הדי לאמאר

הדי לאמאר
Hedwig Kiesler
לידה	9 בנובמבר 1914; וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	19 בינואר 2000 (בגיל 85); כאסלברי, פלורידה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי בווינה
שם לידה	הדוויג אווה מריה קיזלר
שם במה	Hedy Lamarr
מדינה	אוסטריה (1938-1914); ; ארצות הברית (2000-1938);
תקופת פעילות	1930–1958 (כ־28 שנים)
בן או בת זוג	Friedrich Mandl (1933 – 1937); Teddy Stauffer (1951 – 1952); W. Howard Lee (1953 – 1960); ג'ון לודר (1943 – 1947); ג'ין מרקי (1939 – 1941); Lewis J. Boies (1963 – 1965) ;
צאצאים	James Loder, Anthony Loder, Denise Loder-DeLuca
פרסים והוקרה	פרס חלוץ קרן החזית האלקטרונית; היכל התהילה הלאומי לממציאים; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
חתימה
	hedylamarr.com
	פרופיל ב-IMDb

הדי לאמאר (באנגלית: ‏Hedy Lamarr^ⓘ‏^Ⓘ‏; 9 בנובמבר 1914 – 19 בינואר 2000) הייתה ממציאה ושחקנית קולנוע אמריקאית יהודייה מומרת ילידת אוסטריה, שנודעה בזכות המצאותיה, ובהן פיתוח טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, אך עיקר פרסומה היה ככוכבת בהוליווד.

ביוגרפיה

נולדה בשמה המלא הדוויג אווה מריה קיזלר (בגרמנית: Hedwig Eva Maria Kiesler) בווינה בירתאוסטרו-הונגריה דאז, להורים יהודים ממוצא גליציאני והונגרי. עם זאת, אמה התנצרה לקתוליות, וכך גם גידלה אותה כנוצרייה. אביה היה בנקאי ואמה הייתה פסנתרנית קונצרטים. מגיל צעיר נהנתה לאמאר לחקור את החפצים שסביבה ורצתה להבין כיצד דברים פועלים, ואביה עודד אותה לחשיבה יצירתית ולסקרנות מדעית.^[2] כשהפכה לנערה בלט יופיה והיא החלה להתעניין במשחק. קיזלר התפרסמה בתחילת שנות ה-30 כשחקנית קולנוע. בגיל 18, בשנת 1933, התפרסמה כאישה הראשונה שהופיעה בסרט "מהוגן" כשהיא חשופת חזה, בסרט הצ'כי "אקסטזה". הסרט עורר סערה ציבורית משום שהיה הראשון שהראה את פניה של אישה בעת אורגזמה, וכן עירום נשי. לימים טענה כי מעולם לא הסכימה להצטלם כשהיא חשופת חזה, ושסצנת העירום הקצרה הושגה במרמה על ידי כך שהבמאי רכש מצלמות מקרבות במיוחד.

בהמשך פגשה את פרידריך מנדל, תעשיין נשק אוסטרו-פשיסט עשיר. השניים נישאו ב-קארלסקירכה בעת שמנדל היה בן 33 ולאמאר בת 18. לאמאר הפכה לאשת חברה ידועה ומבוקשת בווינה. לאחר נישואיהם רכש מנדל את כל עותקי הסרט "אקסטזה". מנדל היה מבכירי סוחרי הנשק באוסטריה ומקורב לגורמים במפלגה הנאצית, למרות שורשיו היהודיים. ביתם של קיזלר ומנדל הפך מוקד לביקוריהם של בכירי הפשיסטים באירופה של שנות ה-30, ביניהם אף אדולף היטלר ובניטו מוסוליני. כך גם נחשפה קיזלר לסוגי הנשק והטכנולוגיות שהיו בידיהם.

בשנת 1937, בגיל 23, ברחה קיזלר לפריז והתגרשה מבעלה, שנהג להתעלל בה פיזית ורגשית. בפריז פגשה את ראש אולפני MGM לואי ב. מאייר, שבחר עבורה את שם הבמה "הדי לאמאר", על שם ברברה לה מאר, כוכבת הקולנוע האילם אשר מתה ב-1926 והפכה לכוכבת מפורסמת. לאמאר הופיעה בסרטים רבים בבריטניה ובארצות הברית. תפקידה המפורסם ביותר היה גילום דמותה של דלילה באפוס הקולנועי של דה מיל "שמשון ודלילה"

לאמאר הייתה אחת הנשים הראשונות שהעזו להפיק בעצמן בתעשיית הסרטים האמריקאית שנוהלה בידי גברים בלבד. היא השקיעה את כל כספה בהפקת הסרט "Loves of Three Queens" מ–1954 בכיכובה, אך קרסה כלכלית לאחר שלא מצאה חברה שתסכים להפיץ אותו בארצות הברית. לאחר מכן עברה התמוטטות עצבים, טופלה אצל רופא מפוקפק שגרם להתמכרותה לתרופות, נעצרה לאחר גניבה אקראית מחנות. כך גם נפלה להונאת מפיצי ספרים ששכנעו אותה לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה, אך הפכו אותה לסנסציונית ורדודה, שלא הזכירה במאומה את מגוון כישוריה הטכניים ואומנותיים. בשנות ה–40 לחייה התמכרה לסדרה ארוכה ומיותרת של ניתוחים פלסטיים, שבסופו של דבר השחיתו את מראה פניה - בהמשך גם חדלה להיראות בציבור, וסירבה להיפגש אפילו עם בני משפחתה.

