היסטוריה של האינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסטוריה של המחשוב
היסטוריה של המחשוב
היסטוריה של המחשוב בישראל
היסטוריה של מערכות הפעלה (אנ')
היסטוריה של הנדסת תוכנה (אנ')
היסטוריה של שפות תכנות (אנ')
היסטוריה של ממשק המשתמש הגרפי (אנ')
היסטוריה של האינטרנט
היסטוריה של משחקי הווידאו
היסטוריה של הבינה המלאכותית

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של האינטרנט היא תקופת זמן – שתחילתה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי המחשוב והתקשורת שהביאו להמצאת האינטרנט – והמשכה בתמורות החברתיות ובחידושים הטכנולוגיים שנמשכים מאז כל העת. צורת התקשורת שקדמה לאינטרנט, הייתה על ידי רשתות המחשבים שרובן היו מוגבלות באופיין ואפשרו תקשורת רק בין תחנות ברשת המקומית. השיטה ליצירת תקשורת בין מחשבים התבססה על מודל של מחשב מיינפריים מרכזי. מספר פרויקטי מחקר החלו לבדוק ולתאר עקרונות של תקשורת בין רשתות מופרדות פיזית. מאמצי המחקר נוהלו במקביל במספר מעבדות ב-NPL (אנ') על ידי דונלד דייביס, בתאגיד ראנד על ידי פול ברן, ב-MIT על ידי ליאונרד קליינרוק וב-UCLA. המחקרים הובילו לפיתוח מודל רשתות ספרתיות מבוססות מיתוג מנות. בסוף שנות השישים והשבעים של המאה ה-20 פותחו מספר פתרונות מבוססי מיתוג מנות, בהם ARPANET ופרוטוקולי X.25. ‏[1]

This Cmputer waso used by Berners-Lee at CERN and became the world's first web server
מחשב ה־NeXT ששימש את ברנר לי ב CERN, והיוותה את שרת הרשת הראשון

במקביל החלו לצבור פופולריות רשתות מחשבים של חובבים, בהן UUCP (עותק של UNIX ל-UNIX) וכן FidoNet. רשתות אלו היו עדיין רשתות נפרדות ומנותקות שקיבלו שירותים על ידי gateways מוגבלים. בשל מגבלה זו יושמה שיטת מיתוג מנות לצורך פיתוח פרוטוקול לתקשורת רשתית, שבמסגרתו יוכלו מספר רשתות לחבור יחד לרשת-על אחודה. על ידי הגדרת מערכת רשתית משותפת ופשוטה בדמות ה-TCP/IP, ניתן היה להפריד את השכבה הפיזית של הרשת מהשכבה של הפרוטוקול. התפוצה המתרחבת של הקישוריות הבין-רשתית הובילה להתפתחות רשת עולמית שכונתה "האינטרנט" והתבססה על פרוטוקולים סטנדרטיים שיושמו באופן רשמי בשנת 1982. ההתחברות לרשת העולמית הייתה מהירה בעולם המערבי וחלחלה מאוחר יותר לשאר העולם. ברם, ההבדל הגובר בין מדינות מפותחות למדינות עולם שלישי הרחיב את הפער הדיגיטלי.

בשנות ה-80 החלו להופיע ספקי אינטרנט, ובשנות ה-90 התרחב השימוש באינטרנט בקרב צרכנים פרטיים. השימוש הגובר באינטרנט השפיע מהותית על התרבות והמסחר. בין השלכות האינטרנט היו תקשורת מיידית שסופקה על ידי שירותי דואר אלקטרוני, פורומים ו-WWW. ספקולציות של משקיעים בנוגע להמצאות הקשורות באינטרנט הובילו בהמשך להתנפחות בועת הדוט-קום, שלבסוף התפוצצה. ברם, האינטרנט ממשיך כל הזמן להתרחב.

