החומה הכחולה
החומה הכחולה הוא מונח בפוליטיקה האמריקאית המשמש את המומחים הפוליטיים כאשר הם מתייחסים לכ-18 מדינות בארצות הברית ולמחוז קולומביה בהן זכתה המפלגה הדמוקרטית באופן עקבי ורצוף בבחירות לנשיאות ארצות הברית בין הבחירות לנשיאות שנערכו ב-1992 לבחירות לנשיאות שנערכו ב-2012. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2016 חלק ממדינות "החומה הכחולה" (פנסילבניה, מישיגן ןויסקונסין) הצביעו למועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ ולא למועמד הדמוקרטית הילרי קלינטון (עם זאת, בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2020, חזרו שלוש המדינות להיות חלק מ"החומה הכחולה").
המונח מייחס את הצבע הכחול למפלגה הדמוקרטית כחלק מהמושג הכולל של מדינות כחולות ומדינות אדומות.
מדינות החומה הכחולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינות החומה הכחולה נמצאות בחוף המערבי, בצפון-מזרח ארצות הברית ובסמוך להאגמים הגדולים. הבחירה המחודשת של רונלד רייגן בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1984, בהן רייגן ניצח בכל המדינות מלבד מינסוטה (וכן מחוז קולומביה). "החומה הכחולה" החלה להיבנות רק לאחר מכן, בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1988 המפלגה הדמוקרטית ניצחה בניו יורק, וושינגטון, מסצ'וסטס, ויסקונסין, אורגון, הוואי ורוד איילנד, מאז, כל המדינות האלו בוחרות אך ורק במועמדים דמוקרטים. שאר החומה הכחולה נבנתה בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1992, כאשר קליפורניה, אילינוי, פנסילבניה, מישיגן, ניו ג'רזי, מרילנד, קונטיקט, מיין, דלאוור וורמונט. בסך הכל, מדינות החומה הכחולה כוללות כ-238 מתוך 270 האלקטורים הדרושים כדי לזכות בבחירות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]נייט סילבר מתח ביקורת על רעיון החומה הכחולה, והצביע על "חומה אדומה" דומה של מדינות שהצביעו לרפובליקנים מ-1968 עד 1988 וטען שפערים קטנים יחסית עלולים להפוך חלק ממדינות החומה למדינות רפובליקניות[1]. תיאורייה זה הוכחה בבחירות 2016, שבהן מצביעים ממדינות חגורת החלודה הצביעו עבור המועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, מה שסיפק לו את הניצחון במישיגן, פנסילבניה, ויסקונסין ובמחוז הקונגרס השני של מיין ואת הניצחון בבחירות עצמן מול המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון. אחרים טענו גם כי מדינות מישיגן, פנסילבניה וויסקונסין מעולם לא היו "בטוחות" באופן סופי עבור המפלגה הדמוקרטית, תוך שהם מציינים את הפערים הקטנים בין הדמוקרטים לרפובליקנים במדינות אלו בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2000 וב-2004 וכי כי פערי הניצחון הגדולים בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2008 ובבחירות 2012 יצרו מצג שווא של חומה דמוקרטית בטוחה ועמידה.
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן ניצח במדינות ויסקונסין, מישיגן ופנסילבניה ו"החזיר" אותן לחיק החומה הכחולה. עם זאת, ביידן נשא את המדינות הללו רק בהפרשים של 0.5–3 נקודות, פערים נמוכים וקטנים משמעותית בהשוואה לניצחונות של אובמה במדינות אלה ב-2008 וב-2012. בנוסף לכך, העובדה שרבים מהמצביעים במדינות אלו מצביעים לבנים רבים ממעמד הפועלים והחלו להיות יותר מזוהים עם הרפובליקנים מעידה על מגמות ארוכות טווח שאינן לטובת הרפובליקנים[2][3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ynet והסוכנויות, ספרינט אחרון: "החומה הדמוקרטית" תקום מחדש?, באתר ynet, 30 באוקטובר 2020
חיים לוינסון, ביקור במחוז שעשוי להכריע את הבחירות, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2016- יואב קרני, לקחי בריטניה: איך נפלו החומה האדומה והחומה הכחולה, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "There Is No 'Blue Wall'". FiveThirtyEight. 12 במאי 2015. ארכיון מ-8 בנובמבר 2020. נבדק ב-21 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NBC News Poll Exit Poll: How Biden rebuilt the Democrats' 'blue wall". NBC News (באנגלית). 8 בנובמבר 2020. ארכיון מ-14 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mejia, Elena; Skelley, Geoffrey. "ow The 2020 Election Changed The Electoral Map". ארכיון מ-14 באפריל 2022.
{{cite web}}: (עזרה)