הידלדלות אוכלוסיית הדו-חיים
מאז שנות ה-80 ניתן היה להבחין בהידלדלות אוכלוסיית הדו-חיים. במקומות שונים בעולם נרשמו התמוטטויות של אוכלוסיות שלמות ואף היכחדות מסיבית של מינים. הידלדלות זו היא חלק מתופעה כוללת יותר של הצטמצמות אוכלוסיות של בעלי חיים. אולם, הצטמצמות אוכלוסיות הדו-חיים מהווה איום גדול במיוחד, שכן היא מסכנת באופן משמעותי יחסית את המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ. מספר סיבות משוערות הביאו למצב זה, בהן הרס של בתי גידול, ניצול יתר, זיהום, מינים פולשים, התחממות עולמית, קרינת אולטרה סגול מוגברת ומחלות. עם זאת, סיבות רבות שעל פי המשוער גרמו להידלדלות אוכלוסיית הדו-חיים עדיין אינן מובנות דיין, ומחקרים עכשוויים רבים עוסקים בנושא זה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]דו-חיים הם מחלקה בה נמצאות בין היתר צפרדעים, קרפדות וסלמנדרות. בשלושת העשורים האחרונים, נצפתה ירידה כללית באוכלוסיית הדו-חיים בכל העולם. ועידה בינלאומית של ביולוגים שנערכה ב-2004 הסכימה כי מעל שליש ממיני הדו-חיים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה, ומעל 120 מינים נכחדו, כפי הנראה, מאז שנות ה-80. הידלדלות משמעותית הורגשה בעיקר במערב ארצות הברית, במרכז אמריקה, בדרום אמריקה ובמזרח אוסטרליה. פעולות האדם מביאות לירידה משמעותית במגוון הביולוגי העולמי, אולם הדו-חיים סובלים מפעולות אלו הרבה יותר מאשר בעלי-חיים אחרים. במהלך חייהם, הדו-חיים מבלים בשתי סביבות חיים שונות- היבשה והמים. בעובדה זו נעוצה אחת הסיבות המשוערות להידלדלות המתוארת: מכיוון שהדו-חיים חיים הן ביבשה והן במים, הם רגישים להשפעות משתי הסביבות הללו. עורם הוא חדיר מאוד יחסית לבעלי חיים אחרים, ולכן הם רגישים יותר לרעלים מאשר חיות אחרות, כמו עופות או יונקים. מדענים רבים מאמינים כי הדו-חיים הם בגדר "קנריות במכרה פחם", כלומר ההידלדלות הגדולה יחסית אצל הדו-חיים מראה על הידלדלות עתידית ומשמעותית בקבוצות אחרות של בעלי חיים, שקרוב לוודאי יהיו בסיכון בעתיד.
ירידות משמעותיות באוכלוסיות הדו-חיים הוכרו לראשונה בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר קבוצה הולכת וגדולה של הרפטולוגים דיווחה על הצטמצמות תפוצת הדו-חיים. בין המינים שדווח על היעלמותם, הייתה הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה. הקרפדה הזהובה הייתה מושא של מחקר מדעי נמרץ מאז גילויה, אך אוכלוסייתה קרסה בפתאומיות ב-1987 עד להיעלמותה כליל ב-1989. מינים אחרים באותו אזור של הקרפדה הזהובה נעלמו גם כן באותה תקופה, ביניהם Atelopus varius. סביבת החיים של הקרפדה הזהובה ומינים אלו הייתה ביערות גבוהים, מכוסי עננים ושכוחי אדם, עובדה שהעלתה דאגה אצל ביולוגים משום שהיכחדות מינים אלו לא יכולה הייתה לנבוע מפעילות ישירה של בני-אדם.
תנודות אוכלוסין טבעיות או ירידה בעייתית?