התקופה שלפני האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, לפני הקישוריות הנפוצה שהובילה לאינטרנט, היו רוב רשתות התקשורת מוגבלות בכך שהן איפשרו תקשורת בין תחנות המשויכות לרשת עצמה. לחלק מהרשתות היו גשרים ביניהן אך אלו היו מוגבלים. צורת רישות נפוצה עבור מחשבים התבססה על שיטת מחשב מרכזי שחובר באמצעות קווים שכורים. השיטה שימשה בשנות ה-50 בתאגיד ראנד על מנת לתמוך בחוקרים כמו הרברט סיימון באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג שבפנסילבניה ששיתף פעולה עם חוקרים באילינוי בנושאי הוכחת משפטים ממוכנת ובינה מלאכותית.

Telnet[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטוקול Telnet פותח בשנת 1969 עבור משתמשים המעוניינים להתחבר באמצעות שורת הפקודה בין מחשבים המחוברים לאותה הרשת מחשבים, החידוש בפרוטוקול היה היכולת לשוחח עם מחשבים אחרים באמצעות פקודות טקסט ישירות, ללא תיווך תוכנות.

BBS[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת לוח מודעות - BBS היא תוכנה המאפשרת למשתמשים להתחבר למחשב עליו מותקנת התוכנה. חיבור זה בוצע בעבר בעזרת קו טלפון אנלוגי, מטרת ההתחברות הייתה ביצוע פעילויות חברתיות ובידוריות שונות, בעזרת תוכנה מתאימה. המשתמשים יכולים להוריד ולהעלות קבצים שונים, לשחק משחקים, לקרוא חדשות, ולהחליף מסרים עם משתמשים אחרים.

שלושה מסופים וחזון הרשת הגלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ARPANET

אחד החלוצים בקריאה לרשת גלובלית היה J.C.R. Licklider שפרסם את רעיונותיו במאמר שלו משנת 1960 בנושא סימביוזת אדם מכונה

רשת של מחשבים שכאלו מקושרים זה לזה בתקשורת רחבת סרט ואשר יספקו פונקציות של סיפריות יחד עם פונקציות הקשורות בהתקדמויות צפויות בתחום אחסון ושליפת המידע.

J.C.R. Licklider, סימביוזת אדם מכונה שנת 1960

באוקטובר 1962, מונה ליקלידר לראש חטיבת המחקר המתקדם של מחלקת ההגנה של ארצות הברית. אז הייתה החטיבה חלק ממשרד עיבוד הנתונים של מחלקת ההגנה אך מאוחר יותר היא כונתה DARPA. ליקלידר יצר קבוצה שתרחיב את המחקר במחשוב. כחלק מתפקידו של משרד עיבוד הנתונים הותקנו שלושה מסופים רשתיים. מסוף אחד עבור חברת פיתוח המערכות בסנטה מוניקה, מסוף שני עבור פרויקט ג'יני באוניברסיטת ברקלי ומסוף שלישי עבור פרויקט מערכת שיתוף זמן ב-MIT.

לכל אחד משלושת המסופים היו לי שלוש קבוצות שונות של פקודות משתמש. כך אם אני הייתי מדבר עם משהו ב-S.D.C ורציתי לדבר עם מישהו ממכרי בברקלי או ב-MIT היה עלי לעזוב את המסוף של S.D.C ולהתחבר למסוף השני כדי לדבר עמם. [...] אמרתי, ברור מה צריך לעשות (אך אין ברצוני לעשות זאת): אם יש ברשותך שלושה מסופים, חייב להיות מסוף אחד שפונה לכל מקום שתרצה ושבו יש מחשבים אינטראקטיביים. הרעיון הזה הוא למעשה ARPAnet.

