ההרוג ה-17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ההרוג ה-17
Haharugha-17.jpg
בימוי דוד אופק, רון רותם
הופק בידי

עדנה קוברסקי

אלינור קוברסקי
תסריט תיעודי
מוזיקה אופיר לייבוביץ'
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה עדן הפקות
הקרנת בכורה 2003
משך הקרנה 75 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים

פרס אופיר לסרט התעודה הטוב ביותר

זוכה פסטיבל דוקאביב בקטגוריה הישראלית
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"ההרוג ה-17" הוא סרט דוקומנטרי, דוקו אקטיביזם ישראלי, בבימויו של דוד אופק. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2003. זוכה פרס אופיר בקטגוריה התיעודית ובפסטיבל דוקאביב בקטגוריית סרטים ישראליים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים של פיגועים, הפתולוגים במכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר מצליחים, בסיוע משפחות הקרבנות, לזהות את הגופות תוך שעות עד ימים.

בפיגוע התאבדות בקו 830 של חברת אגד, ב-5 ביוני 2002 בסמוך לצומת מגידו, היה קרבן אחד מתוך 17 הרוגים אשר הפתולוגים לא הצליחו לזהות, ואף אחד מבני משפחתו לא בא לזהות את הגופה. בעקבות תעלומת זהות ההרוג ה-17, יצאו הבמאי, דוד אופק ושותפיו לנסות לגלות את זהותו, כמעט ללא כל קצוות חוט לפתרון התעלומה. במהלך הדרך הם פגשו אישים ודמויות אשר היו באזור הפיגוע או באוטובוס, דמויות אשר נקשרו לסיפור ימים רבים לפני כן ואף את המאייר הידוע גיל ג'יבלי לציור הקלסתרונים, במהלך המסע לגילוי האנונימי אשר זהותו חסרה.

רק כעבור חצי שנה זוהתה גופת ההרוג, אליהו תימסיט[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]