אניו מוריקונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אניו מוריקונה
Ennio Morricone
Ennio Morricone Cannes 2012.jpg
לידה 10 בנובמבר 1928
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביולי 2020 (בגיל 91)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 19462020 
סוגה פסקול סרטים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח, פסנתרן, מלחין של מוזיקה לסרטים, מעבד מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חצוצרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וירג'ין רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (12 במרץ 2009)
  • מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (25 בפברואר 2000)
  • פרס רצועת הכסף לפסקול הטוב ביותר (1965, 1970, 1972, 1985, 1988, 2000, 2001, 2007, 2013)
  • פרס הגראמי של חבר הנאמנים (2014)
  • פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר
  • עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (12 בפברואר 2015)
  • נמר הכבוד (1989)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בדצמבר 2017)
  • פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1999)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע למלחין הטוב ביותר (2013)
  • פרס גראמי
  • פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2020)
  • מסדר השמש העולה, דרגה רביעית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.enniomorricone.org
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אניו מוריקונהאיטלקית: Ennio Morricone;‏ 10 בנובמבר 19286 ביולי 2020[1]) היה מלחין ומנצח איטלקי, זוכה פרס אוסקר לשם כבוד על מפעל חיים ופרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר. הלחין במהלך הקריירה שלו מוזיקה ליותר מ-500 פסקולים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומא לליברה רידולפי ולמריו מוריקונה, במשפחה בת חמישה ילדים. לאמו הייתה חנות בדים קטנה ואביו עבד כנגן חצוצרה בהרכבים שונים. אביו לימד אותו לקרוא תווים ולנגן במספר כלים. הוא החל בלימודי נגינה בחצוצרה באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה וסיימם בהצלחה ב-1946.

מוריקונה התפרסם בעיקר בשל פסקולים שכתב לסרטים. הוא כתב מוזיקה ליותר מ-500 סרטים וסדרות טלוויזיה, בהם כ-30 מערבונים. מוריקונה זכה בתהילת עולם על המנגינה שהלחין לסרט "הטוב, הרע והמכוער" (1966). בשנים שלאחר מכן הוא זכור בשל המוזיקה שהלחין לסרט "המיסיון" (שם הסרט תורגם בשעתו לעברית כ"המשימה") משנת 1986 בכיכובם של רוברט דה נירו וליאם ניסן, כשהמנגינה הבולטת ביותר היא "האבוב של גבריאל", שזכה לגרסאות כיסוי ווקאליות ואינסטרומנטליות רבות. "ימים ברקיע" בבימויו של טרנס מאליק, "זאב" של מייק ניקולס, "הבלתי משוחדים" של בריאן דה פלמה, "סינמה פרדיסו" ו"הדבר". קוונטין טרנטינו נוהג לשלב מנגינות של מוריקונה בחלק מסרטיו, אם כי המנגינות נלקחו מפסקולים קודמים ולא נכתבו במיוחד לסרטיו. ברם, לסרטו השמיני של טרנטינו, "שמונת השנואים" (2015), מוריקונה הלחין את הפסקול.

ב-2007 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו למוזיקה בקולנוע. הוא היה המלחין השני בהיסטוריה של טקסי האוסקר שקיבל פרס על מפעל חיים. ב-2015 קיבל פרס אוסקר נוסף, על הפסקול שהלחין לסרטו של טרנטינו "שמונת השנואים".

באוקטובר 1956 נישא למרי טרוויה, אותה פגש ב-1950. לשניים נולדו שלושה בנים ובת. רעייתו כתבה מילים למספר פסקולים שהלחין. בתו, אנדראה, גם היא מלחינה ומנצחת. בנו, ג'ובאני, הוא קולנוען המתגורר בניו יורק.

אניו מוריקונה נפטר ב-6 ביולי 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אניו מוריקונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



Musical notes.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.