רוברט טיילור שותפו של ליקלידר בכתיבת הספר "המחשב כהתקן תקשורת" בעת ראיון שנתן לעיתון הניו יורק טיימס[2]

מיתוג מנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מיתוג מנות

מהותה של בעיית החיבור הבין רשתי היא בחיבור רשתות פיזיות נפרדות לרשת לוגית אחת אחודה. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, חקר פול ברן מתאגיד ראנד, יצירת רשתות בעלות יכולת שרידות עבור צבא ארצות הברית. ברשת של ברן, המידע המשודר מחולק למנות של הודעות. דונלד דיביס מ-NPL הציע ויצר רשת דומה המבוססת על מה שהוא כינה כמיתוג מנות. לאונרד קליינרוק מ-MIT פיתח את התאוריה המתמטית מאחורי הטכנולוגיה החדשה. שיטת מיתוג מנות מאפשרת ניצול טוב יותר של רוחב סרט ומשפרת את זמני התגובה בהשוואה לטכנולוגיה מסורתית מבוססת מיתוג מעגלים המשמשת בטלפוניה. בפרט כאשר החיבורים הבין רשתיים הם בעלי משאבים מוגבלים.

שיטת מיתוג מנות היא בעלת תכן רשתי המאפשר אחסון ושליחה מהירים. הודעות מחולקות למנות שרירותיות. החלטות הניתוב מבוצעות על בסיס חבילה ולא על בסיס הודעה שלמה. רשתות ישנות יותר השתמשו בשיטת מיתוג הודעות אשר הצריכה תבניות ניתוב נוקשות אשר היו רגישות לנקודת כשל בודדת ברשת.

רשתות שהובילו ליצירת האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ARPANET[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע צינור מרשת האינטרנט המקורית, בשנת 1969. מוצג בארכיון האינטרנט.
ערך מורחב – ARPANET

[3]

לאחר שקודם לראש משרד עיבוד המידע ב-DARPA, התכוון רוברט טיילור לממש את חזונו של ליקלידר בנוגע למערכת בעלת חיבורים בין רשתיים. בהביאו את לורנס רוברטס מ-MIT הוא החל בפרויקט שמטרתו לבנות רשת כזו. חיבור ה ARPANET הראשון הוקם בין אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לבין אוניברסיטת סטנפורד בשעה 22:30 ב-29 באוקטובר 1969. עד ה-5 בדצמבר 1969, חוברה רשת בעלת 4 צמתים על ידי הוספת אוניברסיטת יוטה ואוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה. בהתבסס על רעיונות מפרוטוקול ALOHA התפתחה ARPANET במהירות. עד 1981, גדל מספר השרתים ל-213. שרת חדש התווסף בערך כל 20 ימים.[4][5]

ARPANET הפכה לגרעין הטכני של מה שיהיה לימים האינטרנט. כמו כן הייתה ARPANET כלי מרכזי בפיתוח הטכנולוגיות של האינטרנט. הפיתוח של ARPANET סבב סביב מושג ה-Request for Comments שעדיין נמצא בשימוש להפצתם של פרוטוקולי אינטרנט ומערכות. RFC 1, נכתב על ידי סטיב קרוקר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ופורסם באפריל 1969.

שיתוף פעולה בינלאומי בנושא ARPANET היה נדיר. בשל סיבות פוליטיות שונות, התמקדו מפתחים אירופאים בפיתוח רשתות X.25.

X.25 ומושג הגישה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – BBS, X.25

בהתבסס על המחקר של ARPA, פיתח ה-ITU (איגוד הטלקום הבינלאומי) תקנים לרשתות מבוססות מיתוג מנות. התקנים היו X.25 ונגזרותיו. בעת ביצוע של מיתוג מנות מאפשר תקן X.25 למעגלים וירטואליים לעשות אמולציה לקישורי טלפון מסורתיים. בשנת 1974, היה X.25 הבסיס לרשת SERCnet בין האקדמיה הבריטית לבין אתרי מחקר. תקן X.25 קיבל אישור במרץ 1976.[6]

