היו זמנים באמריקה

היו זמנים באמריקה
Once Upon A Time In America

כרזת הסרט
בימוי	סרג'ו לאונה
הופק בידי	ארנון מילצ'ן
תסריט	סרג'ו לאונה הארי גריי (נובלה)
עריכה	נינו ברגאלי
שחקנים ראשיים	רוברט דה נירו ג'יימס וודס
מוזיקה	אניו מוריקונה
צילום	טונינו דלי קולי
מדינה	ארצות הברית, איטליה, צרפת
חברת הפקה	Regency Enterprises, Producers Sales Organization
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1984
משך הקרנה	229 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פשע, סרט דרמה, סרט פלאשבק, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	20 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	onceuponatimeinamerica
פרסים	פרס סולקלומפן לסרט הזר הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb

היו זמנים באמריקה (באנגלית: Once Upon a Time in America) הוא סרטו האחרון של הבמאי האיטלקי, סרג'ו לאונה. בסרט, שיצא ב-1984, כיכבו רוברט דה נירו וג'יימס וודס.

סרט מאפיה זה מספר את סיפורו של נודלס (דה נירו), מאפיונר יהודי מברוקלין, ניו יורק, בין השנים 1921 ל-1968. הסרט מסופר בצורה של סיפור מסגרת (שמתרחש בשנת 1968), עם פלאשבקים לשנים 1921 ו-1933. הסרט נבחר לאחד מעשרת הסרטים בעלי העלילה הלא ליניארית הטובים ביותר של אתר הקולנוע "The Script Lab"‏.

העלילה המתרחשת בין השנים 1921 ו-1933 מבוססת על "The Hoods", ספר אוטוביוגרפי שנכתב על ידי הארי גריי (שם עט), מאפיונר לשעבר. העלילה המתרחשת ב-1968 נכתבה על ידי ליאונה.

בדומה לכמה מהסרטים הקודמים של ליאונה, לסרט מתלווה פסקול מאת אניו מוריקונה.

עלילה

הסרט מתחיל ב-1933 - עת שמאפיונרים מחפשים את דייוויד "נודלס" אהרונסון. נודלס נראה שוכב על מיטה במאורת אופיום, לאחר ששאף את הסם. בפלאשבק הוא נזכר כיצד ראה את גופותיהם של שלושת חבריו לכנופיה מוטלות על רצפת הרחוב ומוכנסות לתוך שקי גופות (מאוחר יותר בסרט מגלים את הסיבה למותם). הוא מתעורר מהשפעת הסם, רואה את המאפיונרים מחפשים אחריו שם, ונמלט מיציאה אחורית. לאחר מכן, הוא מגיע ללוקר בתחנת אוטובוסים, אך מגלה שהמזוודה הנמצאת שם שהייתה אמורה להיות מלאה בכסף שהוא וחבריו הרוויחו, ריקה. בסופו של דבר, הוא מחליט לעזוב את ניו-יורק ועולה על אוטובוס לבאפלו.

עלילת הסרט קופצת ל-1968, כשנודלס חוזר העירה בעקבות הזמנה מסתורית שקיבל. לאחר מפגש קצר עם חברו מו, חוזר הפלאשבק לשנת 1921.

1921

חלק זה בסרט מספר את סיפורו של נודלס וחבריו בצעירותם. מלבד נודלס, החבורה כוללת את פטריק "פטסי" גולדברג, פיליפ "קוק-איי" שטיין ודומיניק (שם משפחתו אינו מוזכר). החבורה עובדת עבור גנגסטר מקומי בשם באגסי, שלו כנופיה משלו. נער חדש, מקס ברקוביץ', מגיע לשכונה ומתחבר עם נודלס. תחת הנהגת השניים, הכנופיה מתנתקת מבאגסי ומתחילה לפעול ככנופיה בפני עצמה. חלק זה מראה גם את מערכת היחסים בין נודלס לדבורה, נערה מקומית השואפת להיות רקדנית.

