הינדנבורג (ספינת אוויר)

LZ-129 הינדנבורג
LZ 129 Hindenburg
ההינדנבורג חונה בלייקהרסט, ניו ג'רזי ב-1936
ההינדנבורג חונה בלייקהרסט, ניו ג'רזי ב-1936
מאפיינים כלליים
סוג צפלין
ארץ ייצור גרמניה הנאצית
יצרן Luftschiffbau Zeppelin עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 245 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות שיוט 122 קמ"ש
מהירות מרבית 135 קמ"ש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הצפלין LZ-129 הינדנבורג (גרמנית LZ 129 Hindenburg) הייתה ספינת אוויר גרמנית מתוצרת צפלין, שנשרפה לחלוטין בעת ניסיון נחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, ב-6 במאי 1937. בשריפה נהרגו 36 בני אדם - 13 נוסעים, 22 אנשי צוות ואיש צוות קרקע אחד. 62 בני אדם נוספים שהיו על הספינה ניצלו. התאונה האיצה את קץ העידן של ספינות האוויר כאמצעי תחבורה עיקרי, ואת המעבר לעידן הטיסה במטוסים.

ההינדנבורג הייתה ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה מעולם (במקביל לספינה התאומה, LZ-130 - "גראף צפלין 2"), ונקראה על שם פאול פון הינדנבורג, נשיא גרמניה לשעבר.

אחד מארבעת המנועים (DB-602)
ההינדנבורג בוערת בלייקהרסט, 6 במאי 1937
שידור הרדיו המפורסם של הכתב הרברט מוריסון בעת האסון
אתר ההנצחה בלייקהרסט כיום

הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת האוויר "LZ-129 הינדנבורג" נבנתה בשנים 1931-1936, וטסה לראשונה ב-4 במרץ 1936. גופה נבנה מסגסוגת אלומיניום, אורכה היה 245 מטר, וקוטרה היה 41 מטר. היא הכילה 200,000 מטר מעוקב של גז מימן, ב-16 תאים נפרדים. היא הונעה בארבעה מנועי דיזל מתוצרת חברת מרצדס-בנץ, בעלי הספק של 1,200 כ"ס כל אחד. מהירותה המרבית הייתה 135 קמ"ש. היא נשאה 61 אנשי צוות, ו-50 עד 72 נוסעים.

הספינה תוכננה להכיל גז הליום, אך בעקבות סירובה של ארצות הברית למכור הליום למדינות זרות, היא מולאה במימן - גז דליק ביותר. אמצעי הבטיחות הרבים שהורכבו בה איפשרו את התקנתו של חדר עישון מדוחס אוויר.

במהלך שנת 1936, השנה הראשונה להפעלתה, הספינה נשאה כ-2,800 נוסעים וכ-160 טון של מטען. היא טסה עשר פעמים לארצות הברית, ושבע פעמים לברזיל. ביולי 1936 רשמה שיא, כשהשלימה חצייה כפולה של האוקיינוס האטלנטי בפחות משישה ימים. ב-1 באוגוסט 1936 הופיעה בטקס הפתיחה של האולימפיאדה בברלין וטסה מעל האצטדיון עם הדגל האולימפי, כאות להגעתו של הקנצלר הגרמני אדולף היטלר למקום.

הנחיתה האחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במאי 1937, הספינה הגיעה לבסיס חיל הים האמריקני בלייקהרסט שבניו ג'רזי, בסיום הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה של שנת 1937. האירוע המיוחד משך עיתונאים רבים - לרבות צלמים וצוותי הסרטה. הקריין הרברט מוריסון שידר את האירוע בשידור מושהה ברדיו, בדיווח שזכור כאחד מהרגעים ההיסטוריים בתולדות הרדיו והעיתונות האלקטרונית כולה.

בעת ניסיון הנחיתה בשעה 19:21 החלה הספינה לבעור, ותוך פחות מדקה היא נשרפה לחלוטין. בשריפה נהרגו 13 נוסעים, 22 אנשי צוות וחייל אחד מצוות הקרקע. 23 נוסעים ו-39 אנשי צוות אוויר נותרו בחיים.

הגורם להצתה היה ככל הנראה ניצוץ של חשמל סטטי, אך הנסיבות המלאות של השריפה שנויות במחלוקת - ממשלת גרמניה טענה כי גז המימן היה החומר הראשון שבער, וחוקרים אחרים טענו כי בד דליק בער ראשון.

עדויות שנאספו לאחרונה מצביעות כי פנייה חדה שביצע קברניט הספינה גרמה להינתקות של מיתר בשלד הספינה, שכתוצאה מהמתיחות שלו קרע את דופן הספינה בדומה לאפקט של הצלפת שוט. כתוצאה מכך השתחרר גז מימן לאוויר.

ספינות אוויר נוטות להיטען בחשמל סטטי במהלך הטיסה, אך המטען מתחלק בצורה שווה בכל הספינה. עם הורדת כבלי העגינה הרטובים, הפוטנציאל החשמלי על השלד המתכתי התאפס. הפוטנציאל על חלקי הספינה הלא-מתכתיים, עם זאת, לא התאפס מיד, ובבקשו את הדרך המהירה ביותר להתאפס, ניצוץ נע בין גוף הספינה (הלא-מתכתי) לשלד הספינה (המתכתי), תוך שהוא מצית את המימן הדולף.

אף שספינות האוויר נחשבו לאמצעי תחבורה בטוח מאוד מבחינה סטטיסטית (ורוב התאונות שלהן אירעו בגלל מזג אוויר גרוע) - הכיסוי התקשורתי הרחב של התאונה, לרבות סרטי הצילום ושידור הרדיו, הוביל לירידה חדה מאוד בביקוש לטיסה בספינות האוויר. למעשה, התאונה סימלה את קץ העידן של ספינות האוויר כאמצעי תחבורה עיקרי, ואת המעבר לעידן הטיסה במטוסים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום Led Zeppelin של להקת לד זפלין

התמונה של הספינה בוערת שימשה כבסיס לכריכת האלבום Led Zeppelin של להקת הרוק הבריטית משנות ה-70 Led Zeppelin.

ב-1975 יצא לאקרנים סרט האסונות "ההינדנבורג" (אנ'), בבימויו של רוברט וייז, ובכיכובם של ג'ורג' סי. סקוט ואן בנקרופט. עלילת הסרט מתארת את אסון ההינדנבורג כחבלה מכוונת, למרות שבמציאות לא היתה כל עדות לחבלה כזאת.

הפרק הראשון של סדרת הטלוויזיה הבידיונית "טיימלס" מתרחש בניו ג'רזי ביום בו קרה האסון ומתמקד בהיבטים שונים של אסון ההינדנבורג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הינדנבורג בוויקישיתוף