UUCP[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – UUCP

בשנת 1979, שני הסטודנטים, טום טרוסקוט וג'ים אליס מאוניברסיטת דיוק, הגו את הרעיון שניתן להשתמש בסקריפטים פשוטים להעברת חדשות והודעות על קו טורי. לאחר הפצה ציבורית של התוכנה התרחבה רשת שרתי UUCP אשר מעבירים הודעות על גבי Usenet. הרשת החדשה שלימים תכונה UUCPnet גם יצרה gateways וקישורים בינה לבין FidoNet ולבין שרתי BBS. רשתות UUCP נפוצו במהירות בשל מחירן הנמוך והיכולת להשתמש בקווים שכורים, בקישורי X.25 ואפילו בחיבורי ARPANET. בנוסף לרשתות אלו לא הוצמדו תקנות נוקשות בהשוואה לרשתות מאוחרות יותר כמו CSNET ו-Bitnet. עד 1981 גדל מספר שרתי UUCP ל-550. מספר זה כמעט הכפיל עצמו ל-940 בשנת 1984. Sublink Network, שפעלה מאז 1987 ביססה את הקישוריות שלה על UCCP על מנת להפיץ דואר אלקטרוני והודעות באיטליה.

המעבדה הלאומית לפיזיקה של אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965, הציע רוברט דייביס מהמעבדה הלאומית לפיזיקה של אנגליה רשת נתונים ארצית שתבוסס על מיתוג מנות. ההצעה לא התקבלה ברמה הארצית אבל עד 1970 הצליח דייביס לתכנן ולבנות רשת מבוססת מיתוג מנות על מנת לענות על צרכיה הרב תחומיים של המעבדה וכן במטרה להוכיח את יכולתה המבצעית של הטכנולוגיה.[7] עד שנת 1976 חוברו 12 מחשבים וכן 75 מסופים. התקנים נוספים הוספו בהדרגה עד אשר הרשת הוחלפה בשנת 1986.

איחוד הרשתות ליצירת האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

TCP/IP[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – TCP/IP
מפה של רשת הבדיקה מבוססת הTCP/IP בינואר 1982

לאור קיומן של שיטות כה מגוונות לרישות היה צורך באיחוד הגישות. על מנת לפתור את הבעיה גייס רוברט אי. קאהן מסוכנות DARPA את וינטון סרף מאוניברסיטת סטנפורד. לקראת 1973, הגיעו השניים למסקנה שניתן לגשר על הפערים בין פרוטוקולי רשת על ידי הסתרתם באמצעות פרוטוקול בין רשתי משותף. במקום שהרשת תהיה אחראית על האמינות, כפי שהיה ב-ARPANET, השרתים קיבלו אחריות זו. סרף מציין את תרומתם של הוברט צימרמן, גרארד ללאן ולואיס פוזין (מעצב רשת CYCLADES) בעבודה על התקן החדש.[8]

המפרט של פרוטוקול "RFC 675" שנוצר על ידי קבוצת העבודה של וינטון סרף, יוגן דלל, וקארל סאנשיין בדצמבר 1974 מכיל את השימוש הראשון במושג "אינטרנט" כקיצור ל"אינטרנטוורקינג" (בעברית: בין רשתיות). מפרטים מאוחרים יותר חזרו על השימוש במונח. בתחילה השתמשו בו כשם תואר ולא כשם עצם כמקובל.

לאחר שתפקיד הרשת הופחת למינימום הנדרש, התאפשר לאגד יחד כמעט את כל סוג הרשתות ללא תלות במאפיניהם הייחודיים. כך נפתרה הבעיה המקורית של קאהן. DARPA הסכימה לממן פיתוח של תוכנת אב-טיפוס ולאחר מספר שנים הוצגה הדגמה ראשונה. ההדגמה המחישה גישור בין רשת Packet Radio במפרץ סן פרנסיסקו לבין רשת ARPANET. ב-22 בנובמבר 1977,[9] הורחבה ההדגמה לשלוש רשתות. הרשת השלישית הייתה רשת ה Atlantic packet satellite network. כתוצאה מהמפרטים הראשונים של ה-TCP בשנת 1974 נולד הTCP/IP באמצע 1978. עד 1981, פורסמו ואומצו הסטנדרטים הרלוונטיים בצורה של RFC שמספרם 791, 792,793.