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-80, כאשר הוצגו לראשונה הטענות כי יש להפעיל מאמצי שימור בנוגע לאוכלוסיות הדו-חיים, חלק מהמדענים לא השתכנעו בכל הנוגע לחומרת המצב. ביולוגים אחדים טענו כי השינויים שנצפו באוכלוסיית הדו-חיים הם טבעיים, כפי שבכל אוכלוסייה של בעלי חיים נצפים שינויים לאורך תקופות. הם הוסיפו, שהיעדר מידע ארוך-טווח על אוכלוסיות אלו מקשה לקבוע אם הדיווחים הנקודתיים הם חלק מתופעה כוללת או זמנית. בהיעדר אפשרות להחליט בעניין זה, לפיהם, היה צריך לשקול את השקעות הזמן והכסף במאמצי השימור.
עם זאת, מאז התרחשו מספר שינויים. הביולוגים הגיעו להסכמה כי הידלדלות אוכלוסיית הדו-חיים הם איום ממשי ומסוכן למגוון הביולוגי. הסכמה זו נבעה מהתגברות המחקרים שהצביעו על ירידה מסיבית באוכלוסיית הדו-חיים, גם באזורים בהם לא נגעה יד אדם. בנוסף, גברה המודעות לכך שהדו-חיים נעלמים מכל רחבי תבל.
סיבות אפשריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים הוצעו מספר סיבות אפשריות שהביאו להידלדלות באוכלוסיית הדו-חיים.
הרס וקיטוע של בתי גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרס בתי גידול הוא אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על תנודות באוכלוסיית הדו-חיים. מכיוון שאלו חיים הן ביבשה והן במים, הרס של אחד מבתי גידול אלה ישפיע על גודל האוכלוסייה באופן ניכר. לעומתם, יתר בעלי החיים חיים ביבשה או במים, ולכן מושפעים ממצב בתי הגידול של סביבה אחת בלבד.
נוסף על ההרס הישיר שנגרם לבתי הגידול כתוצאה מפעילות אנושית, גם קיטוע בתי הגידול גורם להידלדלות אוכלוסייה של מיני הדו-חיים. קיטוע זה נגרם מבנייה וסלילה המחלקות את בית הגידול למספר אתרים נפרדים, ומונע מעבר של פרטים בין האתרים השונים. בכך מצטמצם הגיוון הגנטי של האוכלוסייה בכל אחד מהאתרים ומקטין את סיכויי השרדותם של הצאצאים.[1]
מינים פולשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורפים ומתחרים שאינם טבעיים לאזור המחיה מהווים גם הם איום על יכולת הקיום של הדו-חיים בסביבתם. כך לדוגמה, הצפרדע Rana muscosa ספגה ירידה משמעותית באוכלוסייתה באזור האגמים של סיירה נבדה, בשל הכנסת דגי טרוטה (Trout), שלמעשה היו מין פולש מבחינת הצפרדע. הדגים טרפו את הראשנים והצפרדעים הקטנות, בטרם הגיעו לשלב המטמורפוזה, ובכך הביאו להידלדלות משמעותית באוכלוסייתן.
מזהמים כימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות הוכחות ברורות לכך שחומרים כימיים יכולים לגרום למומים התפתחותיים אצל הדו-חיים, כמו יד/רגל עודפות או עיניים מעוותות. השפעתם של המזהמים הכימיים משתנה. חלקם משבשים את תפקודה של מערכת העצבים המרכזית; אחרים, כמו אטרזין, גורמים לשיבוש בייצורם ובהפרשתם של הורמונים. מחקרים אמפיריים הראו כי חשיפה לקוטלי עשבים כמו Roundup, או לקוטלי חרקים, כמו מאלאתיון וקארבאריל, מגדילה באופן משמעותי את שיעור התמותה של ראשנים[2]. התגלה כי האטרזין גורם לצפרדע הרפואית לפתח איברים נקביים. מקרים דומים דווחו במקומות נוספים בעולם[3].
בעבר נטען כי תחום פיזורם של מדבירי החרקים הוא מקומי ומצומצם לאזורים חקלאיים, אולם כיום התגלו ראיות מהרי סיירה נבדה שבמערב ארצות הברית שמדבירי החרקים נישאים גם לאזורים בהם לא נגעה יד אדם, כמו פארק לאומי יוסמיטי, קליפורניה. ראיות שהתגלו לאחרונה מראות שלאוזון יש גם כן חלק בדבר, וגם הוא תורם לירידה העולמית באוכלוסיית הדו-חיים[4].
כיטרידיומיקוסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כיטרידיומיקוסיס
ב-1998, לאחר מוות בקנה מידה גדול של חסרי זנב באוסטרליה ובמרכז אמריקה, קבוצות מחקר בשני האזורים הגיעו למסקנה זהה: הגורם למגפה היה פטרייה שלא תוארה קודם לכן, ששמה המדעי היה Batrachochytrium dendrobatidis. כיום, משערים כי היכחדותם של חלק ממיני הדו-חיים שנכחדו נגרמה כתוצאה מפטרייה זו. פטרייה זו שייכת למערכה של פטריות החוט, שהן לרוב לא גורמות למחלות.
המחלה שנגרמת בשל פטריית ה-Batrachochytrium dendrobatidis (סוג של כיטריד) נקראת כיטרידיומיקוסיס (Chytridiomycosis). צפרדעים הנגועות במחלה זו מפתחות חבורות על העור והתקרנות יתר. המחלה גורמת למותם של הדו-חיים כנראה בעקבות כך שהיא גורמת להם לאבד את היכולת לנשום דרך עורם. הזמן המשוער בין ההידבקות במחלה למוות אורך בין שבוע לשבועיים.
מחקרים נוספים שנערכו בנושא הסיקו כי הפטרייה קיימת באוסטרליה החל משנת 1978 לפחות, ובצפון אמריקה משנות ה-70. התיעוד הראשון לצפרדע שנדבקה בפטרייה הקטלנית היה אצל הצפרדע הרפואית (Xenopus laevis). מכיוון שצפרדע זו נמכרת כחיית מחמד, ומכיוון שמשתמשים בה במעבדות ברחבי העולם, ייתכן כי הפטרייה הגדילה תפוצתה אל מחוץ לגבולותיה המקוריים.
קרינת אולטרה-סגול מוגברת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לאורגניזמים אחרים, קרינת אולטרה סגול (UVB) מוגברת בעקבות צמצום שכבת האוזון בסטרטוספירה וגורמים אחרים גורמת נזק לדו-חיים. אף על פי כן, כמות הנזק הנגרמת תלויה בשלב בחיים, המין וגורמים סביבתיים אחרים. לכן, קרינת האולטרה סגול משפיעה על מינים מסוימים בשלב הביצה או שלב הראשן, בעוד על מינים אחרים היא משפיעה בשלבים הבוגרים יותר. חשיפה לקרינת UV מוגברת לבדה אינה יכולה לגרום למוות, אולם בשילוב עם גורמים פוגעים אחרים כמו מזהמים, מחלות וכו' השפעתה יכולה להיות מזיקה מאוד.
רמות רעש גבוהות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צפרדעים וקרפדות הן בעלי חיים משתמשים רבות בקולם למטרות רבות, שרבות מהן מעורבות ברבייה ובעונת הרבייה. לאחרונה הועלו הרעיונות כי רמות רעש גבוהות הנגרמות כתוצאה מפעילות האדם יכולות היו להיות גורם המשפיע על הידלדלות הדו-חיים. במחקר שנערך בתאילנד, רעש גבוה שהושמע בקרבתם ואפף אותם הביא לצמצום בקריאות ובהשמעת הקולות בחלק מהמינים ולעלייה אצל מינים אחרים. עם זאת, רעיון זה עדיין בגדר תאוריה, והוכחות לכך שהוא מביא להידלדלות עולמית משמעותית טרם הוכחו [5]
הידלדלות הדו-חיים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל 7 מיני הדו-חיים בישראל נמצאים תחת איום של סכנת הכחדה ברמות שונות, בעיקר עקב העלמות כמעט מוחלטת של בית הגידול העיקרי של הדו-חיים - שלולית חורף. מסיבה זו, גם אם חלק מהמינים אינם בסכנת הכחדה עולמית, הם עלולים להיכחד באופן מקומי מישראל.