הכנופיה עולה לגדולה עם המצאה העוזרת להשיב מטען מוברח שמושלך לים במקרה של פשיטה משטרתית - חיבור שקי מלח למטען, וכשזה נמס במים לאחר מספר שעות, המטען צף בחזרה לפני המים. עם ההמצאה, הכנופיה מקבלת כבוד ומתחילה להרוויח כסף. הם שומרים את הכסף שהרוויחו בתא אחסון בתחנת אוטובוס, במטרה שזאת תהיה ה"קרן" של הכנופיה וכסף שנכנס יועבר לשם.

חלק זה של הסרט מסתיים באופן טראגי, לאחר שבאגסי, בעקבות כעסו על הצלחת הכנופיה בלעדיו, יורה והורג את דומיניק. כתגובה לכך, נודלס דוקר למוות את באגסי (יחד עם שוטר שניסה לעצור אותו), ונכנס לכלא ל-12 שנים.

בקטע מעבר בין הפלאשבק של 1921 לפלאשבק של 1933, נראה נודלס ב-1968 באתר קבורה מרשים לזכר שלושת חבריו שנהרגו ב-1933. שם הוא מוצא גם מפתח לתא אחסון בתחנת האוטובוסים, פותח את תא האחסון, ומוצא שם מזוודה דומה מלאה הפעם בכסף, מקדמה ע"ח הג'וב הבא הממתין לו.

1933

חלק זה מתחיל עם שחרורו מהכלא של נודלס. מיד עם שחרורו הוא מתאחד עם חבריו, שבינתיים הפכו לגנגסטרים גדולים ועשירים. הוא חוזר מיד לדרך הפשע שהכניסה אותו לכלא, ומצטרף לחבריו לשוד יהלומים, שבמהלכו הוא אונס את קרול, אחת מעובדות המקום (שעזרה להם וסיפקה להם מידע פנימי). מאוחר יותר, קרול מתאהבת במקס והם מתחילים לצאת.

בנוסף, נודלס נפגש עם דבורה ויוצא איתה למסעדה שסגר במיוחד בשבילה. הוא מתוודה על אהבתו כלפיה ועל כך שבמשך כל השנים בכלא הוא לא הפסיק לחשוב עליה. למרות זאת, היא מודיעה לו על כך שהיא נוסעת למחרת להוליווד כדי להגשים את חלומה. בנסיעה חזרה בלימוזינה, דבורה מבקשת לסיים את הפגישה בגיפוף ובנשיקה, שנודלס מנצל כדי לאנוס אותה תוך כדי נסיעה.

מקס מנסה להכניס את הכנופיה יותר ויותר לענייני הפשע המאורגן. לאחר שהוא מתוודע לכך שחוק היובש יתבטל בעוד מס' חודשים, דבר שיצמצם משמעותית את רווחי הכנופיה, הוא רוקם תוכנית לשדוד את הבנק הפדרלי בניו יורק. נודלס, שמבין שמדובר במשימת התאבדות, מודיע למשטרה על הברחת אלכוהול שהכנופיה מבצעת, בתקווה שהם ייעצרו ובכך תוכניות השוד יישכחו. לצערו, המקרה נגמר במותם של שלושת חבריו.

1968

(מסגרת הסיפור מתרחשת ב-1968. קטע זה אינו פלאשבק)

לאחר שחזר ממחבואו בעקבות הזמנה מסתורית שקיבל משר בשם כריסטופר ביילי, נפגש נודלס שוב, עם דבורה שכבר הפכה להיות שחקנית ידועה ומצליחה. הוא חוקר אותה על ביילי ומגלה שיש להם יחסים ואף ילד משותף, שנראה כמו מקס בצעירותו (מגולם על ידי השחקן ששיחק את מקס בחלק ב-1921). נודלס מבין שמקס זייף את מותו והוא עדיין חי, כעת בתור השר ביילי.

הוא נענה להזמנה של ביילי ומגיע לאחוזתו, וזה מבקש ממנו להרוג אותו, מכיוון שהוא עומד להיחקר בגין שחיתות ויודע שיחשפו את פשעיו, וכך גם יסגור נודלס חשבון עם האיש שגרם לו להתחבא כל השנים. נודלס מסרב ועוזב את האחוזה.