DARPA עודדה ומימנה יישום של TCP/IP עבור מגוון מערכות הפעלה ואז תיאמה תהליך העברה של כל השרתים בכל רשתות המנות שברשותה לשימוש ב TCP/IP. ב-1 בינואר,1983, הפכו פרוטוקולי TCP/IP לפרוטוקולים היחידים שאושרו ברשת ARPANET כתחליף ל פרוטוקול NCP .[10]

מעבר מ-ARPANET למספר רשתות פדרליות בכיסוי רחב: MILNET,NSI וכן NSFNet[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – ARPANET,‏ NSFNet

לאחר ש ARPANET הוקמה ועבדה מספר שנים, החלה ARPA לחפש סוכנות אחרת שתיקח אחריות על הרשת. התפקיד המרכזי של ARPA היה מימון מחקר ופיתוח פורצי דרך ולא ניהול אתר תקשורת. לבסוף, ביולי 1975, עברה הרשת לרשותה של סוכנות התקשוב האמריקאית שהייתה חלק ממחלקת ההגנה של ארצות הברית. בשנת 1983, הוחלט להפריד את החלק הצבאי של רשת ARPANET לרשת אוטונומית שכונתה MILNET. ה-MILNET הפך מאוחר יותר לרשת צבאית לא מסווגת בשם NIPRNET. בנוסף הייתה רשת בסיווג סודי בשם SIPRNET ורשת בעלת סיווג סודי ביותר ומעלה בשם JWICS. ל-NIPRNET קיימים gateways מבוקרים לרשת האינטרנט הציבורית.

הרשתות שהתבססו על ARPANET מומנו על ידי הממשלה ולכן היו מוגבלות לשימושים לא מסחריים כגון מחקר. שימוש מסחרי היה אסור באופן גורף. הדבר גרם לכך שהרשתות חוברו בתחילה רק לאתרים צבאיים ומוסדות אקדמיים. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 חוברו עוד מוסדות חינוכיים ואף חברות מסחריות כמו HP.

גם NASA NSF וכן אגף האנרגיה של ארצות הברית נהיו מעורבים במחקר האינטרנט והחלו לפתח יורש ל-ARPANET. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 פיתחו האגפים הללו את הרשתות בעלות כיסוי נרחב הראשונות שהיו מבוססות TCP/IP. סוכנות החלל NASA פיתחה את רשת המדע של NASA, ה-NSF פיתח את CSNET ואגף האנרגיה קידם את רשת ה-ESNet.

שימוש באינטרנט והשלכות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דואר אלקטרוני ו-Usenet[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – דואר אלקטרוני, SMTP, Usenet

דואר אלקטרוני היה קיים עוד לפני האינטרנט ושימש כאמצעי חשוב ביצירתו. הדואר האלקטרוני נוצר ב 1965 כאמצעי למשתמשים רבים במחשב מרכזי לתקשר ביניהם. ייתכן שבין המערכות הראשונות שהיה להן דואר אלקטרוני היו Q32 של חברת SDC וכן CTSS של MIT.[11]

רשת ה-ARPANET תרמה רבות להתפתחות הדואר האלקטרוני. ישנו דוח אחד[12] שמדבר על העברות דואר ניסיוניות בין מערכות קצת לאחר שARPANET הוקמה. בשנת 1971 יצר ריי טומלינסון את מה שיהיה לימים פורמט הכתובת התקני של הדואר האלקטרוני תוך שימוש בסימן הכרוכית @ על מנת להפריד בין שמות משתמשים ושמות שרתים.[13]

מספר פרוטוקולים פותחו על מנת לאפשר שליחת דואר בין קבוצות של מחשבים משותפי זמן על מערכות שונות כגון UUCP ומערכת VNET של IBM. כך ניתן היה להעביר דואר בין מספר רשתות ביניהן ARPANET, BITNET וכן NSFNet. בנוסף ניתן היה להעביר דואר לשרתים שחוברו ישירות לאתרים אחרים באמצעות UUCP.

