה, מהלך שכלל תשלום של כ-93 מיליון דולר תמורת 52% ממניות "עורק". ביוני 2005 השלים פישמן את ההשתלטות המלאה על "קווי זהב" באמצעות עסקה סיבובית, במסגרתה רכש את חלקה של טלקום איטליה בחברה, בתמורה למכירת החזקותיו במיזם הכבלים התת-ימיים "מד נאוטילוס"[3].
במקביל, העמיק פישמן את אחיזתו בשוק התקשורת והעיתונות המקומי. בשנת 1997 רכש כשליש ממניות קבוצת "ידיעות אחרונות" מידי תמי וזאב מוזס תמורת סכום של כ-800 מיליון ש"ח, ובשנת 1999, לאחר פטירת שותפו חיים בר-און, השתלט על העיתון הכלכלי "גלובס". באותה שנה ביצע מהלך אסטרטגי בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, כאשר רכש יחד עם "ידיעות אחרונות" וחברת "תבל" את השליטה בחברת הכבלים "ערוצי זהב". קודם לכן החזיק פישמן, בשותפות עם "ידיעות אחרונות", בחברות הכבלים האזוריות "עידן" ו"טלם", אשר מוזגו כולן לתוך "ערוצי זהב". תהליך המיזוג הושלם סופית בשנת 2006 עם יצירת חברת "HOT", ולאחריו החזיק פישמן בכ-14.6% ממניות החברה הממוזגת[4].
בשנת 2006 נקלע פישמן למשבר פיננסי חמור בעקבות ביצוע עסקאות ענק בכתיבת אופציות על הלירה הטורקית, מהלך שהסב לו הפסדים בהיקף של כשני מיליארד ש"ח[5][6]. כתוצאה מהסתבכות זו, נאלץ פישמן לממש נכסים וביוני 2006 מכר את חברת "קווי זהב" לאיש העסקים שאול אלוביץ' לפי שווי חברה של 140 מיליון דולר. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2008, התמודד פישמן עם סוגיה משפטית כאשר חברת "הנדימן - עשה זאת בעצמך" ומנהליה, והוא בתוכם, הורשעו בהעסקת עובדים ביום המנוחה השבועי בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, ונגזרו עליהם קנסות כבדים. פעילותו העסקית של פישמן התאפיינה במינוף גבוה. עם פרוץ משבר האשראי ב-2008 הוא כונה "טייקון" ונמנה עם בעלי החברות שגייסו הון רב בשוק ההון הישראלי. במסגרת קבוצת פישמן שבשליטתו, רכש לאורך השנים עסקים רבים בארץ ובחו"ל בתחומי הקמעונאות, תקשורת ההמונים, התעשייה והנדל"ן, תוך הסתמכות נרחבת על הלוואות בנקאיות. החזקות הקבוצה היו מגוונות, כאשר חלק מהחברות היו בבעלותה המלאה וחלקן, בהן חברות ציבוריות, בבעלות חלקית. בביוגרפיה שפרסם אודותיו העיתונאי אריה אבנרי בשנת 2005, תואר פישמן כ"איש שהמציא את המינוף הבנקאי", ושעליו נאמר כי מנהלי הבנקים, להם שילם מאות מיליוני שקלים ריבית מדי שנה, מדי בוקר בודקים בחרדה את מצבו הבריאותי.
פשיטת רגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013 במקום ה-40 ברשימת עשירי ישראל של "פורבס" עם הון מוערך של 2.7 מיליארד ש"ח[7], אולם המציאות הפיננסית הייתה מורכבת יותר. ההידרדרות הכלכלית של קבוצת פישמן החריפה בשנת 2014, כאשר הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על רוסיה פגעו בערך השקעות הקבוצה במדינה, והשפיעו לרעה על תזרים המזומנים של חברת "כלכלית ירושלים".[8][9] לאורך השנים ניהלו הבנקים הליכים שונים מול פישמן בניסיון למקסם את גביית החובות מבלי להגיע לערכאות משפטיות, אך היקף החובות הלך ותפח. בתחילת שנת 2015 העריך העיתון "TheMarker" כי מצבו הכלכלי בכי רע, וכי חובותיו האישיים עולים על סך נכסיו בפער של יותר ממיליארד ש"ח.[10] בנובמבר 2015 הוערך כי חברותיו הפרטיות של פישמן חייבות כשני מיליארד ש"ח לבנק לאומי וסכום דומה לבנק הפועלים, כאשר רק לחלק מזערי מחובות אלו הועמדו בטוחות מספקות[11]. נקודת המפנה המשפטית אירעה בשנת 2016, עם סיומה של מחלוקת ארוכת שנים מול רשות המיסים. בפסק דין חלוט נקבע כי על חברות הקבוצה לשלם חבות מס בסך כ-196 מיליון ש"ח. בעקבות זאת, באוגוסט 2016, הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל ולממש את נכסי הקבוצה ואת נכסיו האישיים לכיסוי החוב. במקביל, ביקשו מספר בנקים להצטרף להליך פשיטת הרגל, בגין חובות העולים בשיעורם הניכר על החוב לרשות המיסים.