לאמאר נפטרה בשנת 2000 בביתה שבפלורידה. לבקשתה, פיזר בנה הצעיר את אפר גופתה ביערות וינה שבמולדתה אוסטריה.^[3] בסך הכול הייתה לאמאר נשואה לשישה בעלים. היו לה שלושה ילדים: את בנה הראשון היא אימצה יחד עם בעלה השני, התסריטאי והמפיק ג'ין מרקלי. לאחר נישואיה לבעלה השלישי, השחקן ג'ון לודר, שאימץ את בנה, נולדו להם בן ובת.

המצאותיה

לאמאר התפרסמה גם בזכות חלקה, במשותף עם המלחין ג'ורג' אנתייל, ברישום פטנט^[4] על טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. המוטיבציה להמצאתה הייתה אמה של לאמאר שנמלטה מפני הכיבוש הנאצי, הגיעה ללונדון ותכננה לחצות את האוקיינוס האטלנטי כדי להתאחד עם בתה. לאמאר חשבה על דרך להפחית את הסיכונים הכרוכים במסע, דבר שהוביל להמצאה. הדי לאמאר וג’ורג’ אנת’יל עמלו על ההמצאה בסיוע מומחים במשך חצי שנה. אנתייל כתב בספרו שלאמאר לא הרגישה בנוח לחיות בנוחיות בהוליווד ולהרוויח הרבה כסף בזמן שהעולם מצוי במלחמה כה אכזרית. היא הציעה את שירותיה למועצת הממציאים הלאומית בוושינגטון הבירה כדי לעזור למאמץ המלחמתי, אך נדחתה ונאמר לה שהיא צריכה לנצל את תהילה ומראה הטוב להפצת אגרות מלחמה.^[5] - בדצמבר 1940 שלחו לאמאר ואנתייל את תיאור המצאתם למועצה הלאומית להמצאות בוושינגטון ונעזרו בה כדי לערוך פטנט. - “מערכת תקשורת סודית” שנרשם ב-11 באוגוסט 1941 בשמם של Hedy Kaisler Markey ו-George Antheil, (אז בעלה השלישי Markey), ועיקרו "דילוגי תדר" הסתרת מידע אלחוטי, במיוחד לצורך הנחיית רדיו של טילי טורפדו ממטוסים. חיל הים של ארצות הברית זלזל בהמצאתה של אישה הידועה כשחקנית קולנוע מצליחה ולא כמדענית. ה-"המארין" עשה שימוש בהמצאה במערכות תקשורת צבאיות, רק לאחר שפג תוקף הפטנט בשנות ה-50, והדי לא זכתה בתמלוגים על המצאתה. הטכנולוגיה חדרה בהמשך גם לתקשורת האזרחית, וכיום דילוגי תדר הם מרכיב חיוני כמעט בכל מערכות התקשורת האלחוטיות, ודומות לה מונחות ביסודם גם ברבים מיישומי הרדיו המתקדמים כיום, בהם תקשורת סלולרית, בלוטות' ו-GPS.

בשנת 1997 זכתה הדי לאמאר להכרה בינלאומית על תרומתה לתעשיית התקשורת האלחוטית וקיבלה אות הוקרה מארגון EFF המתמחה בשמירת זכויות ממציאים.^[6] ערכו (המוחמץ) של המצאתה מוערך ב-30 מיליארד דולר.^[2] כשניהלה זוגיות עם הווארד יוז, טייס קולנוען ואיש עסקים שרצה לעצב את המטוסים המהירים בעולם, ביקרה במפעלים שלו, שוחחה עם המהנדסים ולאחר לימוד מעמיק שרטטה כנפיים אווירודינמיות. יוז יישם את תוכניותיה, דבר שהפך את מטוסיו למהירים יותר. לאמאר אף המציאה קפסולת Cola שנמסה במים, שמאפשרת לחיילים ופועלים הכנה עצמית של המשקה, כיסא מסתובב למקלחת ומחוצה לה, רמזור משופר, ואף צווארון כלבים "ניאון".^[7]

גם כשהייתה בשיא הקריירה שלה הקדישה לאמאר שעות רבות להמצאות ואהבה לחשוב על דרכים להפוך את העולם למקום טוב יותר. היא הייתה סקרנית כפייתית שחיפשה פתרונות טכניים לבעיות.^[8] אנתייל כתב עליה בספרו "כל מה שהיא רוצה זה להישאר כל היום בבית ולהמציא המצאות". - למרות הצלחתה בתחום זה, ושכלה החריף, העדיפו התקשורת והציבור, להתרכז ולהתמקד דווקא באלמנטים הסנסציוניים בחייה.^[2]

מורשת

ב-9 בנובמבר 2015 הופיע שרבוט גוגל על שמה של לאמאר.^[9] - ב-2017 יצא סרט דוקומנטרי בשם "פצצה: סיפורה של הדי לאמאר". ב-2018 החלה הפקה הוליוודית ביוגרפית על אודות חייה, בגילומה של גל גדות.^[10] - אסטרואיד 32730 Lamarr, שהתגלה ב-1951 על ידי קרל ריינמוט, נקרא על שמה. ההכרזה נעשתה באוגוסט 2019.^[11]

לקריאה נוספת

מארי בנדיקט, האישה היחידה בחדר (עברית: שרית פרקול, הוצאת קוראים, 2019)

Hedy Lamarr. "Ecstasy and me: my life as a woman". Bartholomew House, 1966
Barton, Ruth. "Hedy Lamarr: The Most Beautiful Woman in Film". Lexington: University of Kentucky Press, 2010.
Rhodes, Richard. "Hedy's Folly: The Life and Breakthrough Inventions of Hedy Lamarr, the Most Beautiful Woman in the World". Doubleday, 2011.