בדרכו החוצה מאחוזת ביילי, מבחין נודלס בדמות מרוחקת הדומה לביילי\מקס, ומשאית זבל עוברת. לאחר שהמשאית עוברת, הדמות נעלמת, והמצלמה מתמקדת בטוחן האשפה, דבר המרמז על כך שביילי\מקס ביצע התאבדות וקפץ לתוך טוחן האשפה.

הסרט חוזר ל-1933, ומראה את נודלס נכנס למאורת אופיום, נשכב על מיטה ושואף אופיום. הסרט מסתיים עם פרצופו המסומם של נודלס ועליו עולות כתוביות הקרדיטים.

• דייוויד "נודלס" אהרונסון - רוברט דה נירו (מבוגר), סקוט טיילר (צעיר).
• מקסימיליאן "מקס" ברקוביץ' וכריסטופר ביילי - ג'יימס וודס (מבוגר), ראסטי ג'ייקובס (צעיר).
• דבורה גלי - אליזבת' מק'גוברן (מבוגרת), ג'ניפר קונלי (צעירה).
• פטריק "פטסי" גולדברג - ג'יימס היידן (מבוגר), בראיין בלום (צעיר).
• פיליפ "קוק-איי" שטיין - ויליאם פורסיית' (מבוגר), אדריאן קורי (צעיר).
• קרול - טיוזדיי ולד.
• מו "פטס" גלי - לארי ראפ.
• פרנקי מינלדי - ג'ו פשי.
• ג'יימס קונוויי או'דונל - טריט ויליאמס.
• באגסי - ג'יימס רוסו.
• פגי - איימי ריידר.
• ג'ו מינלדי - ברט יאנג.
• צ'יף (מפקד המשטרה) וינסנט איילו - דני איילו.
• איב - דארלן פלוגל.
• דומיניק - נוח מוזלי.
• צ'יקן ג'ו - ריצ'רד ברייט.

אורך הסרט ודעת הקהל והמבקרים

כשהתסריט המקורי הושלם באוקטובר 1981, אורכו היה 317 עמודים, ובסיום הצילומים היו 8-10 שעות של וידאו. ליאונה הצליח לצמצם את הסרט ל-6 שעות, ורצה לשחרר את הסרט בשני חלקים של 3 שעות. המפיקים סירבו, וליאונה חויב לצמצם עוד יותר את הסרט, עד ל-229 דקות (3 שעות ו-49 דקות).

הסרט הוצג בגרסתו המלאה (גרסת ה-229 דקות) בפסטיבל קאן וזכה להצלחה מסחררת ו-15 דקות של תשואות מהקהל. ברחבי אירופה, הסרט זכה להצלחה גדולה ולביקורות טובות.

בארצות הברית, הסרט קוצץ באופן משמעותי, למורת רוחו של ליאונה. הסרט קוצר ל-144 דקות, תוך כדי הורדת סצנות מפתח ומזעור החלק המתרחש ב-1921. כמו כן, הסצנות השורדות סודרו מחדש באופן כרונולוגי ובכך נשבר מבנה הפלאשבק החיוני לסרט. הסרט נכשל בארצות הברית, קופתית וביקורתית. חלק מהמבקרים תקפו את האולפנים על קיצוץ הסרט ושיבחו את הגרסה המלאה שלו.

עם זאת, גרסת ה-229 דקות (לעיתים מופיעה כ-227 דקות עקב הורדת 2 קטעי אונס ואלימות) היא הגרסה הנפוצה, ולרוב היא זו שזמינה בערוצי הטלוויזיה השונים ובספריות הווידאו.

ליאונה תכנן ליצור גרסה מלאה יותר של הסרט, אך הוא לא הספיק לעשות כן לפני מותו ב-1989.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היו זמנים באמריקה בוויקישיתוף

• "היו זמנים באמריקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", באתר נטפליקס
• "היו זמנים באמריקה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", באתר אידיבי
• "היו זמנים באמריקה", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "היו זמנים באמריקה", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)

ביקורות

• רחל נאמן, ביקורת קולנוע - "החברים של נודלס", כותרת ראשית, 16 בינואר 1985
• מאיר שניצר, ההיסטורית של המאניה היהודית, חדשות, 21 בינואר 1985