בינואר 2017 הוגש לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, דו"ח מקיף על מצב נכסיו של פישמן וקבוצת עסקיו, הכוללת למעלה מ-120 חברות בישראל וברחבי העולם. המנהל המיוחד שמונה לתיק הגדיר את האירוע במילים: ”זו פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה”, כאשר על פי הדו"ח, סך הוכחות החוב כנגד הקבוצה עמד על כ-4 מיליארד שקלים[12]. לאחר משא ומתן ממושך, גובש הסדר ראשוני בין המנהל המיוחד לבין פישמן ומשפחתו, אך זה בוטל לאחר שבנק הפועלים ונושים נוספים הצביעו נגדו באספת הנושים. בעקבות דחיית ההסדר, הוכרז פישמן רשמית כפושט רגל, ונקבע כי שאלת חבותם של בני משפחתו תישאר פתוחה לדיונים משפטיים[13]. לבסוף, בהסדר שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי, נקבע כי משפחת פישמן תשלם לבנקים סכום של כ-140 מיליון ש"ח בפריסה לחמש שנים[14].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פישמן היה נשוי לטובה ולהם בן ושתי בנות.[13] התגורר בסביון.
נפטר ב-14 במרץ 2024 והובא לקבורה בבית הקברות בסביון.[15]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריה אבנרי, חידת פישמן, מעריב: עיון, ירושלים, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעזר פישמן, באתר ynet
- פרק בנושא הסדר החוב של פישמן בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 9 ביוני 2017
- משה פרל, זו מדינה נוראה, באתר nrg, 3 באוקטובר 2005
- פישמן אליעזר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 במרץ 2007
- יואב יצחק, פישמן מתייעץ עם האדמו"ר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 ביוני 2007
- דותן לוי ואורי חודי, אליעזר פישמן: בישראל אין משבר נדל"ן, באתר כלכליסט, 1 באפריל 2009
- יהודה שרוני, פישמן נגד נתניהו ושטייניץ: "הם מוחאים לעצמם כפיים - אבל ההצלחה לא שלהם", באתר nrg, 13 בפברואר 2011
מיכאל רוכוורגר, 500 העשירים של ישראל | נופל, קם, נופל, באתר TheMarker, 8 ביוני 2015- חגי עמית, ממלכת פישמן: איך לסחוב חוב ניצחי של 4.5 מיליארד שקל, ועדיין לחיות כמו מלך, באתר TheMarker, 24 ביולי 2015
- מיכאל רוכוורגר, אליעזר פישמן הימר על הרובל, והציבור הפסיד במירלנד 800 מיליון שקל, באתר TheMarker, 14 במרץ 2016
- הדר חורש, רואה החשבון הצנוע שהפך למלך הבורסה: ההסתבכות הגדולה של אליעזר פישמן, באתר MSN, 15 בספטמבר 2016
- אפרת נוימן, יסמין גואטה, דו"ח חמור על פישמן: "פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל", באתר TheMarker, 23 בינואר 2017
- מיכאל רוכוורגר, קריסת פישמן: האנשים שיצטרכו להסביר את המחדל לוועדת החקירה, באתר TheMarker, 12 ביוני 2017
- איתן אבריאל, פוליטיקאי, מאכער, פראייר, באתר TheMarker, 5 ביולי 2017
- גולן חזני, איש העסקים אליעזר פישמן הלך לעולמו בגיל 80, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2024
- חגי עמית, אליעזר פישמן מת כפושט הרגל הגדול בתולדות המדינה, אבל היה מתוחכם יותר מכל מי שסבב אותו, באתר TheMarker, 22 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צו כינוס לאליעזר פישמן: "דמו לא סמוק מדמו של אף חייב אחר", באתר גלובס, 12 בדצמבר 2016
- ^ חן מענית, אליעזר פישמן הוכרז פושט רגל; תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית, באתר גלובס, 21 ביוני 2017
- ^ ערן גבאי, פישמן מוכר את מלוא החזקותיו בקווי זהב לאלוביץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בדצמבר 2006
- ^ אמיר טייג, אליעזר פישמן החל לממש מניות של חברת HOT, באתר הארץ, 7 במאי 2010
- ^ נתי טוקר, אחרי כמעט עשור של סכסוכים - פישמן מאבד את האחיזה ב"גלובס", באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2016
- ^ עירן פאר, אליעזר פישמן עמד בהתחייבויותיו לבנקים בפרשת הלירה הטורקית, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2006
- ^ 40: אליעזר פישמן, פורבס ישראל, 2 ביוני 2014
- ^ מיכאל רוכוורגר, בגלל רוסיה: כלכלית ירושלים של פישמן תמחק 492 מיליון שקל מההון העצמי, באתר TheMarker, 1 במרץ 2015
- ^ אורי טל טנא, כלכלית ירושלים צריכה להקדים ללכת להסדר חוב, באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2014
- ^ איתן אבריאל, דנקנר ופישמן במינוס של מאות מיליונים - אבל הילדים שלהם יחיו כמו מלכים, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2015 מיכאל רוכוורגר, בכירים בבנקים מודים: מבחינה מעשית פישמן חדל פירעון, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2015
- ^ מיכאל רוכוורגר, הנתון שלא ייאמן: הפסדי הפועלים ולאומי על פישמן - כמו ההפסד מכל העסקים הקטנים בעשור, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2015
- ^ נעמי צורף, המנהל המיוחד לנכסי פישמן: "זו פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2017
- ^ 1 2 חן מענית, ילדי פישמן: לקצוב לבנקל את הזמן בו יוכל לתבוע את נכסינו, באתר גלובס, 18 ביוני 2017
- ^ איתן אבריאל, התספורת של פישמן: חדוה בר והבנקאים מקפיצים את הסיכון המערכתי בישראל, באתר TheMarker, 4 ביוני 2017
- ^ איש העסקים אליעזר פישמן הובא למנוחות בבית העלמין בסביון, באתר ynet, 17 במרץ 2024