אניו מוריקונה
![]() | |
לידה |
10 בנובמבר 1928 רומא, ממלכת איטליה ![]() |
---|---|
פטירה |
6 ביולי 2020 (בגיל 91) רומא, איטליה ![]() |
שם במה |
Dan Savio ![]() |
מקום קבורה |
Cimitero Laurentino ![]() |
מוקד פעילות |
רומא ![]() |
תקופת הפעילות | 1946–2020 (כ־74 שנים) |
מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ![]() |
סוגה |
פסקול סרטים ![]() |
שפה מועדפת |
איטלקית ![]() |
כלי נגינה |
פסנתר, חצוצרה ![]() |
חברת תקליטים |
וירג'ין רקורדס ![]() |
בן או בת זוג |
מריה טרוויה ![]() |
צאצאים |
אנדריאה מוריקונה, ג'ובאני מוריקונה ![]() |
מספר צאצאים |
4 ![]() |
פרסים והוקרה |
|
www | |
חתימה |
![]() |
![]() ![]() |
אניו מוריקונה (באיטלקית: Ennio Morricone; 10 בנובמבר 1928 – 6 ביולי 2020[1]) היה מלחין ומנצח איטלקי, זוכה פרס אוסקר לשם כבוד על מפעל חיים, ופרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר. במהלך הקריירה שלו הלחין מוזיקה ליותר מ-500 פסקולים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ברומא לליברה רידולפי ולמריו מוריקונה, במשפחה בת חמישה ילדים. לאמו הייתה חנות בדים קטנה ואביו עבד כנגן חצוצרה בהרכבים שונים. אביו לימד אותו לקרוא תווים ולנגן במספר כלים. הוא החל בלימודי נגינה בחצוצרה באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה וסיימם בהצלחה ב-1946.
מוריקונה התפרסם בעיקר בשל פסקולים שכתב לסרטים. הוא כתב מוזיקה ליותר מ-500 סרטים וסדרות טלוויזיה, בהם כ-30 מערבונים. מוריקונה זכה בתהילת עולם על המנגינה שהלחין לסרט "הטוב, הרע והמכוער" (1966). בשנים שלאחר מכן הוא זכור בשל המוזיקה שהלחין לסרט "המיסיון" (שם הסרט תורגם בשעתו לעברית כ"המשימה") משנת 1986 בכיכובם של רוברט דה נירו וליאם ניסן, כשהמנגינה הבולטת ביותר היא "האבוב של גבריאל", שזכה לגרסאות כיסוי ווקאליות ואינסטרומנטליות רבות. "ימים ברקיע" בבימויו של טרנס מאליק, "זאב" של מייק ניקולס, "הבלתי משוחדים" של בריאן דה פלמה, "סינמה פרדיסו" ו"הדבר". קוונטין טרנטינו נוהג לשלב מנגינות של מוריקונה בחלק מסרטיו, אם כי המנגינות נלקחו מפסקולים קודמים ולא נכתבו במיוחד לסרטיו. ברם, עבור סרטו השמיני של טרנטינו, "שמונת השנואים" (2015), הלחין מוריקונה את הפסקול.
ב-2007 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו למוזיקה בקולנוע. הוא היה המלחין השני בהיסטוריה של טקסי האוסקר שקיבל פרס על מפעל חיים. ב-2015 קיבל פרס אוסקר נוסף, על הפסקול שהלחין לסרטו של טרנטינו, "שמונת השנואים".
באוקטובר 1956 נישא למרי טרוויה, אותה פגש ב-1950. לשניים נולדו שלושה בנים ובת. רעייתו כתבה מילים למספר פסקולים שהלחין. בנו אנדראה גם הוא מלחין ומנצח. בנו ג'ובאני הוא קולנוען המתגורר בניו יורק.
אניו מוריקונה נפטר ב-6 ביולי 2020.
בשנת 2021 יצא הסרט הדוקו ׳אניו׳ בביומו ג'וזפה טורנאטורה (במאי הסרט סינמה פריסו), שעוסק בדמותו והשפעתו של אניו מוריקנה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אניו מוריקונה (באנגלית ובאיטלקית)
אתר האינטרנט הרשמי של אניו מוריקונה (באיטלקית)
אניו מוריקונה, ברשת החברתית פייסבוק
אניו מוריקונה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אניו מוריקונה, ברשת החברתית אינסטגרם
אניו מוריקונה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אניו מוריקונה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אניו מוריקונה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אניו מוריקונה, באתר AllMovie (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אניו מוריקונה, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- אניו מוריקונה, באתר Metacritic (באנגלית)
אניו מוריקונה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אניו מוריקונה, באתר אייטונס (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר ספוטיפיי
אניו מוריקונה, באתר Last.fm (באנגלית)
- אניו מוריקונה, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
אניו מוריקונה, באתר AllMusic (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Discogs (באנגלית)
אניו מוריקונה, באתר Songkick (באנגלית)
- אניו מוריקונה, באתר Genius
- אניו מוריקונה, באתר DNCI
אניו מוריקונה, באתר בילבורד (באנגלית)
- בן שלו, הצלילים המכאיבים, המוזרים, הנצחיים של אניו מוריקונה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2007
- טליה אלון, אניו מוריקונה (2020-1928): הרהורים על מוזיקה וקולנוע, באתר "דיומא", 14 ביולי 2020
- יעל שוב, רקוויאם לפסקול: הספד מוזיקלי למלחין האגדי אניו מוריקונה, באתר Time Out תל אביב, 6 ביולי 2020
- אניו מוריקונה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מלחין הסרטים וזוכה האוסקר אניו מוריקונה הלך לעולמו בגיל 91 וואלה תרבות, 6 ביולי 2020
סרטי סרג'ו לאונה | ||
---|---|---|
סרטים | הענק מרודוס (1961) • בעבור חופן דולרים (1964) • הצלפים (1965) • הטוב, הרע והמכוער (1966) • היו זמנים במערב (1969) • בעבור חופן דינמיט (1971) • היו זמנים באמריקה (1984) | |
שותפים בולטים | אניו מוריקונה • קלינט איסטווד |
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לפסקול הטוב ביותר | |
---|---|
|
- זוכי פרס באפט"א: אישים
- אניו מוריקונה
- מלחיני קולנוע
- זוכי פרס גראמי
- זוכי אוסקר: פרסי כבוד
- זוכי פרס אריה הזהב - מפעל חיים
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: תיאטרון ומופעים
- זוכי אוסקר: הפסקול הטוב
- מלחינים איטלקים במאה ה-20
- מלחינים איטלקים במאה ה-21
- אמני וירג'ין רקורדס
- איטלקים שנולדו ב-1928
- איטלקים שנפטרו ב-2020