UUCP אפשר פרסום קובצי טקסט שיכלו להיקרא על ידי רבים אחרים. תוכנת החדשות שפותחה על ידי סטיב דניאל וטום טרסקוט בשנת 1979 שימשה להפצת חדשות והודעות בסגנון לוח מודעות. התוכנה התפתחה במהירות לכיוון קבוצות דיון בנושאים מגוונים.

מנועי חיפוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מנוע חיפוש

אפילו לפני ה WWW, היו מנועי חיפוש שניסו לארגן את האינטרנט. הראשון היה ארצ'י (מנוע חיפוש) מאוניברסיטת מקגיל ב-1990, שלאחריו הגיעו ב-1991 WAIS וגופר. כל שלוש המערכות הללו קדמו להמצאת ה WWW אבל כולן המשיכו לאנדקס את הרשת וכן את האינטרנט במשך מספר שנים אחרי שהרשת הופיעה.

ככל שהרשת התרחבה, מנועי חיפוש וכן מדריכי אתרים נוצרו כדי לעקוב אחר עמודים ברשת ולאפשר לאנשים למצוא דברים. מנוע החיפוש מבוסס הטקסט הראשון היה WebCrawler בשנת 1994. לפניו, ניתן היה לחפש רק את הכותרים של עמודים ברשת. מנוע חיפוש מוקדם נוסף היה Lycos שנוצר ב-1993 כפרויקט אוניברסיטאי ואף היה הראשון שהשיג הצלחה מסחרית. בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20 נעשו מנועי חיפוש ומדריכי אתרים מקובלים בקרב המשתמשים במיוחד אלה של Yahoo ושל Altavista.

עד אוגוסט 2001, נעשו מנועי חיפוש מקובלים יותר ממדריכי אתרים בעיקר בשל עלייתה של חברת גוגל אשר פיתחה גישות חדשות לשליפת מידע לפי רלוונטיות.

רשתות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רשת חברתית מקוונת

רשת חברתית מקוונת היא פלטפורמה לקבוצה של אנשים שמתקיים ביניהם קשר. כבר ב-ARPANET, ראשוני המתחברים אליה ראו אותה כאמצעי לשיתוף פעולה בין חוקרים. כתוצאה מהופעתה של רשת האינטרנט, לרשתות חברתיות יש תפקיד חדש ומתחזק, בעלת תכונות מיוחדות. יישומי אינטרנט מנצלים את קיומן של רשתות חברתיות ומעצימים את השפעתן. לרשתות החברתיות תרומה בתהליכים החשובים לפרט, כמו מציאת עבודה, בן זוג, שותף עסקי או איתור מומחיות נדירה ונחוצה.

היסטוריוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חששות רבים הועלו בנוגע להיסטוריוגרפיה העוסקת בהתפתחות האינטרנט. בפרט הועלה החשש שקשה למצוא תיעוד לגבי התפתחות האינטרנט בשל מגוון סיבות שביניהן העדר תיעוד מרוכז של רוב ההתפתחויות המוקדמות אשר הובילו לבסוף לאינטרנט.

