החיים כמשל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פנחס שדה |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| שנת הוצאה | 1958 |
| מספר עמודים | 467 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003157395, 002286761, 002389029, 001787734, 001913601, 001913598, 002537400, 001913604 |
החיים כמשל הוא ספרו הראשון של פנחס שדה. הספר פורסם לראשונה בשנת 1958, ונחשב ליצירה פורצת דרך בספרות העברית שהשפיעה על רבים.
שדה הוציא לאור את ספרו בגיל 27, בהוצאת הספרים הקטנה "ששת", לאחר שספרו נדחה על ידי הוצאות ספרים גדולות. זהו ספר אוטוביוגרפי, ובו הגיגים והתלבטות בין הסופר לעצמו ובין עצמו לאלוהיו, ומחשבות על פילוסופיית החיים של המחבר.
יצירה זו היוותה מהפכה בספרות הישראלית של שנות החמישים, ונכתבה כהיפוך לעולם הערכים שעיצב את מדינת ישראל בשנות החמישים. את הספר מאפיינת דרך סיפור מוחצנת, העמדת המספר במרכז, אי הכרה במרכזיות הלאומיות הישראלית והיהדות, והתייחסות אוהדת לגישות נוצריות וניטשאיות, ניכור כלפי ארץ ישראל העובדת וחיי הצנע של שנות החמישים, התלבטויות בנושא המוות ותיאורים מחיי המין של המספר, ועוד.
מאפיינים אלה, שהיו שונים מהספרות העברית שפורסמה עד שנות החמישים בישראל, הביאו אמנם לגינוי כללי ולביקורות מחמירות מצד מבקרי הספרות. אולם בראייה מרחוק, ספר זה היה אחת הסנוניות הראשונות שבישרו על הספרות העברית המודרנית. בשנות השישים והשבעים הפך "החיים כמשל" לספר רב השפעה בעיצוב תמונת עולמם של צעירים רבים, שימש כ"ספר פולחן", ועד היום הוא נחשב לפסגת היצירה של פנחס שדה, ולאבן דרך בספרות העברית.
העיתונאי ומבקר התרבות מיכאל אוהד כתב במדורו ב"דבר השבוע" על הספר, סמוך לפרסומו:
ספרו האוטוביאוגרפי של פנחס שדה הוא אחד הספרים המרתקים ביותר שקראתי בזמן האחרון. ואין זה חשוב, במקרה זה, אם הקורא יסכים לדעת המחבר, יהלל אותו או ישמיץ אותו. לפי כל הסימנים לא כתב שדה את ספרו כדי לרכוש לו ידידים. ישנם אלמנטים מסוימים ב"חיים כמשל" שאין ספק כי יקנו לו שונאים: הנימה הדתית העוברת את הספר כחוט השני ושיש בה יותר משמץ של נצרות. או התכיפות שבה הופך החוזה שלנגד עיניו למאהב ולהפך. או המחיצה שבין המחבר לחברה שבה הוא חי - מחיצה שאינו מנסה כלל לטשטש אותה, אלא מדגיש אותה בכל פרק ופרק.
שדה הוא נונקונפורמיסט. והוא רחוק מלהיות מחבר נוח. (אם כי שפתו פשוטה ובהירה כל כך). שוב ושוב הוא פותח בסיפור, מספר על ילדותו, על בית הספר, על ידידיו ואהובותיו, על לונדון ופאריס - אך לאחר עמוד או שנים נקטע הסיפור (ודווקא משום ששדה מספר בחסד, זה מרגיז שבעתיים) והמספר מתחיל לחשוב בקול. ייתכן מאוד שהקורא היה מעדיף אוטוביוגראפיה שכולה סיפור. אך לגבי שדה החיים אינם אלא חומר בידי היוצר, הסיפור אינו אלא הדגמה, והמשמעות הרוחנית היא העיקר.
הספר ראה אור מחדש בהוצאת שוקן וידיעות ספרים, שכוללת גם קטעים מיומנו של המחבר בשנת 2010.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריק גלסנר, מבקר חופשי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019, הפרק "על קריאה שנייה ב'החיים כמשל'", עמ' 150–156.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנוך קופר, חוסר ההבנה כמשל. על ספרו של פנחס שדה "החיים כמשל" - אתר shofar
- אלי אשד, המציאות האחרת של פנחס שדה - אתר e-mago
- גבריאל רעם, פנחס שדה - מחשבות, תחושות, השגות - אתר "חללים קוואנטיים"
- דורון קורן, חיית השדה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2008
- מיה סלע, לראות את פנחס שדה רוקד, הארץ, 11 בפברואר 2009
- מנחם בן, קו המשווה: ובמקום הראשון, nrg מעריב, 7 בינואר 2011
- אריק גלסנר, על פנחס שדה, באתר "מבקר חופשי", 10 בינואר 2014
- ראובן שבת, פנחס שדה בדרכו אל האלוהים, מאזנים, כרך פ"ח, גיליון 2, אפריל 2014, עמודים 28–30
- החיים כמשל, באתר OCLC (באנגלית)
