אניו מוריקונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אניו מוריקונה
Ennio Morricone
לידה 10 בנובמבר 1928
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביולי 2020 (בגיל 91)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Dan Savio עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cimitero Laurentino עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19462020 (כ־74 שנים)
מקום לימודים האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פסקול סרטים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, חצוצרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וירג'ין רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מריה טרוויה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנדריאה מוריקונה, ג'ובאני מוריקונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (12 במרץ 2009)
  • פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1999)
  • נמר הכבוד (1989)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע למלחין הטוב ביותר (2013)
  • פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2020)
  • עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (12 בפברואר 2015)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בדצמבר 2017)
  • פרס רצועת הכסף לפסקול הטוב ביותר (1965, 1970, 1972, 1985, 1988, 2000, 2001, 2007, 2013)
  • מדליית זהב של מסדר ההצטיינות האיטלקי לתרבות ואמנות (25 בפברואר 2000)
  • פרס גראמי של חבר הנאמנים (2014)
  • פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (2014)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • מסדר השמש העולה, דרגה רביעית
  • פרס גראמי
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.enniomorricone.org
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אניו מוריקונהאיטלקית: Ennio Morricone;‏ 10 בנובמבר 19286 ביולי 2020[1]) היה מלחין ומנצח איטלקי, זוכה פרס אוסקר לשם כבוד על מפעל חיים, ופרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר. במהלך הקריירה שלו הלחין מוזיקה ליותר מ-500 פסקולים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומא לליברה רידולפי ולמריו מוריקונה, במשפחה בת חמישה ילדים. לאמו הייתה חנות בדים קטנה ואביו עבד כנגן חצוצרה בהרכבים שונים. אביו לימד אותו לקרוא תווים ולנגן במספר כלים. הוא החל בלימודי נגינה בחצוצרה באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה וסיימם בהצלחה ב-1946.

מוריקונה התפרסם בעיקר בשל פסקולים שכתב לסרטים. הוא כתב מוזיקה ליותר מ-500 סרטים וסדרות טלוויזיה, בהם כ-30 מערבונים. מוריקונה זכה בתהילת עולם על המנגינה שהלחין לסרט "הטוב, הרע והמכוער" (1966). בשנים שלאחר מכן הוא זכור בשל המוזיקה שהלחין לסרט "המיסיון" (שם הסרט תורגם בשעתו לעברית כ"המשימה") משנת 1986 בכיכובם של רוברט דה נירו וליאם ניסן, כשהמנגינה הבולטת ביותר היא "האבוב של גבריאל", שזכה לגרסאות כיסוי ווקאליות ואינסטרומנטליות רבות. "ימים ברקיע" בבימויו של טרנס מאליק, "זאב" של מייק ניקולס, "הבלתי משוחדים" של בריאן דה פלמה, "סינמה פרדיסו" ו"הדבר". קוונטין טרנטינו נוהג לשלב מנגינות של מוריקונה בחלק מסרטיו, אם כי המנגינות נלקחו מפסקולים קודמים ולא נכתבו במיוחד לסרטיו. ברם, עבור סרטו השמיני של טרנטינו, "שמונת השנואים" (2015), הלחין מוריקונה את הפסקול.

ב-2007 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו למוזיקה בקולנוע. הוא היה המלחין השני בהיסטוריה של טקסי האוסקר שקיבל פרס על מפעל חיים. ב-2015 קיבל פרס אוסקר נוסף, על הפסקול שהלחין לסרטו של טרנטינו, "שמונת השנואים".

באוקטובר 1956 נישא למרי טרוויה, אותה פגש ב-1950. לשניים נולדו שלושה בנים ובת. רעייתו כתבה מילים למספר פסקולים שהלחין. בנו אנדראה גם הוא מלחין ומנצח. בנו ג'ובאני הוא קולנוען המתגורר בניו יורק.

אניו מוריקונה נפטר ב-6 ביולי 2020.

בשנת 2021 יצא הסרט הדוקו ׳אניו׳ בביומו ג'וזפה טורנאטורה (במאי הסרט סינמה פריסו), שעוסק בדמותו והשפעתו של אניו מוריקנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אניו מוריקונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]