"תקופת ה-ARPANET מתועדת בצורה טובה יחסית משום שהחברה האחראית - BBN - הותירה תיעוד. בעת המעבר לתקופת ה- NSFNET איבד תהליך התיעוד מריכוזיותו. התיעוד קיים במחסנים ובארונות של אנשים.[...] רוב מה שנעשה נעשה בעל-פה ועל בסיס אמון. "

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abbate, Janet. Inventing the Internet. Cambridge: MIT Press, 1999.
  • Campbell-Kelly, Martin; Aspray, William. Computer: A History of the Information Machine. New York: BasicBooks, 1996.
  • Graham, Ian S. The HTML Sourcebook: The Complete Guide to HTML. New York: John Wiley and Sons, 1995.
  • Ed Krol|Krol, Ed. Hitchhiker's Guide to the Internet, 1987.
  • Ed Krol|Krol, Ed. Whole Internet User's Guide and Catalog. O'Reilly & Associates, 1992.
  • Scientific American Special Issue on Communications, Computers, and Networks, September, 1991.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ruthfield, Scott, The Internet's History and Development From Wartime Tool to the Fish-Cam, Crossroads 2.1, September 1995.
  • Thomas Greene, Larry Landweber, George Strawn (2003). "A Brief History of NSF and the Internet". נבדק ב-2009-05-28.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  • "Internet History: People" (mdy). Internet History People. נבדק ב-3 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  • "Internet History Timeline" (mdy). Internet History Timeline. נבדק ב-25 בנובמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  • "Internet History". Internet History. אורכב מ-המקור (mdy) ב-2005-10-31. נבדק ב-25 בנובמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  • "History of the Internet" (mdy). History of the Internet. נבדק ב-11 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  • "Hobbes' Internet Timeline v8.1" (mdy). נבדק ב-25 בנובמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  • "Internet Society" (mdy). נבדק ב-1 בדצמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  • "Overhearing the Internet"—by Robert Wright, The New Republic, 1993
  • Cybertelecom :: Internet History Focusing on government, legal, and policy history of the Internet
  • History of the Internet is an animated documentary explaining the inventions from time-sharing to filesharing, from Arpanet to Internet.
  • Internet History
  • The History of the Internet According to Itself: A Synthesis of Online Internet Histories Available at the Turn of the Century

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ruthfield, Scott, The Internet's History and Development From Wartime Tool to the Fish-Cam, Crossroads 2.1, September 1995.
  2. ^ "An Internet Pioneer Ponders the Next Revolution" (mdy). An Internet Pioneer Ponders the Next Revolution. נבדק ב-25 בנובמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Leonard Kleinrock's Personal History/Biography: the Birth of the Internet". 2005. נבדק ב-2009-05-28."The History of the Internet", Leonard Kleinrock's Home Page
  4. ^ Hafner, Katie (1998). Where Wizards Stay Up Late: The Origins Of The Internet. Simon & Schuster. ISBN 0-68-483267-4.
  5. ^ Ronda Hauben (2001). "From the ARPANET to the Internet". נבדק ב-2009-05-28.
  6. ^ tsbedh. "History of X.25, CCITT Plenary Assemblies and Book Colors". Itu.int. נבדק ב-2009-06-05.
  7. ^ Mark Ward,‏ Celebrating 40 years of the net,‏ באתר BBC News,‏ 29 באוקטובר 2009
  8. ^ Barry M. Leiner, Vinton G. Cerf, David D. Clark, Robert E. Kahn, Leonard Kleinrock, Daniel C. Lynch, Jon Postel, Larry G. Roberts, Stephen Wolff (2003). "A Brief History of Internet". נבדק ב-2009-05-28.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  9. ^ "Computer History Museum and Web History Center Celebrate 30th Anniversary of Internet Milestone". נבדק ב-22 בנובמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Jon Postel, NCP/TCP Transiti on Plan, RFC 801
  11. ^ "The Risks Digest" (mdy). Great moments in e-mail history. נבדק ב-27 באפריל 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "The History of Electronic Mail" (mdy). The History of Electronic Mail. נבדק ב-23 בדצמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "The First Network Email" (mdy). The First Network Email. נבדק ב-23 בדצמבר 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "An Internet Pioneer Ponders the Next Revolution" (mdy). Illuminating the net's Dark Ages. נבדק ב-26 בפברואר 2008. {{cite news}}: (עזרה)