מינים בסכנת הכחדה חמורה (CR) בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין המצוי בסיכון הגבוה ביותר הוא עגולשון שחור גחון המצוי בסכנת הכחדה חמורה וחי רק בעמק החולה. מאז שנת 1955 הוא לא נצפה ולכן הוגדר כמין שנכחד מישראל (ועל כן, מהעולם). המין "התגלה" מחדש בשנת 2011, אך מאז נצפה רק כמה עשרות פעמים וקיים חשש להמשך שרידותו.
טריטון הפסים נמצא גם הוא בסכנת הכחדה חמורה, ואוכלוסייתו מתמעטת בין היתר בגלל לחצי פיתוח עירוני ואובדן בריכות טבעיות.
מינים בסכנת הכחדה (EN) בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסלמנדרה המצויה תלויה למחייתה בבתי גידול לחים, ולכן כל פגיעה בבתי הגידול פוגעת באוכלוסייתה ומקטינה אותה. הפגיעות בבתי הגידול הלחים נובעות בעיקר מפעילות אנושית, וכוללות בין היתר: ייבוש בריכות טבעיות, זיהום בשפכים, בנייה ופיתוח בבתי הגידול, דריסה על ידי כלי רכב, השלכת פסולת במקורות מים והחדרת מינים פולשים לבריכות טבעיות.
החפרית המצויה מתקיימת בישראל בשלושה ריכוזי אוכלוסייה אזוריים מנותקים זה מזה: במישור החוף המרכזי, בגליל העליון ובגולן. במישור החוף גורמים הרס בתי-גידול וריבוי דרכים ושטחים עירוניים ליצירת מרחק גדול בין אוכלוסיות מקומיות. כתוצאה מכך כבר לא אפשרי כיום ככל הנראה חילוף גנים בין האוכלוסיות המקומיות של אזור זה.
הקרפדה הירוקה נמצאת גם היא בסכנת הכחדה בישראל.
מינים במצב שימור פגיע (VU) בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין היחיד של דו-חיים בישראל הנמצא בדרגת שימור זו הוא אילנית מצויה, המתאפיינות באוכלוסיות מקומיות גדולות יחסית ולכן פגיעה פחות לקיטוע של בתי הגידול.
מינים במצב שימור קרוב לסיכון (NT) בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין היחיד של דו-חיים בישראל הנמצא בדרגת שימור זו הוא צפרדע הנחלים, שמראה הסתגלות רבה למקווי מים מלאכותיים כגון מאגרים, בריכות דגים ואפילו בריכות חמצון, ולכן נמצאת בסכנה פחותה יחסית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Global Amphibian Assessment אתר המציג את מצב הדו-חיים ברחבי העולם.
- הסכנה שבנאמנות לשלולית יבשה על סכנת ההכחדה של חסרי הזנב בארץ, מאת שריג גפני ואביטל גזית באתר סנונית.
- דו-חיים בישראל מאת היינריך מנדלסון, באתר סנונית.
- סקר דו-חיים בכרמל(הקישור אינו פעיל) באתר רשות הטבע והגנים
- דשקה סלייטר, Mother Jones, המדען המטורף שהפך צפרדע לנסיכה, באתר הארץ, 20 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ החברה להגנת הטבע - דו-חיים, באתר www.teva.org.il
- ^ Houlahan, J.E., C.S. Findlay, B.R. Schmidt, A.H. Meyer, and S.L. Kuzmin. 2000. Quantitative evidence for global amphibian population declines. Nature 404:752-758.
- ^ Licht, L.E. 2003. Shedding light on ultraviolet radiation and amphibian embryos. BioScience 53: 551-561.
- ^ Pechmann, J.H.K., D.E. Scott, R.D. Semlitsch, J.P. Caldwell, L.J. Vitt, and J.W. Gibbons. 1991. Declining amphibian populations: the problem of separating human impacts from natural fluctuations. Science 253:892-895.
- ^ Sun, Jennifer W.C., Peter M. Narins (2005) Anthropogenic sounds differentially affect amphibian call rate. Biological Conservation 121:419–427 [1] (אורכב 27.09.2007 בארכיון Wayback Machine)